1

 

 

 

הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש .

 

על פי עובדות כתב האישום, במהלך ויכוח בין הנאשם לבין בתו (להלן: "המתלוננת") דחף הנאשם את המתלוננת והכה אותה באמצעות ידו בעינה ובאוזנה.

לאחר מכן, משנכנסה המתלוננת לביתם, נכנס אחריה הנאשם, נטל מקל והחל להכותה באמצעותו בראשה ובידה.

 

כתוצאה ממעשה הנאשם, נחבלה המתלוננת בראשה, במצחה ובזרועה השמאלית ונגרמה לה אדמומיות.

 

טיעוני הצדדים לעונש

 

בטיעוניה לעונש התייחסה המאשימה לחומרת מעשיו של הנאשם אשר באה לידי ביטוי בתקיפת בתו באמצעות מקל.

נוכח מצבו המשפחתי של הנאשם וגילו עותרת התביעה להטלת עונש מאסר לריצוי בעבודות  שירות.

 

מנגד, מציין הסנגור לקולא את העובדה שהנאשם הודה והביע חרטה בהזדמנות הראשונה וכן היותו אדם נורמטיבי, אשר זו היא לו מעידה חד פעמית ולא חלק משגרת חייו.

2

 

הסנגור מתייחס לנזק שעלול להיגרם לנאשם בהשתת עונש מאסר, ולו לתקופה קצרה, בהיותו מפרנס יחיד במשפחתו המונה 11 נפשות.

 

בנסיבות הענין, עותר הסנגור להסתפק בהשתת מאסר מותנה, קנס ופיצוי למתלוננת.

 

 

תסקיר שירות המבחן

 

הנאשם בן 52 שנה נשוי ואב ל-9 ילדים.

 

המשפחה מתגוררת בדירת חדר בתנאי מגורים קשים במיוחד, בתוך חומות העיר העתיקה בירושלים. הנאשם עובד כמתדלק בחניון אוטובוסים של חברת אגד.

 

שירות המבחן התרשם מאדם בעל רמת אינטליגנציה תקינה, בעל יכולות וכוחות חיוביים ושאיפות לניהול אורח חיים תקין.

 

בעבר הרחוק, ובצעירותו, היה הנאשם מעורב בניהול אורח חיים שולי ופלילי, שכלל בין היתר ביצוע עבירות פליליות בגינן ריצה אף עונשי מאסר. מזה 18 שנים לא בוצעו עבירות פליליות על ידי הנאשם, אלא עבירות תעבורה, בגינן נשפט לריצוי עבודות של"צ.

 

שירות המבחן התרשם כי הנאשם נעדר דפוסי התנהגות אלימים, עם זאת, במצבים מסוימים, הינו מתקשה להתמודד בדרכים נורמטיביות ונוטה להגיב באופן אימפולסיבי ותוקפני, ולעיתים אף אלים.

 

הנאשם נטל על עצמו אחריות מלאה למעשה וביטא חרטה וצער כניםאך שלל צורך בקבלת סיוע בתחום השליטה בכעסים ושלל התרחשותם של אירועים דומים בעבר, בינו לבין מי מבני משפחתו.

 

בשיחה עם רעיית הנאשם, תואר הנאשם כאדם המתפקד באופן חיובי, וכי האירוע המיוחס לו בכתב האישום אינו משקף את אופיו ואת מערכות היחסים שהוא מנהל עם בני משפחתו.

3

הנאשם תואר באופן דומה גם על ידי בתו, המתלוננת. לדבריה, הופתעה מהתנהגותו של האב ומדובר באירוע חריג.

 

שירות המבחן התרשם כי לניהול ההליכים המשפטיים, יש השפעה חיובית על הנאשם, אשר מבין את חומרת מעשיו ואת השלכותיהם על בני משפחתו. כן התרשם השירות כי גבולות המותר והאסור התחדדו אצל הנאשם וכי הורתע מההליך המשפטי.

 

שירות המבחן ממליץ להימנע מחשיפתו של הנאשם לחיים העברייניים בכלא ולהסתפק בהטלת עונש מאסר קצר לריצוי בעבודות שירות. 

 

דיון וגזירת דין

 

בהתאם לכללי הבניית ענישה, יש לגזור את עונשו של הנאשם בהתאם לעקרון ההלימה שעניינו קיומו של יחס הולם בין חומרת נסיבות העבירה ומידת אשמו של הנאשם לבין סוג ומידת העונש שיש להטיל עליו.

 

מתחם העונש ההולם

הערך החברתי המוגן בעבירה שביצע הנאשם הינו הגנה על גופם, ביטחונם וכבודם של חסרי ישע. במקרה שבפני מדובר בפגיעה בינונית, משבוצעה העבירה על ידי אבי המתלוננת, אשר אמור להוות עבורה מקור לביטחון ולתמיכה ולנוכח הנזק שנגרם למתלוננת, בגרימת אדמומיות בחלקי גופה השונים, תוך שימוש במקל לביצוע הפגיעות. בעת האירוע היתה המתלוננת בת כ-22 שנה.

 

על חומרתן של עבירות האלימות במשפחה נאמר בע"פ 6758/09 פלוני נ' מדינת ישראל, כדלקמן:

 

4

"מעשי אלימות בתוך המשפחה נתפסים כבעלי חומרה מיוחדת במערכת האיסורים הפליליים העוסקים בעבירות אלימות. (...) יתר על כן, במסגרת המשפחה, מופעלת האלימות על פי רוב בידי החזק כלפי החלש. פערי הכוחות הם הגדולים כשמדובר באלימות כלפי קטינים או כלפי בת זוג; (...) לא אחת, קיימת תלות כלכלית ורגשית... ותלות זו גם היא מקשה על חשיפת הפגיעה. גורמים אלה ואחרים בשילובם, משווים מימד מחמיר לעבירות אלימות במשפחה".

      

בע"פ 2037/92 יצחק בן דוד נ' מדינת ישראל, נפסק:

 

"בית המשפט מצווה לשרש את התופעה של אלימות שבתוככי המשפחה, שנעשית יותר ויותר למכת המדינה, וכן מצווה הוא להגן על הצד המוכה, שלא תמיד כוחו עומד לו להגן על עצמו. הרתעה זו צריך והינתן לה ביטוי על ידי השתת עונש מאסר משמעותי, למען ישמעו ויראו, הן מי שהורשע במעשה אלימות והן עבריינים בכח".

 

ובע"פ 30/04 בענין פלוני נאמרו הדברים הבאים:

 

"הצורך להגן על קטינים חסרי ישע מפני מבוגרים הפוגעים בהם פגיעות אלימות מחייב מסר עונשי חד משמעי. על אחת כמה וכמה כך כאשר הפוגע הינו בן משפחה של קרבן האלימות, כאשר הניגוד העמוק בין חובתו הטבעית והמשפחתית לבין מעשיו בולט במיוחד וראוי להוקעה עונשית מיוחדת".

 

 

בחינת הענישה הנוהגת מעלה כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשים החל ממאסרים קצרים לריצוי בעבודות שירות וכלה במאסרים לתקופות ארוכות מאחורי סורג ובריח, תלוי בטיב האלימות, במשכה ובנזק שנגרם. (ראה:

 

בת"פ (שלום-כפר סבא) 2167/09 מדינת ישראל נ' בכר (מיום 27/3/12) הוטלו 10 חודשי תנאי, צו מבחן לשנה, והתחייבות בסך 10,000 ₪, על אב שסטר לבתו באופן חד פעמי והותיר על פניה סימן), באותו מקרה הורשע הנאשם בעבירה של תקיפת קטין בידי אחראי, שהינה עבירה חמורה מהעבירה בה הורשע הנאשם שבפני.

במקרה זה, דובר בנאשם בעל עבר פלילי רחוק (שתי הרשעות ישנות מאד באלימות, לא מסוג אלימות במשפחה), המקיים אורח חיים תקין. הנאשם הסכים להשתתף בהליך טיפולי, ולא נשנו אירועים דומים בחלוף הזמן הארוך ממועד ביצוע העבירה.

5

 

בת"פ (פ"ת) 12025-03-09 מדינת ישראל נ' גיטקר (3.6.10), הורשע נאשם על פי הודאתו בביצוע שתי עבירות נפרדות של תקיפת קטין על ידי אחראי וגרימת חבלה של ממש. הנאשם היכה את בנו הקטין, הצליף בו עם חגורה, ונידון לשישה חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות.

 

     בת"פ (עכו) 42423-01-11 מדינת ישראל נ' קרסנטי (25.7.12), הורשע נאשם על פי הודאתו בביצוע עבירה של תקיפת קטין על ידי אחראי, גרימת חבלה של ממש ועבירות נוספות. הנאשם תקף את בנו הקטין במועדים שונים ובמשך תקופה של מספר חודשים באמצעות גופו, וכן באמצעות חגורה. הוא נידון לארבעה חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות, לצד עונשים נלווים.

 

 

לאחר שבחנתי את הנסיבות בתיק, את הערך המוגן ומידת הפגיעה בו ואת הפסיקה הנוהגת, ראיתי לקבוע כי מתחם הענישה ההולם באירוע שבפני נע בין מאסר מותנה ל 6 חודשי מאסר.

 

העונש המתאים לנאשם

 

במסגרת גזירת עונשו של הנאשם בתוך המתחם רשאי בית המשפט להתחשב בהתקיימות נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, עליהן ניתן ללמוד מתסקיר שירות המבחן ומטיעוני הצדדים.

 

נתתי דעתי לגילו של הנאשם ולעובדה שהינו מקיים אורח חיים תקין ושומר חוק.

 

בעברו הרחוק של הנאשם עבירות פליליות, אך מדובר כאמור בעבר "ישן", שאין בו להשפיע על גזירת עונשו בתיק שבפני.

 

6

הנאשם הביע חרטה כנה בפני שירות המבחן ונטל אחריות מלאה על מעשיו. שירות המבחן התרשם כי מדובר באירוע חריג שאינו חלק מהתנהלותו היומיומית של הנאשם, הגם שבמצבים מסוימים עלול הנאשם להגיב באימפולסיביות, בהעדר כלים להתמודדות נורמטיבית עם קשייו.

 

שירות המבחן התרשם כי הנאשם הורתע מההליך המשפטי ומבין את חומרת מעשיו.

 

נתתי דעתי למצבה הכלכלי הלא פשוט של משפחת הנאשם, לעובדה שנטל הפרנסה מוטל על כתפיו ולנזק שעלול להיגרם כתוצאה מהשתת עונש מאסר לתקופה ארוכה.

 

בנסיבות הענין ראיתי להסתפק בהטלת עונש מאסר קצר לריצוי בעבודות שירות. 

 

הממונה על עבודות שירות בשב"ס בחן ומצא את הנאשם מתאים לביצוע עונש המאסר בעבודות שירות.

 

לפיכך, אני דן את הנאשם לעונשים הבאים:

 

1.         30 יום מאסר לרצוי בדרך של עבודות שירות.

2.         3 חודשי מאסר וזאת על תנאי למשך 3 שנים מהיום אם יעבור הנאשם משך תקופה זו עבירה נגד הגוף.

 

 

 

ניתן היום, 31 בדצמבר31 דצמבר 2014, בנוכחות הצדדים.