1

בהחלטתנו מיום 16.11.2014 (עמ' 20127 לפרוטוקול) נקבע כי אמרות העדה שולה זקן תוגשנה אך ורק לבחינת מהימנות ולא כראיה לתוכנן. לא נעתרנו לבקשת ההגנה למחוק קטעים מהאמרות, אולם אסרנו פרסום תוכנן למעט קטעים שהוקראו במהלך הדיון באולם.

המאשימה הגישה לבית המשפט אמרות מוקלדות של העדה, תקליטורים עם תיעוד חזותי ותמלילי החקירה של העדה.

ב"כ הנאשם הגישו בקשה בה טענו כי לא ניתנה הסכמת ההגנה ולא ניתן אישור בית משפט להגשת התקליטורים והתמלילים, ופרטו שורה של תקליטורים ותמלילים שיש להוציאם מהתיק או לאסור את הגשתם. לטענת ההגנה, הכלל הינו כי תמליל ותיעוד חזותי מוגשים מקום בו יש מחלוקת על תוכן האמרות המוקלדות וכאשר נטען כי אמרות אלו אינן משקפות את הדברים כהווייתם.

בתגובת המאשימה נטען כי הכלל הינו שונה לחלוטין, והובאה פסיקה בנדון.

לתגובה זו באה תשובת ההגנה בה נאמר כי ההגנה לא הסכימה להגשת התמלילים והתיעוד החזותי, מה עוד שיש בחקירותיה של גב' זקן ציטוט מתוך הקלטות שלא אושרה הגשתם על-ידי בית המשפט העליון. גם לתשובה זו באה תגובה.

דין הבקשה להידחות. אמרות של עד מוגשות בשלמותן. בעיקרון, הקלטה ותמלול ההקלטה מהווים את הראיה הטובה ביותר. האמרות מוגשות אך ורק לבחינת מהימנות ולא כראיה לתוכנן ובהחלטתנו הנ"ל ציינו במפורש כי איננו נעתרים לבקשת ההגנה למחוק חלק מהאמרות או להגישן באופן חלקי.

2

אין צורך לומר כי איסור הפרסום שהוטל בהחלטתנו הנ"ל חל גם על התמלילים והתיעוד החזותי שהגישה המאשימה.

ניתנה היום, ד' בכסלו התשע"ה, 26 בנובמבר 2014, בהעדר הצדדים.