1

1.              לפניי בקשה למתן צו פיקוח, לפי סעיף 12 לחוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס"ו - 2006, וזאת לתקופה של 30 חודשים נוספים.

מבוא

2.              המשיב הורשע, לפי הודאתו בכתב האישום, בביצוע עבירה של החזקת חומר תועבה, לפי סעיף 214(ב3) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977.

2

3.              לפי הכרעת הדין, במשך מספר חודשים לפני יום 8.2.11, החזיק המשיב בביתו, במחשב נייח ובכרטיס הזיכרון של הטלפון הנייד 7 קבצים של סרטונים בעלי תוכן פדופילי וכ-700 תמונות המכילות חומר פדופילי.

4.              בגזר דין מיום 8.11.15 הטיל בית המשפט על הנאשם מאסר לתקופה של 2 חודשים ומאסר על תנאי.

5.              המשיב השתחרר ממאסרו ביום 14.2.17 ובהמשך לכך המבקשת ביקשה צו פיקוח ראשון למשך 30 חודשים. בית המשפט (סגן הנשיאה, כבוד השופט מנחם מזרחי), בהחלטתו מיום 19.3.17, נתן צו פיקוח למשך שנה.

6.              לקראת תום תקופת הפיקוח ביקשה המבקשת צו פיקוח נוסף לתקופה של 30 חודשים בתנאים הבאים: שיתוף פעולה עם קצין הפיקוח, קיום מפגשים עם קצין הפיקוח במועדים ובתדירות שיקבע קצין הפיקוח מעת לעת, לרבות החובה להתייצב במרכז הארצי להערכת מסוכנות לקראת תום תקופת הפיקוח לצורך הערכת מסוכנות עדכנית, על-מנת לשקול המשך נחיצות הצו; איסור התחברות בכל אמצעי או שהייה ביחידות עם קטינים וקטינות. שהייה עם קטינים בני משפחה, תיעשה בנוכחות בגיר נוסף; איסור החזקת כל חומר שנועד לעוררות מינית, ובכלל זה איסור שימוש או החזקת מחשב, פלאפון חכם או כל מדיה אינטרנטית בה קיימת גישה לאתרים פורנוגרפיים. שימוש באמצעים אלו יעשה רק לאחר חסימה מתאימה; הרחקה ממקומות כינוס לקטינים או לקטינות; איסור לעבוד, בין בתמורה ובין בהתנדבות, בעבודה הכרוכה בקשר ובקרבה עם קטינים או קטינות.

7.              כן התבקש בית המשפט לקבוע את סמכותו של קצין הפיקוח לפי סעיף 18(א) לחוק הגנה על הציבור.

8.              בדיון שהתקיים ביום 15.3.18, ניתן בהסכמת בא כוח המשיב, צו פיקוח זמני עד למתן החלטה.

חוות דעת המרכז להערכת מסוכנות מינית

3

9.              לפי חוות דעת המרכז להערכת מסוכנות מיום 23.1.18 רמת המסוכנות הנשקפת מהמשיב נותרה גבוהה וזאת מהטעמים הבאים: מלבד הרשעתו בביצוע עבירה של החזקת חומרי תועבה, הורשע המשיב בעבר גם בעבירה של מעשה מגונה בפני קטינים ואף הודה במהלך בדיקותיו בביצוע עבירות נוספות של חשיפת איבר מינו בפני קטינים; המשיב מודה בביצוע העבירה אולם משליך אחריות על מצבו הנפשי ומקשר זאת לקורבנות מינית בילדותו; המשיב שולל כל צורך בפיקוח למרות שהודה כי מתעוררות בו מחשבות על קטינות; המשיב שולל נזקקות טיפולית וסבור כי הטיפול לא מסייע; המשיב מודה בקיומן של פנטזיות מיניות פעילות על אודות קטינות בגילאי 5 - 10, הכוללות צפייה בקטינות עירומות; המשיב מכחיש מסוכנות, לא מודע למצבי סיכון ומסרב להשתלב בטיפול.

להתרשמות מעריכת המסוכנות, המשיב ביצע את העבירות על רקע קיומה של סטייה מינית פדופילית ואקסהביציוניזם, שאף באה לידי ביטוי במהלך הבדיקה, ועיסוקו המוגבר במין סוטה מהווה חלק משמעותי בחייו. יתר על כן, בהיעדר תמיכה חברתית ותמיכה משפחתית מעטה, אין גורם מציב גבולות עבור המשיב. עוד צוין, כי במהלך תקופת הפיקוח נרשמה לחובת המשיב הפרה, כאשר המשיב הודה כעבור 3 ימים כי בנו של המעסיק עובד עמו במהלך חופשת סוכות.

10.          בהמשך להוראת בית המשפט הוסיפה מעריכת המסוכנות הבהרה מיום 21.3.18, שלפיה בקביעת מסוכנותו של המשיב כגבוהה, נלקחו בחשבון הן חלוף הזמן והן העובדה כי המשיב ביצע עבירה של החזקת חומר תועבה בלבד. להערכתה, הואיל ומדובר בעבריין מין חזרתי שלא עבר טיפול כלשהו, ואף ממשיך ומדווח על פנטזיות ממושכות וקבועות על קטינים, אין בחלוף הזמן ובחומרת העבירה, כדי להפחית את רמת המסוכנות הנשקפת מהמשיב.

טיעוני הצדדים

11.          בבקשתה טענה המבקשת, כי יש מקום ליתן צו פיקוח לתקופה המבוקשת, וזאת לאור הרשעת המשיב בעבירה של החזקת חומר תועבה, עברו של המשיב בביצוע עבירה של מעשה מגונה בפני קטינים וחוות הדעת של המרכז להערכת מסוכנות לפיה מסוכנותו של המשיב עודנה גבוהה.

בדיון לפניי הוסיפה באת כוח המבקשת, כי לאור עברו של המשיב ובהיעדר טיפול, יש מקום להורות על מתן צו לתקופה של 30 חודשים נוספים.

4

12.          בא כוח המשיב טען, לעומת זאת, כי העבירה של החזקת חומר תועבה בוצעה בשנת 2010, משמע לפני כ-8 שנים, ובמשך 7 שנים עד למתן גזר הדין, לא חלה על המשיב כל מגבלה, והוא לא שב לבצע עבירות דומות. עוד טען, כי היה על מעריכת המסוכנות, לשקלל את היעדר ביצוען של עבירות במהלך תקופה כה ממושכת, כגורם המפחית מסוכנות, אולם היא לא עשתה כן. מעריכת המסוכנות גם לא התייחסה לכך כי המשיב הורשע בעבירת המין הקלה ביותר בספר החוקים. משמעות הבקשה היא המשך פגיעה בזכויותיו של המשיב לחירות, לכבוד, לחופש תנועה, לחופש העיסוק ולפרטיות. הואיל והמשיב מתגורר עם אמו, הפגיעה באמצעות בדיקות הנערכות על ידי קצין הפיקוח בבית, מהווה גם פגיעה בזכויות אמו של המשיב. עוד הוסיף, כי גם התקופה המבוקשת אינה סבירה, ובפרט הואיל ובית המשפט לא נעתר בבקשה הראשונה להורות על צו פיקוח למשך 30 חודשים כבקשתה דאז של המבקשת.

דיון

13.          לפי סעיף 1 לחוק, מטרתו של החוק היא "להגן על הציבור מפני ביצוע עבירות מין על ידי ביצוע הערכות מסוכנות לגבי עברייני מין בשלבים השונים של ההליך המשפטי, וכן ביצוע פיקוח ומעקב ושיקום מונע לעבריינים כאמור, והכל לשם מניעת ביצוע עבירות מין חוזרות".

14.          בהתאם לסעיף 10 לחוק "עבריין מין יהיה מצוי בפיקוח ובמעקב בהתאם להוראות פרק זה, במטרה להגן על הציבור מפני ביצוע עבירת מין נוספת על ידי עבריין המין ובמידה הנדרשת כדי למלא אחר מטרה זו".

15.          התכלית העומדת בבסיסו של צו הפיקוח היא מניעתית ולא עונשית, ועל בית המשפט לערוך איזון בין אינטרס ההגנה על שלום הציבור מפני ביצוע עבירות מין, מחד גיסא, ובין זכויותיו וחירותו של עבריין המין, שכבר סיים לרצות את עונשו, מאידך גיסא. מכאן שהעיקרון המנחה במתן צו פיקוח הוא עיקרון המידתיות, ולפיכך צו הפיקוח יינתן תוך פגיעה מצומצמת בזכויות של העבריין, במידה הנדרשת לשמירה על שלום הציבור (בש"פ 8054/14 מדינת ישראל נ' פלוני (09.12.14); בש"פ 1098/12 פלוני נ' מדינת ישראל (3.6.12); בש"פ 962/10 פלוני נ' מדינת ישראל (24.3.10)).

16.          באיזון בין האינטרסים, לקחתי בחשבון את מסוכנותו של המשיב, כפי שהיא עולה ממכלול המסמכים שהוגשו לבית המשפט. המשיב הורשע אמנם בביצוע עבירה של החזקת חומר תועבה, שהיא עבירת מין קלה, יחסית, אולם נסיבות ביצוע העבירה כללו החזקה של 7 קבצים של סרטונים בעלי תוכן פדופילי וכ-700 תמונות המכילות חומר פדופילי. יתר על כן, בעברו של המשיב הרשעה נוספת בעבירה של מעשה מגונה בפני קטינים. המשיב אף הודה במהלך בדיקותיו בפני מעריכת המסוכנות בביצוע עבירות נוספות של חשיפת איבר מינו בפני קטינים. המשיב שולל כל נזקקות טיפולית וכל צורך בפיקוח למרות שהודה כי מתעוררות בו מחשבות על קטינות ולמרות הודאתו בקיומן של פנטזיות מיניות פעילות על אודות קטינות בגילאי 5 - 10, הכוללות צפייה בקטינות עירומות. מכאן, העריכה מעריכת המסוכנות כי למשיב סטייה מינית פדופילית ואקסהביציוניזם.

בהבהרה שהגישה מעריכת המסוכנות הדגישה כי חלוף הזמן בהיעדר עבירות וחומרת העבירה נלקחו בחשבון בקביעת המסוכנות.

5

17.          לא מצאתי כל טעם שלא לאמץ חוות דעת המסוכנות שהוגשה בעניינו של המשיב, ובפרט בהיעדר כל נכונות לטיפול, ולאור הסטייה הפעילה, שעלולה לסכן קטינים וקטינות.

18.          מנגד, לא התעלמתי מהפגיעה בזכויותיו של המשיב, ובפרט כאשר מדובר בהארכת צו פיקוח לתקופה נוספת. הפגיעה בזכויותיו של המשיב כוללת פגיעה בחירותו, בכבודו, בחופש התנועה, בחופש העיסוק ובפרטיותו. המשיב אף נאלץ להתפטר ממקום עבודה שהעסיק קטין בתקופת החופשה. לא ניתן להתעלם בהקשר זה מהזמן שחלף מאז ביצוע העבירה בשנת 2010 ומהעובדה כי המשיב לא שב לבצע עבירות מין נוספות, וכן מהפגיעה הנלווית גם בזכויות אמו של המשיב שעמה הוא מתגורר. כניסת קצין פיקוח לבית, שיש לו סמכויות לערוך חיפוש, לרבות במחשב, פוגעת, מיניה וביה, בזכויותיהם של כלל דרי הבית.

19.          באיזון בין האינטרסים והזכויות מצאתי כי התנאים שביקשה המדינה הם סבירים, וזאת משום שמסוכנותו של המשיב לא פחתה. עם זאת, יש מקום להורות על תקופה קצרה מזו שנקבעה, ובפרט הואיל ומדובר בהארכה של צו פיקוח, ולאור העובדה כי המשיב לא הפר באופן מהותי את צו הפיקוח, וגם לא ביצע עבירות נוספות.

20.          לפיכך, ניתן בזאת צו פיקוח לתקופה של שנה נוספת מיום 20.3.18 בתנאים שהתבקשו בבקשת המבקשת. כן אני קובעת סמכותו של קצין הפיקוח, כמבוקש בבקשת המדינה, לפי סעיף 18(א) לחוק ההגנה על הציבור.

המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ל' ניסן תשע"ח, 15 אפריל 2018, בהעדר הצדדים.