1

נוכחים:

ב"כ המאשימה - עו"ד אביטל ריבנר-אורון

הנאשם ובא-כוחו - עו"ד מוחמד מחמוד

מתורגמנית לשפה הערבית - הייא עבאסי

גזר דין

1.     כללי

הנאשם הורשע על-פי הודאתו בכתב אישום המייחס לו (לאחר שתוקן), יציאה מתחומי ישראל שלא כדין בניגוד לסעיף 2א לחוק למניעת הסתננות ומגע עם סוכן חוץ בניגוד לסעיף 114 לחוק העונשין.

2

2.     תמצית כתב האישום

בתמצית הדברים, מלמד פרק העובדות של כתב האישום, שבינואר 2016 נוצר קשר בין הנאשם לבין אדם שהציג עצמו כמנהיג 'הצבא הסורי החופשי'. האחרון אף הוסיף שעובד ארגון זה עם 'ג'הבת אל נוסרה', ארגון שהוכרז כארגון טרור ביום 28.10.15 ומוסכם עובדתית שארגון זה הינו שלוחת אל קאידה בסוריה. ביום 14.4.2016 טס הנאשם לטורקיה, לכשהגיע יצר קשר עם אותו אדם שהכיר קודם לכן "בפייסבוק", בהמשך עבר את הגבול לסוריה, ובליווי ארבעה גברים חמושים הוסע למטה הצבא הסורי החופשי. בהמשך, לחם הנאשם לצד ג'הבת אל נוסרה נגד צבא אסד, נשיא סוריה. עוד מתאר כתב האישום, כי ביום 1.5.2016, באמצעות הפייסבוק, יצר הנאשם קשר עם אחר, מאמון מחמד אבו טיר (זה האחרון הצטרף לג'הבת אל נוסרה), ואמר לו שהוא חפץ להצטרף אליו. מאמון מסר לנאשם שהוא נמצא עם ארגון המדינה האיסלמית בעירק וישלח לנאשם אנשים שיעבירו אותו. עם זאת, במישור זה, אין כתב האישום מלמד על מעשים נוספים של הנאשם בזיקה לארגון המדינה האיסלמית בעירק.

3.     לשאלת מתחם הענישה

א.            עמדת המאשימה למתחם שראוי לקבעו, כשעונש שאורכו 36 חודשי מאסר מהווה לגביו, את 'הרף התחתון'. בתוך כך הוגשה לבית המשפט אסופת פסיקה שהוכנה על-ידי ב"כ הנכבדה מטעם התביעה. כללית, ניתן לתת ביטוי לכך, שהעונשים שנגזרו על נאשמים בפסיקה שהוצגה לי על-ידי התביעה, מרביתם בטווח הסמוך לשלוש שנות מאסר, ואולם, מעבר לכך, על הפרק פסיקה המתייחסת לכתבי אישום שרואה אני מידה של קושי להשוואה ביניהם לפרשה זו, ואשוב לכך בהרחבה בהמשך.

3

ב.            אף הנאשם באמצעות בא כוחו הנכבד נתן ביטוי לכך שמבין הוא את משמעות מעשיו ומבין הוא שמתקופת מאסר ממשית, אין מנוס. לדעת הסנגור, המתחם הנכון הוא בן 8 לבין 20 חודשי מאסר.

ג.             ואולם, דומני, שבשלב זה של הדיון נדרש בית המשפט להבחנה בין אותם מקרים בהם, במסגרת המעשה הפלילי המיוחס לנאשם הנדון ניתן לסמן מעשה שנועד במישרין לפגיעה במדינת ישראל או באזרחיה, לבין מעשה, שעם כל חומרתו והגם שעל פני הדברים טעון הוא מאסר ממשי לריצוי בפועל, לא ניתן להצביע בו על מעשה שנועד בבירור לפגיעה, בין במדינה ובין באזרחיה.

ד.            כפתיח להמשך הדברים אוסיף ואציין, שלצורך גזר דין זה נכון אני לראות בארגון המדינה האיסלמית - "דאע"ש", כארגון ששותפות בו או מעורבות בפעילות במסגרתו, יש לה משמעות ברורה לחובת בטחון המדינה (לדידי, על הפרק ארגון שבין מטרותיו - פגיעה בישראל ובאזרחיה), ונכון אני אף לראות פעילות בארגון שהוכרז כהתאחדות בלתי מותרת, כגון החמאס, כפעילות נגד המדינה. ואולם, ספק אם נכון לגזור גזירה שווה בין פעילות נגד ישראל לבין פעילות נגד צבא אסד. אבחנה זו, לא קיבלה ביטוי ממצה בטענות המאשימה, דבר הנלמד גם מהפסיקה אליה הופנה בית המשפט. מרבית הפסיקה אליה הפנתה התביעה מתייחסת לדאע"ש (ת"פ 63428-03-15, מדינת ישראל נ' ח'ליל; תפ"ח 48534-11-14, מדינת ישראל נ' מג'אמסה, שהודגש רבות על-ידי התובעת הנכבדה בטיעוניה אך נכללו בה גם עבירת חברות בהתאחדות בלתי מוכרת וקשירת קשר לביצוע פשע, שלא כבפרשתנו, ועוד).

4

                לשון אחר: נדרש מדרג מסוים גם במתחמי הענישה, בין עבירות שנעשו במגמה לפגוע במישרין בבטחון המדינה, לבין עבירות שבוצעו בנסיבות כבפרשתנו, בהן, אמנם, בטווח הארוך, נגרמים לבטחון המדינה נזקים וסיכונים, אך מעשיו הישירים של המבצע - תכליתם אחרת. יש מקום למתחם ענישה נמוך, ולו במעט, ביחס למעשים שתכליתם הישירה לא כוונה כלפי המדינה, וטיעוני ההגנה במישור זה, טעמם עימם.

ה.            עם זאת, כאמור, גם העבירה דנן, בנסיבות שפורטו, חמורה היא מאד, ונדרש מתחם ענישה בהתאם. מהפסיקה שצוינה על-ידי התביעה דומה יחסית לפרשתנו ת"פ 17601-04-13, מדינת ישראל נ' מסראוה, שם הורשע הנאשם בדיוק באותן עבירות כבפרשתנו ונדון ל-30 חודשי מאסר, ולא מאוד שונה ממנו, אם כי לא נכללה בו עבירת מגע עם סוכן זר ועל הפרק כתב אישום שהוגש לבית משפט השלום (פתח תקווה) - 33516-11-13, בו נקבע מתחם ענישה שבין 15 לבין 30 חודש, ועל הנאשם, חוסאם חאג'לה נגזרו 19 חודשי מאסר. ומעבר לכל האמור מקבל אני שיציאה מהארץ בנסיבות כאמור טעונה ענישה שתיתן ביטוי הן לעקרון ההלימה, הן לשיקולי ההרתעה והן למסוכנות הגלומה לאזרחי ישראל, אם ולאחר שובו של הנאשם לישראל. בהיבטים אלה, לבטח יש מידה של טעם בטענות המאשימה.

ו.             סיכומו של דיון בשאלת מתחם הענישה במסקנתי שיש לקבוע את המתחם ביחס לעבירות בנסיבות אלה בטווח שבין 24 לבין 40 חודשי מאסר.

4.     בא כוח הנאשם ציין לזכות מרשו, שאין לחובתו עבר פלילי מכל סוג שהוא, וכן צוינה הודייתו, חרטתו, וקבלת אחריות תוך חיסכון בזמנו של בית המשפט. גם גילו של הנאשם במועד ביצוע העבירה, פחות מ-21, צוין על-ידי ההגנה, ומקבל אני שנכון לייחס לכך משקל במידתיות הרלוונטית. אף באת כוח המאשימה, בהגינותה, נתנה ביטוי להערכתה, כי בנסיבות אלה ראוי לבית המשפט לגזור את דינו של הנאשם סמוך לרף התחתון שבמסגרת המתחם המתאים.

5

5.     סוף דבר, בפני בית המשפט נאשם שיצא את הארץ בנסיבות המקימות לחובתו עבירה על החוק למניעת הסתננות, לא פחות חמור מכך מגע עם סוכן חוץ, ובנקודה זאת נדרש להזכיר שעל הפרק סוכן חוץ של ארגון שהוכרז כארגון טרור. עבירות מן הסוג שעל הפרק טעונות, כאמור, מאסר ממשי לריצוי בפועל, וזאת אף ביחס לנאשם שאין לחובתו עבר פלילי קודם, ובתוך כך אשוב ואציין את הסכנה הגלומה בנאשמים כאמור, אזרחי ישראל, בפרט לאחר שובם לישראל. אף לא נעלם מעיניי האמור בסעיף 10 של פרק העובדות בדבר הקשר שנוצר בין הנאשם למאמון שסיפר לנאשם שהוא נמצא עם ארגון המדינה האיסלמית בעירק וישלח אנשים להעביר אותו, את הנאשם, אליו (הגם, ונכון להזכיר, שעל-פי עובדות כתב האישום, ששלב זה, לבסוף, לא יצא אל הפועל). ועם זאת, במסגרת מתחם הענישה, נכון להימנע ממיצוי הדין עם הנאשם זאת בשים לב להודייתו ולכך שלמרות החומרה היתרה הגלומה במעשיו, לא ביצע מעשים כלשהם שניתן לסמנם ככאלה שנועדו לפגיעה במדינת ישראל ובאזרחיה. נוכח זאת, הודייתו וחרטתו, ייגזר עונשו למאסר סמוך לרף התחתון של המתחם, ולצד זאת - תנאי וקנס.

6.     ובהמשך לאמור, גוזר אני כדלקמן:

         א.                        מאסר לתקופה של 26 חודשים לחישוב מיום מעצר הנאשם - 18.8.16.

ב.            כמו כן ירצה הנאשם 12 חודשי מאסר אם יעבור בשנתיים שלאחר שחרורו עבירה נוספת על החוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) (התשי"ד - 1957) או על סימן ד' לפרק ז' לחוק העונשין.

ג.             הנאשם ישלם קנס בסך 5,000 ש"ח בעשרה תשלומים מיום 1.4.17; באי תשלום - מאסר ל-50 יום בנוסף לכל האמור לעיל.

זכות ערעור לבית המשפט העליון בתוך 45 יום.

ניתן היום, כ"ח טבת תשע"ז, 26 ינואר 2017, במעמד הצדדים.

6