לפני בקשת הנתבעים לסילוק תביעה לפינוי מושכר על הסף בטענה שהתביעה לא הוגשה בהתאם לתקנות. התובעים מבקשים את החזרת הנכס ופינוי מיידי של הפרת הסכם שכירות, אי תשלום דמי שכירות וחשבונות ומתנגדים לבקשה.

לאחר עיון בבקשה ובתגובה ביהמ"ש סבור שבקשת הנתבעים לסילוק על הסף דינה להדחות שכן לא מצאתי בהן ממש.

טענת הנתבעים שלא מולאה תקנה 215ט לתקנות נדחית. אין תקנה כזו בתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט -2018. גם אם מדובר בטעות בסעיף, לא ברור איזה חוות דעת היה על התובעים לצרף וכו'. לא כל תביעה מחייבת צירוף חוות דעת או תצהירי עדים וכו' ויש תביעות לא מעטות המתבססות על עדות התובעים בלבד. הדבר הוא בשיקול דעת התובעים. התובעים מצידם טוענים שצרפו אסמכתאות כנדרש ונראה שדי בצרופות כדי להעמיד תביעה נגד הנתבעים: התובעים הגישו תביעה, רשימת מסמכים, המסמכים עצמם צורפו והתביעה נתמכת בתצהירים ערוכים כדין.

לא מצאתי בסיס לטענת הנתבעים, שהתובעים עשו שימוש לרעה בהליך המשפטי כנטען. לא מצאתי גם שיש העדר עילה.

משהבקשה לסילוק על הסף נדחית ובשים לב לפגרה שפתח, ניתנת הארכת מועד להגשת כתב הגנה בלוח זמנים מקוצר, זאת בשים לב למהות ההליך וסדר הדיון בו.

כתב הגנה יוגש עד ליום 12.7.23.

בשלב זה הבקשה למתן פסק דין לא תטופל. ככל שלא יוגש כתב הגנה במועד שנקצב ניתן יהיה לחדשה וביהמ"ש ידון בה.

בהתאם לתקנה 53 לתקסד"א - ,2018 משנדחתה הבקשה על ביהמ"ש לפסוק הוצאות בגינה. הנתבעים ישלמו לתובעים 1,000 ₪ בגין דחיית הבקשה וזאת בתוך 30 יום.

למזכירות - עיון בכתב הגנה ביום 13.7.23.

ניתנה היום, ט' תמוז תשפ"ג, 28 יוני 2023, בהעדר הצדדים.