1

בעניינו של הנאשם ניתנה חוות דעת מטעם הפסיכיאטר המחוזי, לפיה אינו כשיר לעמוד לדין, ולא היה אחראי למעשיו בעת העבירה.

הפסיכיאטר המחוזי חיווה דעתו כי אין תועלת באשפוז פסיכיאטרי, והמליץ על אשפוז במוסד לתשושי נפש. ואולם, אתמול הוגשה חוות דעת מטעם הגריאטר המחוזי, בה נכתב כי לדעתו אין מקום לאשפוז כאמור.

בהתאם לסעיף 15(ב) לחוק לטיפול בחולי נפש, התשנ"א- 1991, לא ניתן לסיים את ההליך הפלילי ללא מתן צו אשפוז או צו לטיפול מרפאתי. בהתאם לכך, ניתנו החלטותיי מיום 28.3.18 ו- 10.4.18 בהן דנתי במצבו של הנאשם, וקבעתי כי ניתן יהיה לסיים את ההליך רק לאחר שיימצא עבור הנאשם פתרון לפי מתווה טיפולי הניתן לעיגון בצו שיפוטי, כחוק.

בשים לב לכך שהעבירות המיוחסות לנאשם מעוררות חשש למסוכנות של ממש, מתבקשים שוב הפסיכיאטר המחוזי והגריאטר המחוזי, לשתף פעולה ביניהם ולהעמיד מתווה טיפולי רפואי המתאים לנאשם במכלול הנסיבות, על מנת שיעוגן בצו לטיפול מרפאתי (או אחר), על פי החוק.

2

ככל שלא יוצג מתווה עד מועד הדיון הקבוע ליום 17.5.18, ובהתאם לחובה על פי החוק, ייקבע דיון דחוף במעמד הרופאים.

המזכירות תודיע לב"כ הצדדים, לפסיכיאטר המחוזי, ולגריאטר המחוזי.

ניתנה היום, י"א אייר תשע"ח, 26 אפריל 2018, בהעדר הצדדים.