1

ב"כ המאשימה: עו"ד רועי רייס

ב"כ הנאשמת: עו"ד דנה פישר דורי

רקע

1.                  הנאשמת הורשעה בהתאם להודאתה בעובדות כתב האישום המתוקן בעבירה של תקיפת קטין על ידי אחראי, לפי סעיף 368ב(א) סיפא לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "החוק").

2.                  על-פי המתואר בעובדות כתב האישום המתוקן, בשנת 2008 הנאשמת עברה להתגורר עם ילדיה הקטינים באריאל. הקטין יליד 2001 (להלן: "קטין 1"), הינו בנה של הנאשמת מנישואין קודמים, והקטין יליד 2003 (להלן: "קטין 2"), הינו בנם המשותף של הנאשמים. בין השנים 2010-2009, התגוררו הנאשמים בנפרד, והנאשם נהג לבקר את הקטינים בבית הנאשמת מספר פעמים במהלך השבוע.

3.                  על-פי המתואר באישום הראשון המיוחס לנאשמת, במהלך השנים 2010-2008 במספר הזדמנויות, הכתה הנאשמת את ילדיה הקטינים בידיה, בישבנם או בפיהם, כאשר סברה התנהגו לא כשורה, וגרמה להם למכאוב.

במהלך שנת 2009, בבית הנאשמת, שוחחו הקטינים טרם השינה. הנאשמת בקשה מהקטינים לחדול מהשיחה, ומשלא עשו כן, ניגשה אליהם והכתה קטין 1 באמצעות ידיה במצחו ובישבנו, ואת קטין 2 הכתה באמצעות ידיה בלחיו ובישבנו.

2

תסקיר שירות המבחן

4.                  בעניינה של הנאשמת הוגשו ארבעה תסקירי שירות מבחן. הנאשמת ילידת 1978, חיה בזוגיות עם הנאשם ואם לשלושה ילדים קטינים. הנאשמת נעדרת עבר פלילי. עלתה ארצה בגיל 12, ותיארה את השתלבותה בארץ כטובה. לאחר שסיימה 12 שנות לימוד, שירתה שירות צבאי מלא. לאחר הצבא נישאה ונולד לה בנה הבכור. לאחר לידת הבן הקשר עם בעלה התערער והם התגרשו. הנאשמת תיארה קשר לא יציב עם הגרוש.

לאחר הפרידה הכירה את הנאשם, עמו מנהלת מערכת זוגית ב- 10 השנים האחרונות ולהם שני ילדים משותפים. הנאשמת ציינה כי בעבר הם חוו משבר כלכלי ומשפחתי, לאחר פשיטת רגל של עסק עצמאי בניהולו של הנאשם. המצב הכלכלי נותר קשה עד היום, אך חל שיפור בקשר הזוגי של הנאשמים ובמאמציהם לתפקד כהורים. הנאשמת תיארה עצמה כאם מסורה ואחראית, אשר חוותה קושי בחינוך בניה בני ה- 9 ו- 11 כאשר גילו התנהגויות מרדניות והיא התקשתה בהצבת הגבולות, ולכן פעלה באלימות.

5.                  מתסקיר שנערך בעניינה מיום 8.9.13, התרשם שרות המבחן כי הנאשמת בעלת יכולות אינטלקטואליות גבוהות, בעלת תפקוד תקין בתחום התעסוקתי, אולם סובלת מבעיות רגשיות, אשר מקשות על התמודדותה בתחום הזוגיות וההורות. כמו כן, ניכר כי הנאשמת בעלת אישיות סגורה. עם זאת, ניכר כי ההליכים המשפטיים והמשטרתיים המתנהלים נגדה, העמידו אותה על חומרת התנהגותה והיא למדה את הלקח. ניתנה המלצה שהנאשמת תשתלב בקבוצה טיפולית המיועדת לאימהות שנהגו באלימות כלפי ילדיהם.

6.                  מתסקיר שנערך בעניינה מיום 15.12.13, עולה כי הנאשמת ניסתה להשתלב בטיפול בתחום הדרכה הורית, במסגרת קופת החולים ובאופן פרטי, אולם כאשר הדבר לא צלח, ביקשה להשתלב בטיפול שניתן על ידי שירות המבחן. שירות המבחן הדגיש את החשיבות הרבה בשילובה של הנאשמת בטיפול בתחום זה.

7.                  מתסקיר שנערך בעניינה מיום 12.03.14, עולה כי לא היו דיווחים נוספים על אלימות כלפי הילדים. הוצע לנאשמת להשתלב במערך טיפולי אינטנסיבי, המיועד להורים בשילוב הילדים בחווה טיפולית בתל מונד, המעניק טיפול באמצעות בעלי חיים. הנאשמת נענתה להזמנה בנוגע להשתתפות בפרויקט זה, עובדה המצביעה על מוטיבציה גבוהה להשקיע בקשר עם הילדים, ולשפר את המיומנויות ההוריות שלה. הנאשמת החלה להשתתף בפרויקט עם בנה.

3

8.                  שירות המבחן התרשם כי יש לחזק את הנאשמת בדרך חיובית, וכי הרשעתה בפלילים עלולה לפגוע בדימויה העצמי ובקשר שלה עם הילדים, כמו גם בשילובה התעסוקתי המהווה גורם סיכוי משמעותי בחייה. לפיכך, הומלץ על ביטול הרשעתה בפלילים, ועל הטלת צו מבחן למשך שנה.

טיעוני הצדדים

9.                  לטענת ב"כ המאשימה, עו"ד שגיא שגב, הנאשמת הכתה את ילדיה ובכך מעלה באמונם. מתחם העונש ההולם הינו החל ממאסר על תנאי ועד למאסר בפועל לתקופה קצרה לריצוי בדרך של עבודות שירות. מחד גיסא, מדובר באלימות בתוך המשפחה ברף הנמוך. יחד עם זאת זוהי אלימות בתוך המשפחה על כל המשתמע מכך. תסקיר שירות המבחן בעניינה אינו מלמד על שיקול יוצא דופן אשר מצדיק סטייה מן המתחם, ואין הצדקה להימנעות מהרשעתה. המאשימה עתרה בעניין הנאשמת להותרת הרשעתה על כנה, ובנוסף הטלת מאסר על תנאי וצו מבחן למשך שנה.

10.              לטענת ב"כ הנאשמת, עו"ד דנה פישר דורי, ראוי לבטל את הרשעתה. מדובר בנאשמת נעדרת עבר פלילי, אשר נשאה באחריות מעשיה. מתוך התסקירים עולה שהנאשמת מבינה את הפסול שבהתנהגותה, וההליך המשפטי בעניינה היווה עבורה גורם מרתיע. הנאשמת שיתפה פעולה עם שירות המבחן. מבלי להצדיק את מעשיה, מדובר בילדים בעלי קשיים התנהגותיים, כאשר הנאשמת פנתה לעריכת אבחונים כדי לטפל בהם. העבירות נעברו על רקע קשייה לתפקד כאם, נוכח בעיותיהם של הילדים. האינטרס הציבורי מצדיק את ההליך השיקומי והטיפולי שעוברת הנאשמת. זאת ועוד, הרשעתה תוביל אף לפגיעה בתעסוקת הנאשמת אשר עובדת בתחום ההיי-טק ותפגע בדימוי העצמי שלה ושל ילדיה. יש להתחשב בחלוף הזמן וברף התחתון של העבירות. לפיכך, ב"כ הנאשמת עתרה לביטול הרשעתה של הנאשמת.

11.              הנאשמת טענה לעניין ההרשעה כי היא עובדת בתחום טכני, והיא זקוקה לאישורי כניסה ביטחוניים, אשר יימנעו ממנה עקב הרשעה בדין.

דיון

12.              לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, סבורני כי יש לבטל את הרשעתה של הנאשמת בפלילים.

סוגיית ההרשעה או אי-ההרשעה

13.              בסוגיית ההרשעה או ביטולה קבע לאחרונה בית-המשפט העליון (כב' השופט א' שהם) ברע"פ 2180/14 שמואלי נ' מדינת ישראל (24.4.14) את הדברים הבאים:

4

"הבקשה דנן, נסובה כולה סביב שאלת הרשעתו של המבקש בעבירות אותן ביצע. נקודת המוצא לדיון בשאלה זו, היא כי יש להרשיע נאשם שאשמתו הוכחה, וכי הימנעות מהרשעה היא בגדר "חריג שבחריגים"... כדברי השופטת ד' דורנר בעניין כתב: "המבחן ללא הרשעה הינו חריג לכלל, שכן משהוכח ביצועה של עבירה יש להרשיע את הנאשם וראוי להטיל אמצעי זה רק במקרים יוצאי דופן, בהם אין יחס סביר בין הנזק הצפוי לנאשם מן ההרשעה לבין חומרתה של העבירה". מטבע הדברים, כל מקרה אשר נדונה בו האפשרות להימנעות מהרשעה הוא מקרה ייחודי, אשר מערב שיקולים כבדי משקל, ובהם האינטרס הציבורי ונסיבותיו האישיות של הנאשם. הכרעה במקרים אלו תיעשה בהתאם למבחנים שנקבעו בהלכת כתב: ראשית, יש לבחון האם סוג העבירה ונסיבותיה מאפשרים להימנע מהרשעה מבלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי ענישה אחרים. שנית, יש לבחון האם הרשעת הנאשם תפגע פגיעה חמורה בשיקומו."

(ר' גם ע"פ 2083/96 כתב נ' מדינת ישראל (21.8.97))

14.              יישום המבחנים האמורים למקרה דנן, מעלה כי בכל הנוגע לנאשמת, ניתן וראוי להסתפק באי הרשעתה בדין, לצד צו מבחן. מבחינת סוג העבירה ונסיבותיה, התנהגותה מממוקמת ברף נמוך במדרג עבירות האלימות במשפחה. מבחינת הנזק לנאשמת, כפי שעולה מתסקירי שירות המבחן ומטיעוני ב"כ הנאשמת, הנאשמת בעלת רקע נורמטיבי, ללא עבר פלילי קודם, אשר נמצאת במערך טיפולי המיועד להורים בשילוב ילדיהם. לנאשמת מוטיבציה רבה להשקיע בקשר עם ילדיה, וכן לשפר את מיומנויותיה ההוריות. כמו כן, הרשעתה תוביל לפגיעה בתעסוקה של הנאשמת, שעובדת בתחום ההיי-טק, וזקוקה לאישורים ביטחוניים.

15.              בכל הנוגע לנאשמת, סבורני כי יש להעדיף את הפן השיקומי על פני הפן הגמולי, וזאת לאור האמור בתסקירי שירות המבחן. הנאשמת החלה בהליך טיפולי- שיקומי. שירות המבחן ממליץ על סיום ההליך באי-הרשעה והעמדתה במבחן למשך שנה. סבורני כי מן הראוי לאמץ המלצה זו.

סוף דבר

16.              אשר על כן, הנני מורה כדלקמן:

א.          הרשעת הנאשמת מבוטלת, ההליך מסתיים באי-הרשעת הנאשמת בדין.

ב.           צו מבחן למשך שנה.

5

      זכות ערעור לבית-המשפט המחוזי תוך 45 ימים.

ניתן היום, כ"ו אייר תשע"ד, 26 מאי 2014, בהעדר הצדדים.