1

1.     ביום 6.3.22 הורשע הנאשם בביצוע עבירה של חבלה חמורה, עבירה לפי סעיף 333 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"), וזוכה מחמת הספק מביצוע עבירת איומים, עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין.

2.     בתמצית אציין, כי בטרם שמיעת הראיות הודיע ב"כ הנאשם, כי הנאשם מודה בעובדות המיוחסות לו בכתב האישום המתוקן למעט בסעיף 5 לעובדות, וכופר בביצוע העבירות שיוחסו לו בכתב האישום המתוקן. עוד הודיע ב"כ הנאשם, שאין בכוונת הנאשם להעיד. לאור הודעת ב"כ הנאשם, הודיעו ב"כ הצדדים כי ב"כ הצדדים יטענו טענות משפטיות ללא הבאת ראיות. לאחר שבחנתי את טענותיהם המשפטיות של ב"כ הצדדים, קבעתי בהכרעת הדין, כי הוכח מעבר לכל ספק, כי הנאשם ביצע עבירה של חבלה חמורה, עבירה לפי סעיף 333 לחוק העונשין, בכך שביום 21.4.19 בשעה 06:00 לערך, בדירה בתל אביב (להלן: "הדירה") בה התגורר הנאשם עם אשתו הגברת ר' (להלן: "המתלוננת"), לאחר שהנאשם התרעם שאינו מוצא חפץ מסוים במטבח, תקף הנאשם את המתלוננת שלא כדין, בכך שדחף אותה והפילה על הרצפה. כתוצאה ממעשיו של הנאשם נגרמו למתלוננת שבר GT בתזוזה מינימאלית בכתף שמאל, רגישות בכתף וצלעות משמאל והגבלה בתנועה בכתף. עוד קבעתי בהכרעת הדין, כי יש לזכות את הנאשם מחמת הספק מביצוע עבירת איומים, לאחר שנטען כנגדו בעובדות כתב האישום המתוקן, כי איים על בתה של המתלוננת.

3.     לאחר ששמעתי מפי ב"כ המאשימה, כי המאשימה תעתור למאסר בפועל, מבלי לקבוע עמדה לעניין העונש ומבלי לפתח ציפיות בנאשם שאכבד את המלצת הממונה על עבודות שירות, דחיתי את הטיעונים לעונש, והפניתי את הנאשם לקבלת חוות דעת מטעם הממונה על עבודות שירות. מחוות הדעת של הממונה על עבודות שירות עולה, כי הנאשם כשיר לבצע עבודות שירות במגבלות רפואיות.

4.     תמצית טיעוני הצדדים לעונש:

2

א.    ב"כ המאשימה הגישה גיליון הרשעות קודמות של הנאשם, תצהיר נפגעת עבירה וטענה, כי הנאשם תקף את המתלוננת לאחר שלא מצא את אשר חיפש, ללא התגרות מוקדמת, כאשר התקיפה נעשתה בתוך התא המשפחתי. כתוצאה מכך נגרמו למתלוננת חבלות קשות. הערכים המוגנים שנפגעו עניינם ,שמירה על גופו ונפשו של אדם, ואוטונומיית הפרט שלא תופנה כנגדו אלימות, במיוחד בתוך המשפחה. מדובר בפגיעה ברף הגבוה בערכים אלה, לאור מימוש פוטנציאל הנזק שנגרם למתלוננת. ב"כ המאשימה הפנתה לפסיקה וטענה, כי מתחם העונש ההולם נע בין 12 חודשי מאסר ל-24 חודשי מאסר.

בנוסף הפנתה לתסקיר נפגעת העבירה וטענה, כי המתלוננת מתמודדת עד היום עם ההשלכות הגופניות והנפשיות מתקיפת הנאשם. לאור הודיית הנאשם בעובדות כתב האישום, החיסכון בזמן שיפוטי, וגיליון הרשעות קודמות של הנאשם ממנו עולה, כי לנאשם הרשעה על פי חוק הכניסה לישראל שהתיישנה, עתרה למקם את הנאשם ברף התחתון של המתחם, ולהטיל על הנאשם 12 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי, קנס ופיצוי למתלוננת.

ב.      ב"כ הנאשם טען, כי כתב האישום הוגש לביהמ"ש שלום, ויש בכך להצביע שאין מדובר בעבירה של חבלה חמורה ברף חומרה גבוה. עוד טען, כי יש להתחשב בכך שהנאשם זוכה מעבירת האיומים והורשע בעבירה של חבלה חמורה שעניינה, דחיפת המתלוננת, כשהנאשם לא היכה את המתלוננת ולא נגע בכתפה. בשל חוסר מזל המתלוננת מעדה, נפלה וכך נגרמה לה החבלה. אילולא פציעתה של המתלוננת, היה מדובר בעבירה של תקיפה (סתם) בת זוג. ב"כ הנאשם עתר להתחשב בכך שלמאשימה יש פררוגטיבה באיזה סעיף עבירה להגיש את כתב האישום מבלי שיש הנחיות מפורשות, בכך שהנאשם נחקר ביום 21.4.19, שוחרר בתנאי מעצר בית מוחלט עם פיקוח, בחלוף 5 ימים הגישה המאשימה בקשה להמשך מעצר בית עד תום ההליכים, כאשר בחלוף חודש הוקלו תנאי השחרור ובהמשך בוטלו.

בנוסף עתר להתחשב בכך שלאירוע לא קדם תכנון מוקדם, מדובר בנזק של תזוזה מינימאלית בכתף, כשלא נגרמה נכות, ולא הוגשה חוות דעת רפואית שמסבירה את השלכות של אותה פגיעה על חיי היום יום של המתלוננת.

ב"כ הנאשם הפנה לחוות דעת שהוגשה מטעם הפסיכיאטר המחוזי, ממנה עולה שהנאשם נפגע קשה בתאונת דרכים בשנת 2018 וכתוצאה מתאונת הדרכים היה שרוי במצב נפשי קשה מאוד, נזקק לטיפול תרופתי, אולם לא נטל את התרופות ולא היה מאוזן ביום ביצוע העבירה. ב"כ הנאשם טען ישנה קרבה לסייג, שיש בה כדי להשליך על מתחמי הענישה והעונש. עוד טען, כי מדובר באירוע חריג שאינו מאפיין את הנאשם, אשר היה נשוי למתלוננת משנת 1978, כשהיחסים ביניהם התנהלו על מי מנוחות, וכיום לאחר פרידה של כ-3 שנים הם גרושים.

ב"כ הנאשם הפנה לפסיקה וטען, כי מתחם העונש ההולם בנסיבות ביצוע העבירה, נע בין מאסר על תנאי למאסר בעבודות שירות, כאשר נוכח חלוף הזמן, העדר תיקים פתוחים וקרבה לסייג, יש למקם את הנאשם בתחתית המתחם ולהטיל עליו ענישה צופה פני עתיד. לחילופין טען, כי אם ביהמ"ש יחליט להטיל על הנאשם מאסר בעבודות שירות, יש להטיל על הנאשם עונש מאסר לתקופה מינימאלית, בהתחשב במגבלותיו הרפואיות של הנאשם.

לעניין הפיצוי עתר להשית על הנאשם פיצוי מידתי, בהתחשב בחלוף הזמן, כשלא הוכח מידת הנזק שנגרם.

3

ג.       הנאשם דיבר בפניי, ביקש סליחה והביע חרטה.

5.     מתחם העונש ההולם:

א.    הנאשם הורשע כאמור בביצוע עבירה של חבלה חמורה. הערך המוגן שנפגע כתוצאה ממעשי הנאשם עניינו הגנה על שלום הציבור ובטחונו מפני פגיעה שלא כדין בגופו, ברכושו ובשלוות נפשו.

יפים לעניין זה דברי כב' השופט דנציגר בע"פ 3863/09 ‏מדינת ישראל נ' נאסר חסן (10.11.09):

"... יש לשוב ולהדגיש כי זכותו של כל אדם לחיים ולשלמות הגוף היא זכות יסוד מקודשת ואין להתיר לאיש לפגוע בזכות זו. יש להילחם באלימות שפשטה בחברה הישראלית על כל צורותיה וגווניה, אם בתוך המשפחה ואם מחוצה לה, אם בקרב בני נוער ואם בקרב מבוגרים. זהו נגע רע שיש לבערו מן היסוד. לפיכך, שעה שנגע האלימות והפרת החוק פושה בחברתנו מן הראוי שידע כל איש ותדע כל אישה כי אם יבחרו בדרך האלימות ייטו בתי המשפט להשית עליהם עונשי מאסר מאחורי סורג ובריח".

ב.      המחוקק הביע דעתו לחומרת העבירה בגינה הורשע הנאשם, בקובעו כי מדובר בעבירה מסוג פשע.

ג.       מידת הפגיעה בערכים המוגנים:

אני קובעת כי הנאשם פגע פגיעה בינונית בערכים המוגנים.

ד.      מדיניות הענישה הנוהגת":

עיון בפסיקה, לרבות בפסיקה שאליה הופניתי על ידי ב"כ הצדדים מעלה, כי על המורשעים בעבירה בגינה הורשע הנאשם הוטלו מנעד רחב של עונשים [ראה לדוגמה: רע"פ 7389/13 טייטלבאום נ' מדינת ישראל (17.12.13), רע"פ 2298/20 יצחק עזרא נ' מדינת ישראל (5.4.20), ת"פ (מחוזי חיפה) מדינת ישראל נ' פלוני (16.7.17), עפ"ג(מרכז) 30709-01-12 ויאצסלב לופט נ' מדינת ישראל (27.3.12), ע"פ 3610-01-11 יוסף אלקובי נ' מדינת ישראל (13.7.11), עפ"ג (ירושלים) 38039-04-15 דוד רחמן נ' מדינת ישראל (10.12.15), עפ"ג (מרכז) 47734-01-17 דוד שרעבי נ' מדינת ישראל (16.5.17), ת"פ (תל-אביב) 14131-10-13 מדינת ישראל נ' מילשטיין (8.3.15), ת"פ (ק"ג) 4308-01-18 מדינת ישראל נ' ספיר ישראל פרלמוטר (22.12.19), עפ"ג (חיפה) 4007-01-16 איגור וולקוביץ נגד מדינת ישראל (18.2.16)].

ה.     סבורני, כי מתחם העונש ההולם בנסיבות ביצוע העבירה, בראי הפסיקה ובערכים המוגנים שנפגעו, נע בין מספר חודשי מאסר שניתן לרצותם בעבודות שירות ועד 18 חודשי מאסר בפועל ועונשים נלווים.

4

6.     בבואי לגזור את עונשו של הנאשם שבפניי, עמדו לנגד עיניי בנוסף לטיעוני ב"כ הצדדים ולדברי הנאשם, מתחם העונש ההולם, גיליון הרשעותיו הקודמות של הנאשם ממנו עולה, כי לנאשם הרשעה אחת שהתיישנה, בגין ביצוע עבירה של הסעת שב"ח שבוצעה בשנת 2006. עוד עמדו לנגד עיניי, תסקיר נפגעת עבירה, לרבות הצרופות, חוות דעת שהוגשה מטעם הפסיכיאטר המחוזי, העובדה שלא נפתחו לנאשם תיקים חדשים, נסיבותיו האישיות של הנאשם, הודיית הנאשם בסעיפים 1-4 לעובדות כתב האישום המתוקן, החיסכון בזמן שיפוטי ובזמנם של עדים והפגיעה בנאשם, באם אגזור עליו עונש מאסר בפועל, לרבות בעבודות שירות.

7.     לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים, כשלנגד עיניי תיקון 113 לחוק העונשין, כשלא מצאתי כי יש לחרוג לקולא או לחומרא ממתחם העונש ההולם, החלטתי לגזור על הנאשם את העונשים הבאים:

א.    5 חודשי מאסר בפועל, שירוצו בעבודות שירות, ב"אילן- מרכז הכשרה ושיקום", במשך 5 ימים בשבוע, למשך 7 שעות במגבלות רפואיות, בפיקוחו של מפקח אלעד דרור, מספר טלפון נייד: 050-4062509.

תחילת ריצוי עבודות השירות ביום 30.8.22.

ב.      5 חודשי מאסר על תנאי לתקופה של 3 שנים, והתנאי הוא שלא יעבור על כל עבירות אלימות.

ג.       פיצוי למתלוננת בסך 4,000 ₪ שייפרס ל-10 תשלומים חודשים, שווים ורצופים החל מיום 15.7.22. אי תשלום שיעור אחד במועדו יעמיד את היתרה לפירעון מיידי.

את הפיצוי ניתן לשלם במספר דרכים:

·        בכרטיס אשראי- באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il 

·        מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה)- בטלפון 35592* או בטלפון 073-2055000

·        במזומן בכל סניף של בנק הדואר- בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בשוברי תשלום).

ד.      הנאשם יתחייב היום בפניי על סך של 2,000 ש"ח להימנע במשך שנה מלבצע עבירת אלימות. לא יתחייב היום בפניי יאסר לשבעה ימים.

מובהר לנאשם שעליו לדווח לממונה על עבודות שירות על כל שינוי בכתובת מגוריו, במספרי הטלפון שלו או בשינוי במצבו הבריאותי. עליו לעמוד בכל תנאי הפיקוח וביקורות פתע, וכל הפרה של עבודות שירות עשויה להביא להפסקה מנהלית ולריצוי יתרת העונש במאסר ממש.

במידה ועפ"י החלטת הממונה על עבודות שירות, במהלך ריצוי עונשו של הנאשם, יועבר הנאשם למקום עבודה אחר מהמפורט בגזר הדין, יועסק הנאשם עפ"י שעות העבודה הנהוגות במקום העבודה החדש.

בהעדר החלטה אחרת, הנאשם יתייצב ביום 30.8.22 בשעה 08:00 במשרדי הממונה על עבודות שירות מפקדת מחוז מרכז יחידת עבודות שירות רמלה.

באם הופקדו כספים במסגרת תיק זה ו/או במסגרת תיקים הקשורים לתיק זה, יעוברו הכספים בהסכמת הנאשם לטובת הפיצוי, בהעדר מניעה חוקית או החלטה אחרת.

פרטי המתלוננת יעוברו על ידי המאשימה, בתוך 14 יום למזכירות בית המשפט.

5

זכות ערעור תוך 45 יום לביהמ"ש המחוזי בתל אביב.

המזכירות תשלח עותק של גזר דין לממונה על עבודות שירות.

ניתן היום, כ"ב סיוון תשפ"ב, 21 יוני 2022, בנוכחות הצדדים.