1

1.      בטרם שמיעת הראיות בתיק, הגיעו הצדדים להסדר טיעון במסגרתו כתב האישום המקורי שהוגש נגד הנאשם תוקן והנאשם הודה בעובדות כתב האישום המתוקן, שעיקריהן הם כדלהלן-

אישום ראשון-

2

ביום 25.05.16 הנאשם נכנס מעזה לישראל, לשם ליווי קרוב משפחה לטיפול רפואי, בהתאם להיתר כניסה לישראל שקיבל, שתוקפו ליום אחד. לאחר כניסתו לישראל, שהה הנאשם בישראל, שלא כדין, מיום 25.05.16 ועד ליום מעצרו בתאריך 30.07.17, ובסה"כ כ- 14 חודשים.

אישום שני

במהלך שהותו בישראל, הנאשם עבד בעבודות שונות, השֹתכר, וביקש להעביר את כספי עבודתו לבני משפחתו ברצועת עזה. במהלך חודש אפריל 2017, הנאשם יצר קשר עם תושב עזה בשם עיצאם אבו ענזה (להלן: "עיצאם") שהציע לו להעביר לאנשים מטעמו, בישראל, את סכומי הכסף שהנאשם מעונין להעביר לבני משפחתו, ובתמורה עיצאם יעביר סכום כסף זהה לבני משפחת הנאשם בעזה. עיצאם הציג את עצמו לנאשם כסוחר וטען שהכספים המועברים לאנשים בישראל הם תשלום עבור סחורות שרכש מהם. הנאשם נענה להצעתו של עיצאם, ובמספר מקרים הוא התקשר לעיצאם והודיע לו שיש ברשותו סכום כסף להעברה ועיצאם שלח אליו נציגים מטעמו שנפגשו אתו ברהט, קיבלו ממנו סכום כסף מסוים והודיעו לעיצאם על הסכום שקיבלו.

הנאשם העביר לעיצאם גם כספים שקיבל משוהים בלתי חוקיים אחרים, שביקשו גם הם להעביר כסף לרצועת עזה. לאחר מכן עיצאם העביר סכומי כסף זהים לבני משפחות הנאשם ולבני משפחות השוהים הבלתי חוקיים האחרים, ברצועת עזה. כך העביר הנאשם לנציגו של עיצאם, בין היתר, בחודש אפריל 2017 סך של 27,000 ₪, כשבוע לאחר מכן סך של 12,000 ₪, ובמועד נוסף, סך של 12,000 ש"ח.

הכספים שהעביר הנאשם לעיצאם הועברו לידי אנשי חמאס, ללא ידיעת הנאשם.

2.      על יסוד הודאת הנאשם בעובדות, כאמור, הוא הורשע בעבירה של שהייה שלא כדין, לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל תשי"ב-1952, ובעבירה של איסור הלבנת הון, לפי סעיף 3(ב) בצירוף סעיף 9, לחוק איסור הלבנת הון תש"ס-2000.

3.      במסגרת הסדר הטיעון, המליצו הצדדים לבית המשפט להטיל על הנאשם מאסר באורך ימי מעצרו בתיק זה- מיום 30.07.17 ועד ליום 01.09.17, כן קנס בסך 8,000 ₪, שישולם מכספי הפיקדון שהנאשם הפקיד בתיק מ"ת 48899-08-17, ומאסר על תנאי.

3

4.      התביעה ציינה כי מדובר בתיק ראשוני בו הוגש כתב אישום המגדיר את המעשים שנעשו כעבירה על חוק איסור הלבנת הון. טענה כי העונש המוצע אמנם נוטה לקולא באופן משמעותי, אך הוא נובע מקשיים ראייתיים ומשפטיים התומכים בעמדה העונשית המקלה. בנוסף, הנאשם נעדר עבר פלילי, הוא הודה מיד במיוחס לו וחסך זמן שיפוטי. עתרה לקבל את הסדר הטיעון.

הסנגור הצטרף לבקשת התביעה ולנימוקיה. הוסיף, שהנאשם בן 51, אב ל- 17 ילדים. בתקופה שלפני ההתנתקות הוא עבד בישראל ומועלם לא ביצע עבירות. עוד ציין, כי הנאשם סובל מבעיות רפואיות וביקש כי יתרת הכספים שתיוותר בפקדון שבתיק המעצר, לאחר תשלום הקנס, תועבר למר סאלם אבו גאמעה ת"ז 23226277.

הנאשם הביע צער על מעשיו.

5.      הנאשם ניצל בצורה לא ראויה את ההיתר שניתן לו להיכנס לישראל כדי ללוות קרוב משפחה חולה, ושהה בישראל שלא כדין במשך כ- 14 חודשים. מעשה זה לבדו מצדיק עונש מאסר לתקופה ארוכה מזו המוצעת בהסדר הטיעון.

6.      בהתחשב במעשי הנאשם; בעבירות בהן הורשע הנאשם; בהודאת הנאשם, שניתנה במסגרת הסדר טיעון הכולל הסכמה לענין העונש; ברקע להסדר הטיעון; בכך שאין לנאשם עבר פלילי; ובנסיבותיו של הנאשם; הרי שההקלה העונשית המגולמת בעונש המוצע בהסדר הטיעון, אינה בלתי סבירה.

7.      נוכח האמור, אני דן את הנאשם לעונשים הבאים:

א.     30 ימי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו. מובהר בזה כי הנאשם היה עצור בתיק זה לפחות 30 יום, כך שהוא נשא כבר את מלוא תקופת המאסר.

ב.     6 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים מהיום, שלא יעבור עבירה של כניסה לישראל או שהייה בה שלא כדין.

ג.       קנס בסך 8,000 ₪ או 30 ימי מאסר תחתיו.

ד.      הקנס ישולם מכספי הפקדון שהנאשם הפקיד בתיק מ"ת 48899-08-17. יתרת כספי הפקדון, על הפירות, תועבר למר סאלם אבו גאמעה ת"ז 23226277.

8.      על הנאשם לעזוב את ישראל, דרך "מעבר ארז", עוד היום. בדרכו למעבר ארז הנאשם ילווה כל העת באחד מערביו.

4

זכות ערעור תוך 45 יום.

ניתן היום, כ"ז טבת תשע"ח, 14 ינואר 2018, בנוכחות הצדדים.