ת"פ 43175/07/14 – מדינת ישראל נגד עלאא עמראן
בית משפט השלום בכפר סבא |
||
ת"פ 43175-07-14 מדינת ישראל נ' עמראן |
|
24 מרץ 2015 |
1
|
בפני כב' השופט עמית פרייז |
|
|
המאשימה |
מדינת ישראל |
||
נגד |
|||
הנאשם |
עלאא עמראן |
||
נוכחים:
ב"כ המאשימה עו"ד אריאל אודרברג, עו"ד קרן דסקין ועו"ד ליאת שפיר
הנאשם וב"כ עו"ד עלא תילאווי מהסניגוריה הציבורית
[פרוטוקול הושמט]
גזר דין
הנאשם הורשע על פי הודאתו, בביצוע 3 עבירות של כניסה לישראל ללא היתר וזאת בתקופה שבין החודשים אפריל ליולי 2014 עד שנעצר.
הצדדים הגיעו להסכמה לפיה בהיבט המאסר יסתפק ביהמ"ש בהטלת מאסר מותנה. הצדדים מפנים בעניין זה כל אחד בנימוקים לפסק הדין המוכר בהלכת אל הרוש . יובהר כי חידושו של פסק דין זה הינו בקביעת מתחם ענישה בעבירות של כניסה שלא כחוק לישראל בעניינם של אלה העומדים לדין לראשונה ואולם ביהמ"ש באותו מקרה נמנע מלקבוע קביעה מהו העונש הרגיל בתוך המתחם והשאיר זאת לשיקול דעת הערכאות הנדרשות בכל מקרה ומקרה לגזור את דינו של כל נאשם ונאשם.
כאשר ההסדר שבין הצדדים נמצא בתוך המתחם בהיבט המאסר, אם כי ברף התחתון, הרי שבוודאי אין מקום לסטות ממנו. יחד עם זאת, סבורני כי עונש זה הינו מקל למדי בשים לב לכך שמדובר לא בכניסה אחת אלא ב-3 כניסות, וזאת בטווח זמנים קצר ועל כן בהחלט יש מקום להוסיף לו רכיב מוחשי של קנס. הצדדים לא חלוקים ביניהם אודות הצורך בקנס אולם לעמדת ההגנה יש צורך בקנס נמוך של 500 ₪. לטעמי יש מקום להטלת קנס גבוה יותר שיאזן את ההקלה המסוימת לה זכה הנאשם במרכיב המאסר.
באשר להיקפו של המאסר המותנה, הרי שהסתבר זה מכבר לבתי המשפט כי קיימת מדיניות מסוימת בדבר הימנעות ממתן היתרי כניסה כל עוד תלוי ועומד עונש מאסר מותנה. לפיכך, דברי הסניגור בדבר הצורך בהטלת מאסר מותנה לתקופה לא ארוכה, בשים לב לשינוי בנסיבות האישיות של הנאשם, מקובלים עלי.
2
נוכח כל האמור אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:
א. מאסר על תנאי של 4 חודשים למשך שנה מהיום, והתנאי הוא שלא יעבור את העבירה בה הורשע.
ב. קנס בסך 2,000 ₪, או 20 ימי מאסר תמורתו אם הקנס לא ישולם. הקנס ישולם באמצעות הפקדון בסך 5,000 ₪ שהופקד במסגרת תיק מ"ת 43160-07-14 וזאת לאחר שב"כ הנאשם בקש את הקיזוז. יתרת הפקדון תוחזר למפקיד כפוף לעיקול ככל שקיים כנגדו.
זכות ערעור לבית-המשפט המחוזי בלוד בתוך 45 יום.
ניתנה והודעה היום ד' ניסן תשע"ה, 24/03/2015 במעמד הנוכחים.
|
עמית פרייז , שופט |
הוקלד על ידי אביגיל כהן
