1

2

הכרעת דין

על יסוד הודאת הנאשמים 1 ו- 3 הנני מרשיע כל אחד מהם ב- 3 כניסות שלא כדין.

ניתנה והודעה היום ב' טבת תשע"ה, 24/12/2014 במעמד הנוכחים.

 

[פרוטוקול הושמט]

 

גזר דין לנאשמים 1 ו- 3

הנאשמים 1 ו- 3 הורשעו על פי הודאתם ב- 3 כניסות לישראל שלא כדין.

לאחר ששמעתי נימוקי הצדדים להסדר מצאתיו סביר והנני לאמצו.

הנאשמים הודו , חסכו זמן שיפוטי יקר.

מטרת כניסתם הייתה לצורכי פרנסה.

מכל המקובץ לעיל הנני גוזר על כל אחד מהנאשמים 1 ו- 3 את העונשים הבאים:

א.        חודש ויום מאסר בפועל שימנה מיום מעצרם , 16.12.14 .

ב.         חודשיים מאסר על תנאי למשך שנתיים מיום שחרורם שלא יעברו כל עבירה לפי חוק הכניסה לישראל.

3

זכות ערעור תוך 45 יום לביהמ"ש המחוזי.

ניתנה והודעה היום ב' טבת תשע"ה, 24/12/2014 במעמד הנוכחים.

 

[פרוטוקול הושמט]

 

החלטה

כתב האישום המתוקן הוגש וסומן כא/ 1.

ניתנה והודעה היום ב' טבת תשע"ה, 24/12/2014 במעמד הנוכחים.

 

[פרוטוקול הושמט]

 

הכרעת דין לנאשמים 2 ו- 4

על יסוד הודאת הנאשמים 2 ו- 4 הנני מרשיע כל אחד מהם בכניסה לישראל שלא כדין.

ניתנה והודעה היום ב' טבת תשע"ה, 24/12/2014 במעמד הנוכחים.

4

 

[פרוטוקול הושמט]

 

גזר דין לנאשמים 2 ו- 4

הנאשמים 2 ו- 4 הורשעו על פי הודאתם בכניסה לישראל שלא כדין.

כיום לאחר הלכת אל הרוש רע"פ 3677/13 נקבע באופן ברור כי מתחם העונש בגין כניסה לישראל שלא כדין ולצורכי פרנסה נע בן מאסר מותנה לבין 5 חודשים מאסר בפועל הכוללים את תקופת התנאי.

נשאלת איפוא השאלה כיצד יש ליישם את הלכת אל הרוש בעניינם של הנאשמים שבפני.

בפתח דבר אציין כי בהלכת אל הרוש ביהמ"ש העליון כב' השופט גוברן היה מודע לאנומליה בקביעת מתחם העונש ההולם שעה שזה מלכתחילה לוקח בחשבון העדרו של עבר פלילי בהתאם לתיקון של 113 ואינו אמור להוות חלק משיקולים בקביעת מתחם העונש ההולם, ראה פסקה 54 לפסק הדין.

בשים לב לתוצאה הסופית אליה אגיע כך שעונשם של הנאשמים יהיה באותו מתחם עונש שנקבע במתחם אל הרוש לא מצאתי להידרש למתחם העונש שנכון יהיה לקבוע בתיק זה על רקע כך שלשני הנאשמים הרשעות קודמות.

בעניינו של נאשם 4 מצאתי טעם רב בטיעוניו של בא כוחו כך שיש להקל עימו בשים לב לביצועה של העבירה ב"תפר" שבין סיום תקופת הרישיון האחד לבין חידושו של האחר. במצב דברים זה הגם שהעבירה בוצעה והגם שהנאשם היה מודע לכניסתו ללא אישור אין למצות עימו את הדין. כך לפנים משורת הדין מצאתי שלא לגזור עליו עונש צופה פני עתיד שיכול ויקשה עליו לחדש את הרישיון שניתן לו זה מכבר בתאריך 17.12.14.

אשר לנאשם מספר 2 לא מצאתי נימוקים שיצדיקו הארכתו של המאסר שהמותנה.

5

הכלל הוא שמאסר מותנה מופעל, ובמצטבר, שעה שתקופת התנאי מבוצעת עבירה נוספת המפעילה אותו.

המאסר המותנה שהושת על הנאשם 2 מלכתחילה לא היה בלתי פרופורציונאלי והדברים עומדים בעינם גם לאחר הלכת אל הרוש. הנאשם אינו מצוי בתקופת מאסר ארוכה כך שגם אם יוארך מאסרו המותנה ניתן יהיה לומר שלא יצא פטור ללא כלום.

מאפייניו של הנאשם, מטרת כניסתו גילו ויתר הנתונים שפורטו אמנם שונים מכל אותם שוהים בלתי חוקיים שבו מתייחס ביהמ"ש להלכת אל הרוש. נהפוכו, מדובר במי שהורשע בעבר בכניסה לישראל והחזקת סכין במטרה לא כשרה על כל המשתמע מכך.

מכל המקובץ לעיל, הנני גוזר על הנאשם 4 את העונשים הבאים:

א.        9 ימי מאסר שימנו מיום מעצרו 16.12.14.

ב.         8,000 ₪ התחייבות למשך שנתיים מהיום שלא יעבור כל עבירה לפי חוק הכניסה לישראל, לא תחתם ההתחייבות יהיה על הנאשם לרצות 7 ימי מאסר בגין כך.

            בשים לב לכך שהנאשם עתיד לסיים את מאסרו היום, המזכירות מתבקשת להנפיק לנאשם מיד לאחר הדיון כתב התחייבות ושב"ס מתחייב אף הוא להחתים הנאשם, בעודו בהיכל ביהמ"ש.

מכל המקובץ לעיל הנני גוזר על הנאשם 2 את העונשים הבאים:

א.        חודש ויום מאסר בפועל שימנו מיום מעצרו 16.12.14.

ב.         מורה על הפעלת מאסר מותנה בן חודשיים בת.פ. 11125-03-13 במצטבר לעונש המאסר עליו הוריתי בסעיף א' לעיל. סה"כ יהיה על הנאשם לרצות 3 חודשי מאסר בפועל שימנו מיום מעצרו 16.12.14.

ג.         3 חודשים מאסר על תנאי למשך שנתיים מיום שחרורו שלא יעבור כל עבירה לפי חוק הכניסה לישראל.

זכות ערעור תוך 45 ימים לביהמ"ש המחוזי.

 

 

ניתנה והודעה היום ב' טבת תשע"ה, 24/12/2014 במעמד הנוכחים.

קלדנית: ב. סיגל