1

בישיבת יום 8.6.17 קבעתי מתחם עונש הולם, על רקע טיעוני הצדדים לעונש והראיות לעונש שהוגשו, הכולל מאסר בפועל של 3 חודשים עד 12 חודשים, מאסר על תנאי וחתימה על התחייבות כספית, ובהתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה קבעתי כי יש להטיל על הנאשמת מאסר בפועל ברף התחתון של המתחם, היינו 3 חודשי מאסר בפועל שניתן כי ירוצו בעבודות שירות, מאסר על תנאי והתחייבות והדיון נדחה לקבלת חוות דעת הממונה.

בשתי חוות הדעת שהגיש הממונה נקבע כי הנאשמת לא מסוגלת לבצע עבודות שירות בשל מצבה הרפואי המיוחד.

2

ניתנה לצדדים הזדמנות להגיע להסכמות ובסופו של יום לא הושגו הסכמות לעונש ושמעתי טיעונים משלימים לעונש בישיבת יום 2.10.17 כאשר הסנגורית הפנתה למספר פסקי דין ללמד על אפשרות לחרוג ממתחם עונש הולם בשל נסיבות רפואיות מיוחדות של הנאשמת, והמאשימה עמדה על עתירתה להטיל מאסר בפועל. ב"כ המאשימה ביקשה אפשרות להגיש תגובה בכתב לפסיקה שהגישה הסנגורית לאחר שתקבל העתק של פסקי הדין הנ"ל.

תגובה בכתב מטעם המאשימה הוגשה ביום 8.10.17.

ביום 19.10.17 הגישה הסנגורית הודעה לה צורפו מסמכים רפואיים עדכניים מיום 19.10.17. לא מצאתי בתיק ביהמ"ש העתק של אותם מסמכים רפואיים ולכן לא עיינתי בהם, והרי אין מחלוקת בין הצדדים כי ביהמ"ש מוסמך לחרוג ממתחם העונש מחמת שיקולי צדק במידה וקיים סיכון ממשי לקיצור תוחלת חיים של הנאשם במידה ויישלח לריצוי מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח כפי שהדבר נקבע בהלכת לופליאנסקי ( תיק ע"פ 4456/14 קרנר נ' מ"י - פורסם בנבו ), אם כי הדבר יעשה בנסיבות נדירות ביותר כפי שציווה ביהמ"ש העליון בעניין זה.

משכך, ועל מנת לאפשר להגנה להציג את המסמכים הרפואיים נשוא ההודעה הנ"ל, ולהגיב לתגובה בכתב של המאשימה מיום 8.10.17, אני מורה כי הדבר יעשה בישיבת יום 1.11.17, ובמידת האפשר יינתן גזר דין באותו דיון, לאחר שמיעת הטיעונים.

המזכירות תמציא החלטה זו לב"כ הצדדים, היום.

ניתן היום, י"א חשוון תשע"ח, 31 אוקטובר 2017, בהעדר הצדדים.