1

1.        הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בעובדות כתב-אישום מתוקן, במסגרת הסדר טיעון, בביצוע עבירה של שוד מזויין בנסיבות מחמירות לפי סעיף 402(ב) לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 [להלן: "חוק העונשין"].

2

2.        כתב-האישום המתוקן מתאר אירוע שוד כספי צ'יינג' ביום 3.11.16. בתקופה הרלבנטית, עבד המתלונן, ב.י., בצ'יינג' במודיעין, ביחד עם ח.מ.. השניים הגיעו בשעת צהריים למרכז במודיעין, חנו במקום, וניגשו לבנק הפועלים במרכז, שם ביצע המתלונן, במסגרת עבודתו, משיכה של מזומן על סך 650000 ₪ מחשבון הצ'יינג'. המתלונן הכניס את הכסף לתיק יד שחור, שהכיל בנוסף 3000 יורו. המתלונן וח.מ. נכנסו לרכב על-מנת לעזוב את המקום, אז הגיע למרכז רכב ובו הנאשם יחד עם 3 נוספים שזהותם אינה ידועה עד היום, וחסם את דרכו של רכב המתלונן. הנאשם, יחד עם שניים מהשודדים [להלן: "האחרים"] יצאו מהרכב כשברשותם פטיש ומפתח שוודי, בעוד אחד השודדים המתין ברכב במושב הנהג. האחרים ניגשו לרכבו של המתלונן והיכו בחוזקה באמצעות כלי הנשק בשמשות ובחלונות הרכב בנסיון לפרוץ אל הרכב, מי מהאחרים איים על ח.מ. באמצעות אקדח והוא נמלט מרכב המתלונן. בשלב זה, היכו הנאשם והאחרים את המתלונן שישב ברכבו עד שהנאשם הצליח לחטוף מידי המתלונן את התיק על כל תכולתו. הנאשם והאחרים נמלטו מהמקום כשהם נושאים עימם את התיק, אך המתלונן הצליח להגיע אליהם, לפתוח את דלת הרכב ולהחזיר לידיו את התיק. האחרים יצאו מן הרכב, היכו בחוזקה את המתלונן בראשו באמצעות כלי הנשק, גרמו לו לחבלות בראשו ולדימום, הצליחו ליטול בכוח את התיק מידיו של המתלונן ונמלטו מן המקום.

           כתוצאה ממעשי הנאשם והאחרים, נגרמו למתלונן שבר דחיסה פראסגיטאלי בראשו וחבלות בפניו, והוא אושפז למשך יומיים בבית-החולים.

3.        ב"כ הצדדים הגיעו להסדר טיעון ביניהם לפיו עותרים הם במשותף להשית על הנאשם 3 שנות מאסר בפועל ומאסר על תנאי. ב"כ המאשימה עתר, בנוסף, להשית על הנאשם פיצוי על סך 165000 ₪ - כרבע משלל השוד, על-פי חלקו של הנאשם, לצד קנס. הסניגור ביקש לשכנע כי התביעה לא עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח כי למתלונן אכן נגרם נזק כאמור, שכן אינו הבעלים של הצ'יינג', וכן ביקש להימנע מהשתת קנס נוכח מצבו הכלכלי הקשה מאד של הנאשם ומשפחתו.

4.        ב"כ המאשימה הגיש לעיון בית-המשפט הצהרת נפגע עבירה (ת/1) בצירוף מסמכים, בה תיאר המתלונן את האירוע, הפגיעות שנגרמו לו, הטיפולים הרפואיים הרבים להם נזקק, התקופה הארוכה בה לא עבד (במשך 6 חודשים) וההתדרדרות הכללית במצבו הנפשי והפיסי (כאשר הדברים לא יפורטו בהרחבה מטעמי צנעת הפרט).

3

           כן הוגש גליון הר.פ. של הנאשם (ת/2) ממנו עולה, כי לחובת הנאשם 4 הרשעות קודמות בעבירות איומים, קשירת קשר ותקיפת שוטר, כשבמסגרת שני הליכים קודמים נדון לעונשי מאסר בפועל קצרים.

5.        ב"כ המאשימה הדגיש, כי המדובר באירוע שבו ננקטה אלימות חמורה כלפי המתלונן, כששלל השוד היה גבוה ביותר ולא אותר או הוחזר עד היום. עם זאת, על רקע קושי ראייתי ממשי, העובדה ששלושת השודדים הנוספים לא אותרו ולאור חלקו הישיר של הנאשם בביצוע העבירה, הוחלט לעתור לעונש של 3 שנות מאסר בפועל, למרות שראוי היה לעתור לענישה חמורה בהרבה אילולא אותו קושי ראייתי.

           באשר לרכיב הפיצוי - המדובר בעתירה מתונה בדמות רבע משלל השוד, כשדי בנזקים שנגרמו למתלונן כדי לבסס עתירה זו. בנוסף, יש להטיל על הנאשם רכיב של קנס, שכן העבירה בוצעה על רקע בצע כסף.

6.        ב"כ הנאשם עתר לכבד את ההסדר ככל שהוא נוגע לעונש המאסר בפועל. עם זאת, לעניין רכיב הפיצוי ביקש להדגיש את חלקו השולי של הנאשם באירוע ואת נתוניו האישיים - המבססים את טענתו כי נוצל על-ידי אחרים. באשר לרכיב הפיצוי טען, כי המתלונן היה עובד שכיר בצ'יינג', מצוי מסמך מאת הבעלים לפיו המתלונן הוא שכיר בצ'יינג' ועבר תאונת עבודה, ועל כן, בית-משפט זה אינו יכול לפסוק באשר לשאלת הנזק הכספי שנגרם למתלונן - מעבר לנזקים גופניים והנפשיים הקשים שאכן נגרמו לו.

           העידה אימו של הנאשם באשר למצבו המשפחתי הקשה והחריג, ולאור מכלול הנסיבות, עתר הסניגור להשית תשלום פיצוי לא גדול המשקף את חלקו של הנאשם באירוע ולהימנע מהטלת קנס.

7.        הנאשם בחר שלא לומר דבר לבית-המשפט.

4

8.         הצדק עם ב"כ המאשימה, כי הנאשם במעשיו פגע באופן מוחשי בגופו ובביטחון האישי של קורבן העבירה על רקע בצע כסף, בסדר הציבורי ובתחושת הביטחון של הציבור כולו. האירוע המתואר בכתב-האישום המתוקן מעלה עבירת שוד המצויה ברף חומרה גבוה נוכח מימד התכנון העולה מהנסיבות, החבירה בצוותא של חבורה אלימה אשר הצטיידה במגוון כלי נשק, והסכום הגבוה של שלל השוד. יש בסיס לטענה, שבנסיבות רגילות ראוי היה להשית עונש מאסר בפועל חמור באופן משמעותי.

9.         אלא, שנוכח קיומו של קושי ראייתי הקשור לזיהוי הנאשם עצמו, העובדה שהאחרים לא אותרו עד היום, כשברקע נסיבות חיים לא פשוטות של הנאשם ולאחר ששוכנעתי כי נציגי הפרקליטות שקלו את כל השיקולים - לרבות את עמדת המתלונן אומר, כי הסדר הטיעון בכל הקשור לעונש המאסר בפועל הוא סביר, ובכוונתי לכבדו.

10.       באשר לרכיב הפיצוי, חזרתי ועיינתי בטיעוני ב"כ הצדדים ובמסמכים שהוגשו לעיוני. מתצהיר נפגע העבירה והנספחים לו עולה, כי למתלונן נגרם נזק פיסי קשה, הוא עדיין זקוק לטיפולים רפואיים, לא עבד במשך 6 חודשים - ובמיוחד בולט הנזק הנפשי שנגרם לו, עד כדי פיתוח תסמינים פוסט-טראומטיים. צלקות נפשיות אלו לצד הפגיעות הפיסיות מחייבות הטלת פיצוי עונשי הולם, גם אם ימצה המתלונן את הזכות העומדת לו להגיש תביעה במסגרת תאונת עבודה.

11.       עם זאת, אני מקבלת את טענת הסניגור לפיה לא ברור אם המתלונן זכאי לפיצוי ישיר בגין רבע מסכום שלל השוד. במסמכים שהגיש המתלונן קיים מסמך מאת מר ניסים יעקוב, לפיו הוא הבעלים של אותו צ'יינג', ובו הוא מאשר כי המתלונן הוא עובד בעסק אשר מנוע מלעבוד בעקבות השוד, כשהמכתב נושא תאריך של יום 1.3.17. נתון זה מעלה, כי ראוי שסוגיית הפיצוי עבור שלל השוד שלא הוחזר עד היום תתברר במסגרת מתאימה יותר (שכן ייתכן, למשל, שלעסק יש ביטוח ובעל הצ'יינג' קיבל כבר או עתיד לקבל פיצוי כגובה שלל השוד).

12.       אשר על כן, לאור כל האמור לעיל, בהתאם להסדר הטיעון, אני גוזרת את דינו של הנאשם כדלקמן:

            3 שנות מאסר בפועל אשר יימנו מיום מעצרו: 27.11.16;

5

12 חודשי מאסר על תנאי שלא יעבור בתוך 3 שנים מיום שחרורו עבירות שוד לפי סימן ג' לפרק י"א לחוק העונשין;

מורה על תשלום פיצוי בסך 35,000 ₪ למתלונן - ע.ת.1, עד ליום 1.5.18. הפרקליטות תעדכן את המתלונן אודות הפיצוי שנפסק וכן תמסור את פרטיו למזכירות לאלתר.

הודעה זכות ערעור לבית-המשפט העליון תוך 45 ימים.

ניתן היום, י"ח חשוון תשע"ח, 07 נובמבר 2017, במעמד ב"כ הצדדים והנאשם.