1

מבוא

1.             בהכרעת דין מיום 19.3.17 הורשעו הנאשמים, לפי הודאתם בעובדות כתב האישום המתוקן בשנית בעבירות כדלקמן: 23 עבירות של אי הגשת דו"ח מס ערך מוסף במועד, לפי סעיף 117(א)(6) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו - 1975; 4 עבירות של הפרת חובת תשלום מס המגיע מהדו"ח, לפי סעיף 118 יחד עם סעיף 88(א) לחוק מס ערך מוסף ותקנה 23(ב)(1) לתקנות מס ערך מוסף, התשל"ו - 1976.

לפי האישום הראשון, הנאשמים לא הגישו 23 דו"חות מס ערך מוסף במועד בין השנים 2014 - 2016, שסכום המס הנובע מהם עומד על כ-440,000 ₪.

לפי האישום השני, הנאשמים הגישו 4 דו"חות בשנת 2016 אולם לא צירפו התשלום הנדרש, כשסכום המס עומד על כ-70,000 ₪.

2

2.             בהכרעת דין נוספת מיום 19.12.17 הורשעו הנאשמים, לפי הודאתם בכתב האישום המתוקן בשלישית בעבירה נוספת של אי הגשת דו"ח מס ערך מוסף, לפי סעיף 117(א)(6) לחוק מס ערך מוסף.

טענות הצדדים לעונש

3.             לטענת באת כוח התביעה, כתוצאה מביצוע העבירות בהן הורשעו הנאשמים נפגעו הערכים של האפקטיביות בגביית המס, השוויון בנטל המס והגנה על הקופה הציבורית.

4.             לטענתה, יש לקחת בחשבון את הנסיבות הבאות הקשורות בביצוע העבירות: הנאשמים הורשעו בביצוע 24 עבירות של אי הגשת דו"ח מס ערך מוסף במועד ו-4 עבירות של הפרת חובת תשלום מס; לפי כתב האישום, הנזק שנגרם למדינה הוא בסכום של 146,501 ₪ בגין אי הגשת דו"חות במועד, ובסכום של 69,120 ₪ בגין אי תשלום מס.

5.             מכאן טענה, כי לאור מדיניות הענישה ונסיבות העניין, מתחם העונש ההולם כולל מאסר בפועל הנע בין 4 חודשים ובין מאסר לתקופה של 9 חודשים, מאסר על תנאי לתקופה הנעה בין 2 - 7 חודשים, ומתחם קנס הנע בין 5 - 10 אחוזים מהמחדל, וזאת לצד התחייבות. כן עתרה להטיל על נאשמת 2 שאינה פעילה קנס סמלי.

6.             עוד טענה, כי יש לקחת בחשבון את הנסיבות הבאות שאינן קשורות בביצוע העבירות: הנאשמים פעלו להסרת המחדלים, וחלק ניכר מהמחדלים בסכום של 94,000 ₪ מתוך הדו"חות שלא הוגשו במועד, ובסכום של 10,000 ₪ מתוך המס שלא שולם - הוסרו; הנאשמים הודו במיוחס להם; הנאשם נעדר עבר פלילי; עם זאת, אין במצבו הרפואי כדי לשמש טעם שלא להטיל על הנאשם את העונש ההולם את נסיבות העניין.

7.             לטענתה, יש למקם את העונש בחלקו התחתון של המתחם ולהטיל על הנאשם מאסר לתקופה של 5 חודשים וקנס בתחתית המתחם, ועל הנאשמת יש להטיל קנס סמלי.

8.             בא כוח הנאשמים טען, כי העבירות בוצעו על רקע התרסקות כלכלית של הנאשמים בין השנים 2014 ו- 2017, ולבסוף, נאלצו הנאשמים לסגור את העסק, והנאשם איבד את כל רכושו. העבירות בוצעו מתוך מצוקה, תוך שהנאשם ניסה בכל כוחו לקיים את העסק שאותו ניהל ביד רמה משך 25 שנים.

9.             כן עתר לקחת בחשבון את מצבו הכלכלי של הנאשם בקביעת מתחם הקנס. לטענתו, הנאשם האמין כי ישקם את עצמו אולם לבסוף נאלץ להגיש בקשה לפשיטת רגל ונכון להיום, מצוי בפשיטת רגל ואיבד את כל רכושו.

10.         לטענת בא כוח הנאשם, לאור מדיניות הענישה ונסיבות העניין, מתחם העונש ההולם נע בין מאסר על תנאי ובין מאסר לתקופה של 8 חודשים, והוא כולל גם קנס הנע בין סכום של 4,000 ובין סכום של 7,000 ₪ .

3

11.         כן טען בא כוח הנאשמים, כי יש לקחת את הנסיבות הבאות שאינן קשורות לביצוע העבירות: הנאשם בן 70, מלח הארץ, ובמשך 25 שנים ניהל את העסק בהצלחה, תוך תשלום מלוא חובותיו לרשויות המס, וזו הסתבכותו הראשונה עם רשויות החוק; מצבו הנפשי של הנאשם קשה ביותר, כאשר הקריסה הכלכלית הביאה אותו למחשבות אובדניות, ועל כך ניתן ללמוד מתוך חוות הדעת הפסיכיאטרית; הנאשם הודה במיוחס לו ושיתף פעולה גם במהלך החקירה באופן מלא; הנאשם ניסה בכל מאודו להסיר את המחדלים, ועלה בידו להסיר חלק ניכר מתוך המחדלים.

12.         לאור האמור, עתר בא כוח הנאשמים, להסתפק בעונש מקל.

דיון והכרעה

האם יש לקבוע מתחם עונש אחד בגין כל העבירות?

13.         לפי סעיף 40יג לחוק העונשין, הרשיע בית המשפט נאשם בביצוע מספר עבירות, עליו לקבוע, בשלב ראשון, אם מדובר באירוע אחד או בכמה אירועים. בשלב שני, יקבע מתחם העונש ההולם בגין כל אירוע (ע"פ 4910/13 ג'אבר נ' מדינת ישראל (29.10.2014); ע"פ 5643/14 עיסא ואח' נ' מדינת ישראל (23.6.15)).

14.         לפי ההלכה, שרווחה עד לתיקון 113 לחוק העונשין, כל דו"ח מס תקופתי שנאשם לא הגיש היווה אירוע בפני עצמו (בר"ע 717/85 קונפורטי נ' מדינת ישראל, פד לט(4) 806 (1985); רע"פ 5953/08 עתאמלה נ' מדינת ישראל (3.7.08)). פסיקת בית המשפט העליון מהעת האחרונה מלמדת על שינוי מסוים כתוצאה מהתאמת המונח "אירוע" להגדרה שבסעיף 40יג לחוק העונשין. בהתאם להלכה זו, יש לבחון קיומו של קשר ענייני הדוק בין העבירות על מנת לבחון אם מדובר באירוע אחד (ראו, למשל: ע"פ 5668/13 מזרחי נ' מדינת ישראל (17.3.16); ע"פ 4527/14 פרינץ נ' מדינת ישראל (4.2.06); ע"פ 4456/14 קלנר נ' מדינת ישראל (29.12.15), בפסקאות 103 - 104 לפסק דינו של כבוד השופט עוזי פוגלמן). גם תזכיר חוק העונשין (הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה - תיקונים שונים), תשע"ו -2015, אשר פורסם ביום 1.11.15, מציע לאפשר לבית המשפט לקבוע מתחם ענישה אחד לכלל האירועים, כאשר מדובר בעבירות רבות אשר בוצעו באופן שיטתי ולאורך זמן, כמו למשל עבירות מס (השוו: ע"פ 5668/13 מזרחי נ' מדינת ישראל (17.3.16)).

15.         במקרה הנדון, מדובר בעבירות מס רבות מסוג דומה שבוצעו באופן שיטתי ולאורך זמן. בכל העבירות מדובר בפגיעה באינטרס הציבורי. כל העבירות בוצעו כתוצאה מהקשיים הכלכליים שאליהם נקלע העסק של הנאשמים. העבירות גם בוצעו במועדים סמוכים, כמעט ברצף, ונמשכו לאורך שנים. מכאן נראה, כי במקרה הנדון אין לבחון אי הגשה של כל דו"ח כאירוע נפרד כהגדרתו בסעיף 40יג לחוק העונשין, אלא יש לקבוע מתחם עונש אחד לכל האירועים.

קביעת מתחם העונש ההולם

4

16.         כתוצאה מביצוע העבירות בהן הורשעו הנאשמים, נפגעו הערכים החברתיים של הגנה על בטחונו הכלכלי של הציבור ועל קופת המדינה, וזאת לצד הפגיעה בערך השוויון בנטל המס.

17.         מידת הפגיעה בערכים החברתיים היא פועל יוצא של נסיבות ביצוע העבירות, שיש בהן כדי ללמד הן על מידת האשם של הנאשם בביצוע עבירות מס והן על מידת הנזק שגרם. ממילא מדיניות הענישה הרלוונטית, תיגזר גם היא, מנסיבות ביצוע העבירות.

18.         במקרה דנן, מידת הפגיעה בערכים המוגנים היא נמוכה - בינונית. הנאשמים ביצעו עבירות מס רבות במשך שנים, עם זאת הפגיעה בקופה הציבורית אינה גדולה.

19.         מעיון בפסיקה ניתן להתרשם, כי מדיניות הענישה הרלוונטית לריבוי עבירות של אי הגשת דו"חות מס ערך מוסף בסכומי מס דומים היא מגוונת ונעה בתוך מתחם עונש הולם רחב ביותר (ראו, למשל: רע"פ 4682/10 מחאג'נה נ' מדינת ישראל (20.6.10); רע"פ 5953/08 עתמאלה נ' מדינת ישראל (22.10.08); ת"פ (פ"ת) מע"מ פתח תקווה נ' פידלמן (3.7.17); ת"פ (ראשל"צ) 16720-05-12 מע"מ משרד אזורי בת ים נ' בניליין (1996) בע"מ ואח' (9.2.16); ת"פ (רח') 51997-07-13 מע"מ רחובות נ' זאודי (25.6.15); ת"פ (רח') 15160-05-13 מע"מ רחובות נ' קבוטי (18.12.14); ת"פ (פ"ת) 36736-10-13 מע"מ פ"ת נ' פלח (22.10.14); עפ"ג (מרכז) 11815-03-13 לוי נ' מע"מ רמלה (21.5.13)).

20.         לקחתי גם בחשבון את מצבם הכלכלי של הנאשמים בקביעת מתחם העונש ההולם (סעיף 40ח לחוק העונשין). הנאשם 1 מצוי בפשיטת רגל ונאשמת 2 כבר אינה פעילה.

21.         לאור האמור, אני קובעת כי מתחם העונש ההולם את העבירות שביצע הנאשם 1 בנסיבות העניין, נע בין מאסר על תנאי ובין מאסר בפועל לתקופה של 8 חודשים, והוא כולל גם קנס הנע בין סכום של 4,000 ₪ ובין סכום של 8,000 ₪. מתחם העונש ההולם את העבירות שביצעה הנאשמת 2 כולל קנס הנע בין 1 - 1000 ₪.

העונש ההולם בתוך המתחם

22.         לקחתי בחשבון אתהנסיבות הבאות אשר אינן קשורות בביצוע העבירות:

הנאשמים פעלו להסרת המחדלים, וחלק ניכר מהמחדלים בסכום של 94,000 ₪ מתוך הדו"חות שלא הוגשו במועד, ובסכום של 10,000 ₪ מתוך המס שלא שולם - הוסרו; הנאשמים הודו במיוחס להם; הנאשם נעדר עבר פלילי וזו הסתבכותו הראשונה עם מערכת אכיפת החוק; הנאשם איבד את כל רכושו בשל הקשיים הכלכליים אליהם נקלעה הנאשמת; מחוות הדעת הפסיכיאטרית שהוגשה בתיק עולה כי מצבו הנפשי של הנאשם בכי רע.

23.         מכאן, שמירב הנסיבות עומדות לזכותם של הנאשמים, והנסיבה היחידה העומדת לחובתם היא אי הסרת המחדלים במלואם.

5

24.         מכאן, כי יש להטיל עונש שהוא מעט מעל תחתית מתחם העונש ההולם והוא כולל מאסר לתקופה קצרה ביותר, שיכול ויבוצע בדרך של עבודות שירות, וקנס שהוא בתחתית מתחם העונש ההולם.

25.         לפי חוות דעת הממונה על עבודות שירות מיום 30.1.18, הנאשם נמצא מתאים לביצוע עבודות שירות.

סוף דבר

26.         לפיכך, אני גוזרת על הנאשם 1 את העונשים הבאים:

א.    מאסר בפועל לתקופה של 1 חודש, שאותו יישא הנאשם בדרך של עבודות שירות בהתאם לחוות דעת הממונה על עבודות שירות מיום 30.1.18. את עבודות השירות יחל ביום 28.3.18. מובהר בזאת לנאשם, כי כל הפרה של תנאי עבודות השירות עלולה להוביל לנשיאת המאסר בפועל;

ב.     מאסר על תנאי לתקופה של 3 חודשים, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור כל עבירת מס במשך 3 שנים מהיום;

ג.       הנאשם ישלם קנס בסכום של 4,000 ₪. הקנס ישולם ב-10 תשלומים שווים החל מיום 1.3.18 וב-1 לכל חודש קלנדרי שלאחר מכן;

27.         על הנאשמת 2 יוטל קנס בסכום של 100 ₪ שישולם לא יאוחר מיום 1.3.18.

זכות ערעור כחוק תוך 45 ימים.

ניתן היום, ג' אדר תשע"ח, 18 פברואר 2018, במעמד הצדדים.