1.      נגד הנאשמים הוגש כתב אישום המייחס להם עבירות לפי חוק מס ערך מוסף התשל"ו- 1975.

עו"ד ערן חסיד הודיע ביום 5.4.21 כי נטל על עצמו את הייצוג של הנאשם 1.

ביום 14.6.21 שוחרר עו"ד חסיד מייצוג, על פי בקשתו, וביום 24.6.21 שב והודיע עו"ד חסיד על קבלת הייצוג של נאשם 1.

2.      ביום 14.9.21 נקבע דיון לשמיעת ראיות בתיק ליום 22.2.22.

3.      ביום 21.2.22 הגיש עו"ד חסיד "בקשה דחופה ביותר לדחיית מועד הדיון" שבה נטען כי הוא סובל מתסמינים של מחלת הקורונה. בהמשך, על פי החלטותיי הגיש הבהרות שונות. בהחלטתי מאותו היום נדחתה הבקשה תוך שקבעתי שמשעה שלא הוצגו תוצאת בדיקה מוסדית או אישור רפואי אחר, ומשעה שבתיק נרשמו שני עורכי דין כמייצגים את הנאשם 1, ומשלא צורפה תגובתם של יתר הצדדים בתיק- אין הצדקה לדחות את הדיון.

4.      אף על פי כן, עו"ד חסיד עשה דין לעצמו ולא התייצב לדיון. גם הנאשם 1 לא התייצב לדיון והוצא לו צו הבאה.

כאן המקום לציין כי גם הנאשם 2 לא התייצב לדיון ונטען כי הוא מאושפז בבית חולים, טענה שעד היום לא אומתה, שכן הוצגו חלקים מתוך מסמכים רפואיים שאין בהם כדי לתמוך בה. בלית ברירה, ומשעה שעו"ד חסיד העמיד את בית המשפט בפני עובדה מוגמרת, נדחתה שמיעת הראיות ליום 10.5.22.

5.      ביום 8.5.22 הגיש עו"ד חסיד בקשה להשתחרר מייצוג, שנומקה בכך שהנאשם 1 ניתק עמו קשר. הבקשה נדחתה. עו"ד חסיד התייצב לדיון, ובמהלכו שב וביקש להשתחרר מייצוג, ובקשתו נדחתה שוב ושוב, והוא לא הסתיר את מורת רוחו מהחלטות בית המשפט.

הנאשם 1 לא התייצב לדיון וניתן בעניינו צו הבאה. בתום הדיון נקבע דיון נוסף ליום 18.7.22 לצורך שמיעת עדותו של עד תביעה 3, וכן נקבע דיון לפרשת הגנה ליום 1.11.22.

6.      ביום 15.5.22 הגיש עו"ד חסיד בקשה בשם נאשם 1 לביטול צו ההבאה בה נטען כי הנאשם 1 יצר עמו קשר, הסביר לו את פשר אי התייצבותו לדיונים והתחייב להתייצב להמשך הדיונים. הבקשה נדחתה.

7.      הדיון שנקבע ליום 18.7.22 בוטל, וגם הדיון שנקבע ליום 1.11.22 בוטל, בשל הבחירות לכנסת שחלו באותו היום. שמיעת עד התביעה האחרון ופרשת ההגנה נקבעה ליום 14.11.22 משעה 9:00 ועד סיום שמיעת הסיכומים.

8.      ביום 14.11.22 הדיון החל באיחור רב. הנאשם 1 לא התייצב לדיון. הנאשם 2 התייצב לדיון בזמן וכך גם ב"כ המאשימה, שהודיע כי עו"ד חסיד אמר לו שהוא מתעכב בבית משפט בעיר רחובות. ב"כ הנאשם 2 התייצב בשעה 9:25 על מנת להודיע כי הוא משתתף בדיון באולם אחר (עניין שהתברר בנפרד) והתייצב לדיון בשעה 9:36. עו"ד חסיד, ב"כ הנאשם 1, התייצב בשעה 10:41, שמיעת הראיות החלה מיד עם הגעתו לאולם וגם בדיון זה הפגין עו"ד חסיד חוסר שביעות רצון בולט לנוכח החלטות בית משפט שדחו את בקשותיו לשחרור מייצוג הנאשם 1.

9.      אוסיף כי באותו הבוקר, דקות ספורות לפני השעה 9:00, נשלחה בקשה מטעם עו"ד חסיד ובה נכתב כי הקשר עם הנאשם 1 חודש לאחר שנשלח לנאשם 1 מכתב התראה, וכי הנאשם 1 הודיע כי לא יוכל להתייצב לדיון מטעמים רפואיים. לבקשה צורף מרשם לתרופות שנרשם לנאשם 1 ואישור מרופא המשפחה על כך שהוא "נעדר מעבודתו מתאריך 13.11.22 עד תאריך 20.11.22". בבקשה לא פורט ממה סובל הנאשם 1 ומדוע אינו יכול להתייצב לדיון, והדיון התקיים בהעדרו.

10.  עו"ד חסיד התבקש לנמק מדוע לא יוטלו עליו הוצאות בשל בזבוז הזמן השיפוטי שגרם בהתנהלותו.

11.  ביום 16.11.22 הגיש עו"ד חסיד תגובה ובה ביקש להימנע מלהטיל עליו הוצאות. בתגובתו טען כי הוא מנהל משרד עצמאי ומלבדו עורכת דין נוספת ומזכירה. לטענתו, בבוקר הדיון התבשר כי עורכת הדין ממשרדו אינה יכולה להתייצב לדיון מקביל, ובשל כך לא היה מנוס מבחינתו מלהתייצב במקומה לדיון שנקבע לשעה 8:30 בבוקר תוך שביקש ממזכירתו להוציא הודעה דחופה ביחס למצבו הרפואי של הנאשם 1 בתיק זה. נטען עוד כי הנאשם 1 אינו ממלא אחר הסכם שכר הטרחה שעליו חתם עם עו"ד חסיד ואינו משתף עמו פעולה, ועל כן הטלת סנקציה כלכלית עליו תעצים את הפגיעה במשלח ידו. עו"ד חסיד התנצל על המצב שנוצר וטען כי יש להתחשב במלאכתו המאתגרת והמורכבת של עורך דין המנהל משרד עצמאי.

12.  לא אוכל לקבל את נימוקיו של עו"ד חסיד להימנע מהטלת הוצאות. עו"ד חסיד ידע כי הדיון נקבע לשמיעת ראיות, כי לדיון הוזמן עד שכבר התייצב בבית המשפט מספר פעמים קודם לכן מבלי שעדותו נשמעה, ובכל זאת החליט שלא להתייצב בבית משפט במועד שנקבע אלא לנסוע לבית משפט אחר כדי להשתתף בדיון בתיק של עורכת דין אחרת. עו"ד חסיד לא פירט בבקשתו באיזה בית משפט מדובר, ואולם מתוך דבריו של התובע בתחילת הדיון נראה כי מדובר בבית משפט השלום ברחובות. מובן כי כשהחליט לנהוג כפי שנהג, ידע עו"ד חסיד בוודאות כי לא יוכל להתייצב בשעה 9:00 בבית משפט השלום בירושלים. לא הוברר מדוע התייצבותו בתיק של עורכת דין אחרת בבית משפט השלום ברחובות זכתה לעדיפות על פני התייצבות בדיון בתיק שלו עצמו, ומדוע לא ניתן היה להסתפק בבקשת דחייה או הודעה לבית המשפט האחר על כך שעורכת הדין אינה יכולה להתייצב לדיון.

13.  אוסיף כי עו"ד חסיד לא יכול היה להסתמך על בקשת הדחייה שהגיש בשל מחלתו הנטענת של נאשם 1, שכן ידע, מתוך ניסיון העבר בתיק זה, כי רבים הסיכויים שהדיון יתקיים גם ללא נוכחות הנאשם 1, אשר לא התייצב כמעט לאף דיון בעניינו והוזהר כי אם לא יתייצב מבלי סיבה משכנעת בדבר חוסר יכולתו להתייצב, עלול להישפט בהעדרו.

14.  למרבה הצער, כפי שתואר בסעיף 3 לעיל, אין זו הפעם הראשונה שבה עו"ד חסיד עושה דין לעצמו ומעמיד את בית המשפט בפני עובדה מוגמרת הגורמת לבזבוז זמן שיפוטי ומשאבים ציבוריים. בהקשר זה אזכיר כי הוצאות הנסיעה של עד אחד לפחות, שהתייצב שוב ושוב, שולמו מאוצר המדינה. התנהלותו של עו"ד חסיד מלמדת גם על זלזול בבית המשפט ובהחלטותיו.

15.  נתתי דעתי לטענות עו"ד חסיד שביקש להימנע מפגיעה כלכלית נוספת, בתיק שבו הלקוח אינו משלם את שכרו. אין בכך כדי להצדיק התנהגות מזלזלת בבית המשפט ובזמן השיפוטי, ואולם אקבע הוצאות בסכום נמוך, יחסית, שתכליתן להבהיר את מורת הרוח מהתנהלותו של עו"ד חסיד ולהתריע מפני הישנותה.

16.  לנוכח האמור לעיל, אני מחייבת את עו"ד חסיד בהוצאות לאוצר המדינה בסך 750 ₪ אשר ישולמו עד ליום 1.1.23.

17.  זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים, על פי החוק.

18.  המזכירות תעביר העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ט' כסלו תשפ"ג, 03 דצמבר 2022, בהעדר הצדדים.