1

 

 

 

 

הנאשם, יליד 1974 הורשע בביצוע עבירה של הסעת שישה שוהים שלא כדין או יותר, בכך שביום 24/9/12 בכביש 375 סמוך לחרבת חנות הסיע 8 תושבים זרים ששהו בישראל שלא כדין.

טיעוני הצדדים לעונש

בטיעוניה לעונש, התייחסה התביעה לערכים המוגנים בעבירה של הסעת שב"ח וטענה למתחם ענישה הנע בין 3 ל-18 חודשי מאסר .בנסיבות ביצוע העבירה, העדר עבר פלילי והודאתו של הנאשם בביצוע העבירה, יש למקם לדעת התביעה את הנאשם בחלקו האמצעי של המתחם ולהשית עליו 8 חודשי מאסר לצד עונשים הנלווים.

מנגד, טוען הסנגור כי בנסיבות המקרה, בהן לא בוצעה העבירה לצורך בצע כסף, בחלוף זמן רב ממועד ביצוע העבירה ובהעדר עבר פלילי קודם, נמצא מעשהו של הנאשם ברף הנמוך של העבירה ולפיכך ניתן להסתפק בהשתת מאסר מותנה וקנס.

 

 

2

 

דיון וגזירת דין

 

מתחמי הענישה ההולמים

בהתאם להוראת סעיף 40 ג(א) לחוק העונשין, יש לקבוע את מתחם הענישה ההולם בהתאם לעקרון ההלימה, תוך התחשבות בערך החברתי שנפגע, במידת הפגיעה בו, בנסיבות הקשורות בבצוע העבירה ובמדיניות הענישה הנוהגת.

 

הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בעבירה של הסעת 8 שוהים בלתי חוקיים.

 

במקרה דנן, הערך המוגן שנפגע הוא זכותה של המדינה להגן על ריבונותה ולקבוע את זהות הבאים בשעריה. לא נטען כי מדובר בהסעה לתוך שטחי מדינת ישראל ולפי הידוע לא נגרם נזק כתוצאה מהסעות הנ"ל.

 

בית משפט העליון חזר ושנה, כי חטאם של המסיעים גדול מחטאם של השוהים הבלתי חוקיים, שכן הראשונים חוטאים ומחטיאים את הרבים (רע"פ 1441/14 חמיס נ' מדינת ישראל; רע"פ 3173/09 פארגין נ' מדינת ישראל)).

 

בחינת הענישה הנוהגת בעבירות של הסעת שב"ח בנסיבות מחמירות, מעלה כי בגין עבירה זו הוטלו עונשי מאסר הנעים בין מאסר למשך מספר חודשים, שאפשר כי ירוצו בדרך  של עבודות שירות ,ועד עונשי מאסר לתקופות ממושכות מאחורי סורג ובריח:

 

בע"פ 617/15 רשק מונתסר נ' מדינת ישראל (מיום 2/3/15) דחה בית המשפט העליון ערעורו של נאשם שהושת עליו בין היתר 7 חודשי מאסר בגין הסעת 23 שוהים בלתי חוקיים (הורשע אף בעבירה של אי חגירת חגורת ביטחון והסעת נוסעים מעל המותר). בית המשפט המחוזי התייחס בגזר דינו לתכנון המוקדם להסעה, המניע הכלכלי ומספרם הרב של הנוסעים וקבע מתחם ענישה הנע בין 7 חודשים ועד שנה.

 

3

בעפ"ג (מחוזי י-ם) 2195/10 מדינת ישראל נ' מחמוד אבו אסמאעיל (מיום 16/9/10) התקבל ערעור המדינה על קולת העונש שהושת על נאשם, נעדר עבר פלילי ואב ל-6 ילדים שהורשע בהסעה של 6 שוהים בלתי חוקיים. באותן נסיבות, העלה הנאשם ששהה במקום לצרכי עבודתו, את הנוסעים לרכבו כטרמפ ולא עבור שכר, לא בטרם ששאלם האם ברשותם אישורי שהייה בישראל ונענה על ידם בחיוב. בית המשפט הוסיף על עונש המאסר המותנה והקנס שהושתו על הנאשם בבית משפט השלום עונש מאסר בן חודש ימים לריצוי בעבודות שירות.

 

בעפ"ג (מחוזי מרכז) מסעד קיעאן נ' מדינת ישראל (מיום 11/1/15) קיבל בית המשפט המחוזי את ערעורו של נאשם נעדר עבר פלילי שהסיע 8 שוהים בלתי חוקיים ונדון ל-8 חודשי מאסר לריצוי מאחורי סורג ובריח, והמיר את עונש המאסר ל 6 חודשי מאסר בעבודות שירות.

 

בפסק דינו של בית המשפט המחוזי נאמרו הדברים הבאים:

" לאור מדיניות הענישה כאשר מדובר בקביעת מתחם הענישה של שוהים בלתי חוקיים, החמרה בעונשיהם של המסיעים איננו חייב להתבטא דווקא בהטלת עונש מאסר מאחורי סורג ובריח אלא ניתן למצוא ביטוי נאות להחמרה זו גם בהטלת עונש מאסר לריצוי בעבודה שירות לתקופה המירבית.

כך הם פני הדברים, כאשר מדובר במי שאין לו עבר פלילי, במי שחלף זמן מאז ביצוע המעשה נושא הרשעתו, גם אם חלוף חלק מהזמן נגרם רק בעטיו ובמי שהודה בהזדמנות ראשונה בעבירה שיוחסה לו".

 

בע"פ (י-ם) 4504/09מדינת ישראל נ' סלימה קיבל בית המשפט המחוזי את ערעור המדינה וגזר 15 חודשי מאסר בפועל על צעיר, ללא הרשעות קודמות, שהסיע 25 שוהים בלתי חוקיים.

 

 

בת"פ (רמלה)2075/06 מדינת ישראל נ' אבו גמעה (17.10.10), הורשע הנאשם בהתאם להודאתו בשתי עבירות ניסיון הסעה שלא כדין (6 ו-7 נוסעים), כשבעברו הרשעה בעבירה של הסעה שלא כדין בגינה אף ריצה עונש מאסר. בית המשפט השית על הנאשם 6 חודשי מאסר לריצוי בדרך עבודות שירות.

4

 

בת"פ (כ"ס) מדינת ישראל נ' מסארוה (27.9.11), הורשע הנאשם בביצוע עבירה של ניסיון הסעה שלא כדין של 6 נוסעים בתא נסתר שהוכן ברכבו, אותם התכוון להכניס לתחומי ישראל. בנוסף הורשע בנהיגה פוחזת ובעבירות נלוות. לנאשם עבר פלילי הכולל עבירה של סיוע לשוהה בלתי חוקי. בית המשפט השית על הנאשם 4 חודשי מאסר לריצוי בדרך עבודות שירות.

 

ברע"פ 3674/04 מוחמד אבו סאלם נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 12.2.06) נקבע כי הגם שעל פי הלכת הכלל הוא שראוי שייגזר עונש מאסר בפועל בגין עבירות של הלנת, העסקת או הסעת שוהה בלתי חוקי, הרי שיש לבחון כל מקרה לפי נסיבותיו הספציפיות של העבריים הנאשם העומד לדין:

"יש לתת ביטוי לנסיבותיו האישיות של העבריין, בהן גילו, מצב בריאותו, מצבו המשפחתי ועוד כיוצא-באלו נסיבות שלעניין. נסיבות אלו - ונסיבות דומות להן -אף שאין בהן, כשלעצמן, כדי לשלול הטלתו של מאסר בפועל, אפשר יביאו להקלה במשך תקופת המאסר, ובמקרים המתאימים יחייבו הטלתו של עונש קל יותר. משקל רב יש ליתן, כמובן, לנסיבות ביצוע העבירה ולמניעיו של העבריין, ובייחוד נתחשב בסיכון שיצר הנאשם לשלום הציבור. כך, למשל, פלוני שבעצימת עיניים הסיע אדם זר משטחי האזור אל תוך ישראל, נוטל על עצמו סיכון רב שכן אין לו כל ערובה כי הנוסע אינו נושא עימו מיטען חבלה. פלוני יישפט אפוא לחומרה ומדיניות הענישה תיושם עליו במלואה.". 

 

 

בחינת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה מעלה כי הנאשם הסיע תושבים זרים, כאשר ההסעה עצמה נעשתה כאמור לעיל בתוך תחומי מדינת ישראל ולא עלתה טענה לפיה הכניסם לשטחי המדינה.

 

בהתאם לכללי הבניית הענישה, אני סבור כי מתחם העונש ההולם בנסיבות שבפני נע החל מ- 3 ועד 8 חודשי מאסר.

 

העונש המתאים לנאשם

 

בגזירת עונש המתאים לנאשם יש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, עליהן ניתן ללמוד מטיעוני הצדדים.

5

הנאשם, בן 41 שנה, נטל אחריות על העבירה והודה בביצועה.

הנאשם נעדר עבר פלילי.

ממועד ביצוע העבירה חלפו 3 שנים בקירוב, מבלי שנפתחו תיקים פליליים חדשים נגד הנאשם.ניתן להניח איפוא כי עבירת ההסעה שבפנינו אינה משקפת את התנהלותו של הנאשם וכי מדובר באירוע חריג בנוף חייו.

 

בנסיבות הענין, ולאור השיקולים שפורטו לעיל, אני דן את הנאשם לעונשים הבאים:

 

1.          5 חודשי מאסר לרצוי בדרך של עבודות שירות בהתאם לחוות דעת הממונה על עבודות השירות, ביום 22/7/15.

 

2.            קנס בסך 3,000 ש"ח, אשר ישולם ב-10 תשלומים שווים הראשון בהם, לא יאוחר מיום 1/2/16

 

4.          דן את הנאשם ל- 3 חודשי מאסר וזאת על תנאי למשך 3 שנים מהיום, היה ויבצע הנאשם משך תקופה זו עבירות לפי חוק הכניסה לישראל.

 

זכות ערעור לבית משפט המחוזי תוך 45 יום מהיום.

 

 

ניתן והודע היום,  טו' בשבט תשע"ה, 4 בפברואר 2015. בנוכחות הצדדים

 

 

                                                           

 

 

 

 

6

 

 

 

 

 

 

 

ניתן היום, י"ג סיוון תשע"ה, 31 מאי 2015, בהעדר הצדדים.

 

                                                            חתימה