1

1.         לפניי בקשה להסרת תעודת חיסיון בהתאם לסעיף 45 לפקודת הראיות (להלן -"התעודה").

2.         ב"כ המבקש ביקש להסיר את החיסיון מעל סעיף ה' לתעודה מיום 03.07.14 וזאת בהקשר לדו"ח פעולה מיום 12.05.14 שנערך על ידי סנ"צ רון חכמון.

3.         לטענתו, דו"ח זה מתייחס לחדירה סמויה שבוצעה למשרדו של המבקש בבית הספר בו עבד ובמסגרתה נמצא שלט של מטען חבלה באחת המגירות בשולחן העבודה של המבקש.

4.         לטענת ב"כ המבקש, מדובר בחומר חקירה חיוני להגנתו של המבקש, ויש באי הסרתו כדי לפגוע בהגנת המבקש.

5.         המשיבה התנגדה לבקשה וביקשה לקבוע דיון במעמד הצדדים.

6.         הדיון שנערך בפניי התקיים תחילה במעמד הצדדים ולאחר מכן במעמד צד אחד בדלתיים סגורות, בהתאם לאפשרות הניתנת בתקנות סדרי הדין (עתירה לגילוי ראיה), התשכ"ט - 1969.

7.         במהלך הדיון במעמד צד אחד שמעתי את הסברי קציני המודיעין וב"כ המאשימה.

8.         לאחר מכן, ולבקשת ההגנה נשמעו דברי הסנגור במעמד צד אחד.

2

10.       סעיף 45 לפקודת הראיות קובע: "אין אדם חייב למסור ובית המשפט לא יקבל ראיה אם שר הביע דעתו והתעודה החתומה בידו, כי מסירתה עלולה לפגוע בעניין ציבורי חשוב, אלא אם מצא בית המשפט הדן בדבר, על פי עתירת בעל דין המבקש גילוי הראיה, כי הצורך לגלותה לשם עשיית צדק, עדיף מן העניין שיש לא לגלותה".

11.       בהתאם להוראת החוק על בית המשפט לבחון את הראיות החוסות בצל תעודת החיסיון, לשקול את הנסיבות ולערוך איזון בין האינטרס להגן על עבודת המשטרה ועל דרכי פעולתה החוסים תחת תעודת החיסיון, לבין השמירה על זכות הנאשם לקיום הליך הוגן ולמנוע כל פגיעה בהגנתו, ולגילוי האמת.

            מקום בו שני אינטרסים אלו מתנגשים ובית המשפט משתכנע כי יש בחומר החסוי להועיל להגנת הנאשם, עליו ליתן את הבכורה לאינטרס הציבורי שבעשיית משפט צדק ובניהול הליך הוגן ולהורות על הסרת החיסיון (ר' למשל בש"פ 2782/08 אבו סביח נ' מדינת ישראל (7.4.08) וכן בש"פ 606/08 פלוני נ' מדינת ישראל (18.3.08)).

במקרה בו יורה בית המשפט על הסרת החיסיון, עומדת לתביעה האפשרות לגלות את הראיה או לשמור על חיסיון המידע בדרך של סגירת התיק הפלילי המתנהל נגד הנאשם (ר' למשל ב"ש 838/84 ליבני נ' מדינת ישראל, פ"ד לח(3) 729(1984) וכן ע"פ 112/89 כיאל נ' מדינת ישראל, פ"ד מה(1) 459 (1991)).

12.       עיינתי בחומר החקירה שנמסר לי, נתתי דעתי למסמך המלא שהוצג בפני ובחנתי הסברי קצין המודיעין במטרה לבדוק האם החומר החסוי, חיוני להגנת הנאשם, מהותי וגילויו מתחייב - ולא מצאתי כי מדובר בחומר מהותי וחיוני להגנת הנאשם.

13.       בנסיבות אלו, כאשר החומר החסוי המבוקש אינו רלוונטי להגנת הנאשם ואינו מהותי להגנתו וממילא הסכימה המדינה (ר' פרוט' הדיון מיום 19.2.15 עמ' 66 ש' 13) להסיר את החיסיון מזהות המשתתפים בפעולה - הבקשה להסרת החיסיון, נדחית.

ניתנה היום 6.3.15 בהעדר הצדדים.

המזכירות תעביר ההחלטה לב"כ הצדדים