כתב האישום המתוקן

1.      הנאשם הורשע על-פי הודאתו בביצוע עבירה של תקיפה סתם כלפי בת-זוג, לפי סעיף 382(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, בכך שביום 1.6.2019, התגלע ויכוח בין הנאשם לזוגתו באותה עת (המתלוננת). אגב הוויכוח אחז הנאשם בגרונה של המתלוננת וחנק אותה תוך כדי שהוא אוחז בידה הימנית. בהמשך ביקשה ממנו המתלוננת כי יעזוב את הבית, ובדרכו החוצה היכה אותה באגרוף בזרועה, וגרם לה לסימן ולכאב.

מהלך הדיון

2.      הצדדים לא הגיעו להסכמה עונשית, אך הוסכם כי הנאשם יישלח לעריכת תסקיר בשירות המבחן.

תסקירי שירות המבחן

3.      בעניינו של הנאשם הוגשו שלושה תסקירים מהם עולה, כי הנאשם באמצע שנות הארבעים לחייו, גרוש ואב לשישה ילדים, ארבעה מנישואיו הקודמים ושניים ממערכת יחסיו עם המתלוננת, כאשר בינתיים נפרדו בני הזוג והנאשם עבר להתגורר בתל-אביב. הנאשם נולד ובגר באתיופיה, שם נישא לראשונה ושם גם נולד בנו הבכור, ולאחר מכן עלתה המשפחה לישראל. לנאשם הרשעה בודדת משנת 2010 בעבירה של איומים כלפי גרושתו, בגינה הוטל עליו מאסר מותנה. בני הזוג התגרשו והנאשם תיאר מערכת יחסים סבוכה עם גרושתו. הנאשם פגש במתלוננת במפגש חברתי של העדה האתיופית, והשניים עברו להתגורר יחד מבלי להינשא, וכאמור, נולדו להם שני ילדים , כיום בגילאי 6 ו-8. הנאשם לא שמר על יציבות תעסוקתית ומצבה הכלכלי של המשפחה דחוק, דבר שהוביל למתח רב בחיי המשפחה ובני הזוג. בנוסף, למתלוננת ילדים שנותרו באתיופיה, והדבר אף הוא היווה מוקד מתח במשפחה. אשר לעבירה כאן, שלל הנאשם כי התכוון לפגוע במתלוננת וייחס למתלוננת תגובה חריפה על רקע ויכוח ביניהם. שירות המבחן שוחח עם המתלוננת ששללה אירועים אלימים ביניהם בעבר, אך תיארה מערכת יחסים מתוחה על רקע קשיי החיים הניכרים. בתסקירו הראשון המליץ שירות המבחן על דחיה, כדי שהנאשם ישתלב בטיפול ייעודי, לו הסכים. ואולם מהתסקיר השני עלה, כי הנאשם לא נמצא מתאים לטיפול, בינתיים נפרד מהמתלוננת, ומתגורר בגפו בתל-אביב. הנאשם מוטרד וחושש כי הקשר עם ילדיו מהזוגיות השניה לא יישמר, והמתלוננת אף ציינה כי על אף הפרידה, הנאשם ירד לחייה. נוכח האמור שירות המבחן לא סבר כי עצם הפרידה הוביל להפחתת מסוכנות, ולא בא בהמלצה טיפולית בעניינו של הנאשם. גם בתסקיר האחרון חזר הנאשם על מסקנותיו, כאשר בתקופת הדחייה היה ניסיון לשלב את הנאשם בטיפול ללא הצלחה. נטען לחוסר שיתוף פעולה של הנאשם. בתקופת הדחייה האחרונה דיווחה המתלוננת על קשר קונקרטי עם הנאשם, גם אם לא יציב. ברקע הדברים הנוגעים לטיפול, קיים קושי שעליו עמדתי גם אני עצמי באופן בלתי אמצעי, שמקורו בפערי שפה. למרות מאמצי הסניגורית, לא נמצאה מסגרת חלופית לזו שהציע שירות המבחן, שכן מתברר שלא קיימת מסגרת טיפולית לדוברי אמהרית, והדבר הוא בגדר עובדה מצערת ביותר.

ראיות וטיעונים לעונש

4.      הוצג עברו הפלילי של הנאשם עליו עמדתי לעיל.

5.      ב"כ המאשימה עתר למתחם עונש שבין עבודות שירות ל-6 חודשי מאסר ועמד על מאפייניו של הנאשם ממנו עולה מסוכנות. הסניגורית ביקשה להתחשב בנאשם ובין היתר ציינה את הקושי למצוא מסגרת טיפולית לנאשם בשפה האמהרית, כפי שעלה גם בהשלמת הטיעונים לעונש.

קביעת מתחם הענישה ההולם

6.      על בית המשפט לקבוע את מתחם הענישה ההולם לאורו של עקרון ההלימה, שהוא נגזרת של הערכים המוגנים ומידת הפגיעה בהם, נסיבות ביצוע העבירה ומידת אשמו של הנאשם, ומדיניות הענישה הנוהגת.

7.      אשר לערכים המוגנים - פגיעה אלימה בבן משפחה בדלת אמות הבית, גוררת אחריה פגיעה באוטונומיה של האדם, בכבודו ובביטחונו האישי ובשלום גופו, דווקא במקום בו עליו לחוש בטוח. בענייננו מידת הפגיעה בערכים המוגנים בינונית.

8.      אשר לנסיבות ביצוע העבירה - אין מדובר בעבירה מתוכננת אלא בהתלהטות יצרים של הנאשם שלא ידע לשלוט בכעסו, ומצא לו ביטוי נלוז בשימוש בכוח נגד בת זוגו, כשניסה לחנוק אותה ובהמשך היכה אותה באגרוף וגרם לה חבלה בזרועה. מעשיו של הנאשם קשים ומבזים וראויים לכל גינוי והוא אחראי להם באופן בלעדי. הנזק שנגרם אינו רק פיזי אלא גם נפשי, והנזק הפוטנציאלי גדול.

9.      אשר למדיניות הענישה הנוהגת - זו מגוונת בהתאם לנסיבות כל מקרה ומקרה. ברע"פ 340/21 מסרי נ' מ"י (מיום 28.1.2021) אושרה הקלה בעונש מ-12 חודשי מאסר ל-6 חודשי עבודות שירות בנסיבות חמורות ממקרנו, שבהן תקף הנאשם את אשתו בנעל וגרם לה לדימום בפנים, כשבנו הקטין צופה ומנסה למנוע את המעשים. ברע"פ 538/21 פלוני נ' מ"י (מיום 4.2.2021) אושר עונש של 7 חודשי מאסר בעבודות שירות במקום של"ץ שהוטל בבית משפט השלום בנסיבות חמורות ממקרנו, של תקיפה חבלנית, תקיפה סתם ואיומים כלפי בת זוג. ברע"פ 1536/20 פלוני נ' מ"י (מיום 1.3.2020) אושר מתחם שבין מאסר קצר בעבודות שירות ועד 18 חודשי מאסר) ועונש של שנת מאסר במעשים חמורים בהרבה ממקרנו במספר הזדמנויות. בע"פ (י-ם) 11194-01-16 מ"י נ' פלוני (מיום 6.12.2016) אושר מתחם שבין של"ץ נרחב ועד 15 חודשים וכן עונש של של"ץ בנסיבות חמורות ממקרנו.

10.  מתחם העונש - במכלול הנסיבות אני קובע מתחם שבין ימי מאסר ספורים ועד 6 חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות.

נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה

11.  מדובר בנאשם שקיבל אחריות חלקית למעשים, הודה וחסך את העדת המתלוננת. לא נפתחו לו תיקים חדשים. כל זאת לקולה. לחומרה, עברו הפלילי בעבירת איומים כלפי זוגתו הקודמת, והעובדה שעבר את העבירות שלפניי, דבר המצביע על הסלמה בהתנהגותו והיעדר של הפקת לקחים. טיפול בעניינו לא היה אפשרי טעמים עליהם עמדתי ועליהם יש להצטער.

המיקום במתחם

12.  בנסיבות אלה, יש למקם את הנאשם בתחילת המתחם שקבעתי ולהטיל עליו מאסר בעבודות שירות.

גזירת הדין

13.  נוכח כל האמור, גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א.    מאסר לתקופה של 45 יום שיבוצע בעבודות שירות בניכוי ימי המעצר בתיק זה על-פי חישוב שב"ס שיכריע. העבודות יבוצעו במטה שב"ס בהר חוצבים החל מיום 28.8.2023. ביום זה יש להתייצב במשרדי הממונה עד לשעה 08:00 לתחילת ביצוע העבודות. מובהר כי אי-ביצוע העבודות כנדרש עלול להוביל להפקעתן ולהמרתן במאסר של ממש ללא החלטה שיפוטית;

ב.      מאסר על תנאי של 4 חודשים, שלא יעבור הנאשם כל עבירת אלימות כלפי בן משפחה לרבות איומים בתוך שלוש שנים מסיום עבודות השירות;

ג.       התחייבות בסך 5,000 ₪ שלא לעבור כל עבירת אלימות כלפי בן משפחה לרבות איומים בתוך שנתיים מהיום;

ככל שקיימות הפקדות יושבו לנאשם על אף כל הודעת עיקול ככל שקיימת.

יש לשלוח לשירות המבחן ולממונה.

זכות ערעור כחוק.

ניתן היום, כ"ב סיוון תשפ"ג, 11 יוני 2023, במעמד הצדדים.