1

1.                 נגד הנאשמת הוגש כתב אישום אשר מייחס לה עבירה של עבירה של החזקת סמים לצריכה עצמית, לפי סעיף 7 (א) ו- 7(ג) סיפא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973.

2.                 ב"כ הנאשמת, עו"ד מירי כהן, העלתה טענת מקדמית אשר נוגעת לחוקיות החיפוש.

3.                 ב"כ המאשימה, עו"ד נדב רייכמן, טען שאין המדובר בטענה מקדמית, ולכן יש לבחון אותה במסגרת התיק העיקרי ותוך כדי שמיעת הראיות. כמו-כן, השיבה המאשימה לגופה של הטענה.

4.                 ההגנה הגיבה לטיעוני המאשימה וטענה כי הגשת דוח הפעולה מייתרת שמיעת הראיות בתיק, באשר ההגנה אינה מבקשת להעיד מי מהשוטרים.

5.                 לאחר שבחנתי את טיעוני הצדדים, סבורני כי לא קיימת סמכות להחליט בטענה זו כטענה מקדמית. מדובר בטענה אשר נוגעת לקבילות הראייה, אשר יש לבררה לאחר מתן מענה לכתב האישום. הראייה הרלוונטית אמנם הוגשה על-ידי ההגנה, ואולם השלב הנכון לבירור הטענה הינו לאחר מתן מענה לכתב האישום, ובמסגרת דיון בקבילות הראייה.

6.                 לפיכך, הטענה המקדמית נדחית, מבלי שיש בדברים האמורים כדי להביע דעה לגופה של טענה.

7.                 ככל שהצדדים יגיעו להסכמות דיוניות בקשר לאופן שמיעת התיק לאחר מתן מענה לכתב האישום, יוכלו להציגן בדיון הקרוב, אשר בשלב זה נותר על כנו.

מזכירות בית-המשפט תמציא העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, י"ח תשרי תשע"ה, 12 אוקטובר 2014, בהעדר הצדדים.

2