1

כתב האישום

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות ובעובדות המנויות בכתב האישום, בכך שביום 30.4.2018, סמוך למאפיית אנג'ל, החל ויכוח בין הנאשם, שנהג ברכבו הפרטי, לבין המתלונן, שנהג ברכב מסחרי. במהלך האירוע, ירד המתלונן מרכבו והכה את הנאשם בשני אגרופים בעת שהנאשם ישב ברכבו, וחזר לרכב שלו. אז, ירד הנאשם מרכבו, ניגש למתלונן והחל להכותו באמצעות אגרופיו לפנים. כתוצאה מכך, שיניו של המתלונן התנדנדו והוא נדרש להליך של עקירת שיניים ותיקון שן תותבת. לאחר מכן יצא המתלונן מהרכב והתעמת עם הנאשם, אשר נפל על הרצפה ושבר את האגן. בגין מעשים אלה, הורשע הנאשם בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש, עבירה לפי סעיף 380 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977.

מהלך הדיון

הצדדים הגיעו להסכמה כי הנאשם יודה ויורשע בכתב אישום מתוקן, כאשר אין הסכמה לעונש. הנאשם ישלח לשירות המבחן שיבחן את שאלת ההרשעה, הואיל והנאשם עובד כנהג בחברת אגד כפי שיפורט להלן.

תסקיר שירות המבחן

2

מהתסקיר שהוגש בעניינו של הנאשם עולה, כי הנאשם כבן 66, נשוי ואב לשלושה ילדים. לאורך כל חייו הבוגרים, מאז היה כבן 22, עבד הנאשם בחברת "אגד" כנהג תחבורה ציבורית. בתקופה האחרונה מצוי בחופשת מחלה בשל מצבו הבריאותי. הנאשם סיים 10 שנות לימוד, ושירת שירות צבאי מלא בתחום הנהיגה, בו מצא סיפוק רב. שירות המבחן תיאר את הנאשם כאדם נורמטיבי ופרודוקטיבי שאינו מחזיק בדפוסי חשיבה עברייניים. הנאשם קיבל אחריות למעשים והצטער עליהם. שירות המבחן התרשם לחיוב מן הנאשם וסבר, כי כאשר מדובר במעידה יחידה לכל אורך חייו של הנאשם, ונוכח מכלול הנסיבות האישיות, יש מקום לבטל את ההרשעה, פן ייפגע מקור פרנסתו בו עוסק כל חייו. עוד סבר שירות המבחן, כי בשל הנסיבות האישיות של הנאשם ומצבו הרפואי יתקשה לבצע של"ץ, ולכן המליץ להסתפק בהתחייבות ובהטלת קנס.

ראיות לעונש

במסגרת הראיות לעונש הגיש הסניגור אסופת מכתבי המלצה והערכה על אודות הנאשם וביצוע עבודתו כנהג תחבורה ציבורית לאורך שנים בנועם ובסבלנות, כמו גם זכייתו בתואר עובד מצטיין. בנוסף הוצגו לי מסמכים רפואיים על אודות מצבו הרפואי המורכב של הנאשם, הסובל, בין היתר, מסוכרת, וכן מאותו שבר באגן, שנגרם לו כתוצאה מהאירוע נשוא כתב האישום.

טיעונים לעונש

הצדדים לא הגיעו להסכמה עונשית.

מחד, המאשימה טוענת כי יש להטיל על הנאשם עונש בתחתית מתחם המתחיל בעבודות שירות ועד 18 חודשי מאסר, נוכח נסיבות ביצוע העבירה ובהתחשב בגילו ובהיעדר עברו הפלילי של הנאשם. ב"כ המאשימה סברה כי לא ניתן לסיים את התיק ללא הרשעה.

מאידך, ביקש הסניגור לאמץ את המלצת שירות המבחן, עמד על נסיבותיו של הנאשם ועל קורות חייו.

קביעת מתחם הענישה - מתחם הענישה צריך להתייחס לעקרון ההלימה, הנוגע ליחס לערך החברתי המוגן, מידת הפגיעה בו, מדיניות הענישה הנוהגת ונסיבות ביצוע העבירה.

אשר לערך המוגן - עבירות אלימות פוגעות בכבוד האדם, שלום גופו ונפשו. בנסיבותינו מידת הפגיעה בערך המוגן נמוכה, נוכח ההדדיות שבהתנהגות הניצים.

3

נסיבות הקשורות בביצוע העבירה, לפי סעיף 40ט' לחוק העונשין - בין הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה יש לשקול את אלה, לעניין קביעת המתחם: מדובר בעבירה שנעברה בעידנא דריתחא כחלק מתופעה של בריונות בכביש. המתלונן הוא שתקף את הנאשם, והנאשם הגיב, גם אם בצורה מופרזת. אלא שלאחר מכן, הלם המתלונן בנאשם וזה שבר את אגן הירכיים. הנאשם גרם נזק למתלונן, וצריך היה כאדם שגילו אינו צעיר, להימנע מהתעמתות מיותרת עם המתלונן, למען עצמו ולמען המתלונן. חבלותיהם של שני הצדדים הן העדות לסתמיות האירוע ולהיותו מיותר. הנאשם אחראי למעשיו.

מדיניות הענישה הנוהגת -הפסיקה בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה מגוונת, ומנעד הענישה רחב, בהתאם לנסיבות כל מקרה וכל עושה. בעפ"ג (נצרת) 10722-08-15 אלול נ' מ"י (מיום 18.2.2016) אושר מתחם שבין מאסר קצר בעבודות שירות עד 10 חודשים בנסיבות חמורות יותר של הכאת אדם בבאר בחפץ כהה; ברע"פ 3021/16 לוזובסקי נ' מ"י (מיום 19.4.2016) אושר עונש של חודשיים מאסר בעבודות שירות על-סמך מתחם שבין מאסר על-תנאי ל-8 חודשי מאסר, בנסיבות של גרימת קרע בעור התוף בעקבות סטירה חזקה למתלונן; בעפ"ג (נצרת) 69615-07-17 נוסקוב נ' מ"י (מיום 19.10.2017) התקבל ערעור על הטלת עונש של 10 חודשי מאסר, שהומרו ב-6 חודשי מאסר בעבודות שירות, בגין אירוע של אגרוף בפניו של אדם, שהסתיים בשבר ותפרים. הנאשם שם היה אדם בעל עבר פלילי שעבר תהליך שיקום.

מתחם הענישה - עינינו הרואות, כי בנסיבות חמורות יותר, כשתוצאות אירועים היו חמורים יותר, ואף מדובר בנאשמים בעלי עבר פלילי, תיקים הסתיימו בענישה הכוללת רכיב של עבודות שירות. לפיכך, בנסיבות מקרנו, כנגזרת לקולא מהפסיקה שהבאתי, ניתן לקבוע מתחם שבין של"ץ ומאסר על-תנאי עד 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות.

נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה לפי סעיף 40י"א לחוק העונשין - ניתן לתת משקל לנסיבות הבאות שאינן קשורות בביצוע העבירה, במסגרת גזירת העונש בתוך המתחם: כאמור, הנאשם כבן 66 ואין לו כל רישום פלילי. לכל אורך חייו תפקד באופן חיובי ונורמטיבי ואף מצטיין - שירת שירות צבאי מלא, עבד במשך עשרות שנים באותה עבודה וגידל משפחה. שירות המבחן התרשם מכשל חד-פעמי שאינו מאפיין את הלכותיו של הנאשם כמו גם את ערכיו, וכן התרשם מקבלת אחריות מלאה. כמו-כן, נסיבות חייו של הנאשם, במיוחד כעת, נוכח מצבו הבריאותי, אינן קלות, עד כדי כך ששירות המבחן סבר שהנאשם לא יוכל לבצע עונש של של"ץ.

4

ביטול הרשעה - בידוע, שעה שנמצא כי נאשם ביצע את העבירות המיוחסות לו, יש להרשיעו. זהו הכלל. אי-הרשעה הוא היוצא מן הכלל. בע"פ 2083/96 כתב נ' מ"י (מיום 21.8.1997) קבע בית המשפט העליון כי אי-הרשעה תיתכן בהינתן שני תנאים מצטברים: הראשון, כאשר טיב העבירה מאפשר אי-הרשעה מבחינת שיקולי הענישה ליחיד ולרבים; השני, כאשר הנזק העלול להיגרם לנאשם מעצם הרשעתו הוא קונקרטי ובלתי מידתי בנסיבות העניין. ראו בהקשר זה גם את ע"פ 5985/13 אבן נ' מ"י (מיום 2.4.2014) בפסקאות 6 ו-7. אשר לתנאי הראשון התלבטתי. בשל האלימות שהופעלה בהקשר של אלימות בכביש, שהפכה לתופעה נפוצה ומכוערת ואף מסוכנת, יש חומרה בנסיבות האירוע. אלא שהנאשם נפל קרבן למתלונן תחילה, וטעה בכך שהגיב לאחר שהמתלונן התרחק. בסופו של יום נחבל הנאשם קשות ונדמה שהאלימות שהופעלה כלפיו, קשה בהרבה מזו שהפעיל ביחס למתלונן. בשים לב לקורותיו של הנאשם, אכן מדובר בהתנהגות חריגה שאינה מאפיינת אותו. לכן, בנסיבות אלה, ניתן לבטל הרשעה. אשר לתנאי השני, הנאשם נהג רכב ציבורי, שלמרות גילו וקרבתו לפנסיה, עוד פועל לשוב לעבודתו לאחר שיחלים. עבודתו היא כל חייו בהיבט המקצועי, ולכן סביר להניח שהרשעה תחבל באפשרות חזרתו לעבודה לתקופה שנותרה. מכאן שהוכח הנזק הנדרש ולכן אני מבטל את ההרשעה.

המיקום במתחם - לפיכך, יש למקם את הנאשם בחלקו התחתון של מתחם הענישה שקבעתי.

גזירת הדין

לפיכך, אני מחליט לגזור על הנאשם את העונשים הבאים:

א.    של"ץ בהיקף 80 שעות ע"פ תוכנית שיכין שירות המבחן ובפיקוחו. התוכנית תוגש בתוך 30 יום מהיום. הנאשם הוזהר לשתף פעולה עם שירות המבחן שאם לא כן ניתן יהיה לפתוח מחדש את שאלת ההרשעה ואפשרות הטלה של כל עונש אחר, לרבות מאסר;

ב.      התחייבות בסך 5,000 ₪ שלא לעבור כל עבירת אלימות לרבות איומים, בתוך שנה מהיום.

יש לשלוח לשירות המבחן.

זכות ערעור כחוק.

ניתן היום, כ"א אייר התשפ"א 03 מאי 2021, במעמד הצדדים.