1

 

 

 

 

 

כתב האישום

1.                   הנאשם הורשע על פי הודאתו בשני כתבי אישום כדקלמן:

 

א.        בתיק 45188-12-14 בעבירות של החזקת סמים לצריכה עצמית בניגוד לסעיף 7(א)+7(ג) סיפא לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) תשל"ג 1973 וניסיון השמדת ראיות בניגוד לסעיף 242 + 25 לחוק העונשין, התשל"ז 1977.

 

2

על פי עובדות כתב האישום ביום 7.5.14, כשהגיע השוטר לדירת הנאשם לביצוע חיפוש, ניסה הנאשם להעלים ראיות בכך שהכניס לתוך פיו שקית שהכילה סמים, ואולם לאחר שהשוטר אחז בו, ירק הנאשם את השקית עם הסם מפיו. בנסיבות המתוארות החזיק בסם מסוכן מסוג קנבוס במשקל 1.331 ג' ויחידה של סם מסוכן מסוג MDMAוזאת לצריכתו העצמית וללא היתר או רישיון כדין.

 

ב.         בתיק 46896-06-14 בעבירה של החזקת סמים לצריכה עצמית בניגוד לסעיף 7(א)+7(ג) סיפא לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) תשל"ג 1973.

 

על פי עובדות כתב האישום ביום 12.4.14, בדרכו למסיבת טבע החזיק הנאשם ב- 4 טבליות סם מסוכן מסוג MDMA וכן 3.41 גרם של סם מסוכן מסוג קנבוס, וזאת לצריכתו העצמית וללא היתר או רישיון כדין.

 

 

 

הסדר הטיעון

2.                   ביום 18.12.16 הציגו הצדדים הסדר לפיו הנאשם יודה בכתבי האישום המתוקנים, יורשע ויישלח לשירות המבחן על מנת שיתקבל תסקיר בעניינו אשר יבחן את הארכת המאסר המותנה. עמדת המאשימה להפעלת המאסרים המותנים כך שירצה 4 חודשי מאסר בלבד, וזאת בדרך של עבודות שירות ככל שימצא מתאים, כן תופעל התחייבות עליה חתם ויוטלו עונשים נלווים. עמדת ההגנה להארכת המאסר המותנה.

 

תסקירי שירות המבחן

3.                   בתסקיר מיום 26.6.17 שירות המבחן סקר באריכות את הרקע האישי, המשפחתי והעברייני של הנאשם. הנאשם החל שימוש בסמים מגיל 13, ניהול אורח חיים עברייני והתמכרותי רוב שנות חייו, ריצה כ- 18 שנות מאסר מצטבר, בארץ ובארה"ב. שירות המבחן התרשם כי קיימת רמת סיכון בינונית להישנות עבירות והעריך כי טיפול יעודי בתחום הסמים יכול להפחית מרמת הסיכון. הנאשם ביטא מוטיבציה לנהל אורח חיים תקין ונורמטיבי. שירות המבחן המליץ לדחות את הדיון על מנת לבחון שילובו של הנאשם בהליך טיפולי.

 

3

4.                   בתסקיר מיום 18.9.17 תיאר שירות המבחן כי הנאשם שולב בהליך טיפולי, בתחנה לנפגעי סמים באשדוד, מגיע לשיחות שבועיות ומוסר דגימות לאיתור שרידי סמים, דגימות נקיות. הנאשם משתף פעולה ועומד בכללי המסגרת. הנאשם מגיע לפגישות של NAומשתתף בכנסים. שירות המבחן התרשם כי הנאשם מגלה מחוייבות להליך הטיפולי, וכי יש בכך כדי להפחית מרמת הסיכון הנשקפת ממנו. שירות המבחן המליץ על העמדת הנאשם במבחן, הארכת המאסר המותנה והטלת צו של"צ.

 

טיעוני הצדדים לעונש:

 

5.                   ב"כ המאשימה הגיש את גיליון הרשעותיו של הנאשם, את המאסר המותנה חב ההפעלה מהרשעתו הקודמת ואת ההתחייבות עליה חתם. הפנה לערכים המוגנים שנפגעו בעבירות שביצע הנאשם. עתר ל-4 חודשי מאסר תוך הפעלת המאסר המותנה, הפעלת ההתחייבות והטלת עונשים נלווים.

 

6.                   ב"כ הנאשם הפנתה לחלוף הזמן, לעובדה שהאישומים היו בסמיכות זמנים, לכך שהשימוש היה לצריכה עצמית, לכך שלפני כשנה משפחתו הכניסה אותו "בכוח" לגמילה ומאז הוא בהליך גמילה ושיקום. לכך שהנאשם עובד. לפיכך עתרה לאמץ את המלצת שירות המבחן.

 

7.                   הנאשם ביקש לומר דברים. לדבריו סובל משלל מחלות, סכרת צהבת ומחלות בריאות, הוציא רישיון נהיגה אך לא עמד בתשלומים ולפיכך אין בידו רישיון. לדבריו בגיל צעיר נשלח לשנתיים מאסר התמכר לסמים. היה מכור 35 שנים. מעד כתוצאה מגירושיו השניים. משפחתו לקחה אותו לגמילה. הולך כל יום ל- NA. לדבריו נקי מסמים למעלה משנה. ביקש התחשבות.

 

דיון

מתחם העונש ההולם

הערכים החברתיים אשר נפגעו הם הגנה מפני הנזקים הישירים והעקיפים אשר נגרמים עקב שימוש בסמים קרי פגיעה בשלומו ובריאותו הפיזי והנפשי של הציבור, ומניעת התדרדרות לעולם עבירות הרכוש והאלימות לצורך השגת הסמים, שמירה על תקינות ההליך החקירתי והשיפוטי, שמירה על שלטון החוק ועל יכולת המשטרה ובתי המשפט להגיע לחקר האמת.

8.                   ראו דברי כב' הש' ברלינר בע"פ 170/07 מטיס נ' מדינת ישראל ביחס לשימוש עצמי בסמים מסוג קנאביס וחשיש:

 

"אכן הסם שמדובר בו בתיק הנוכחי הוא קנבוס שמוגדר כ"סם קל". לרוע המזל סמים קלים מהווים לעיתים קרובות את יריית הפתיחה להתמכרות לסמים קשים יותר שלא לדבר על כך שגם בשימוש בהם עצמם טמונה סכנה".

 

4

9.                   מידת הפגיעה בערך המוגנים אינה ברף הגבוה, בשים לב לסוגי הסמים (קנבוס ו- MDMA) לכמות (1.331 ג' ו- 3.41 ג' קנבוס וטבלית אחת, 4 טבליות של MDMAׂ), לכך שנועד לצריכה עצמית, ובשים לב לכך שהעבירה של השמדת הראיה לא הושלמה, ולמהות העבירה שביחס אליה בוצע הניסיון להשמיד הראיה. (סמים לצריכה עצמית). ככל שהשמדת הראיה נועדה למנוע העמדה לדין על עבירה חמורה יותר, כך הפגיעה בערך המוגן גבוהה יותר.

 

10.               באשר לנסיבות ביצוע העבירה, נתתי דעתי לכך שאחד האירועים התרחש בדרכו של הנאשם למסיבה, האירוע השני התרחש בביתו. העבירות בוצעו בסמיכות זמנים, בהפרש של פחות מחודש. העבירות בוצעו על רקע התמכרות ארוכת שנים של הנאשם לסמים. כמות הסמים אינה גדולה והסמים נועדו לצריכתו בלבד. לא קדם תכנון מוקדם לניסיון לעבור עבירה של השמדת ראיות, העבירה בוצעה ללא תחכום רב. הניסיון התבטא בהכנסת השקית עם הסם לפה וניסיון לבלוע הסמים.

 

11.               בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי במקרים דומים (מבחינת כמות וסוג הסם) הוטלו על נאשמים עונשים הנעים ממאסר מותנה ועד לתקופות מאסר קצרות שיכול וירוצו בעבודות שירות. במקרים רבים אף נמנעו מהרשעה.

ראו למשל:    

•          רע"פ 6138/09 איליה פרדזב נ' מדינת ישראל. הנאשם הורשע בביצוע מספר עבירות של החזקת סם מסוכן לצריכה עצמית ונדון ל-8 חודשי מאסר וענישה נלווית. ערעורו נדחה.

•          ת"פ (מחוזי-פ"ת) 32746-11-09 מדינת ישראל נ' ביטון ואח'. נאשם, נעדר עבר פלילי, הורשע בהחזקת קנבוס במשקל כ-18 גרם, נדון למאסר החופף את תקופת מעצרו למשך חודשיים ושבוע, וענישה נלווית. עונש דומה הוטל במסגרת אותו תיק על נאשם אחר, בעל עבר פלילי ישן.

•          ת"פ (י-ם) 16926-04-16 מדינת ישראל נ' יואל כף הנאשם הורשע בעבירה של החזקת סמים לצריכה עצמית במשקל של 20.109 גר'. נגזרו עליו 3 חוד' מע"ת וקנס.

•          ת"פ (באר שבע) 32753-12-13 מדינת ישראל נ' בן אבו. הנאשם הורשע בעבירה של החזקת סם לצריכה עצמית מסוג הרואין במשקל 0.1984 גר'. נגזרו עליו במסגרת הסדר התחייבות, והארכת מאסר מותנה שהיה תלוי ועומד כנגדו.

•          ת"פ (באר שבע) 6920-11-13 מדינת ישראל נ' חזיזה. הנאשם הורשע בעבירה של החזקת סם לצריכה עצמית מסוג חשיש במשקל של 20.1931 גר'. נידון במסגרת הסדר למבחן והארכת 2 מאסרים מותנים, התחייבות וקנס.

•          ת"פ (רחובות) 30653-04-12 מדינת ישראל נ' הרמס. הנאשם הורשע בהחזקת סם לצריכה עצמית מסוג חשיש במשקל 8.4 גר'. הוטל עליו של"צ, צו מבחן, הארכת מאסר על תנאי ופסילה בפועל.

•          תפ (עכו) 4864-05-11 מדינת ישראל נ' נסר גבריס. הנאשם הורשע בהחזקת 3.99 גרם חשיש לצריכה עצמית. נדון למע"ת. וענישה נלווית.

•          ת"פ (בית שמש) 50810-12-10 מדינת ישראל נ' גבריאל בראונשטיין . נאשם בעל עבר פלילי הורשע בהחזקת 0.3 גרם חשיש. בית המשפט הפעיל מאסר מותנה בן 6 חודשים שהוטל על הנאשם בתיק אחר, וגזר בנוסף מאסר מותנה.

•          ת"פ (עכו) 53325-11-10 מדינת ישראל נ' יאסין. הנאשם הורשע בעבירה של החזקת סם מסוכן מסוג חשיש במשקל של 27.29 גר' לצריכתו העצמית. הוטל עליו של"צ.

 

למקרים בהם הוארכו מאסרים מותנים, לעתים אף בניגוד להמלצת שירות המבחן, ראו למשל:

5

 

•          תפ (י-ם) 33344-12-12 מדינת ישראל נ' נאסים סלאיימה. הנאשם הורשע בהחזקת 0.18 גרם חשיש לצריכה עצמית. למרות המלצת שירות המבחן להפעיל המאסר המותנה בן חודשיים בעבודות שירות בשים לב שהנאשם אינו מכיר בקיומה של בעיה, בית המשפט האריך התנאי לאור העובדה כי מאז ביצוע העבירה לא נפתחו תיקים נוספים, לאור העובדה שבדיקות שתן שמסר הנאשם יצאו תקינות ובשים לב שהנאשם נישא ונולד לו ילד

•          ת"פ (רמלה) 53481-06-12 מדינת ישראל נ' מאיר ברייט. הנאשם הורשע בהחזקת 2.7 גרם חשיש. למרות שבבדיקות שנערכו לנאשם נמצאו שרידי סם, למרות שמאז ביצוע העבירה נפתחו לנאשם תיקים נוספים ולמרות ששירות המבחן לא המליץ על הארכת המאסרים המותנים ונמנע מהמלצה טיפולית בעניינו, בית המשפט האריך שני מאסרים מותנים בני 6 ו- 7 חודשים, זאת בשל העובדה שהחזיק סם "קל" בכמות קטנה, בשל העובדה שהעונש המקובל אינו מגיע לרף העונש אשר יושת אם יופעל התנאי, בשל חלוף הזמן ממועד ביצוע העבירות, בשל נסיבותיו האישיות המורכבות של הנאשם, בשל ניסיונותיו לשקם את עצמו ובשל החשש שהפעלת התנאי תוביל להתדרדרות ותאיין סיכויי שיקום.

•          ת"פ (ת"א) 2830-09 מדינת ישראל נ' שלמה הלוי. נאשם הורשע ב- 3 אישומים של החזקת סמים לצריכה עצמית. בשל נסיבות אישיות וחלוף הזמן, ולמרות העדר המלצת שירות המבחן, ולמרות שהנאשם לא נגמל משימוש בסמים, בית המשפט האריך מאסר מותנה למשך 3 חודשים שהיה בר הפעלה.

•          ת"פ (חדרה) 1794-07 מדינת ישראל נ' עאלנאסר גבארין. הנאשם הורשע בהחזקת סם לצריכה עצמית. בית המשפט האריך מאסר מותנה בן 12 חודשים, לאור חלוף הזמן ולאור משך התנאי שבנסיבות התיק יהיה בלתי מידתי ובלתי צודק להפעילו.

•          ת"פ (ראשל"צ) 4890/07 מדינת ישראל נ' אחוון מסעוד. הנאשם הורשע בהחזקת סם מסוכן מסוג אופיום במשקל 24.054 גר לצריכתו העצמית. בית המשפט האריך מאסר מותנה בן 9 חודשים, למרות שהנאשם סירב לעבור הליך טיפולי, ולמרות המסוכנות הנשקפת ממנו, זאת בשל העובדה שלא ריצה מאסר בעברו, ולאור טענתו (שלא נבדקה) כי נגמל באופן עצמאי ומזה מספר חודשים נקי מסם.

 

12.               לפסיקה בעניין השמדת ראיות ראו למשל: עפ"ג (מרכז) 28722-04-15 אל ג'יוסי נ' מדינת ישראל (24.11.2015); ע"פ (מחוזי ת"א) 29436-02-10 מדינת ישראל נ' מור (9.6.2010); ע"פ (מחוזי ת"א) 72014/04 כהן נ' מדינת ישראל (30.6.2006); ת"פ (ב"ש) 5682/01 מדינת ישראל נ' מאיר (18.12.2007);ת"פ (מחוזי מרכז) 9326-05-15 מדינת ישראל נ' אלהרוש (5.1.2016).

 

13.               לאור כל המפורט לעיל אני קובעת כי מתחם העונש ההולם לכל אחד מהאישומים נע ממאסר מותנה ועד למאסר קצר שיכול וירוצה בעבודות שירות.

 

גזירת עונשו של הנאשם

 

14.               בבואי לגזור את עונשו של הנאשם, לקחתי בחשבון את השיקולים הבאים:

 

·        זקפתי לזכותו של הנאשם את העובדה כי הנאשם בחר לקחת אחריות ולהודות באשמה.

6

·        זקפתי לחובתו של הנאשם את עברו המכביד. הנאשם יליד 1959 לחובתו 10 הרשעות קודמות בעבירות רכוש, אלימות נהיגה ללא רישיון ועבירה קודמת של החזקת סמים לצריכה עצמית בגינה תלוי ועומד מאסר מותנה חב הפעלה למשך 4 חודשים והתחייבות להפעלה על סך 4000 ₪. הנאשם ריצה עונשי מאסר בעברו.

·        לקחתי בחשבון את נסיבותיו האישיות של הנאשם, את היותו גרוש פעמיים, ואת העובדה שביתו מנישואיו השניים גרה עימו. את היותו מכור לסמים כ- 35 שנה, את העובדה כי לפני שנה עבר הליך גמילה ומתמיד בהליך זה.

·        לקחתי בחשבון את העובדה כי חלפו למעלה מ- 3 שנים ממועד ביצוע העבירות ולא נפתחו תיקים חדשים. חלפו 6 שנים מאז שהוטל המאסר המותנה חב ההפעלה.

·        אלמלא עבר הנאשם הליך שיקומי, אין ספק שדינו של הנאשם היה לרצות מאסר בגין עבירות אלו, תוך הפעלת המאסר המותנה.

·        אלא, שהנאשם שבפניי עבר הליך שיקומי משמעותי ועודו ממשיך בהליך זה. הנאשם נקי מסמים מזה למעלה משנה, מתמיד להגיע לכל ההליכים בעניינו, הן לפגישות והן למסירת דגימות שתן, אשר כולן נקיות משרידי סם. כפי שציין שירות המבחן בתסקירו, הנאשם מודע להתמכרותו לסמים, יש צורך בטיפול מעמיק ואינטנסיבי והנאשם בעל מוטיבציה לשמר ולחזק את הישגיו ולנהל אורח חיים נורמטיבי, בין היתר בשל רצונו לשמש דמות אבהית לביתו ולהיות נוכח בחייה. לפיכך, ועל מנת לחזק ולעודד את המשך השינוי החיובי בחייו, המליץ שירות המבחן לתת עדיפות לאלטרנטיבה הטיפולית ולהאריך את המאסר המותנה.

 

15.               לאחר שערכתי איזון בין כל השיקולים לעיל, הן שיקולים לקולה והן שיקולים לחומרה, הגעתי לכלל מסקנה כי קיימת בזו הפעם, הצדקה להורות על הארכת המאסר המותנה.

 

16.               על פי מצוות סעיף 56(א) לחוק העונשין, התשל"ז 1977, הארכת תקופת תנאי אפשרית "מטעמים שיירשמו... אם שוכנע בית המשפט שבנסיבות העניין לא יהיה זה צודק להפעיל את המאסר על תנאי".

 

ברע"פ 7391/08 מחאג'נה נ' מדינת ישראל נקבע:

 

"שיקול הדעת הניתן לבית המשפט בהארכת עונש מאסר מותנה מתמקד במצבים שבהם מוצדק לתת לנאשם הזדמנות נוספת לחזור לדרך הישר, כאשר הוא מראה סימנים המניחים יסוד לציפייה כי כך יהיה..."

 

על פי סעיף 87 לחוק העונשין, התשל"ז 1977 ניתן להאריך מאסר מותנה יותר מפעם אחת, במידה והנאשם עובר טיפול למשתמשים בסמים או שסיים טיפול כאמור, אם שוכנע בית המשפט כי לא יהיה זה צודק להפעיל את המאסר על תנאי משום שיש סיכוי לשיקומו של הנאשם, כי הפעלת המאסר המותנה תסב לו נזק חמור וכי אין סיכון לשלום הציבור בשל הארכת התנאי.

 

7

17.               בנסיבות תיק זה, ומאחר שהתרשמתי כי הנאשם עבר הליך של גמילה מסמים, שומר על ניקיון מסמים, בעל מוטיבציה להתמיד בהליך הטיפולי, עושה מאמצים לנהל אורח חיים נורמטיבי, התרשמתי כי יש בסיס איתן לציפיה שחזר לדרך הישר. לפיכך, לאור הצלחתו והתמדתו בהליך הטיפולי, ועל מנת לעודדו להמשיך בשינוי החיובי שערך בחייו, לא מצאתי כי יהיה זה צודק בנסיבות העניין להורות על הפעלת המאסר המותנה, גם לא בדרך של עבודות שירות. מצאתי כי הפעלת המאסר המותנה תסב לנאשם נזק וכי אין סיכון לשלום הציבור בשל הארכת התנאי.

 

כן מצאתי להורות על העמדתו של הנאשם במבחן, לתקופה ממושכת, אף מעבר לזו שהומלצה על ידי שירות המבחן.

 

סוף דבר

24.       אשר על-כן, מצאתי לנכון ולמידתי לגזור על הנאשמת את העונשים הבאים:

א.           אני מורה על חידוש המאסר המותנה בן 4 חודשים כפי שהוטל על הנאשם בתיק 45600-10-10 בבית משפט השלום בקריית גת ביום 17.11.11 וזאת למשך שנתיים מהיום.

ב.           הנאשם ישלם את ההתחייבות בסך 4000 ₪ עליה חתם בתיק 45600-10-10 בבית משפט השלום בקריית גת ביום 17.11.11. ההתחייבות תשולם ב- 20 תשלומים חודשיים רצופים ושווים. תשלום ראשון לא יאוחר מיום 1.12.17.

          ג.                        פסילה בפועל מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה לתקופה של 24 חודשים.

                        הפסילה בפועל תחל היום, בחופף לכל פסילה אחרת שהנאשם טרם סיים לרצות.

          בשים לב שאין בידי הנאשם רישיון נהיגה להפקדה, ­ המזכירות תנפיק אישור הפקדה מהיום ללא צורך בהפקדת רישיון.

         

ד.           פסילה מלהחזיק ומלקבל רישיון נהיגה לתקופה של 6 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים שהנאשם לא יעבור עבירה בניגוד לפקודת הסמים המסוכנים.

 

ה.           הנאשם יחתום על התחייבות כספית בסך 3000 ₪ להימנע מביצוע עבירות בהן הורשע וזאת תוך 3 שנים מהיום. ההתחייבות תחתם במזכירות בית משפט עוד היום. לא יחתום הנאשם כאמור, יאסר למשך 20 יום.

 

ו.            הנני מטילה על הנאשם צו מבחן וזאת למשך שנתיים. הנאשם ימצא בפיקוח שירות המבחן למשך שנתיים מהיום. במסגרת המבחן ישולב הנאשם בכל הליך טיפולי ששירות המבחן ימצא לנכון מעת לעת וימסור דגימות לאיתור שרידי סם בכל עת שיידרש.

הנאשם מוזהר כי אם לא ימולאו תנאי הצו במלואם, ניתן יהיה לבטלו ולהטיל עליו עונש נוסף, בגין העבירות בהן הורשע, במקום צו המבחן.

 

ז.         הנני מטילה על הנאשם צו לביצוע 140 שעות שירות לתועלת הציבור וזאת במשך שנה.

8

השל"צ יבוצע בבית תמחוי "מנה חמה" באשדוד, בתפקיד של עזרה כללית בהתאם לתכנית שגובשה על ידי שירות המבחן ובפיקוח שרות המבחן.

אם יתעורר צורך בשינוי מקום ההשמה, שרות המבחן יעשה כן וידווח לבית המשפט.

הנאשם מוזהר כי אם לא ימולאו תנאי הצו במלואם, ניתן יהיה לבטלו ולהטיל עליו עונש נוסף, בגין העבירות בהן הורשע, במקום צו השל"צ.

 

למען הסר ספק, מובהר לנאשם כי אם לא יעמוד בתנאי המבחן או השל"צ, העונש הנוסף שייגזר יכול ויהיה עונש מאסר תוך הפעלה המאסר המותנה שהוארך בגזר הדין.

 

המוצגים יושמדו בכפוף לחלוף תקופת הערעור.

 

זכות ערעור תוך 45 יום לביהמ"ש המחוזי

 

ניתנה והודעה היום כ"ח תשרי תשע"ח, 18/10/2017 במעמד הנוכחים.