1

בית משפט השלום בירושלים

ת"פ 44918-12-14 מדינת ישראל נ' דעיס(עציר)

 

נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד ג'ני אבני

הנאשם וב"כ עו"ד מוחמד מחמוד בשמו של עו"ד ברגות

 

גזר דין

 

הרקע והאישום

 

הימים ימי קיץ 2014. אירוע מוביל אירוע, אסון רודף אסון. שלושה נערים יהודים, גיל-עד שער, נפתלי פרנקל ואיל יפרח נחטפים, ובתום מבצע "שובו אחים", לדאבון הלב, מאתרים כוחות הביטחון את גופותיהם בסמוך לחברון.

בתגובה, נחטף ונרצח הנער הערבי מוחמד אבו חדר בירושלים על ידי בגיר ושני קטינים יהודיים.

ירי רקטות מוגבר שנורה לעבר שטחי ישראל, מוביל לפתיחה במבצע "צוק איתן".

 

במהלך המבצע ולאחריו, מתרחשים בישראל פיגועים קשים. האחד, מיום 4.8.14, בו נהג טרקטור תושב ג'בל מוכבר דורס אזרח יהודי. האחר, מיום 22.10.14, בסמוך לרכבת הקלה בירושלים, שבמהלכו דורס תושב סילוואן תינוקת ואזרחית יהודיות ופוצע נוספים, ובהמשך פיגוע ירי ופציעתו הקשה של הפעיל הפוליטי יהודה גליק. ביום 5.11.14 מתרחש פיגוע דריסה נוסף באמצעות רכב בו נהג תושב שועפאט, אשר רצח בנהיגתו קצין מג"ב ופצע נוספים. בהמשך, ביום 18.11.14 בשעה 7:00 בבית כנסת בהר נוף בירושלים, שני תושבי ג'בל מוכבר רוצחים 5 אזרחים יהודים, ביניהם שוטר משטרת ישראל ופוצעים נוספים.

זוהי תמציתו של הרקע לעבירות ההסתה והתמיכה בארגון טרור, בהן הורשע הנאשם על פי הודאתו שנמסרה במסגרתו של הסדר טיעון.

 

הזירה ששימשה במה לעבירות שביצע הנאשם היא מרחבי המרשתת וליתר דיוק- דף הפייסבוק אותו החזיק וניהל הנאשם, תחת השם "Sami dais (מוות לישראל)".

פרק העובדות בכתב האישום המתוקן, מתאר שורה ארוכה של פרסומים שפרסם הנאשם בדף הפייסבוק שלו בתקופת מבצע "צוק איתן" ולאחריו, ומחזיק 6 עמודים בהם מפורטים באריכות הפרסומים, התמונות והשירים אותם פרסם הנאשם. אלה זכו ל"לייקים" ו"שיירים" ממשתמשי פייסבוק רבים, ששיתפו והפיצו תכנים אלה לאחרים.

אביא להלן מקצת מפרסומי הנאשם.

 

2

ביום 5.7.14 פרסם הנאשם תצלום מודעה בה נכתב:

"מוות לישראל פרסמו את זה בכל העמודים והחשבונות. תפרסמו את זה בכל הפרופילים. כל הפלסטינים והערבים בפייסבוק" וכן: "תדליקו אש בישראל". פרסום זה זכה ל- 9 סימני לייק ושיתוף אחד.

 

בו ביום, פרסם הנאשם תמונת אדם הלבוש כיהודי חרדי ומצדיו רובים המכוונים אל ראשו ומעליו סכין ואקדח, ותחתיו הכיתוב : "דם = דם! להרוג אותם, מוות למתנחלים". פרסום זה זכה ל-5 לייקים.

 

ביום 20.7.14 פרסם הנאשם בפייסבוק, תצלום שעליו הכיתוב : "שאול אורון (6092065)", ולצדו פרסם סטטוס צמוד : "אללה מחייה אלקסאם, אללא ינחיל נצחון להתנגדות".

במועדים שונים נוספים, פרסם הנאשם תמונות של רעולי פנים חמושים, כשלצדם סטטוסים דוגמת "תנער את הנשק שלך" וכיו"ב.

 

ביום 26.7.14, פרסם הנאשם תצלומים של שני קורבנות אלימות ערבים שהותקפו באופן חמור ממניע לאומני על ידי יהודים, כשהם חבולים ומדממים, ותחתם כתב : "הנקמה, הנקמה".

לאחר מכן, ביום 17.10.14 פרסם הנאשם בפייסבוק תצלום של סמל החזית העממית לשחרור פלסטין, ומתחתיו הכיתוב : "החזית העממית לשחרור פלסטין". פרסום זה זכה ל- 6 סימני לייק.

 

 

ביום 23.10.14, למחרת פיגוע הדריסה ליד הרכבת הקלה בו נהרגו תינוקת ואזרחית יהודייה נוספת, שיתף הנאשם תצלום של המחבל הפוגע ועליו הכיתוב :

"ברוב כבוד וגאווה, מודיעה התנועה של הג'יהאד האסלאמי בפלסטין, על נפילתו של המוג'אהד עבד אל רחמן אלשלודי השהיד, מבצע פעולת הדריסה במתנחלים בגבעה הצרפתית בתאריך 22.10.14". פרסום זה זכה ב-7 סימני "לייק".

 

למחרת פיגוע הירי ביהודה גליק ביום 29.10.14, פרסם הנאשם את תצלום המחבל היורה כשלצדו הסטטוס:

"אללה יברך את הבטן שנשאה את המנהיג השהיד, בן ירושלים, שומר כבוד אלאקצא... אללה ירבה אנשים כמוך, פרח סילואן. אללה, עשה שגורלי יהיה כגורל השהידים המכובדים של אלאקצה". גם פרסום זה זכה ל-7 סימני "לייק".

 

ביום 19.11.14 שיתף הנאשם בפייסבוק סרטון אנימציה בו מושמע שיר בעברית ששמו "ציוני תברח", וכך מילות השיר:

"ציוני תברח שכן אוטוטו אתם נהרגים על ידי מכונית, הסתכל שמאלה, תיזהר, מכונית מגיחה מכל עבר, אוספת אותך בדרך לקבר. רכב זועם דוהר לכיוונך, כה ממהר נוס על נפשך. אתה בחרת אז תשא באחריות, תברח כבר כי אתה עומד למות. ציוני תברח, תברחו ציונים, אתם אוטוטו בכל דרך נהרגים". 3 סימני לייק תמכו בפרסום זה.

3

 

ביום 18.11.14, לאחר הפיגוע בבית הכנסת בהר נוף, ועוד באותו היום, פרסם הנאשם תצלום של שני מבצעי הפיגוע ולצדו כתב:

"אלה המגנים על המזרח הקדוש והמגנים על האקצא... בעלי התגובה המהירה, שהידים, הטילו פחד בבתי הכופרים, שמאלנים בדעותיהם וגיבורים בתגובותיהם". פרסום זה גרף 25 סימני "לייק" ושיתוף אחד.

 

בהמשך אותו יום, שיתף הנאשם איור של המתאר שחיטת יהודים בבית כנסת, ותחתיו הכיתוב : "אינתפאדת אל קודס, כוחות ירושלים, אלאקצא הוא האחריות שלי, בשבילך אלאקצה".

 

כמו-כן, פרסם הנאשם את תמונות שני המחבלים אשר ביצעו את פיגוע בית הכנסת ותחתיהן הכיתוב:

"השהיד הגיבור ע'סאן אבו ג'מל /עדי אבו ג'מל, גיבורי פיגוע בית הכנסת הציוני אתמול בבוקר, בני ירושלים המכובדת". פרסום זה גרף תמיכה של 9 סימני לייק.

עוד ביום 18.11.14 שיתף הנאשם בפייסבוק תצלום של עמוד הפייסבוק של החזית העממית לשחרור פלסטין, בו מופיע משמאל מבצע הפיגוע בבית הכנסת, ומימין איור המתאר גרזן על רקע מסגד אלאקצא. לצד אלה הופיע הכיתוב: "הו הציונים, בכל המקומות ובכל האמצעים נקצור את נשמותיכם", וכן: "החזית העממית לשחרור פלסטין-מ.פ אלעזה. תחי חזית התגובה וכתובת השמאל".

 

הנאשם פרסם בדף הפייסבוק שלו כתובות ותמונות נוספות מסוג זה, שזכו לשיתוף ואהדה, כפי שפורט באריכות בכתב האישום.

 

בגין כל אלה, הואשם והורשע הנאשם כאמור בהתאם להודאתו בריבוי עבירות של הסתה לאלימות או טרור לפי סעיף 144ד2 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 ובריבוי עבירות של תמיכה בארגון טרוריסטי לפי סעיפים 4(ב) ו-4(ז) לפקודת מניעת טרור.

 

עובר להודאת הנאשם והרשעתו עלתה מצידו טענה לאכיפה בררנית ולהגנה מן הצדק, אשר נדחתה בהחלטתי מיום 24.2.15.

 

הטיעונים לעונש

ב"כ המאשימה, עו"ד בני ליבסקינד, הדגיש בטיעוניו את הפגיעה בערכי שלמות הגוף והגנתו, הסדר הציבורי, דמוקרטיה ושלטון החוק תוך שימוש לא חוקי ולא לגיטימי בחופש הביטוי.

לדבריו, התקופה בה בוצעו העבירות מלמדת כי כל אמירה שנאמרה על ידי הנאשם יכול ונפלה על קרקע פוריה, זרועת אלימות, אבנים זיקוקים ובקבוקי תבערה, והשפעתה השלילית הינה מרובה עד מאד. בשל כל אלו, עתר ב"כ המאשימה למתחם ענישה העומד על 18-36 חודשי מאסר בפועל ממש יחד עם מאסר מותנה מרתיע ומשמעותי.

 

4

בשל עברו הפלילי הנקי ונטול ההרשעות של הנאשם ויתר נתוניו האישיים העומדים לזכותו, צריך העונש המתאים, כך לשיטתו, לעמוד על השליש התחתון של מתחם זה.

 

מנגד טען הסניגור, עו"ד טארק ברגות, כי מדובר בסוגיה חדשנית אשר טרם נדונה בבתי המשפט, ועל כן ראוי היה להזהיר בטרם ייענש הנאשם בגין מעשיו. עוד הפנה הסניגור המלומד בטיעוניו לעובדה כי פרסומי הסתה רבים קיימים ברשת בכל זמן נתון, אך רשויות החוק בחרו לאכוף את המקרה דנן באופן סלקטיבי ולא ראוי, ואשר על כן צריך הדבר להביא להקלה בדינו של הנאשם.

עוד הצביע ב"כ הנאשם על עונשו של עומר שלבי (כפי שיפורט לעיל) אשר הורשע בעבירות דומות, ועל השוני בין מקרה זה למקרה דנן, כמובן, לגישתו, לטובתו של הנאשם.

 

אשר על כן, עתר הסניגור לענישה מופחתת אשר תכלול את ימי מעצרו של הנאשם (כששה חודשים) ותו לא.

 

הנאשם בדברו האחרון, הביע חרטה על מעשיו וביקש את רחמי בית המשפט בעת גזירת דינו.

 

דיון והכרעה

מתחם הענישה המתאים בעבירות הסתה ותמיכה בארגון טרור

 

ראשית, ובטרם אדון במתחם העונשי הראוי ובמרכיביו, נדמה כי מעשיו של הנאשם מהווים אירוע עברייני אחד אשר יש לקבוע בגינו מתחם עונשי יחיד, בשל העובדה כי מדובר במסכת עבריינית אחת - הן בטיבה, הן במטרתה והן בדרך ביצועה. הפרדתה של כל נקישת מקלדת והגדרתה כ"אירוע" עברייני נפרד, יש בה, כך לטעמי, הפרדה מלאכותית שאין לעשותה. הנאשם הלם במקלדתו בטוהרו ובתומתו של השיח הציבורי, כפי שתוקף אלים מכה באגרופיו את קרבנו.

 

כפי שאגרופי התוקף מהווים יחד אירוע עברייני יחיד, כך גם ייחשבו נקישות מקלדתו של הנאשם, כפי שצויין לעיל.

 

בעבירות ההסתה לאלימות או טרור, כמו בעבירה של תמיכה בארגון טרור, מבקש המחוקק להגן על סדרי המדינה, על השלום והסדר הציבורי בה וכמובן- למנוע מעשי טרור ואלימות.

חוק העונשין קובע לצידה של עבירת ההסתה בסעיף 144ד2 עונש של עד לחמש שנות מאסר. לצידה של עבירת תמיכה בארגון טרור, קובעת הפקודה למניעת טרור עונש מרבי של שלוש שנות מאסר. חומרת העונשים הקבועים לצדן של עבירות אלה מעיד על החומרה שהמחוקק רואה בעבירות אלה, ולא בכדי.

 

מבצעיהן של עבירות ההסתה והתומכים בטרור מבקשים, הלכה למעשה, לפגוע באושיותיה של המדינה וביסודותיה. הפגיעה הכרוכה בהן, היא בשני מישורים: במישור האישי, נפגעים הפרטים, קרבנות העבירה הספציפיים, מושא ההסתה לאלימות וקרבנות הטרור. במישור הציבורי, הפגיעה היא במדינה, בלגיטימיות של קיומה, בשלומו של הציבור, בביטחון ובסדר הציבורי.

5

הפגיעה בערכים מוגנים אלה אינה חוסה תחת כנפיו הרחבות של חופש הביטוי. אכן, לחופש הביטוי מעמד עליון במדינתנו כמדינה דמוקרטית ושוחרת חרות, וככזו, עליה לגלות סובלנות גם כלפי ביטויים קשים שאינם קלים לשומע, ולא לאסור כל ביטוי שהדעת אינה נוחה הימנו. ואולם, חופש הביטוי איננו חופש מוחלט ואין משמעו הפקרות, הוא אינו היתר למעשים אלימים ולטרור ואכן לא אחת הוא מצוי במאבק עם הערכים של שלום הציבור ובטחונו. משום כך, ישנם ביטויים שלא יוכלו לחסות תחת הגנתו של חופש הביטוי, בהיותם שומטים את הקרקע תחת אותה דמוקרטיה, שבחסותה הם מושמעים. יפים לעניין זה דברי כב' הנשיא (כתוארו אז) פרופ' א' ברק בבש"פ 5934/05 מלכה נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים המשפטיים):

"שמירת הדמוקרטיה מחייבת שמירה על חופש הביטוי. שמירה על חופש הביטוי מחייבת שמירה על הדמוקרטיה. השימוש ברטוריקה של דמוקרטיה וזכויות אדם כבסיס לפעילות הפוגעת בדמוקרטיה ובזכויות אדם הוא מרשם בדוק להרס הדמוקרטיה מתוכה היא. אמת, הדמוקרטיה מכירה בזכות הביטוי וההפגנה של כל אדם בה; היא תעשה הכול כדי לכבד זכות זו, אך דמוקרטיה לא תאפשר שימוש בזכויות שהיא מעניקה כדי להביא להרס עצמי. דמוקרטיה צריכה להיות סובלנית גם לחסרי הסובלנות, אך דמוקרטיה אינה צריכה לאפשר בסובלנותה את עצם חיסולה".

 

כאלה הם מעשיו של הנאשם שלפניי- מבקשים את חיסולה של הדמוקרטיה ומעודדים פגיעה בחיי אדם.

הפגיעה והנזק שיכול וגרמו מעשיו של הנאשם ניכרים ונלמדים מכתב האישום. מובן, שהנאשם אינו הגורם בלתו אין לאירועי הטרור המתוארים ברקע הדברים ואשר אפיינו את התקופה המתוחה ששררה בפרק הזמן הרלבנטי. ואולם, מעשיו והעבירות שביצע נתנו רוח גבית לאלה שביצעו בפועל את מעשי הטרור ושפיכות הדמים. מעשים אלה נותנים גושפנקא ומעודדים את קוראיהם, עוקביהם ו"מחבביהם" לקום ולעשות מעשה. לכך קוראים פרסומיו של הנאשם, ולמטרה זו מכוונים דבריו.

 

את מעשיו של הנאשם יש לבחון גם על רקע המתיחות הכבדה ששרתה אותה העת וה"אדמה הבוערת" אשר חוותה בירת ישראל בעת שביצע את העבירות, ימי מבצע "צוק איתן" ואירועי הטרור שנסקרו בתמצית לעיל. אותה תקופה אופיינה, מעבר לפיגועים הקשים המתוארים לעיל, גם בהתקהלויות אלימות, ביידויי בקבוקי תבערה והתפרעויות, כשהרקע הוא מבצע "צוק איתן", וכל זאת במטרה לפגוע בסדר ובביטחון הציבורי. נסיבות אלה מגבירות את מידת השפעת קריאותיו של הנאשם לביצוע מעשים של טרור ואלימות. פוטנציאל הפגיעה וההתלקחות מקריאותיו של הנאשם לטרור הנו גבוה וממשי, וכל זאת על רקע המצב הביטחוני הנפיץ באותה עת, גבוה במיוחד.

 

בחינת מועדי הפרסומים שיצאו תחת ידו של הנאשם ושזירתם עם מועדי אירועי הטרור מעוררת תחושה קשה ביותר. העידוד, השבח והכבוד שהוא חולק למחבלים בפרסומיו, בסמוך ומיד לאחר רצח אזרחים חפים מפשע, חלקם תינוקות בני יומם, מעבר לחומרתם לכשעצמם, מהווים גם תמריץ וקריאה ל"שהידים" הבאים העשויים להיענות לקריאה ולבצע מעשים דומים.

 

6

הרשת החברתית כמוה ככיכר העיר. מידת ההשפעה של עבירות ההסתה נגזרת ממידת החשיפה לה זוכים דברי ההסתה והטרור. בעבר, נדרש המפרסם- המסית לחפש ולמצוא במה מתאימה ופומבית לדבריו. נואמים נדרשו לקהל שיצטופף ויטה אוזן לנאומיהם בכיכר וכותבים נדרשו לכתב עת שייאות לפרסם את מאמריהם.

 

אולם כיום, המסית באמצעות הרשת החברתית לא נדרש למצוא לעצמו במה או קהל.

 

בקלות רבה, בדלת אמותיו ובמחשבו האישי, מבלי לצאת אל המרחב הציבורי ובאבחת הקלדה, מופצים דברי הבלע בתפוצה רחבה במרחבי הרשת החברתית. קלות הפרסום מחייבת כי הענישה תהא מרתיעה, ויידע כל מסית, כי דברים הנושאים בחובם פגיעה בביטחון ובשלום, קריאה לביצוע מעשי טרור וגזענות, יזכו לענישה הולמת.

הקלות שבפרסום דברי ההסתה ברשת הפייסבוק, נתן דרור לתופעה שרווחה במהלך תקופת "צוק איתן", של פרסומי הסתה רבים על ידי אחרים, שנעצרו ומשפטיהם עדיין מתבררים.

 

הנאשם הוא אדם משכיל, אשר עשה שימוש בכוח שמקנה לו הרשת החברתית, במרחב האינטרנטי. מידת שליטתו בפרסומיו הייתה בלעדית. כמי שהחזיק וניהל את דף הפייסבוק האישי שלו ושלט בו לבדו. שליטתו התפרסה גם על התגובות שהתקבלו לפרסומיו, אותן היה בידיו למחוק, אך הוא בחר שלא לעשות כן. תחת זאת, המשיך לפרסם עוד דברי בלע ועוד קריאות להרג ואלימות, כמפורט בכתב האישום.

 

קריאותיו של הנאשם לביצוע מעשי הרג ושפיכות דמים הן חד משמעיות וברורות, הנאשם קורא לרצח והרג ומשבח את אלה שעשו זאת. אין ספק בכוונת דבריו, ואין בהם אמירות שיכולות להשתמע לשתי פנים.

 

במעשיו, ביקש הנאשם להפיץ את משנתו האידאולוגית, אשר במהותה קוראת לביצוע מעשי אלימות וטרור ומעודדת את מבצעיהן. העובדה כי מדובר בעבריינות אידאולוגית, מהווה נסיבה נוספת לחומרה, ומחייבת מתן משקל משמעותי גם לשיקול של הרתעת הרבים מביצוע מעשים דומים.

עבירות דומות לאלה, נדונו לאחרונה בבית המשפט המחוזי בע"פ (י-ם) 30980-03-14 מדינת ישראל נ' ראאד סלאח (פורסם במאגרים המשפטיים, מיום 10.11.14). באותו מקרה הורשע הנאשם בעבירות של הסתה לגזענות והסתה לאלימות. הנאשם באותו מקרה נשא נאום באוזני מאות אנשים שהתכנסו ובנוכחות אמצעי תקשורת רבים. הנאשם הטיף באותו אירוע לעלילת דם שמבצעת ישראל בילדים וכן קרא "להוציא לדרך אינתיפאדה אסלאמית".

 

7

העבירות שנדונו באותו פסק דין דומות וחופפות את העבירות שלפניי על אף שהיקפן הכמותי והתפאורה הנסיבתית שונים. כמו באותו מקרה, גם כאן הפיץ הנאשם את דברי ההסתה ברבים, קרא לאלימות וטרור וביקש לעודד ולהמריץ לכך. מטרתו היא אותה מטרה, האידאולוגיה שבה נקט - דומה. ההבדלים העיקריים הם הבמה והדרך בה יצאו דברי ההסתה לאור והיות ההסתה בודדת או שמדובר במקרים רבים. בעוד שסאלח נדרש לצאת אל הקהל ולכרוז בפניו ברחובה של עיר, הנאשם לא נדרש לכך וביצע את העבירות מתוך דלת אמותיו, באמצעות רשת הפייסבוק. הקלות המרבית שמאפשר המרחב האינטרנטי, בו עשה שימוש הנאשם להפצת דבריו, הובילה גם לחזרתו על העבירות שוב ושוב, ובעוד שסאלח הורשע בשתי עבירות בלבד, הורשע הנאשם שלפניי הרשעות רבות בשל אותם מעשי עבירה. בעניין סאלח גזר בית המשפט על הנאשם 11 חודשי מאסר וכן 8 חודשי מאסר על תנאי (גזר דין מיום 26.3.15).

כמו כן, יש לציין כי במסגרתו של ת.פ. 44725-12-14 מדינת ישראל נ' עומר שלבי (בבית משפט השלום בירושלים, בפני כבוד השופט א. קורנהאוזר) נדון עומר שלבי לעונש הכולל תשעה חודשי מאסר בפועל ממש ומאסר מותנה.

 

שלבי פרסם, כך על פי הכרעת הדין המבוססת על הודאתו, כעשרה פרסומים המכילים תכנים מסיתים, תמיכה במפגעים ודברי עידוד לפיגועים תוך שהוא "חבר" בפייסבוק של כ- 5000 איש ויש באמתחתו 755 "עוקבים". מתחם הענישה ההולם אשר נקבע על ידי המותב הנכבד במקרה זה עמד על 7-24 חודשי מאסר בפועל, תוך מתן דגש על "אופי דברי ההסתה, כמות הפרסומים, מצע התקופה בה פורסמו, וכן היקף תפוצתם...".

 

כתב האישום בעניינו של הנאשם דנן אינו מפרט את היקפו של קהל ה"חברים" וה"עוקבים" המשתייכים לקהילתו הווירטואלית, ונתון זה יונח לזכותו. אולם מאידך, הנאשם דנן הורשע בפרסומם של שמונה עשרה פרסומי הסתה לאלימות וששה פרסומי תמיכה בארגון טרור אסור - כמות שהיא למעלה מכפולה מזו המיוחסת לשלבי. משקל משמעותי ניתן גם לכך שהנאשם הורשע בריבוי עבירות, אותן ביצע בתדירות גבוהה, ואשר הזיקה ביניהן הדוקה.

לא מצאתי תימוכין בטענת המאשימה לפיה פרסומיו של הנאשם דנן חמורים משמעותית מאלו של שלבי. שניהם כיוונו דבריהם לכלל האוכלוסיה, שניהם קילסו והיללו את מבצעי הפיגועים תוך שהם קושרים להם כתרים, ושניהם כתבו דברי בלע, שעניינם עידוד מאבק אלים במדינה, בשלוחיה ובמוסדותיה.

 

אשר על כן, עיננו הרואות כי היקפו של הקהל הוירטואלי, מעמדו של המסית וכמות דברי ההסתה כמו גם איכותם, הם אלו המהווים בסיס לקביעתו של המתחם העונשי הראוי.

 

השוואתו של המקרה דנן למעשים המיוחסים לשלבי או לזה של ראאד סאלח מלמדת, כי כל אחד מן המקרים "מתבלט" בפרמטר המיוחד לו והמאפיין אותו. במקרה המיוחס לראאד סאלח מתבלט מעמדו הרם של המסית והשפעתו אל מול היות מקרה ההסתה המיוחס לו חד פעמי. באירועים המיוחסים לשלבי בא לידי ביטוי קהל וירטואלי גדול בן אלפי אנשים וכמותם של דברי ההסתה. במקרה דנן, בולט לרעה מספרם הגבוה של דברי ההסתה כפי שתואר לעיל, וכן העובדה כי אין מדובר באישיות ציבורית או משמעותית אשר השפעתה הולכת למרחוק.

 

חומרת מכלול המעשים, הערכים המוגנים, נסיבות ביצוע העבירות ובחינת הפסיקה הנוהגת מובילים לכך כי מתחם הענישה ההולם בעבירות אלה נע בין 7-20 חודשי מאסר בפועל ממש יחד עם מאסר מותנה וקנס.

 

8

העונש ההולם

 

הנאשם, יליד שנת 1988, בן 27 שנה, נשוי המצפה ללידת ילדו הראשון ועברו נקי ונטול הרשעות קודמות.

הנאשם ביצע סדרת עבירות חמורות, בזו אחר זו, תוך ניצול שליטתו ברשת החברתית. התרשמתי כי מדובר באדם משכיל, כאמור, המודע להשלכות מעשיו, אך בכל זאת בחר לבצע את מעשי ההסתה והתמיכה בטרור.

 

מעבר לכך שהנאשם הודה במיוחס לו, חסך זמן שיפוטי יקר ואין לחובתו רישום פלילי, הרי שלא קיימים שיקולים נוספים לזכותו. ההגנה לא הצביעה על תרומה חברתית כלשהי, אשר תהווה משקל נגד לפגיעה שפגע הנאשם בחברה ובציבור בעצם מעשיו, ולא נטענה כל טענה לכך שהוא מתכוון לעזוב את מעשיו הרעים.

אכן, עונש המאסר הוא פוגעני. הוא שולל את חירותו של הנאשם והוא מזיק ופוגע אף בסביבתו הקרובה ובבני משפחתו. אך זהו עצם טיבו של המאסר. ואולם, לא מצאתי במקרה זה נסיבות הגורמות לפגיעה שונה ומיוחדת בנאשם מזו המחויבת מעונש זה.

נתתי דעתי גם לכך שהנאשם ביצע את העבירות המיוחסות לו בקלות, ללא כל מאמץ ואלה לא תבעו ממנו כל משאב או נזק, כשלעצמן.

 

כך או כך, חומרת העבירות אותן ביצע הנאשם, גוברת במקרה זה על הנסיבות האישיות של הנאשם, ועניין זה יקבל את ביטויו העונשי ההולם.

נוכח כל האמור לעיל, ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הצריכים לעניין, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

 

1.      שמונה (8) חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו בתיק זה.

2.      ששה (6) חודשי מאסר אותם לא ירצה הנאשם, אלא אם יעבור תוך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר על אחת העבירות בהן הורשע.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום מהיום.

 

ניתנה והודעה היום א' סיוון תשע"ה, 19/05/2015 במעמד הנוכחים.