בית משפט השלום בירושלים

ת"פ 44595-03-22 מדינת ישראל נ' ביטון

ת"פ 6842-02-22

כתבי האישום בהם הודה הנאשם

1.      הנאשם שלפניי הודה בשני כתבי אישום כמפורט להלן.

                    א.        ת"פ 44595-03-22 (התיק הראשון) - הנאשם הודה בכתב אישום מתוקן בביצוע עבירה של תקיפת זקן הגורמת חבלה של ממש, לפי סעיף 368ו(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. מעובדות כתב האישום עולה כי ביום 11.1.2021 בשעת בוקר מאוחרת ברחוב במבשרת ציון, גרר הנאשם פח אשפה גדול המשרת את תושבי הרחוב ולו מקום ייעודי. משהבחינה המתלוננת (קשישה כבת 75 בעת האירוע) בדבר, ניגשה לנאשם והפצירה בו להשיב את הפח למקומו. על רקע נתגלע ביניהם ויכוח, במהלכו סטרה לו המתלוננת בפניו. בתגובה הכה הנאשם את המתלוננת בראשנה פעמיים וגרם לה לכאבי ראש עזים.

                     ב.         ת"פ 6842-02-22 (התיק השני) - הנאשם הודה בכתב האישום המקורי בעבירה של הפרת הוראה חוקית, לפי סעיף 287(א) לחוק העונשין, בכך שביום 20.5.2021 הפר הנאשם בשתי הזדמנויות את הוראות השחרור של בית משפט זה, בכך ששהה בסניף קופת חולים במבשרת ציון, שעה שאמור היה לשהות במעצר בית מלא.

מהלך הדיון

2.      הצדדים הגיעו להסדר טיעון ללא הסכמה עונשית, בשעה שהנאשם נתון מאחורי סורג ובריח ומרצה עונש מאסר ממושך של 44 חודשים בגין עבירות אלימות.

הנאשם

הנאשם כבן 39, לחובתו עבר פלילי הכולל 6 הרשעות קודמות בעיקר בעבירות אלימות והפרת הוראה חוקית, והוטלו עליו עונשי מאסר ממושכים, המגיעים כדי למעלה מ-6.5 שנות מאסר.

טיעונים לעונש

3.      ב"כ המאשימה עתר למתחם שבין 12 ל-36 חודשי מאסר וביקש להטיל על הנאשם עונש מאסר ממושך במצטבר למאסרו הנוכחי, בהפנותו לנסיבות העבירה ולטיבה. הסניגור מנגד ביקש להסתפק בתקופת מאסר קצרה שתוטל על הנאשם בחופף למאסרו הארוך הנוכחי.

קביעת מתחם הענישה

4.      מתחם הענישה צריך להתייחס לעקרון ההלימה, הנוגע ליחס לערך החברתי המוגן, מידת הפגיעה בו, נסיבות ביצוע העבירה ומידת אשמו של הנאשם, ומדיניות הענישה.

5.      אשר לערכים המוגנים, בכל הנוגע לעבירה של תקיפת זקן, מצוות "והדרת פני זקן" היא מצוות יסוד באמונתנו והיא מגלמת את הכבוד שהחברה רוכשת וצריכה לרכוש לזקניה. "זקן" אינה מילת גנאי, אלא דווקא מילה המשקפת ניסיון חיים, עוצמה, חוכמה וסמכותיות, כפי שהיחס לזקננו היה במקורות. למרבה הצער, חל שינוי מדאיג בחברה והיום מעמדם של הזקנים הפך למרמס. בשל כך בשנת 2007 נמצא כי יש צורך לתקן את החוק ולקבוע עבירה מיוחדת לתקיפת זקן תוך שאיפת המחוקק לקבוע עונש מינימום (הצעות חוק הכנסת 188, 11.12.07 עמ' 69). לפיכך פגיעה בזקנים הינה מעשה שיש לגנותו בכל פה והוא עומד בניגוד לערכי היסוד של החברה. בע"פ 2471/21 מ"י נ' אבו ערישה ואח' (מיום 16.1.2022) נכתב בפסקה 11 כי על בית המשפט לבכר את שיקולי הגמול וההרתעה במקרים שכאלה, על-מנת לשרש את התופעה. בענייננו, מידת הפגיעה בערכים המוגנים בינונית. ביחס להפרת הוראות בית המשפט, הרי שעבירה זו פוגעת בערך שלטון החוק ובצורך לכבד החלטות של ערכאות שיפוטיות ולשמור על הסדר הציבורי. מידת הפגיעה בערכים המוגנים בהקשר זה נמוכה.

6.      אשר לנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, בין הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה יש לשקול את אלה, לעניין קביעת המתחם: בתיק הראשון, אין מדובר בעבירה מתכוננת, אלא בהתגלעות ויכוח בין תושבת האיזור, קשישה, לבין הנאשם, על רקע הזזתו את הפח ממקומו. יצוין, כי למרות היותה קשישה, המתלוננת פגעה פיזית בנאשם בכך שסטרה בפניו ויש בכך משום התנהגות מתגרה. הנאשם מנגד, הגיב באופן כוחני ובלתי מדתי וחבט במתלוננת בראשה וגרם לה לכאבים, ואך בנס האירוע לא הסתיים באופן חמור יותר. הנאשם אחראי למעשים, והתנהגותו מלמדת על חוסר יכולת לשלוט ביצריו האלימים. לכן, במכלול הנסיבות, אף אם הקשישה תרמה להתדרדרות האירוע לאלימות, הנאשם הגיב באופן פסול והוא אחראי למעשיו. בתיק השני, הנאשם הפר ביודעין הוראות של בית המשפט, אך לצד זאת, הוא נתפס בקופת חולים ולא בזירת ביצוע עבירה, ועל-כן מידת הפגיעה בערכים המוגנים נמוכה. הנאשם אחראי למעשים וצריך היה להימנע מהם.

7.      אשר למדיניות הענישה הנוהגת, ביחס לתקיפת זקן מדיניות זו נעה בין עבודות שירות לרוב ועד מאסר למספר דו-ספרתי של חודשים בהתאם לנסיבות המעשה והעושה.

                    א.        רע"פ 8621/21 לב נ' מ"י (מיום 29.12.2021) - נאשמת שתקפה זקן באגרופים לפניו וגרמה לו לחבלות בפנים נדונה ל-7 חודשי עבודות שירות על בסיס מתחם שבין 6 ל-15 חודשים.

                     ב.         רע"פ 2678/20 רחמים נ' מ"י (מיום 17.4.2020) - הנאשם תקף את שכנתו הקשישה, שבר את משקפיה וגרם לה לנפיחות ורגישות באפה. אושר מתחם שבין עבודות שירות ל-18 חודשי מאסר ועונש של 10 חודשי מאסר.

8.      אשר להפרת הוראה חוקית, מפנה לרע"פ 5023/18 בדיר נ' מ"י (מיום 28.6.2018) שם אושר מתחם שבין מאסר מותנה למאסר קצרה בגין הפרת הוראה חוקית והפרעה לשוטר, והוטל עונש של 5 חודשי מאסר בפועל בנסיבות של ביצוע עבירת אלימות נוספת (תקיפה חבלנית).

9.      מתחמי הענישה - לפיכך, מתחם הענישה בתיק הראשון יעמוד על 3 - 10 חודשי מאסר, שכן מקרנו קל יותר מהמקרים שצוטטו לעיל בפסיקה. ביחס לתיק השני, יעמוד המתחם על מאסר מותנה ועד חודשיים מאסר.

נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה

10.  ניתן לתת משקל לנסיבות הבאות שאינן קשורות בביצוע העבירה, במסגרת גזירת העונש בתוך המתחם: מחד גיסא ולקולה, הודאת הנאשם במיוחס לו וחסכון בזמן שיפוטי ובחסכון בצורך להעיד את המתלוננת בתיק הראשון. בנוסף, הוצגה לי אסמכתה לגבי הטיפול שעובר הנאשם במסגרת מאסרו, שבו כבר התקדם ועלה לשלב ב'. הטיפול החל בינואר 2023. מאידך גיסא ולחומרה, עברו הפלילי הרלבנטי המכביד מאוד של הנאשם, המעיד על נטייתו לאלימות ועל מסוכנות גבוהה הנשקפת ממנו לחברה ללא טיפול. שמעתי מהנאשם על הטיפול שעובר, ויש לקוות שהדבר אכן יניב פירות בעתיד.

המיקום במתחם

11.  בנסיבות האמורות, יש למקם את הנאשם בחלק האמצעי ואף מעבר לו של המתחמים שקבעתי.

גזירת הדין

12.  לפיכך, אני מחליט לגזור על הנאשם את העונשים הבאים:

א.     7 חודשי מאסר בפועל לריצוי בניכוי ימי מעצרו על-פי חישוב שב"ס שיכריע במצטבר לכל מאסר אותו נושא הנאשם כעת;

ב.      6 חודשי מאסר על-תנאי, שלא יעבור הנאשם בתוך 3 שנים משחרורו כל עבירת אלימות לרבות איומים;

ג.       חודשיים מאסר על-תנאי, שלא יעבור הנאשם בתוך 3 שנים משחרורו עבירה של הפרת הוראה חוקית;

ד.      פיצוי למתלוננת עדת תביעה 1 בתיק הראשון בסך 1,000 ש"ח. הפיצוי ישולם עד ליום 1.8.2025.

קנסות ופיצויים ניתן לשלם כעבור 3 ימים מיום מתן גזר הדין בחשבון המרכז לגביית קנסות בדרכים הבאות:

·        בכרטיס אשראי באתר www.eca.gov.il

·        בטלפון: 35592* או 073-2055000

·        במזומן בכל סניף של בנק הדואר בהצגת תעודת זהות בלבד

לא יונפקו שוברי תשלום.

ניתן לקזז מכל הפקדה שבתיק או בתיק קשור על אף הודעת עיקול. ככל שקיימות יתרות זכות ואין עיקולים ניתן להשיב למפקיד.

זכות ערעור כחוק לבית המשפט המחוזי בירושלים בתוך 45 יום מהיום.

ניתן היום, כ"א תמוז תשפ"ג, 10 יולי 2023, במעמד הצדדים.