1

נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד אליסף קליין

נאשם 2 וב"כ עו"ד וסים דכוור

מתורגמנית לערבית

[פרוטוקול הושמט]

הכרעת דין

על יסוד הודאת הנאשם בעובדות כתב האישום, אני מוצא אותו אשם ומרשיע אותו בעבירה של כניסה לישראל שלא כדין לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל.

ניתנה והודעה היום ה' אדר תשע"ה, 24/02/2015 במעמד הנוכחים.

[פרוטוקול הושמט]

גזר דין

הנאשם הודה והורשע בעבירה של כניסה לישראל שלא כדין.

מבצע עבירה זו פוגע בזכות המדינה לפקח על הנכנסים בשעריה זאת לצורך סוגיות בטחוניות, פליליות, כלכליות ועוד.

2

לאחרונה, קבע כב' בית המשפט העליון במסגרת רע"פ 3677-13 אלהרוש נ' מדינת ישראל (8.12.14), מתחם ענישה לגבי שוהים שלא כדין הנכנסים לישראל לשם צורכי פרנסה. בית המשפט העליון התייחס בקביעת מתחם הענישה בכך שמדובר באדם הנכנס לישראל לראשונה לצורכי פרנסה ואולם מיד לאחר מכן ציין כי נסיבות כגון הרשעות קודמות צריכות להילקח בחשבון בתוך מתחם הענישה.

בנסיבות המקרה הנדון, לאחר שעיינתי בהודעתו של נאשם 2, אני קובע בהתאם לסעיף 40י(ג) לחוק העונשין, כי מטרת כניסת הנאשם לישראל היתה לצרכי פרנסה.

בהתאם, מתחם הענישה במרה זה נע בין מאסר מותנה לחמישה חודשי מאסר וכן מתחם הענישה לגבי קנס כספי נע בין 0 ל-2,000 ₪.

בחינת נסיבותיו האישיות של הנאשם מעלה נסיבות אישיות מורכבות. יחד עם זאת, הנאשם ניצל בעבר את כניסתו לישראל לשם ביצוע עבירות כגון סחר בסם מסוכן וכן התפרצות לבניין. מאסר על תנאי התלוי כנגד הנאשם לא היווה הרתעה כנגדו מלשוב ולבצע את העבירה בה הורשע.

בנסיבות אלה, לא מצאתי כל מקום להורות על הארכת המאסר המותנה התלוי כנגד הנאשם.

עוד אציין, למעלה מהדרוש, את ההלכה לפיה אורך המאסר המותנה אינו מהווה שיקול בהארכת המאסר המותנה.

בנסיבות תיק זה, אני מוצא אף כי שלושה חודשי המאסר המותנה אינם מהווים מאסר מותנה שאינו מידתי.

אדגיש כי עניינו של נאשם זה שונה מעניינו של הנאשם 1, אשר נדון למאסר לראשונה בחייו, וכן נעדר כל עבר פלילי, ומכאן שאין ללמוד גזירה שווה בין השניים.

לאחר ששקלתי את כל האמור לעיל, החלטתי להטיל על הנאשם את העונשים הבאים:

1.         חודשיים מאסר בפועל.

2.         אני מורה על הפעלת מאסר מותנה שמשכו שלושה חודשים, אשר הוטל על הנאשם במסגרת ת.פ. 17475-02-14. המאסרים ירוצו במצטבר זה לזה. כך שסך הכל ירצה הנאשם חמה חודשי מאסר זאת החל מיום מעצרו 17.2.15.

3.         שלושה חודשי מאסר אותם לא ירצה אלא אם יעבור תוך שלוש שנים משחרורו עבירה על חוק הכניסה לישראל.

4.         בנסיבות תיק זה, לא מצאתי להטיל על הנאשם קנס כספי.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים תוך 45 יום מהיום.