1

לעניין בקשה להארכת תוקפו של צו הסגירה, מטעם משיבים 2 ו - 3 -

החלטתי לדחות את הבקשה אף ללא תשובת המאשימה; להלן טעמי.

כפי שטוענים המבקשים (המשיבים 2 ו -3), צו הסגירה דנן נכנס לתוקף בתאריך 20.6.2017, על בסיס טענתם כי פינו את המקרקעין "מסוף חודש מרץ" ואף הוסיפו כי "אנחנו לא שם בשום צורה". משכך, הסכימו להוצאתו של צו איסור שימוש שייכנס לתוקף באופן מידי (ראה פרוטוקול ישיבת יום 20.6.2017 עמוד 12, שורות 17-21).

ברי אם כן כי, צו האיסור שריר וקיים ועומד בתוקף מספר חודשים וממילא אין כל טעם או עילה לבטלו או ליתן ארכה לכניסתו לתוקף, כמבוקש בבקשה. די בכך כדי לדחות את הבקשה.

יתר על כן, המשיבים טענו כאמור, כי הם פינו את המקרקעין וכי הם אינם פועלים במקום. משכך אין להם כל מעמד, על בסיסו הם יכולים לבקש להאריך את תוקפו של צו הסגירה; ברי כי יש בכך אף לסתור טענות קודמות שלהם במסגרת הליך זה, מניה וביה.

2

דברים אלה, נתמכים אף בטענתם של המשיבים בבקשתם דנן, לפיה האחריות לאירועים בעטיים מבוקשת הארכת התוקף, חלה על משיבים 4 ו - 5 אשר הם אלה הפועלים במקום. אף בשל טענתם זו של המשיבים, אין להם כל מעמד והם אף לא הצביעו על זכות כלשהי שלהם, העלולה להיפגע והמצדיקה היעתרות לבקשה.

די באמור על מנת לדחות את הבקשה, והיא נדחית אף בהעדר תשובה מטעם המאשימה.

יובהר כי אין באמור, כדי להכריע בבקשת הביזיון אשר תידון לאחר שתוגש עמדת המאשימה, כמפורט בהחלטתי מיום 28.9.2016.

המזכירות תודיע.

ניתנה היום, י"ג תשרי תשע"ח, 03 אוקטובר 2017, בהעדר הצדדים.