1

כתב האישום שהוגש נגד הנאשם מייחס לו 14 עבירות של הסתה לאלימות או טרור, בניגוד לסעיף 144ד2 לחוק העונשין תשל"ז - 1977, ו-8 עבירות של תמיכה בארגון טרור, לפי סעיפים 4(ב)+(ז) לפקודה למניעת טרור.

על פי עובדות כתב האישום, הנאשם פרסם בעמוד הפייסבוק שלו למעלה מ- 20 פרסומים, בהם קריאות למעשי אלימות וטרור נגד אזרחים וכוחות הביטחון, דברי שבח, אהדה עידוד, תמיכה והזדהות כלפי מעשי אלימות וטרור וכלפי מבצעיהם, וכן דברי שבח, אהדה, תמיכה והזדהות עם מחבלים ומבצעי פיגועים.

בדיון שהתקיים ביום 26/3/2015 העלה הסנגור שלוש טענות מקדמיות.

לטענתו, קיימים מספר פגמים בכתב האישום. כך, בשל הפרסום הנזכר בסעיף א לפרק העובדות מיוחסות לו עבירות על שתי ההוראות הנ"ל. בנוסף, כתב האישום אינו מפרט את הוראת החוק שהופרה על ידי הנאשם בנוגע לפרסומים בסעיפים ט"ו ו-כ"ב לפרק העובדות.

עוד טען הנאשם, בתמצית, כי מדינת ישראל אפשרה לתושבי מזרח ירושלים להשתתף בבחירות שנערכו ברשות הפלסטינית, וזאת על אף שהיתה מודעת לכך שארגון החמאס משתתף בבחירות. בסופו של דבר, הארגון האמור זכה בבחירות. מצב דברים זה יוצר מצג המקשה על אדם מן היישוב להבין היכן מצוי הגבול של האישום הפלילי, ומהם גבולות הביטוי המוגן.

2

הנאשם הוסיף וטען כי הוא הוזמן למספר פגישות עם גורמי ביטחון, במהלכן הוא לא הוזהר בנוגע לפרסומים שהעלה בפייסבוק.

בתגובתה הבהירה המאשימה כי בשל הפרסום הנזכר בסעיף א לפרק העובדות, מיוחסת לנאשם עבירה של תמיכה בארגון טרור בלבד. עוד הבהירה המאשימה כי הפרסום הנזכר בפרק טו לפרק העובדות צוין בכתב האישום כרקע לעבירות המתוארות בסעיפים ט"ז עד י"ז בלבד. המאשימה הוסיפה והבהירה כי בשל הפרסום הנזכר בסעיף כ"ב לפרק העובדות היא מייחסת לנאשם עבירה של תמיכה בארגון טרור.

לנוכח הבהרותיה של המאשימה הוסרה העננה לה טען הנאשם, הוא מודע היטב לעבירות המיוחסות לו, והדיון בטענותיו בעניין מתייתר.

לא מצאתי ממש בטענת הנאשם כי אדם מן היישוב יתקשה להבין את גבול האישום הפלילי. העובדה שהתאפשר לתושבי מזרח ירושלים להשתתף בבחירות לרשות הפלסטינית אינה מלמדת, ולו ברמז, כי בוטלו האיסורים להסית לאלימות או טרור ולתמוך בארגון טרור, או כי בוטלה הכרזת ארגון החמאס כארגון טרוריסטי.

אני אף מתקשה להבין מדוע סבור הנאשם כי אדם מן היישוב ימצא שקריאות לעיוורונם של חיילי צה"ל, לתבוסתם מול אויביה של מדינת ישראל, לתמיכה בחוטפים וברוצחים של נערים יהודים, להבערת אינתיפאדה בירושלים וכיוצא בזה, נמצאות בגבול המותר של האישום הפלילי, בשל השתתפותם של תושבי מזרחי ירושלים בבחירות הנ"ל.

לא למותר להדגיש כי החלטת הממשלה עליה נסמך הנאשם בטיעוניו קובעת במפורש שלא תתאפשר תעמולת בחירות של אנשים המזוהים עם ארגוני טרור בתחומי ירושלים, וכי אין בהחלטה כדי לגרוע מסמכויות רשויות אכיפת החוק ורשויות הביטחון לעצור אנשים הפעילים בארגוני טרור (ראו: (בג"ץ 550/06 זאבי נ' ממשלת ישראל 9/2/2006).

בתגובתה טענה המאשימה כי רשויות הביטחון היו מודעות לפעילות אחרת של הנאשם, בעניינה זימנו אותו לפגישות. הפגישה האחרונה בעניין התקיימה קודם למועדים בהם פרסם הנאשם את הפרסומים הנטענים בכתב האישום.

טענת הנאשם בעניין טעונה אפוא הוכחה, ולא ניתן להכריע בה בשלב זה.

סופו של דבר, לא מתקיימת עילה לביטולו של כתב האישום. טענות הנאשם בעניין זה נדחות.

3

בדיון הקבוע ליום 7/5/2014 ימסור הנאשם תשובה מפורטת לכתב האישום, והצדדים יהיו ערוכים לדיון לפי סעיף 144 לחסד"פ, ובכלל זאת בייחס לעדים הנזכרים בכתב האישום.

ניתנה היום, ג' אייר תשע"ה, 22 אפריל 2015, בהעדר הצדדים.