1

2

הנאשם הודה והורשע במסגרת הסדר טיעון בביצוע עבירות הצתה - עבירה לפי סעיף 448(א) רישא לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק); סיכון דרכים - עבירה לפי סעיף 344 לחוק; והתפרעות - עבירה לפי סעיף 152 לחוק.

רקע

על-פי עובדות כתב האישום המתוקן, במהלך חודש ינואר 2017, פקד את העיר ירושלים גל של אירועי התפרעויות, במחאה על גיוס חרדים לצה"ל. ביום 19.1.2017 סמוך לשעה 23:00, בצומת שברחוב יחזקאל פינת רבינו גרשום בירושלים, התקהלו עשרות חרדים במחאה על גיוס חרדים לצה"ל. הנאשם נכח במקום.

הנאשם גרר ספה ועליה שקית אשפה בוערת אל תוך הצומת. בהמשך, ליבה הנאשם את האש שאחזה בספה באמצעות חתיכת קרטון, ודחף באמצעות רגלו את הספה לכיוון מרכז הכביש. כתוצאה מהמעשה נגרמה חסימה מלאה של הכביש, וכלי רכב שנסע במקום נאלץ לעצור את הרכב על מנת להימנע מפגיעה.

במעשיו המתוארים לעיל, שלח הנאשם אש בדבר לא לו, עשה הנאשם מעשה שגרם סכנה ומכשול לאדם בדרך ציבורית, והשתתף בהתקהלות אסורה שמטרתה להפר את השלום ולהטיל אימה על הציבור.

טיעוני המאשימה לעונש

ב"כ המאשימה ציינה כי מעשיו של הנאשם נבעו מתכנון מוקדם, גם אם ארעי. הגם שלא נגרם נזק קונקרטי ממעשי הנאשם, פוטנציאל הנזק ממעשים אלה רב מאוד. בעקבות מעשי הנאשם נגרם סיכון חמור למשתמשים בדרך.

הערכים המוגנים שנפגעו הם שלומם וביטחונם של אנשי הדרך, כמו גם הסדר הציבורי.

3

ב"כ המאשימה הפנתה לת"פ 29338-08-14 מדינת ישראל נ' דדון, שם נגזרו שבעה חודשי מאסר על נאשם שהורשע בסיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה. באותו עניין, דרדר הנאשם פח בוער אל עבר צומת מרכזי, והפח פגע בחלקו האחורי של אוטובוס שנסע במקום.

ב"כ המאשימה ציינה כי מדובר בעבירות חמורות. תופעה זו של התפרעויות וסיכון דרכים הולכת ומתרחבת, ובנסיבות אלה יש להחמיר בענישה בענייננו.

סוף דבר, עתרה המאשימה לקביעת מתחם עונש הנע בין 8 חודשי מאסר ועד 18 חודשי מאסר בפועל. בהתחשב בנסיבותיו האישיות של הנאשם ובהודאתו, עתרה המאשימה לגזור את העונש בתחתית המתחם, ולהעמידו על 8 חודשי מאסר בפועל.

טיעוני הנאשם לעונש

ב"כ הנאשם הדגיש כי הנאשם הודה במסגרת הסדר טיעון, חסך זמן שיפוטי וקיבל אחריות על מעשיו. מדובר בנאשם נעדר עבר פלילי "מכל מין וסוג" (עמ' 15 שו' 16), וזו מעורבותו הראשונה עם החוק.

תסקיר שירות המבחן בעניינו של הנאשם חיובי למדי. הנאשם נשוי ואב לשלושה ילדים, והוא ובת-זוגו מצפים לילד נוסף. הנאשם אדם נורמטיבי בעל שאיפות נורמטיביות, וההליך הפלילי - כמו גם המעצר הממושך בו שהה - מהווים גורם מרתיע מאוד עבורו.

בניגוד לטענת המאשימה, למעשי הנאשם לא קדם כל תכנון, והמעשה אף לא בוצע על רקע אידיאולוגי.

ב"כ הנאשם הפנה לת"פ 23869-04-14 מדינת ישראל נ' כהן (פורסם בנבו, 27.4.2014), שם נגזרו עונש של"צ בהיקף של 180 שעות, ומאסר על תנאי, על נאשם שביצע עבירה דומה לעבירה בענייננו.

סוף דבר, עתר ב"כ הנאשם לאמץ את המלצת שירות המבחן, ולהטיל על הנאשם עונש של של"צ בלבד.

4

בנצלו את זכות המילה האחרונה, ציין הנאשם כי הוא לוקח אחריות מלאה על מעשיו, ויעשה כל שלאל ידו על מנת שלא יישנו. המעצר בן 23 ימים בו שהה, היה קשה מאוד עבורו, ומהווה גורם מרתיע. עוד ביקש הנאשם להתחשב במשפחתו, ובכך שהוא מסייע לרעייתו בטיפול בילדיהם.

אמו של הנאשם פנתה בדברים לבית המשפט, וציינה כי דבר מעצרו של בנה הפתיע מאוד את המשפחה. הנאשם משקיע בלימוד, תלמיד חכם שאף סיים את הש"ס. המעשה בו הורשע הנאשם, ציינה האם, אינו מאפיין כלל את אופיו והליכותיו.

תסקיר שירות המבחן בעניינו של הנאשם

ביום 19.9.2017 התקבל תסקיר שירות המבחן בעניינו של הנאשם.

הנאשם בן 25, אברך בישיבה, נשוי ואב לשלושה.

שירות המבחן התרשם כי הנאשם בעל תפקוד גבוה ויציב, ומשפחתו מהווה עבורו מקור משמעותי להתמודדות עם מצבים מורכבים בחייו.

הנאשם נעדר עבר פלילי, לקח אחריות על העבירות בהן הורשע, וגילה אחריות - אם כי לא מספקת - לחומרתן.

צוין, כי הנאשם אינו מאופיין בדפוסי חשיבה "עברייניים ותוקפניים", והעבירות בהן הורשע חריגות לאורח חייו. בה בעת, ציין שירות המבחן כי הנאשם נוטה לצמצם מעט מחומרת המעשים בהם הורשע.

סוף דבר, נוכח העובדה שהנאשם נעדר עבר פלילי, כי לקח אחריות על מעשיו, ובהיות מעשים אלה חריגים לאורח חייו, המליץ שירות המבחן להטיל על הנאשם עונש חינוכי-שיקומי: ביצוע שירות לתועלת הציבור בהיקף של 250 שעות.

דיון והכרעה

5

סימן א1 לחוק מנחה את בית המשפט לגזור עונש המבטא "יחס הולם בין חומרת מעשה העברה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם" [סעיף 40ב לחוק]. לשם כך, על בית המשפט לקבוע 'מתחם עונש הולם', המבוסס על: (1) הערך החברתי שנפגע מביצוע העברה; (2) מידת הפגיעה בערך החברתי; (3) מדיניות הענישה הנהוגה; (4) נסיבות הקשורות בביצוע העברה [סעיף 40ג לחוק]. בשלב הבא, על בית המשפט לקבוע את העונש בתוך מתחם העונש ההולם (סעיף 40ג(ב) לחוק).

החומרה שבביצוע העבירות מושא דיוננו, שעניינן התפרעות, סיכון דרכים והצתה, מובנת מאליה. הערכים החברתיים הנפגעים כתוצאה ממעשים אלה הם שלמות הגוף וחיי אדם, ביטחון הציבור, ושמירה על הסדר הציבורי ועל היכולת לקיים שיגרת חיים תקינה. רמת הפגיעה בערכים אלה היא בדרגה בינונית.

באשר למדיניות הענישה הנוהגת, במקרים דוגמת מעשי הנאשם, ניתן לומר כי היא מגוונת והולמת את נסיבות כל מקרה ומקרה.

בת"פ 2952/00 מדינת ישראל נ' וגדי (2001), נדון נאשם שהורשע בידוי אבן לעבר ג'יפ מג"ב, וחסימת כביש באמצעות צמיגים בוערים, לעונש של ארבעה חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 2,000 ₪.

בת"פ 1565/04 מדינת ישראל נ' פיראז (2005), נגזר עונש של שישה חודשי מאסר על תנאי וקנס של 1,000 ₪, על נאשם שהורשע בחסימת כביש תוך שימוש בצמיג בוער.

בע"פ 5212/15 דדון נ' מדינת ישראל (10.3.2016), העמיד בית המשפט העליון את עונשו של נאשם שהודה בדחיפת פח אשפה בוער לעבר כביש בר-אילן, על עונש של שישה חודשי מאסר שירוצו במסגרת עבודות שירות.

כמצוות המחוקק, לצורך קביעת מתחם העונש, אסקור את הנסיבות המפורטות בסעיף 40ט(א) לחוק, הרלוונטיות לענייננו (סימון הס"ק כפי שמופיע בסעיף 40ט(א) לחוק):

(1) "התכנון שקדם לביצוע העבירה" - בניגוד לטענת המאשימה, לא התרשמתי כי למעשהו של הנאשם קדם תכנון. הנאשם פעל בספונטניות עת גרר את הספה לעבר הצומת. נראה כי ההתפרעות המתוארת בכתב האישום, לא הייתה מתוכננת מראש.

6

(3) "הנזק שהיה צפוי להיגרם מביצוע העבירה" - הנזק שהיה צפוי להיגרם מביצוע העבירה חמור. הנאשם עלול היה לגרום לפגיעה בעוברי הדרך, ועבירת ההצתה טומנת בחובה סיכון ניכר, שעניינו התפשטות האש למקומות סמוכים.

(4) "הנזק שנגרם מביצוע העבירה" - אין מחלוקת כי כתוצאה ממעשי הנאשם לא נגרם נזק.

(6) "יכולתו של הנאשם להבין את אשר הוא עושה, את הפסול שבמעשהו או את משמעות מעשהו, לרבות בשל גילו" - הנאשם בן 25, וידע היטב את אשר הוא עושה ואת הפסול במעשיו.

על יסוד כל האמור לעיל; הערכים החברתיים שנפגעו כתוצאה ממעשי הנאשם, מידת הפגיעה בהם, מדיניות הענישה הנהוגה והנסיבות הקשורות בביצוע העבירות, באתי לכלל מסקנה כי מתחם העונש באירוע, על נסיבותיו, נע בין 4 חודשי מאסר, לבין 10 חודשי מאסר בפועל.

כעולה ממתחם העונש אותו קבעתי, לא אוכל לאמץ את המלצת שירות המבחן בענייננו, לפיה יוטל על הנאשם עונש של של"צ בלבד. הנאשם הודה בעבירות חמורות, שבעת האחרונה קנו להם אחיזה במקומותינו, משל היה מדובר בשגרת עוברי הדרך. התפרעות וסיכון נוסעים בכביש, והכל תוך הטלת אימה והצתת רכוש, הן עבירות חמורות עימן אין להשלים. עונש של של"צ בלבד, אינו הולם את העבירות בהן הודה והורשע הנאשם.

לא מצאתי כי יש לסטות ממתחם עונש זה, בין אם לחומרה משיקולי שלום הציבור, או לקולה, משיקולי שיקומו של הנאשם.

בחינת הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה

בהתאם להוראות סעיף 40יא לחוק, אסקור את הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, לצורך קביעת עונשו של הנאשם בתוך המתחם (סימון הס"ק כפי שמופיע בסעיף 40יא לחוק):

(2) הפגיעה של העונש במשפחתו של הנאשם" - הנאשם מטופל בשלושה ילדים, ואשתו הרה. אין ספק כי השפעת העונש שיושת על הנאשם בכל הנוגע למשפחתו, אינה פשוטה.

7

(4) "נטילת האחריות של הנאשם על מעשיו, וחזרתו למוטב או מאמציו לחזור למוטב" - כעולה מתסקיר שירות המבחן, הנאשם מביע צער וחרטה על מעשיו. אף בפני בית המשפט, ציין הנאשם כי הוא מתחרט על מעשיו ויעשה כל מאמץ לבל יישנו.

(6) "שיתוף הפעולה של הנאשם עם רשויות אכיפת החוק; ואולם כפירה באשמה וניהול משפט על ידי הנאשם לא ייזקפו לחובתו" - הנאשם הודה בעובדות כתב האישום המתוקן, וחסך זמן שיפוטי יקר. נסיבה זו בהכרח תיזקף לזכותו של הנאשם.

בשקלול הנתונים האמורים, בהתייחס לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, אני מוצא כי יש למקם את עונשו של הנאשם בענייננו, בתחתית מתחם העונש. זאת, בעיקר נוכח תסקיר שירות המבחן החיובי בעניינו של הנאשם; עקב העובדה כי הנאשם הודה במיוחס לו; כי זו מעורבותו הראשונה של הנאשם עם החוק; כי הנאשם ניחם על מעשיו; ונוכח הפגיעה הלא פשוטה שתיגרם למשפחת הנאשם בגין מעשיו.

לכך אוסיף, כי לאחר האירוע מושא כתב האישום, שהה הנאשם במעצר במשך 23 ימים. התרשמתי, כי למעצר הייתה השפעה מרתיעה על הנאשם.

סוף דבר, אני גוזר את עונשו של הנאשם, כדלהלן:

         א.         4 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו. כאשר הנאשם ירצה את עונשו בעבודות שירות.

הנאשם יתייצב לריצוי מאסרו ביום 06.02.2018. בעמותת יד שרה בכתובת: שדרות הרצל 124 ירושלים. הנאשם יועסק חמישה ימים בשבוע, 7 שעות יומיות. מפקח אחראי: כלאי ישראל שרון.

על הנאשם להתייצב לצורך קליטה והצבה במועד תחילת הריצוי בשעה 09:00 ביחידת עבודות שירות, מפקדת דרום מחוז, יח' עבודות שירות באר שבע.

אני מחייב את הנאשם לעדכן את משרדי הממונה על עבודות שירות בכל שינוי אם יחול בכתובת מגוריו. כמו כן, עליו לעמוד בתנאי הפיקוח ובביקורות פתע וכל הפרה בתנאי השירות תביא להפסקה מנהלית ולריצוי העונש במאסר ממש.

8

         ב.         4 חודשי מאסר על תנאי, והתנאי הוא שלא יעבור הנאשם עבירה בה הורשע במשך שנתיים מהיום.

          ג.         קנס בסך 1,000 ₪. הקנס ישולם בארבעה תשלומים שווים של 250 ₪, החל מיום 1.1.2018

זכות ערעור לבית המשפט העליון בתוך 45 יום מהיום.

העתק גזר הדין יישלח לממונה על עבודות השירות ולשירות המבחן.

ניתן היום, כ"ג כסלו תשע"ח