1

רקע

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות תקיפת קטין, תקיפה הגורמת חבלה של ממש ואיומים. זאת במסגרת הסדר דיוני אשר כלל תיקוני כתב אישום ללא הסכמה בענין העונש.

על פי עובדות כתב האישום המתוקן, ביום 13.9.14 בשעות אחר הצהריים, התגלע ויכוח בין הנאשם לאחיו הקטין ואחותו. במהלך הויכוח קילל הנאשם את אחותו במילים בוטות, סטר לאחיו בפניו והכה אותו באגרופים בבטנו. כמו כן זרק הנאשם על אחיו כסא עשוי פלסטיק והכה אותו באמצעות הכסא ואז זרק על אחותו את הכסא וכן כסא נוסף, עשוי עץ, ושני מכשירי שלט רחוק של טלוויזיה.

אמו של הנאשם הגיעה על מנת לגונן על אחיו הקטין, והנאשם פירק חלק מארון עץ, החזיקו בידו ואמר לאמו לזוז מהמקום. האם הזעיקה את אביו וכאשר הגיע האב איים עליו הנאשם כי יהרוג אותו אם ידבר. אמו של הנאשם ביקשה ממנו לחדול ממעשיו והנאשם איים עליה כי יכה אותה באמצעות מאוורר שהיה בידו, אם לא תזוז.

בשל מעשי הנאשם, הזעיק אביו משטרה לבית המשפחה. כאשר גילה הנאשם כי השוטרים בדרכם למקום, איים על אימו כי יהרוג אותה ואת אביו אם לא יבטל את התלונה. בהמשך דבריו נטל הנאשם סכין מטבח בעל להב באורך 20 ס"מ, נעל את דלת הבית ושבר את המפתח, על מנת למנוע כניסה לבית.

כתוצאה ממעשי הנאשם נגרמו לאחיו הקטין פצע מדמם ונפיחות בראשו, חבלה במרפק יד שמאל אשר הצריכה קיבוע בגבס וחבלה ביד שמאל. לאחותו נגרמה חבלה ביד ימין.

בשל כל אלה הורשע הנאשם בעבירות תקיפת קטין, תקיפה הגורמת חבלה של ממש ואיומים.

2

עמדות הצדדים

ב"כ המאשימה שם דגש על חומרת העבירות בהן הורשע הנאשם ועל החבלות אשר נגרמו לאחיו הקטין. כן הפנה לעברו הפלילי של הנאשם. לאור אלה ביקש להשית על הנאשם עונש של 24 חודשי מאסר.

ב"כ הנאשם העיד את אבי הנאשם להגנתו. האב אמר כי הוא מבחין בשיפור ניכר בהתנהגותו של הנאשם במהלך מעצרו וכי הנאשם אינו אשם במעשיו, אלא הם נבעו מסיבות חיצוניות. יחד עם האב הגיע אחיו הקטין של הנאשם, קרבן מעשיו.

ב"כ הנאשם שם דגש על נסיבותיו האישיות והמשפחתיות של הנאשם העולות מתסקיר שירות המבחן. כן הפנה לדרך אותה עשה הנאשם מאז מעצרו. לאור אלה, ביקש לאמץ את המלצת שירות המבחן, להשית על הנאשם עונש מאסר שירוצה בעבודות שירות.

מתחם העונש ההולם

חומרת מעשי הנאשם ברורה. הנאשם תקף באלימות רבה את אחיו ואחותו, וגרם להם לחבלות של ממש - במיוחד לאחיו הקטין, אשר כתוצאה מן המכות נזקק לקיבוע בידו. מעובדות האישום עולה, כי הארוע היה עלול אף להסתיים באופן חמור יותר. לא קשה לתאר כיצד יכלה אחותו של הנאשם להפגע מכיסא העץ אותו זרק עליה.

גרוע מכך - הנאשם לא נרתע מלאיים על שני הוריו, ובעיקר על אימו, איומים קשים ובוטים, תוך המחשת האיום בסכין מטבח גדול. כיבוד אב ואם הוא אחד מיסודותיה של כל חברה, ומי שחטא כלפי הוריו כפי שחטא הנאשם, מעיד על עצמו כי הוא נעדר מעצורים ועכבות.

הדברים מקבלים משנה תוקף לאור עדותו של אבי הנאשם, אשר בא לבקש על בנו, חרף מעשיו הקשים. אבי הנאשם מילא חובתו של הורה, הבא לגונן על בנו ולחלצו מהצרה לתוכה קלע עצמו, למרות היותו קורבן מעשיו. אצילותו של האב מדגישה את חומרת מעשי הבן - הנאשם - ואת השפל אליו ירד במעשיו.

מדובר בהתנהגות אלימה ושלוחת רסן, אשר לא ניתן לגלות כלפיה סלחנות או סובלנות ויש לקבוע בצידה תג מחיר מרתיע, של מאסר ממש לתקופה משמעותית.

לאור אלה, מתחם העונש ההולם את מעשי הנאשם הוא מאסר בפועל, לריצוי ממש, לתקופה שבין מספר חודשים לשנתיים וחצי.

נסיבות אשר אינן קשורות לעבירה

הנאשם יליד 1993. לחובתו הרשעה בעבירה של החזקת סכין, בגינה נדון לשלושה חודשי מאסר.

3

תסקיר שירות המבחן מגולל את נסיבותיו האישיות של הנאשם. מהתסקיר עולה, כי הרקע לעבירות הוא משבר אותו חווה הנאשם על רקע פרידה מבת זוג וכן חוסר יציבות כללי, אשר הביא להתנהגות אלימה. עוד עולה, כי בעת ביצוע העבירות שהה הנאשם במעצר בית בבית המשפחה, בשל עבירת החזקת הסכין.

להערכת שירות המבחן הנאשם מקבל אחריות למעשיו, הוא שואף לנהל חיים נורמטיביים ובעל כוחות לעשות כן. עם זאת, משבר זהות בו הוא נתון וכן נטייתו לפעול באופן אימפולסיבי ואלים במצבי לחץ, מהווים גורמי סיכון להמשך מעורבות בפלילים.

עוד עלה מהתסקיר, כי בני משפחת הנאשם מעוניינים שיחזור לחיות עמם ואינם חוששים ממנו.

המלצת שירות המבחן היא להשית על הנאשם עונש מאסר שירוצה בעבודות שירות וכן צו מבחן.

דיון והכרעה

לזכות הנאשם זקפתי הודאתו במיוחס לו, חרטתו, גילו הצעיר ושאיפותיו לחיות לחיים נורמטיביים, העולות מהתסקיר. כן הבאתי בחשבון לזכותו עמדתם של בני משפחתו. משקל רב נתתי להודאה, אשר מנעה מבני משפחת הנאשם את הקושי הממשי הכרוך במתן עדות נגד אדם קרוב, וחשיפת המסכת המשפחתית בפני אנשים זרים.

לחובת הנאשם זקפתי הסיכון לביצוע עבירות נוספות על ידו. כן זקפתי לחובתו הרשעה קודמת והעובדה שהמצאותו במעצר בית בשל עבירה אחרת לא הרתיעה אותו מלבצע העבירות שלפני.

לאור אלה ראיתי להשית עליו עונש הנמצא בצידו הנמוך של מתחם העונש ההולם, אך לא בתחתיתו.

לפיכך גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א.         עשרה חודשי מאסר בפועל. התקופה תמנה מיום המעצר, 13.9.14. ככל שמרצה הנאשם עונש מאסר בימים אלה, המאסרים יחפפו זה לזה.

ב.         ארבעה חודשי מאסר, אותו לא ירצה אלא אם יעבור על אחת מן העבירות בהן הורשע, או עבירת אלימות אחרת שהיא פשע, תוך שלוש שנים מיום שחרורו מהמאסר.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים תוך 45 יום.

ניתן היום, כ' אדר תשע"ה, 11 מרץ 2015, במעמד הצדדים.