1

 

 

רקע

1.     הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירה של הסעת שוהים בלתי חוקיים בניגוד לסעיף 12א(ג)(1) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952.

 

על פי עובדות כתב האישום המתוקן ביום 28.5.14 בסמוך לשעה 06:45 בצומת מלאכי, הסיע הנאשם ברכבו 4 נוסעים, תושבי הרשות הפלסטינית, אשר שהו שלא כדין בישראל.

 

2.     ביום 13.2.17 הודה הנאשם במיוחס לו בכתב האישום המתוקן והורשע. הצדדים לא הציגו הסכמה עונשית.

 

תסקיר שירות המבחן וחוות דעת הממונה

3.     בתסקיר מיום 11.7.17 סקר שירות המבחן סקר את הרקע האישי והמשפחתי של הנאשם. הנאשם בן 33, נשוי, אב ל-5 קטינים ועובד כשכיר מזה כ-3 שנים. מצבו הכלכלי קשה, לפני מספר חודשים ביתו נשרף כליל על כל תכולתו ומשפחתו נאלצה לעבור לגור בצפיפות בבית אחיו ולהתחיל מחדש.

לנאשם הרשעה קודמת בעבירות של ניסיון לתקיפת שוטר והפרעה לשוטר בגינן נדון לעבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס. הנאשם הודה ולקח אחריות על ביצוע העבירה. לדבריו ביצע העבירה מבלי לחשוב על חומרת המעשים.

2

שירות המבחן התרשם שמדובר בנאשם בעל יכולות קוגניטיביות תקינות. בשים לב ללקיחת האחריות מבלי לנסות לצמצם מחומרת מעשיו, בשים לב לקשיים עימם מתמודד, למצב הכלכלי הקשה ולמתח שנוסף לאור שריפת ביתו, ובשים לב שלא נפתחו תיקים בשנים האחרונות, המליץ שירות המבחן על ענישה בדמות צו של"צ לצד מאסר מותנה.

 

4.     הממונה על עבודות השירות מצא את הנאשם מתאים לריצוי מאסר בעבודות שירות.

טיעוני הצדדים

5.     המאשימה הגישה את הרשעתו הקודמת של הנאשם, הפנתה לערכים המוגנים שנפגעו ממעשיו של הנאשם, טענה כי הפגיעה בערכים היא באופן החמור ביותר בכך שסייע לכניסתם והברחתם של 4 שוהים בלתי חוקיים לישראל. לטענתה הנאשם עשה העבירה כפעולה עסקית ולא כפעולה אקראית, וגבה תשלום של 70 ₪ מכל נוסע. לטענתה מתחם העונש ההולם נע בין 36-18 חודשי מאסר בפועל, ולכן עתרה לענישה בתוך המתחם. ב"כ המאשימה הפנתה לפסיקה.

 

6.     ב"כ הנאשם ציין כי הנאשם הודה בהזדמנות הראשונה ולקח אחריות על מעשיו. הפנה לחלוף הזמן ולכך שלא נפתחו תיקים. הפנה לנסיבותיו האישיות, לפגיעה של העונש בנאשם ובמשפחתו וביקש לאמץ את המלצת שירות המבחן. ציין שהנאשם זקוק לרישיונו לצרכי עבודה וביקש להימנע מהשתת פסילה.

7.     הנאשם אף הוא ביקש לומר דברים. לדבריו הוא עובד במשחטה של עופות, נוסע כל יום מעירו למקום עבודתו ומסיע עובדים נוספים איתו למפעל. הנאשם התחייב כי לא יעשה יותר טעויות.

 

 

דיון

8.     במקרה דנן, הערך החברתי המוגן שנפגע כתוצאה מהעבירה אותה ביצע הנאשם, הוא שלום הציבור ובטחונו וזכותה של מדינה ריבונית לקבוע את זהות הבאים בשעריה.

 

9.     על חומרת מעשיהם של המסיעים, המלינים והמעסיקים שוהים בישראל שלא כדין ועל הסיכון הטמון בכך, עמד בית המשפט העליון, לא אחת, תוך שקבע, כי יש לנקוט כלפיהם במדיניות של ענישה מחמירה, הכוללת לרוב מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח (רע"פ 3674/04 אבו סאלם נ' מדינת ישראל, רע"פ 8191/06 קריספי נ. מדינת ישראל , רע"פ 3173/09 פראג'ין נ' מדינת ישראל).

 

10.            בחינת מידת הפגיעה בערך המוגן בנסיבות תיק זה היא ממשית בשים לב לכך שהוסעו 4 שוהים בלתי חוקיים. בפועל לא נגרמה פגיעה קונקרטית בביטחון הציבור.

 

3

11.            באשר לנסיבות ביצוע העבירה - אין בידי לאמץ את טיעוני המאשימה בעניין זה. הנאשם לא הועמד לדין על סיוע בכניסת השוהים הבלתי חוקיים ובהברחתם. אף לא מיוחסת לו הסעתם מהמחסום, אלא בתוככי מדינת ישראל, בצומת מלאכי. בניגוד לטיעוני המאשימה לא מיוחסת לנאשם הסעה עסקית בתמורה לשכר. בכתב האישום לא יוחסה לנאשם הסעה בתמורה לשכר, הגם שהנאשם ציין בפני שירות המבחן כי הסיעם בתמורה לשכר ומשיקולים כלכליים.

12.            בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשים החל ממאסר על תנאי (ובמקרים חריגים אף הימנעות מהרשעה) וכלה במאסר בפועל לתקופות קצרות, ראו למשל במקרים הבאים:

 

·        רע"פ 2572/16 חננאל סויסה נ' מדינת ישראל (6.4.16). המערער הורשע בעבירות של הסעת וסיוע בהכנסתם לישראל של 4 שב"חים ובעבירה נוספת של הסעת 3 שב"חים. בית משפט קמא גזר עליו 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, מאסר מותנה, 6 חודשי פסילה בפועל, פסילה מותנית וקנס בסך 2500 ₪. ערעורים בבית המשפט המחוזי והעליון נדחו.

·        רע"פ 2844/16 ביאלה נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 13.4.16). המערער הורשע בעבירה של נסיון להסעת 3 שב"חים. בית המשפט קמא גזר עליו 80 ימי מאסר בע"ש, ערעורים בבית המשפט המחוזי והעליון נדחו.

·        רע"פ 9038/15 סרחאן נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 19.1.16). המערער הורשע בעבירה של שהייה בלתי חוקית והסעת שוהה בלתי חוקי נוסף. (המערער ובן משפחה נוסף שהגיעו לבקר את אשתו החולה של הנאשם). בית המשפט קמא גזר עליו 3 חודשי מאסר, ערעורים בבית המשפט המחוזי והעליון נדחו.

·        רע"פ 7726/13 נסאסרה נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 8.1.14) נדחתה בקשת רשות ערעור של מערער שהורשע בעבירה של הסעת 4 שוהים בלתי חוקיים מכיוון השומרון לתוככי ישראל. הוא נדון ל- 7 חודשי מאסר בפועל.

·        רע"פ 2210/11 באזין נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 24.3.11) נדחתה בקשת רשות ערעור של מערער שהורשע בביצוע שתי עבירות של הסעה שלא כדין (3 שב"חים ו- 5 שב"חים). הוא נידון לשישה חודשי מאסר בפועל

·        רע"פ 3656/05 מנחם נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 1.6.15), התקבלה בקשת רשות ערעור של מערער שהורשע בביצוע עבירה של הסעת שוהה בלתי חוקי (נסיעה קצרה שלא על רקע עסקי). בית משפט קמא גזר מאסר למשך 40 יום לריצוי בעבודות שירות. בית המשפט המחוזי החמיר בעונשו וגזר עליו 45 ימי מאסר לריצוי בפועל. בית המשפט העליון קיבל את הערעור והורה כי 45 ימי המאסר ירוצו בעבודות שירות.

·        עפ"ג (ב"ש) 58809-10-13 אבו מחארב נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 1.1.14), הנאשם הורשע בשני אישומים, בכל אחד מהם הסיע 3 שוהים בלתי חוקיים. בית משפט קמא גזר 6 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות ו- 6 חודשי פסילה. בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור, אך בשל נסיבותיו האישיות והפחית את המאסר ל- 4 חודשים בעבודות שירות ואת הפסילה ל- 3 חודשים.

·        עפ"ג (מרכז) 1671-09-13 סאלח נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 1.12.13), התקבל חלקית ערעורו של נאשם, אשר הורשע בעבירה של הסעת ארבעה שב"חים. בית משפט השלום גזר עליו 15 חודשי מאסר בפועל. בית משפט מחוזי קיבל את הערעור בנוגע לעונש המאסר, והוא נידון לשנת מאסר בפועל.

·        עפ"ג (מחוזי מרכז) 8823-09-16 ג'אבר נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 7.5.17), נדחה ערעורו של הנאשם אשר הורשע בעבירות הסעת שב"ח והסעת 4 שב"חים בשכר. נגזר על הנאשם 2 חודשי מאסר בעבודות שירות.

4

ראו גם: ת"פ (טבריה) 55696-05-16 מדינת ישראל נ' מוחמד טאהא (הסעת 5 שב"חים - 3 חודשי ע"ש); ת"פ (רמלה) 66277-09-14 מדינת ישראל נ' מחמד עטיה (3 אישומים - הסעת שב"ח, 3 שב"חים, 4 שב"חים- 4 חודשי ע"ש); ת"פ (קג"ת) 35818-02-14 מדינת ישראל נ' אלגבור (2 אישומים של הסעת 3 שבח"ים - 3 חודשי ע"ש); ת"פ (כ"ס) 53091-12-13 מדינת ישראל נ' סלאיימה (הסעת 5 שב"חים- 2 חודשי ע"ש); ת"פ (פ"ת) 30626-08-13 מדינת ישראל נ' בדיר (הסעת 5 שב"חים - מע"ת ושל"צ); ת"פ (י-ם) 52636-04-13 מדינת ישראל נ' עבדאללה (הסעת 2 שב"חים - מע"ת ושל"צ); ת"פ (ב"ש) 38900-03-13 מדינת ישראל נ' אבוגודה (הסעת שב"ח יחיד- 5חודשי ע"ש); ת"פ (י-ם) 64092-12-12 מדינת ישראל נ' כרישאת (הסעת שב"ח יחיד בתמורה לתשלום - 21 ימי מאסר בע"ש); ת"פ (י-ם) 59838-12-12 מדינת ישראל נ' אלצראיעה (הסעת 3 שב"חים - מע"ת).

ראו מקרים בהם בתי המשפט נמנעו מהרשעה: ת"פ(רמלה) 16068-07-15 מדינת ישראל נ' אחמד שוויקי (הסעת 2 שב"חים); ת"פ (קג"ת) 15756-08-14; מדינת ישראל נ' שוורצמן (הסעת 2 שב"חים); ת"פ (י-ם) 56474-01-13 מדינת ישראל נ' נירוך (הסעת שב"ח); ת"פ (עכו) 49228-07-12 מדינת ישראל נ' מוחמד ריא (הסעה והעסקת שב"ח יחיד); ת"פ (כ"ס) 32436-01-11 מדינת ישראל נ' עטאללה (הסעה וסיוע להעסקה); ת"פ (כ"ס) 2019/09 מדינת ישראל נ' רצאבי (הסעת שב"ח יחיד).

13.                               לאור כל המפורט לעיל אני קובעת כי מתחם העונש ההולם לעבירה בנסיבות של הסעת 4 שב"חים נע ממאסר קצר ועד למספר חודשי מאסר לצד ענישה נלווית.

 

14.            במקרה דנן, לא קיימים שיקולים אשר מצדיקים סטייה מהמתחם, לחומרה או לקולה.

 

גזירת עונשו של הנאשם בתוך מתחם העונש ההולם

15.            בבואי לגזור את עונשו של הנאשם בתוך מתחם העונש ההולם, לקחתי בחשבון את השיקולים הבאים:

 

·        זקפתי לזכות הנאשם את העובדה שבחר לקחת אחריות ולהודות בהזדמנות ראשונה.

·        זקפתי לחובת הנאשם את הרשעתו הקודמת - לנאשם הרשעה משנת 2015 בעבירות של ניסיון לתקיפת שוטר והפרעה לשוטר בגינן נדון למאסר בעבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס, עבירות שבוצעו בשנת 2011.

·        לקחתי בחשבון שממועד ביצוע העבירה (מאי 2014) חלפו כמעט 4 שנים ולא נפתחו תיקים חדשים.

·        לקחתי בחשבון את פגיעת העונש בנאשם ובמשפחתו. הנאשם נשוי ואב ל- 5 ילדים. מצבו הכלכלי קשה. בחודשים האחרונים נשרף כליל בית המשפחה על כל תכולתו והנאשם ומשפחתו נאלצו לעבור לגור בצפיפות אצל אחיו.

·        לקחתי בחשבון כי הנאשם כעובד מזה כ- 3 שנים כשכיר במפעל עופות.

5

·        לקחתי בחשבון את האמור בתסקיר שירות המבחן ביחס לגורמי הסיכון במצבו של הנאשם ומנגד את הסיכוי לשיקום סיכוי עליו ניתן ללמוד מלקיחת האחריות המלאה ומכך של נפתחו תיקים מזה מספר שנים.

·        לקחתי בחשבון את המלצתו העונשית של שירות המבחן.

·        לקחתי בחשבון את שיקול הרתעת היחיד בגדרו של המתחם.

 

16.            לאחר שלקחתי בחשבון כל אלה, לא מצאתי הצדקה לאמץ את המלצתו העונשית של שירות המבחן, שכן לא מצאתי בנסיבות שבפני הצדקה לחרוג ממתחם העונש ההולם, והמלצתו של שירות המבחן חורגת מהמתחם.

 

ברע"פ 9118/12 אלכסנדר פריגין נ' מדינת ישראל קבע בית המשפט העליון כי:

"הלכה מושרשת היא כי בית המשפט אינו כבול להמלצות שירות המבחן, ששיקוליו אינם זהים, בהכרח, לשיקולי בית המשפט, שהם רחבים ומקיפים יותר. נפסק, לא אחת, כי על בית המשפט היושב על המדוכה לתת דעתו לשיקולים הכוללים של ההליך הפלילי, וביניהם לעניינים ששירות מבחן אינו מופקד עליהם...."

 

(ראו גם ע"פ 1170/15 פלוני נ' מדינת ישראל; רע"פ 8344/15 מחאמיד נ' מדינת ישראל; רע"פ 2208/16 גוהר נ' מדינת ישראל.

 

17.            עם זאת בשוקלי את כל השיקולים שלעיל, מצאתי הצדקה לגזור את עונשו של הנאשם ברף התחתון של מתחם העונש ההולם.

 

18.       אשר על-כן, מצאתי לנכון ולמידתי לגזור על הנאשם את העונשים הבאים:

א.        הנני מטילה על הנאשם מאסר לתקופה של 30 ימים, שירוצה בדרך של עבודות שירות, בבבית אבות משען ברחוב אלפסי 12 בבאר שבע, או בכל מקום אחר שהממונה על עבודות השירות ימצא לנכון.            

                        הנאשם יועסק 5 ימים בשבוע, 8.5 שעות עבודה יומיות.

         

                        הנאשם הביע את הסכמתו לרצות את עונש המאסר בעבודות שירות.

          על הנאשם להתייצב לתחילת ריצוי המאסר ביום 1.3.18 בשעה 08:30 במשרדי הממונה על עבודות שירות במפקדת מחוז דרום, יחידת עבודות שירות ב"ש.

 

          מוסבר לנאשם כי עליו לבצע כל עבודות שמוטלות עליו במסגרת עבודות השירות על פי ההנחיות שתינתנה לו מעת לעת על ידי הממונה במקום וכל הפרה של עבודות שירות תגרום להפסקה מנהלית של עבודות השירות וריצוי עונש המאסר בפועל.

 

ב.         4 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור הנאשם במשך 3 שנים מהיום כל עבירה לפי חוק הכניסה לישראל.

6

ג.         קנס כספי בסך של 1500 ₪ או 15 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב-עשרה תשלומים חודשיים שווים ורצופים, שהראשון שבהם לא יאוחר מיום 1.3.18. לא ישולם תשלום כלשהו במועדו, תעמוד היתרה לפירעון מיידי.

ד.         פסילה בפועל מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה לתקופה של 2 חודשים.

                        הפסילה בפועל תחל היום.

                        לבקשת הנאשם, אני מתירה לו לנהוג ברכב היום עד השעה 22.00.

         

          מוסבר לנאשם שהוא חייב להפקיד את רשיון הנהיגה במזכירות בית המשפט. לא יופקד הרשיון, הוא יחשב כפסול מלנהוג מהיום אך הפסילה לא תימנה ולכן לא תסתיים.

 

ה         פסילה מלהחזיק ומלקבל רישיון נהיגה לתקופה של 4 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים שהנאשם לא יעבור עבירה בניגוד לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב 1952.

 

ו.         הנאשם יחתום על התחייבות כספית בסך 3,000 ₪ להימנע מביצוע עבירה בה הורשע והכל תוך שנתיים מהיום.

ההתחייבות תחתם במזכירות בית משפט עוד היום. לא יחתום הנאשם כאמור, יאסר למשך 15 יום.

 

זכות ערעור תוך 45 יום לבימ"ש מחוזי.

ניתנה והודעה היום ב' שבט תשע"ח, 18/01/2018 במעמד הנוכחים.