1

1.         המאשימה הגישה כנגד הנאשם כתב אישום המייחס לו עבירת זילות בית משפט, עבירה לפי סעיף 255 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977. על פי העובדות הנטענות בכתב האישום הנאשם התראיין בתכונית רדיו במסגרתה טען כי שופט שדן בערעור בחירות שהוגש כנגד זכייתו בבחירות ברשות מקומית, שוחד על ידי הצד השני ובעיות נפשיות. על פי הנטען בכתב האישום אשיר הנאשם את אמירותיו אלו גם בראיון נוסף שנערך כמה ימים אחר כך.

2.         ביום 10.6.13, הצעתי לצדדים לפנות להליכי גישור בתיק זה, כאשר נרשם על ידי לפרוטוקול בית המשפט כי "רשמתי בפני המלצתי כי קיימת חשיבות כי המגשר יהי דובר השפה הערבית". הערה זו נרשמה נוכח העובדה שהוברה לפני כי על פי חומר החקירה הדברים הנטענים נאמרו בשפה הערבית והתרשמותי כי אחד מכיווני ההגנה הינו כי הסנגור טוען לדקויות בהבנת ניסוח הדברים.

            בסופו של יום לא פנו הצדדים לגישור.

3.         בישיבת בית המשפט מיום 8.7.13, טען הסנגור כי קיימת חשיבות לכך כי המותב אשר ישמע את התיק יהיה דובר השפה הערבית כשפת אם מאחר והראיה העיקרית בתיק הינה קלטת. התמלול אשר קיים בתיק אינו משקף לטעמו את הקשר הדברים ורשה להבין את הנאמר על ידי תמלול או תרגום. לפיכך, ביקש הסנגור להעביר את התיק לשופט אחר. בתשובה לשאלת בית המשפט הבהיר כי אינו חשוב כי בכל מקרה בו הראיות אינן בשפת אמו של השופט יש לפסול אותו, אלא מדובר במקרה ייחודי בו יש לדון בדברים בהקשר תרבותי והתמליל אינו משקף זאת.

2

4.         ב"כ המאשימה ציין כי בתיק החקירה קיימים שני תמלולים אחד שנערך על ידי המשטרה ואחד על ידי חברה חיצונית בית המשפט יכול להיעזר במתורגמן. יחד עם זאת מצא לנכון להשאיר את ההחלטה לשיקול דעת בית המשפט.

5.         איני מוצאת כי אוכל להיענות לבקשה. איני מוצאת כי קמה עילה על פיה אוכל לפסול את עצמי מלדון בתיק זה. ל השופט לא מוענקת רק הזכות לשפוט אלא ובעיקר החובה לשפוט. אין השופט יכול לבחור את תיקיו ואין הצדדים את השופט הדן.

6.         איני מתעלמת מטענות הסנגור ואף מהערותיי ביחס לגישור. אולם, לא דין גישור כדין שפיטה. הגישור הינו סיוע חיצוני לצדדים, המתבצע בהליך הפלילי בסיוע שופט אחר, על מנת לסייע להם להגיע להבנות וכי צד שלישי מקצועי יבחן את חומר הראיות וטענותיהם. מדובר במעין הליך יעוץ וסיוע. אין הדבר דומה לשפיטה בה על השופט להוציא תחת ידו החלטה מחייבת ומנומקת אשר אינה תלויה בהסמכת הצדדים.

7.         השופט מחויב לאובייקטיביות ומקצועיות. אובייקטיביות זו הינה אחת מן היסודות הנדרשים לצורך אמון הציבור בבתי המשפט. על מנת לשמר יסודות אלו, דומה בעיני כי קיימת חשיבות כי לא תהא כל השלכה על זהותו של השופט מבחינת, מגדרו, מגזרו, ניסיון החיים האישי שלו, לבין בחירת התיקים בהם הוא דן, כל עוד אין לו נגיעה אישית בהם. סטייה מן האמור לעיל הינה סטייה מן התפיסה בדבר האובייקטיביות והמקצועיות של השופט, וממוטטת את יסודות שיטתנו.

8.         אכן, נוח היה אילו היה מדובר בשופט אשר אינו נזקק למתורגמן. אולם, חלילה מלקבוע נתוני יסוד להגדרת השופט הדן בתק מסוים, כל עוד מוסמך הוא לכך באותה ערכאה.

9.         למעלה מן הצורך אציין, כי מבחינת הערכת חומר הראיות, הרי אין השופט יכול הלביא מידיעותיו האישיות, אלא אם מדובר בידיעה שיפוטית. ואם טוען מי המצדדים כי בהקשר תרבותי, חברתי מלולי יש להבין דברים בצורה שונה, יכול וממילא ידרשו לחוות דעת מומחים לעניין זה ללא תלות בשפת אמו של השופט.

10.       לפיכך, דין הבקשה להדחות.

11.       הצדדים מוזמנים לישיבה לצורך קביעת סדרי הדיון בתיק 23.2.15 שעה 09:30.

3

            המזכירות תזמן את הצדדים.

ניתנה היום, י"ג טבת תשע"ה, 04 ינואר 2015, בהעדר הצדדים.