1

השתלשלות ההליך:

1.      ביום 10.7.17, במסגרת הסדר טיעון דיוני, ללא הסכמה לעונש פרט לפסילה בפועל, הודה הנאשם בכתב אישום מתוקן והורשע בעבירות הבאות:

                    א.        נהיגה תחת השפעת סמים משכרים או משקאות משכרים, לפי תקנה 26(2) לתקנות התעבורה בצירוף סעיף 38(3) לפקודת התעבורה;

                     ב.         נהיגה בלי רישיון נהיגה תקף, לפי סעיף 10(א) לפקודה הנ"ל;

                      ג.         נהיגה ברכב ללא פוליסת ביטוח תקפה, לפי סעיף 2(א) לפקודת ביטוח רכב מנועי;

                     ד.         החזקת סם מסוכן לצריכה עצמית, לפי סעיף 7(א) בצירוף סעיף 7(ג) סיפא לפקודת הסמים המסוכנים;

2.      הנאשם הופנה לשירות המבחן והתקבל בעניינו תסקיר מיום 17.12.17. עוד לפניי תדפיס מידע תעבורתי [תע/1].

3.      ביום 26.12.17 טענו ב"כ הצדדים לעונש:

התביעה טענה למתחם עונשי בין חודשי מאסר שניתן לרצותם בעבודות שירות לבין שנת מאסר, ועתרה למקם את עונשו העיקרי של הנאשם בתחתית המתחם, ולצדו רכיבים נלווים של מאסר מותנה, קנס מרתיע ופסילת רישיונו לנהוג;

ההגנה עתרה לביטול הרשעתו של הנאשם, ולחילופין - לעונש של פסילה מותנית וקנס;

2

מעשי הנאשם:

1.      ביום 25.10.15 נהג הנאשם ברכבו בתל-אביב כשהוא שיכור, ובבדיקת שתן התגלו חומרים בריכוז המעיד על שימוש בקנבוס ובקוקאין סמוך לפני נהיגתו: חומר המעיד על שימוש בקנבוס לפני הנהיגה, וכן ng /ml 1353 של בנזואיל אקוגונין (Benzoylecgonine).

2.      הנאשם החזיק ברכבו שלוש מנות קוקאין במשקל כולל של 0.4843 גרם נטו, לצריכתו העצמית.

3.      הנאשם נהג ברכב ללא רישיון נהיגה ישראלי תקף וללא פוליסת ביטוח תקפה, אך באותה עת החזיק ברישיון נהיגה זר.

דחיית עתירתה של ההגנה לביטול ההרשעה:

1.     ההגנה עותרת לאימוץ המלצתו של שירות המבחן ולבטל את הרשעתו של הנאשם, ללא נימוק ממשי. הנאשם עובד כטכנאי במפעל, ואין כל חשש מבוסס לפגיעה בעבודתו.

2.     הלכת כתב הידועה (ע"פ 2083/96 כתב נ' מ.י. (1997)) שאושררה שוב ושוב על-ידי בית המשפט העליון, קובעת כי ביטול הרשעה או הימנעות מהרשעה הם חריגים לכלל הקובע כי מי שביצע עבירה, יורשע. שימוש באמצעים חריגים אלו מחייב קיומם של שני תנאים מצטברים - פגיעה חמורה הצפויה לשיקום הנאשם, וטיב העבירה מאפשר לוותר על ההרשעה. בית המשפט העליון קבע לא-פעם, כי קיומה של אפשרות לפגיעה תעסוקתית אינו נחשב כפגיעה חמורה וקונקרטית בשיקום הנאשם.

3.     במקרה דנן לא הונחה כל תשתית עובדתית לתמיכה בעתירה, והרשעת הנאשם תעמוד על כנה.

נסיבות העבירות - קביעת מתחם העונש ההולם:

1.      מעשי הנאשם בוצעו כאחד, וייקבע אפוא מתחם אחד לכלל האירוע.

2.      הנאשם פגע באופן מהותי בערכים המוגנים בעבירות אותן עבר: נהיגת הנאשם כשהוא תחת השפעת סמים גררה סכנה מיידית וחמורה לציבור המשתמשים בדרך, לרבות הנאשם עצמו, וראו רע"פ 6439/06 קריטי נגד מ.י. (2006). כך גם לעניין נהיגתו ללא רישיון נהיגה תקף, הגם שבעת נהיגתו היה לנאשם רישיון נהיגה מטעם מדינה זרה, עובדה המקלה מעט מחומרת מעשיו. לצד עבירות התעבורה, הדומיננטיות בשיקולם של דברים, לא נרתע הנאשם גם מהחזקת סם קשה, קוקאין, לצריכה עצמית.

3.      לעניין עבירות התעבורה, וכאשר הורשע הנאשם לפי תקנה 26(2) ולא לפי הסעיף המקביל והחמור יותר שבפקודה, מתחם העונש הנהוג נקבע בין פסילת המינימום בת שלושת החודשים ועד לפסילה של 11 חודשים, לצד מאסר מותנה, פסילה על תנאי וקנס (והשוו ת"פ 62524-12-15 מ.י. נ' קובישקין (2017) ופ"ל 3175-08-14 מ.י. נ' איניו (2016), בנסיבות הדומות לענייננו).

3

4.      לעניין עבירת הסמים, שהנה החזקת סם לצריכה עצמית, נהוג מתחם עונשי בין מאסר מותנה לבין חודשי מאסר ספורים, אך המתחם ייקבע בעיקרו לפי עבירות התעבורה, שהן הדומיננטיות.

5.      צירופם של מעשי העבירה בהתנהגותו של הנאשם, כללן של הנסיבות והענישה הנוהגת, מצדיקים קביעתו של מתחם העונש ההולם בין שישה לבין 18 חודשי פסילה, לצד מאסר מותנה, פסילה על-תנאי וקנס משמעותי.

נסיבות שאינן קשורות בעבירות -קביעת העונש במתחם:

1.      הנאשם, יליד 1982, כבן 35 כיום, נשוי ואב לתאומים בני שלוש, עובד כיום כטכנאי מכונות ואלקטרוניקה במפעל. בילדותו נהרג אביו, ובהיותו כבן עשר עלה ארצה עם אמו ואביו החורג שנהג כלפיו באלימות. הנאשם סבל מקשיי קליטה ודחייה חברתית, ועד גיל 17 התגורר לפרקים ברוסיה ובגרמניה, שם נחשף לנוהגים של צריכה מופרזת של אלכוהול. משחזר לישראל, חבר לחברה שולית. הנאשם לא גויס לצה"ל, כיון שחזר שוב לרוסיה. הנאשם התחתן בחו"ל, סיים לימודים בהנדסת אלקטרוניקה, ושב לחיות בישראל.

2.      אין לחובת הנאשם עבר פלילי, ועברו התעבורתי אינו מכביד.

3.      הנאשם חשף בפני שירות המבחן, כי מחמת משבר משפחתי נהג לצרוך בקביעות קנבוס ואלכוהול. הנאשם חדל מהשימוש בסם, כפי שמעידות בדיקות שתן שמסר לשירות. הנאשם נטל אחריות על מעשיו וגילה תובנה לחומרת הסיכון שהיווה לעצמו ולאחרים.

4.      הנאשם אינו מעוניין בטיפול, מחמת תפיסתו לפיה אין כל בעייתיות בחייו כיום. לנוכח עמדותיו, נמנע השירות מהמלצה טיפולית. הנאשם גם מסר לקצינת המבחן כי יסרב לבצע של"צ, אך בבית המשפט טען כי לא הובן כהלכה וסבר שקצינת המבחן מכוונת לעבודות שירות.

5.      לזכות הנאשם יעמדו נסיבות אלו, שגם לדעת התביעה מצדיקות את מיקום עונשו בתחתית המתחם (הגם שהמתחם שהציעה התביעה חמור מזה שנקבע לעיל): הודאת הנאשם, תוך קבלת אחריות והפנמה של חומרת הסיכון; חיסכון במשאבי ציבור לאור ההודאה; היעדר עבר פלילי; עבר תעבורתי שאינו מכביד; חלוף הזמן מעת ביצוע העבירה, כשלא הוגשו נגד הנאשם כתבי אישום נוספים.

סוף-דבר, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א.        שישה חודשי פסילה מלנהוג או לקבל רישיון נהיגה. לנאשם לא היה רישיון נהיגה ישראלי ואני מחייב אותו בהפקדת רישיונו הישראלי, אם הוציא כזה, או בתצהיר כי אינו אוחז ברישיון ישראלי ולא המיר רישיונו הזר לרישיון ישראלי;

ב.         שישה חודשי פסילה על-תנאי למשך שנתיים מתום הפסילה בפועל, שלא יעבור עבירה בה הורשע בתיק זה או כל עבירה המפורטת בתוספת הראשונה או השנייה לפקודת התעבורה;

4

ג.         שלושה חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים מהיום, שלא יעבור עבירה בה הורשע בתיק זה, או עבירה של נהיגה בשכרות, או כל עבירת סמים אחרת שהיא פשע;

ד.         קנס בסך 2,500 ₪ או שלושה חודשי מאסר תמורתו. הקנס ישולם בחמישה תשלומים חודשיים, שווים ורצופים, שהראשון שבהם לא יאוחר מיום 1.2.18, וכשמחדל או עיכוב באחד התשלומים יעמיד מלוא הסך לפירעון מידי;

הוראות נלוות:

א.        עותק גזר הדין יישלח לשירות המבחן לידיעה;

ב.         הסמים יושמדו וכל מוצג אחר, פרט לכסף, יועבר להכרעה פרטנית של קצין משטרה;

ג.         ככל שהפקיד הנאשם פיקדון בתיק זה, בתיק קשור, או בתיק המשטרה, יושב לו הפיקדון;

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום מהיום.

ניתן היום, כ"ג טבת תשע"ח, 10 ינואר 2018, במעמד הצדדים.