1

השתלשלות ההליך:

1.      ביום 5.11.14, במסגרת הסדר טיעון לפיו התחיבה התביעה להגביל עתירתה לעונש לארבעה חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, הודה הנאשם בכתב האישום והורשע מפי חברתי, כב' הש' בן-ארי, בעבירת איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין, תשל"ז-1977.

2.      ביום 29.03.15 צירף הנאשם והודה בכתב האישום בת"פ 5871-01-15, וכב' הש' בן-ארי הרשיעה אותו בעבירת איומים נוספת ובעבירה של חבלה במזיד ברכב, לפי סעיף 413ה לחוק הנ"ל. הצדדים הציגו הסכמה מתוקנת, לפיה תגביל התביעה עתירתה לעונש לשישה חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, והוסכם כי יוטלו רכיבי-עונש נלווים של מאסר מותנה ופיצוי.

3.      בו-ביום הופנה הנאשם לממונה על עבודות השירות, וגם לשירות המבחן (פרוטוקול הדיון אינו מגלה מי יזם הפנייה זו לשירות המבחן):

עתה לפניי תסקיר שירות המבחן מיום 11.08.15, בו ממליץ השירות על ענישה מוחשית ומרתיעה ללא יסוד טיפולי, וכן הודעת השירות מיום 16.12.18 לפיה לא התייצב הנאשם לראיון וניתק קשר עם השירות;

עוד לפניי חוות דעתו של הממונה על עבודות השירות מיום 23.07.18, שמצא את הנאשם כשיר לריצוי מאסר באופן זה;

2

4.      ביום 23.12.18 נשמעו טיעוני הצדדים לעונש, ולאחריהם לא מצאתי עילה טובה להיעתר לבקשת ההגנה לדחייה נוספת של הדיון לשם הפניית הנאשם לקבלת תסקיר נוסף: הנאשם עקבי בהימנעותו משיתוף פעולה עם שירות המבחן, ובעמדתו כי אינו נזקק לשום טיפול. גם בדבריו לאחר טיעוני ב"כ הצדדים הבהיר כי נטילת האחריות מצדו לאחד ממקרי האיומים היתה מוגבלת [ע' 25 לפרוטוקול].

5.      התביעה עתרה לפי המוסכם לעונש שעיקרו שישה חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, ולענישה נלווית. ההגנה עתרה לענישה שלא תפגע ביכולתו של הנאשם לעבוד ולפרנס את משפחתו.

מעשי הנאשם:

1.      ב-21.08.13 בבוקר, על-רקע חוב כספי לבנק, התקשר הנאשם לסניף הבנק בכפר-סבא ובשיחה עם מנהלת מחלקה איים ש"אם לא תעזרו לי, אני אבוא לפה ואני אתקע למישהו מכם כדור בראש" [ת"פ 46649-01-14].

2.      ב-29.09.13 בשעה 19:30, על-רקע ויכוח עם הנפגע על מקום חנייה, נטל הנאשם מוט ברזל, היכה בדלת רכבו של הנפגע וכך עיקם את הפח, ולאחר מכן איים על הנפגע ש"אני אזיין אותך, אני אשחט אותך, מהיום זו לא חנייה שלך" [ת"פ 5871-01-15].

נסיבות הקשורות בעבירות - קביעתם של מתחמי העונש ההולמים:

1.      עסקינן בהסדר מסוג "טווח", ולכן יש צורך בקביעתם של מתחמים, כדי לאמוד את צדקתו וסבירותו של הסדר הטיעון. האירועים נפרדים זה מזה, ויש לקבוע מתחם נפרד לכל אירוע.

2.      האיום על עובדת הבנק:

                    א.        הנאשם פגע בשלוות נפשה של הנפגעת ובזכותה לנהל חייה ללא לחצים אסורים, ובוודאי כאלה שנועדו להשפיע על החלטותיה ושיקול דעתה המקצועיים. מידת הפגיעה היתה ניכרת, בהתחשב בטיב האיום. סיבת המעשה היתה קשיים כלכליים של הנאשם [נע/1], אך אין לראות בכך נסיבה מקלה. הנזק מוצה, ולא היו למעשה תוצאות ממשיות או מתמידות;

                     ב.         יש לדבוק במתחם הנהוג, בין מאסר מותנה לבין שמונה חודשי מאסר, כעונש עיקרי;

3.      האיום והחבלה ברכב:

                    א.        במקרה זה לא מדובר באיום מילולי בלבד, אלא באיום הבא מייד לאחר שימוש ב"אמצעי מדגים" חובלני - מוט ברזל - כך שחומרת האיום והשפעתו על שלוות נפשו של הנפגע, וגם רמת הסיכון להתלקחות אלימה ולתוצאות קשות, גדלות פי-כמה ממצב של איום מילולי 'בלבד';

                     ב.         עוד יש להביא בחשבון את הפגיעה בזכותו של הנפגע ליהנות מרכושו ללא פגע והפרעה, יחד עם טיבה המבהיל של הפגיעה בנסיבותיה;

                      ג.         מתחם העונש ייקבע אפוא בין מספר חודשי מאסר שניתנים לריצוי בעבודות שירות לבין 18 חודשי מאסר, כעונש עיקרי;

3

4.      עתירת התביעה מצויה בתוך מתחמי העונש, וההסדר ראוי ומאוזן.

שיקולי הענישה במסגרת ההסדר:

1.      הנאשם יליד 1971, כבן 48, נשוי בשנית ואב לשלושה ילדים שהקטן שבהם כבן שש. מוצא הנאשם במשפחה נורמטיבית ותומכת, אך לאחר פטירתו הפתאומית של אביו, בהיותו בן 15, נקלע הנאשם למשבר והחל להסתבך בפלילים ולהשתמש בקנבוס. הנאשם סיים 10 שנות לימוד בלבד, שוחרר מצה"ל בשל בעיות משמעת, ומזה שנים רבות הוא עובד כנהג משאית. הנאשם מתמודד עם חובות שנוצרו לאחר קריסתו של עסק שפתח [נע/1].

2.      הנאשם הודה, וחזר והודה, באיומים שהשמיע באזני עובדת הבנק, אך ברור שההודאה אינה נובעת מהפנמה אמתית של משמעות דבריו, כאמור בתסקיר ואף בדברי הנאשם לפני גזירת דינו. כך גם לגבי הפגיעה ברכבו של הנפגע. עם-זאת, הנאשם הביע צער בגין מעשיו והוא נכון לפצות את הנפגעים.

3.      שירות המבחן התרשם מקווי תפיסה והתנהגות אימפולסיביים של הנאשם, סף תסכול נמוך וקושי בוויסות תגובתו כשהוא מדמה שכבודו נפגע. השירות העריך כי קיים סיכון ברמה בינונית להישנות התנהגות אלימה שתוצאותיה עלולות להיות אף-הן ברמת חומרה בינונית. השירות סבר אפוא שיש צורך בהתערבות טיפולית, אך לנוכח עמדותיו של הנאשם נמנע מהמלצה טיפולית ועמד על הצורך בענישה מוחשית, שתיתן ביטוי לחומרת המעשים ותהווה גורם מרתיע ומציב גבולות.

4.      לחובת הנאשם רישומים פליליים [תע/1]: עבירות שעבר הנאשם לפני שנים רבות לא תובאנה בחשבון, הגם שאציין שהנאשם ריצה מספר עונשי מאסר ממשיים. עבירות אחרונות, הקודמות לעניין דנן, עבר הנאשם בשנת 2009: היו אלו מעשי איומים ותקיפה ועל הנאשם הוטל עונש שעיקרו חודשיים מאסר בפועל. עבירות מאוחרת לעניין דנן, הפרעה לשוטר וחבלה במזיד ברכב, עבר הנאשם בשנת 2014, ובגינן נדון למאסר מותנה וקנס [ת"פ 5816-03-15 מיום 29.03.16].

5.      לחובת הנאשם יעמוד עברו הפלילי והחזרתיות שבמעשיו מטילי האימה, כשאלה מעידים על קווים בריוניים באופיו ובהתנהלותו של הנאשם. סירובו של הנאשם להכיר בבעיה הדורשת טיפול לא ייזקף לחובתו, אך הנאשם לא יוכל ליהנות מההקלה הקשורה במאמצי שיקום ושינוי.

6.      לזכות הנאשם יעמדו אלו: פגיעתו הצפויה של העונש ביכולתו של הנאשם להשתכר ולפרנס את משפחתו; הודאתו שחסכה משאבי ציבור ואת עדויות הנפגעים; חלוף הזמן הרב מאז ביצוע העבירות; ורגיעה נחזית במישור ההסתבכות בפלילים מאז 2014;

7.      אאמץ המלצת התביעה לעונש של מאסר בעבודות שירות, הגם שלתקופה קצרה מהמוצע. לפי המוסכם יוטל על הנאשם מאסר מותנה כאמצעי מרתיע, ועוד אחייבו לפצות את הנפגע (לא כן באשר לנפגעת).

סוף-דבר, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

4

        א.        שלושה חודשי מאסר, שירוצו בעבודות שירות, לא יאוחר מיום 20.02.19, במוסד "רוחמה" בכפר סבא. הממונה על עבודות השירות יוכל להחליט על מועד תחילתו של ריצוי העבודות וכן על מקום ריצוי אחר.

אני מתיר ביצוען של בדיקות סמים לנאשם, לנוכח המובא בתסקיר ואף שלא הורשע בעבירת סמים. תשומת-לבו של הנאשם להוראות ולהתראות שבחוות דעתו של הממונה;

         ב.         שלושה חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים מהיום, שלא יעבור עבירת אלימות מכל סוג, לרבות איומים, או עבירה בקשר לרכב לפי סימן ה1 בפרק י"א בחוק העונשין;

          ג.         פיצוי בסך 1,000 ₪ לנפגע, ע"ת 3 בת"פ 5871-01-15. הפיצוי יופקד בשני תשלומים חודשיים, שווים ורצופים, שהראשון שבהם לא יאוחר מיום 01.02.19, וכאשר מחדל או עיכוב באחד התשלומים יעמיד מלוא הסך לפירעון מיידי. לא ישולם הפיצוי במועדו, יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום האירוע 29.09.13 ועד ליום התשלום המלא בפועל;

הוראות נלוות:

          א.      פיקדון בתיק זה או בתיק קשור יושב לנאשם;

           ב.       מוצגים יועברו להכרעה פרטנית של קצין משטרה;

           ג.        התביעה תעביר בהקדם למזכירות טופס פרטי מתלונן מעודכן;

           ד.       עותקי גזר הדין יועברו לממונה על עבודות השירות ולשירות המבחן;

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום לבית המשפט המחוזי.

ניתן היום, כ"ד טבת תשע"ט, 01 ינואר 2019, במעמד הצדדים.