1

כללי:

1.         התביעה מייחסת לנאשם שתי עבירות: תקיפת סתם, עבירה לפי סעיף 379 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 (להלן: "החוק").

2.         אין מחלוקת בין הצדדים כי דורון אפרהימי חייב סכום כסף נכבד לנאשם מזה זמן. הנאשם מאשר כי הוא מנסה לקבל את כספו חזרה בין היתר על ידי הטרדה אפרהימי (להלן: "המתלונן") וע"י עשיית בושות למתלונן.

3.         התביעה טוענת כי ביום 15/2/13 בשעה 06:50 לערך בבית הכנסת ברחוב ישעיהו 10 בבני ברק תקף הנאשם את המתלונן בכך שהיכה אותו בראשו.

            התביעה טוענת כי באותן נסיבות הנאשם גנב מהמתלונן את טליתו ואת התפילין שלו וברח מהמקום.

4.         הנאשם כפר בתקיפה ובגניבה. הנאשם אישר כי ביום ובשעה הנקובים בכתב האישום היה בבית הכנסת וצעק לעבר המתלונן "גנב תחזיר לי את הכסף".הנאשם טען כי המתלונן הוא זה שמשך בזקנו.

2

מהלך הדיון:

5.         המתלונן דורון אפרהימי מסר בעדותו כי כתוצאה ומסכסוך עסקי בינו ובין הנאשם, הנאשם מטריד אותו מזה תקופה ארוכה: "....יום יום היה הולך ומדבר עם אנשים ומכפיש את שמי...".

            ביום האירוע בסוף התפילה הנאשם התקרב אליו העד ברח לכיוון היציאה: "...ואז הוא נתן לי מכה בגב כדי לעצור אותי, ומשך לי את הטלית לרצפה והסיר את התפילין מהראש, וגם את הכיפה שלי הוא לקח. ביקשתי את התפילין חזרה... תפסתי אותו בזקנו... הדלת הייתה פתוחה ואני התגוששתי איתו... ביקשתי מנתן ליינשטיין שיעזור לי להוציא את התפילין ממנו.. התקשרתי למשטרה מהנייד של ליינשטיין...".

6.         המתלונן ציין כי הנאשם אמר לו: "...אתה גנב כמו חילוני, וגנבים לא מניחים תפילין". המתלונן מסר כי המשטרה הגיעה כעבור כ- 20 דקות. באותה שעה הנאשם לא היה במקום.

7.         בחקירתו הנגדית טען המתלונן כי החזיר לנאשם 86,000 ₪ מתוך 300,000 ₪ שקיבל ממנו. המתלונן אישר כי בית דין תורה חייב אותו להחזיר 250,000 ₪ ולא הצליח להראות כי הגיש ערעור על פסק הדין.

8.         העד טען כי קיבל מכה בגב מהנאשם שרצה לקחת לו את הטלית ומכה בראש כדי להוריד לו את התפילין. הוא לא ידע להסביר מדוע לא מסר במשטרה על המכה בגב.

            העד אישר כי התלונן במשטרה כדי להרחיק את הנאשם ממנו והוסיף: "...אני רוצה את התפילין שלי חזרה...".

9.         מעדותו של נתן ליינשטיין שהתפלל ביום האירוע בבית הכנסת עולה כי בסוף התפילה הנאשם רדף אחרי המתלונן וחטף לו את התפילין שהיה לו על הראש. העד הוסיף כי היה חיכוך בין השניים וציין כי לא ראה מכות. המתלונן ביקש את הנייד שלו והתקשר למשטרה.

10.       בהודעתו במשטרה מיום 4/4/13 (ת/1) מסר הנאשם כי הוא צעק בבית הכנסת לעבר המתלונן: "גנב תחזיר לי את הכסף" ואז המתלונן תפס לו בזקן ותלש לו שיערות.

            הנאשם נשאל היכן התפילין של המתלונן והגיב שאינו יודע.

3

11.       הנאשם הכחיש כי גנב את התפילין והוסיף: "...הוא הוציא נגדי צו הרחקה בנוגע לאותו עניין, שהוא הצליח ואני אחרי שיגמר הצו אמשיך להטריד אותו, אמשיך להתקשר אליו... אין לי סיכוי להוציא ממנו את הכסף בדרך חוקית...".

12.       הנאשם נשאל מדוע התקשר למתלונן אחרי האירוע ואמר לו שגנב לו את התפילין והשיב: "לא יודע. התקשרתי אליו באותו יום, אולי שאלתי אותו איך היה בבית הכנסת...".

13.       בעדותו בפניי אישר הנאשם כי צעק לעבר המתלונן גנב ורדף אחריו אל מחוץ לבית הכנסת כדי להמשיך ולצעוק עליו.

            הנאשם טען כי הטלית של המתלונן נפל תוך כדי מאבק ביניהם.

הערכת העדויות:

14.       התרשמתי כי המתלונן הפריז בתיאור האירועים. הנאשם אכן צעק דברים מעליבים לעברו על רקע סכסוך כספי ביניהם ואף רדף אחריו לכיוון היציאה מבית הכנסת.

            הנאשם לקח את התפילין שעל ראשו של המתלונן, בתגובה המתלונן אחז בזקנו והייתה התגוששות ביניהם

15.       עד התביעה נתן ליינשטיין עשה עלי רושם אמין. עד זה ציין כי הנאשם חטף מהמתלונן את התפילין שלו וכי הייתה התגוששות בין הניצים. הוא לא הבחין במכות ממש בין השניים.

16.       הנאשם לא עשה עלי רושם אמין, הוא לא הסתיר כי ימשיך להטריד את המתלונן וציין כי לא יוכל לקבל את כספו חזרה בדרך חוקית.

            נוכח תחושותיו של הנאשם כלפי המתלונן אני מאמין כי הנאשם לקח את התפילין שלו ואמר לו כי הוא כגנב נחשב לחילוני ולא ראוי להיות עם תפילין.

17.       נוכח ממצאי המהימנות שציינתי לעיל, החלטתי לזכות את הנאשם מעבירת התקיפה ולהרשיעו בעבירת הגניבה.

ניתנה היום, י"ב תשרי תשע"ה , 06 אוקטובר 2014, במעמד הצדדים