1

בפניי בקשה לדחות את מועד תשלום הפיצוי שהושת על המבקש בגזר הדין שניתן בעניינו ביום 28.5.2018 וכן להורות על פריסתו לשיעורים.

בגזר הדין האמור, הוטלו על המבקש 36 חודשי מאסר בפועל ובנוסף הופעל מאסר מותנה בן ששה חודשים מתיק קודם, באופן מצטבר, כך שנקבע כי סה"כ ירצה המבקש 42 חודשי מאסר בפועל. בנוסף הוטלו עליו עונשים נלווים ובכללם פיצוי בסך 10,000 ₪ שישולם למתלונן עד ליום 15.8.2018.

לאחר מתן גזר הדין, עתר המבקש לאפשר תשלום הפיצוי בעשרה תשלומים שווים ורצופים אותם יחל לשלם לאחר שחרורו מהמאסר אותו הוא מרצה.

בהחלטתי מיום 11.6.2018 הוריתי למשיבה להמציא תגובתה תוך 7 ימים. עד היום, ועל אף חלוף המועד, לא הוגשה כל תגובה מטעם המשיבה.

דין הבקשה להידחות.

2

למעשה הבקשה כוללת שני ראשים - האחד דחיית המועד שנקבע לתשלום הפיצוי והאחר פריסתו לשיעורים.

באשר לדחיית המועד, הרי משסיים בית המשפט את ההליך שבפניו עם מתן גזר הדין וקם מכיסאו אין הוא מוסמך עוד לשנות את גזר הדין. המועד לתשלום הפיצוי נקבע בגדר גזר הדין ושינוי המועד הנו בבחינת שינוי שאין בית המשפט מוסמך להידרש אליו לאחר שסיים את מלאכתו.

אשר לפריסת תשלום הפיצוי לשיעורים, הרי שהסמכות בעניין זה נתונה למרכז לגביית קנסות (ראו: בג"צ 1962/13 ליולקו נ' המרכז לגביית קנסות (18.6.2013). ככל שהחוב יצבור ריבית פיגורים, יהיה המבקש רשאי לפנות בעניין לבית המשפט לביטול הריבית ולמרכז לגביית קנסות לפריסת התשלומים.

לעת הזו הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ו' אב תשע"ח, 18 יולי 2018, בהעדר הצדדים.