ת”פ 50616/07/22 – מדינת ישראל נגד בלאל סוב לבן [הסתיים],עוביידה טוויל
ת"פ 50616-07-22 מדינת ישראל נ' סוב לבן (עציר) ואח'
|
|
6.8.2023 |
|
לפני כבוד השופטת תמר בר-אשר
|
|
המאשימה |
מדינת ישראל |
נגד
|
|
הנאשמים |
1. בלאל סוב לבן [הסתיים] 2. עוביידה טוויל (עציר) |
באת-כוח המאשימה: עו"ד יעל ריצ'קר (פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי))
בא-כוח הנאשם 1: עו"ד חאלד אזברגה
גזר דין - בעניין הנאשם 2
|
על-פי הכרעת הדין מיום 20.7.2023, הנאשם 2 (להלן גם - הנאשם), יליד 1986 (כבן 37), הורשע בהתאם להודאתו בעבירת מתן אמצעים או העמדת אמצעים לארגון טרור, לפי סעיף 23 בחוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016 (להלן - חוק המאבק בטרור).
הודאת הנאשם הייתה במסגרת הסדר טיעון אשר כלל את תיקון כתב האישום בדרך של שינוי סעיף העבירה, אך לא כלל הסכמה בעניין העונש, למעט הסכמה כי המאסר המותנה שייקבע יהיה על כל עבירה לפי פרק ג' בחוק המאבק בטרור. הטיעונים לעונש נשמעו במועד מתן הכרעת הדין.
עובדות כתב האישום המתוקן
2. בחלק הכללי של כתב האישום נאמר כי ארגון חמאס (להלן - חמאס) הוכרז ביום 22.6.2023 כארגון טרור ומאז יום 1.11.2016, עת נכנס לתוקף חוק המאבק בטרור, הוכר חמאס כארגון טרור מכוח הוראותיו. עוד נאמר, כי לשם הגשמת מטרותיו, פועל חמאס בשלושה מישורים משולבים: פעילות טרור צבאית, באמצעות תשתית צבאית, שזו "הזרוע הצבאית" של הארגון; פעילות ארגונית, המושתתת על גיוס תשתית ארגונית, העברת כספי חמאס למשפחות שהידים ואסירים, עריכת קבלות פנים לאסירים משוחררים, ארגון תהלוכות וקידום פעילות באוניברסיטאות ובהר הבית; פעילות אזרחית שחמאס מממן, הכוללת פעילות חברתית, דתית וחינוכית ובכלל זה, פעילות צדקה, ארגון ארוחות איפטאר וחלוקת מזון, הנעשים כחלק מקידום מטרות הארגון והגברת אחיזתו ומעמדו במטרה לקרב את הציבור ולהכשיר את הלבבות לאידאולוגיה של חמאס, לבצר את אחיזתו בקרב האוכלוסייה ולבנות מוסדות לקידום מטרותיו ובכך להרחיב את מעגל התמיכה בו.
הפעילות האזרחית של חמאס מאפשרת גיוס פעילים וכספים לשורות חמאס במטרה להניע תשתיות צבאיות וארגוניות המאפשרות את מימוש ייעודו במאבקו נגד מדינת ישראל. כחלק מהפעילות האזרחית וכאמצעי מרכזי להשגת מטרותיה, עוסק חמאס בפעילות "דעווה". מדובר בתשתית מסועפת של מתן שירותים ותמיכות בתחומי החינוך, הדת, הרפואה והרווחה. מערך זה עוסק בפעילות צדקה והטפה, אשר נועדה להכשרת הלבבות, להגברת התמיכה ואהדת הציבור בארגון וכן להטמעת רעיונותיו וגיוס פעילים נוספים אל שורותיו. כל זאת, לשם קידום מטרות חמאס כחלק מהמאבק במדינת ישראל והפגיעה בריבונותה.
3. פהד שלודי (להלן - פהד) הוא גיסו של הנאשם 1 ופעיל חמאס. במסגרת חברותו בחמאס הורשע בעבירות רצח וניסיון רצח והוא נשא בשני עונשי מאסר עולם. במסגרת "עסקת שליט" הוא גורש לטורקיה. בין הנאשם 1 לנאשם 2 ישנה היכרות ארוכת שנים.
4. ביום 19.3.2022 טס הנאשם 1 לטורקיה (להלן - הביקור הראשון). במהלך ביקור זה הוא נפגש עם פהד שגייס אותו לפעילות בארגון חמאס. בין השאר, פהד הציע לנאשם 1 לרכוש אמל"ח לקידום פעילות צבאית מטעם חמאס בירושלים ולקידום פעילות ארגונית מטעם חמאס והנאשם 1 הסכים לכך. לשם קידום הפעילות, מסר פהד לנאשם 1 מכשיר טלפון ייעודי אשר באמצעותו יוכלו לתקשר ביניהם באופן בלעדי (להלן - הטלפון). ביום 23.3.2022 שב הנאשם 1 לארץ וברשותו הטלפון.
5. כעבור מספר שבועות יצר הנאשם 1 קשר עם פהד באמצעות הטלפון והטיל עליו את המשימות הבאות, לשם קידום פעילות חמאס בירושלים: פתיחת גן ילדים; פתיחת עמותה; הקמת בית תמחוי; חלוקת דגלי אש"ף במצעד הדגלים; ביקור משלחות טורקיות אצל משפחות נזקקות דתיות; איתור וגיוס פעילים שיסייעו לקידום פעילות חמאס בירושלים (להלן - התכנית).
בחודשים מאי ויוני 2022 פנה הנאשם 1 אל סארה זג'ייר וביקש ממנה לקשר בינו לבין משפחות נזקקות דתיות, אך היא סירבה לסייע לו. במהלך תקופה זו פנה הנאשם 1 אל ודיע צלאח מכפר עקב וביקש ממנו סיוע בהקמת גן ילדים. ודיע אמר לו כי הוא חיפש מקום לפתיחת גן ילדים עבור אשתו, אך לא מצא מקום.
6. לשם קידום התכנית פנה הנאשם 1 אל הנאשם 2, סיפר לו על הביקור הראשון וביקש ממנו סיוע בקידום התכניות לשם קידום פעילות חמאס בירושלים. בין השאר ביקש מהנאשם 2 להכין רשימה של שלושה-עשר פעילים שיקדמו את פעילות חמאס בירושלים ובסביבתה (להלן - הרשימה) וכן ביקש שיאתר עובדת סוציאלית אשר תבקר משפחות של אסירי חמאס ותדאג להם. הנאשם 1 סיפר לנאשם 2 כי הוא בקשר עם עמותה טורקית המעוניינת לתרום כסף לנזקקים. הנאשם 2 הסכים לבקשותיו של הנאשם 1 והכין עבורו את רשימת הפעילים המוכרים לו כמי שמזדהים עם רעיונות חמאס ובה הנאשם 2 עצמו, ראמי בראכה, מאמון ע'אזם ואחרים.
ביום 3.6.2022 העביר הנאשם 2 אל הנאשם 1 את הרשימה באמצעות סברי שלודי (להלן - סברי), שלא היה מודע לתוכן הרשימה. עם קבלתה מידי סברי, צילם הנאשם 1 את הרשימה באמצעות מכשיר הטלפון האישי שלו, שמר אותה בתיקייה מאובטחת בטלפון ולאחר מכן קרע אותה.
7. ביום 4.6.2022 טס הנאשם 1 פעם נוספת לטורקיה (להלן - הביקור השני). במהלך ביקור זה פגש הנאשם 1 את פהד והראה לו את הרשימה. פהד העתיק אותה והשניים סיכמו שכדי להימנע מחשיפה, הם יכנו את הפעילים המופיעים ברשימה על-פי מספורם ברשימה. פהד מסר לנאשם 1 שני מכשירי טלפון ייעודיים נוספים וביקש ממנו להעבירם אל מאמון ע'אזם ואל חמזה זג'ייר. בנוסף לכך הורה פהד לנאשם 1 להמשיך בקידום התכנית וכן מסר לו סך 2,000 דולר לשם כיסוי ההוצאות הדרושות לקידום תכניות הארגון. במהלך הביקור השני הודיע הנאשם 1 לפהד כי אינו מעוניין לסייע בקידום פעילות צבאית מטעם חמאס. ביום 11.6.2022 שב הנאשם 1 לארץ כשברשותו שני מכשירי הטלפון הייעודיים וסך 2,000 דולר שקיבל מפהד.
8. כעבור שבוע שוחח הנאשם 1 עם פהד באמצעות הטלפון. פהד הורה לנאשם 1 לפגוש משלחות תיירים טורקיים ולאסוף מהם כספי צדקה עבור משפחות נזקקות מטעם חמאס. הנאשם הסכים לכך ופהד שלח אליו מספרי טלפון של שני אנשי קשר המובילים משלחות תיירים טורקיים. ביום 24.6.2022 נפגש הנאשם 1 עם משלחת תיירים טורקיים בהר הבית, הציג עצמו כמתרים מטעם חמאס ואסף מהם את סכומי הכסף הבאים: כ-10,290 דולר, 5,650 לירות טורקיות, 350 אירו, 200 פרנק שוויצרי ו-50 שקלים (להלן - כספי התרומה). עוד באותו יום פגש הנאשם 1 את איהאב בכיראת בהר הבית והציע לו לעבוד בגן ילדים שיפעל מטעם חמאס, שאותו ביקש הנאשם 1 להקים לבקשתו של פהד, אך איהאב סירב לכך. כעבור מספר ימים פגש הנאשם 1 משלחת תיירים טורקיים נוספת וקיבל מהם תרומה נוספת בסך 500 דולר. כל זאת עשה הנאשם 1 בהתאם להוראותיו של פהד.
9. במהלך חודש יוני 2022, לאחר הביקור השני, פגש הנאשם 1 את חמזה זג'ייר וביקש למסור לו את אחד ממכשירי הטלפון שקיבל, בהתאם להוראותיו של פהד. הנאשם 1 אמר לחמזה זג'ייר כי מדובר במכשיר טלפון מטורקיה שנועד לאפשר תקשורת עם הפעילים הנמצאים שם, אולם זג'ייר סירב לקחת אותו. לאחר הפגישה, הודיע הנאשם 1 לפהד כי זג'ייר סירב לקבל את מכשיר הטלפון ופהד הורה לו למסור אותו לראמי בארכה, אך הנאשם 1 לא עשה כן.
משגבר חששו של הנאשם 1 כי ייעצר בידי כוחות הביטחון ומספר ימים לפני מעצרו, הוא העביר לסברי שקית שבה שני מכשירי הטלפון הייעודיים, סך 2,000 דולר שקיבל מפהד במהלך הביקור השני וכן את כספי התרומה וזאת כדי שיסתיר אותם עבורו.
במהלך חודש יוני 2022 הנאשם 2 השתתף בביקורם של עבד אל חאלק נתשה ואדם נוסף שזהותו אינה ידועה, שנערך בחברון. שניהם אסירי חמאס שהשתחררו מהכלא.
עניינו של הנאשם 1
10. בהתאם להכרעת הדין מיום 30.5.2023, הנאשם 1 הורשע על-פי הודאתו בעבירת חברות ופעילות בארגון טרור, לפי סעיף 22(ב) בחוק המאבק בטרור וכן בעבירת פעולה ברכוש למטרת טרור, לפי סעיף 31(א) בחוק זה. על-פי גזר הדין מיום 13.7.2023, הוא נדון לארבע שנות מאסר בפועל, שמונה חודשי מאסר מותנה, קנס בסך 5,000 ₪ וחילוט הכסף שנתפס ברשותו (12,000 דולר; 5,650 לירות טורקיות; 350 אירו; 50 שקלים).
הראיות לעונש
11. מטעם המאשימה: גיליון מידע פלילי בעניינו של הנאשם, שלפיו לחובתו שלוש הרשעות קודמות, כלהלן: הרשעה משנת 2005 בבית המשפט הצבאי יהודה, בעבירת חברות בהתאגדות בלתי חוקית ובעבירת חיזוק ידיים (סיוע), שבעטיין נדון ל-66 חודשי מאסר בפועל, שנתיים מאסר מותנה למשך חמש שנים וקנס בסך 10,000 ₪; הרשעה משנת 2011 בבית המשפט המחוזי בירושלים, בעבירת איסור פעולה ברכוש למטרת טרור, שבעטיה נדון ל-22 חודשי מאסר בפועל ו-10 חודשי מאסר מותנה למשך שלוש שנים; והרשעה משנת 2016 בבית משפט השלום בירושלים, בעבירות פרסום דברי תמיכה בארגון טרור, הסתה לאלימות ולטרור וגילוי הזדהות עם ארגון טרור שבעטיין נדון ל-12 חודשי מאסר בפועל ול-6 חודשי מאסר מותנה למשך שלוש שנים.
12. מטעם ההגנה: נשמעה עדותה של אשתו של הנאשם, גב' נידא טוויל. בעדותה סיפרה כי יש להם ארבעה ילדים. שלושה בנים בני 3.5, 10 ו-12 ובת בת 5. בעת שהנאשם נעצר, הבן הקטן היה בגן ומאז הוא מרבה לבכות ולשאול על אביו, שהיה מי שהחזיר אותו מהגן. הוא גם הפסיק לאכול ולדבר, פניו נהיו צהובים והוא הרבה לישון, עד כ-16 שעות ביום. היא פנתה אל רופאים ומומחים שבדקו אותו וערכו לו בדיקות שונות, אך כולן היו תקינות. גם הגננת התקשה אליה ואמרה שבנה לא מרגיש טוב ושמצבו בסכנה, הוא לא שיתף פעולה והרבה לישון. בסופו של דבר פסיכולוגית אבחנה שהוא חווה חוויה מאד קשה ושאיבד דבר יקר. לדבריה, הכוונה למעצרו של הנאשם, אביו. היא גם סיפרה ששני הילדים הקטנים מרבים לבכות כל לילה.
טענות הצדדים בעניין העונש ודברי הנאשם
13. טענות המאשימה: באת-כוח המאשימה טענה כי מעשיי הנאשם היו בגדר חתירה תחת יסודות קיומה של המדינה תוך פגיעה בביטחון המדינה, בריבונותה ובשלטון החוק. כן טענה, כי לגבי עבירות הנעברות על רקע אידיאולוגי ולאומני, שיקול ההרתעה הוא השיקול המרכזי.
בעניין נסיבות העבירה הדגישה, כי פהד שאלודה הוא גיסו של נאשם 1 וכי הורשע במסגרת חברותו בחמאס בעבירות רצח וניסיון רצח. הנאשם 1 טס לטורקיה ופגש אותו ויחד הם קדמו פעילות צבאית ואזרחית. הנאשם 1 קיבל מפהד משימות, פעל לקידומן ופנה אל הנאשם 2 בבקשה שיסייע בקידום אותן תכניות שנועדו לקידום פעילות חמאס בירושלים. כך בין השאר, הנאשם 1 התבקש להכין רשימה של פעילים אשר יקדמו את אותה פעילות. בעניין זה פנה הנאשם 1 אל הנאשם 2, כדי שיכין את הרשימה והוא אמנם הכין אותה וכלל בה את עצמו. לאחר מכן, הנאשם 1 טס שוב לטורקיה והעביר את הרשימה לידי פהד.
כמתואר בכתב האישום, הנאשם 1 ביקש מנאשם 2 לבצע מספר משימות. אמנם בסופו של דבר הנאשם 2 ביצע רק אחת, אך לא בשל חרטתו או התעשתותו, אלא מאחר שלא הצליח בשאר המשימות. בפועל, הוא הסכים למלא את המשימות שהנאשם 1 הטיל עליו לפי הנחייתו של פהד. הנאשם 2 אף השתתף בביקור אצל שני אסירי חמאס ששוחררו. באת-כוח המאשימה טענה כי פוטנציאל הנזק למדינה עצום. לפיכך, לנוכח כלל הנסיבות והעונש שהוטל על הנאשם 1, עמדת המאשימה היא כי על מתחם העונש להיקבע בין 18 ל-36 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלווית.
מבחינת נסיבותיו של הנאשם ציינה באת-כוח המאשימה, כי הנאשם הודה, חסך זמן שיפוטי והכיר באחריותו למעשים. עם זאת, לחובתו הרשעות קודמות ממין העבירות שבהן הורשע עתה והוא אף נשא עונשי מאסר ממושכים. לפיכך, בהתחשב גם בשיקול הרתעת הרבים והרתעת היחיד, עמדת המאשימה היא כי יש למקם את עונשו באמצע מתחם העונש ולהשית עליו 26 חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה מרתיע, בהתאם להסכמת הצדדים וקנס.
בעקבות טענותיו של בא-כוח הנאשם, הוסיפה באת כוח המאשימה את שתי ההערות הבאות: ראשית, לא ניתן לומר בוודאות כי הנאשם לא ידע על ביקורו של הנאשם 1 את פהד בטורקיה, כטענת בא-כוחו. שנית, לא ניתן לומר בוודאות כי לא נגרם נזק ממעשיי הנאשם.
14. טענות ההגנה: בא-כוח הנאשם טען כי העיקרון המנחה בעת גזירת עונש הוא עיקרון ההלימה ולכן יש לבחון מה המעשה שעשה הנאשם בפועל. לטענתו, מדובר רק בהכנת אותה רשימת פעילים, אך לא דבר מעבר לכך ולכן מדובר במעשה שהוא ברף התחתון מבחינת סיוע ואמצעים לפעילות טרור. כן טען, כי אף הנאשם 1 הודיע שלא יהיה מעורב בפעילות צבאית, אלא רק בפעילות אזרחית, שכללה תכניות לפתיחת גני ילדים, הקמת בית תמחוי, סיוע למשפחות נזקקות ועוד פעילות הומניטרית מסוג זה. מכל מקום, כל אותם שלושה-עשר אנשים שנכללו ברשימה שהכין הנאשם נעצרו, נחקרו ושוחררו בלי שהוגש נגדם כתב אישום, כך שבפועל, לא נעשה כל מעשה, אלא פעילות שולית וזניחה שלא הניבה דבר. לטענתו, טענות המאשימה לעונש אינן עומדות ביחס מידתי למעשים שהנאשם עשה בפועל וכי אין "לנפח" אותם מעבר לנדרש.
עוד הוסיף בא-כוח הנאשם, כי הנאשם הודה, הכיר באחריות למעשיו ואף התחרט עליהם. בעניין הרשעותיו הקודמות טען בא-כוחו, כי בפועל, העבירה הארגונית האחרונה שעשה הנאשם היא משנת 2005, לפני קרוב לעשרים שנה וכי ההרשעה משנת 2015 עוסקת בהסתה, אך זו אינה אינדיקציה לפעילות במסגרת חמאס. מכל מקום, לאחר מסירת אותה רשימה, הנאשם ניתק את הקשר שהיה לו עם הנאשם 1, שבפועל היה קשר מסחרי, שלא התפתח ממנו דבר.
בעניין נסיבותיו האישיות של הנאשם טען, כי הנאשם המפרנס היחיד של משפחתו. כמו כן ביקש להתחשב במצבו של הבן הקטן, כפי שהדבר עלה מעדותה של אשתו של הנאשם. המשפחה מצויה במצב כלכלי קשה בשל מעצרו של הנאשם, הוא אף הפיק את הלקח ועכשיו הוא רוצה להשקיע במשפחתו ובילדיו, לגדל אותם ולחיות חיים נורמטיביים תקינים.
בעניין מדיניות הענישה, הפנה בא-כוח הנאשם אל שני פסקי הדין הבאים:
ת"פ (מחוזי ב"ש) 18030-07-17 מדינת ישראל נ ג דה (30.5.2019) - הנאשם הורשע על-פי הודאתו בעבירת מתן שירות להתאחדות בלתי מותרת, בכך שסייע בהפצת חומר לימוד באוניברסיטה כדי לטעת רושם שמי שמסייע לסטודנטים זו התאחדות הכותלה איסלמיה, שהוכרזה כהתאחדות בלתי מוכרת. נקבע מתחם בין מאסר מותנה למספר חודשי מאסר בפועל. דובר בסטודנט לרפואה נעדר הרשעות קודמות, אשר לא הייתה מחלוקת כי לא פעל ממניע אידיאולוגי. הרשעתו בוטלה והושתו עליו 120 שעות של"ץ והתחייבות בסך 40,000 ₪.
ע"פ 4359/18 מדינת ישראל נ' אסכאפי (16.5.2019) - דובר במספר עורכי דין שכחלק מעבודתם ביקרו בכלא אסירים בטחוניים מארגון חמאס ומארגון הג'יהאד האיסלאמי ובמסגרת ביקוריהם העבירו אגרות בין האסירים, תמורת תשלום. דובר באגרות שנועדו לקדם את הנהגת ארגוני הטרור, להעביר את הנחיותיה ולאפשר תיאום פעילות של האסירים. הם הורשעו במספר עבירות שעניינן מתן שירות להתאחדות בלתי מותרת. העונשים נקבעו על-פי מספר האגרות שהעביר כל אחד ובהתאם לכך, הושתו עונשי מאסר בעבודות שירות, מאסר מותנה וקנסות.
לבסוף טען בא-כוח הנאשם, כי אזכור העובדה שהנאשם ביקר אסירים משוחררים אינה רלוונטית, מאחר שהמעשה אינו אסור והנאשם אף לא הואשם בדבר בקשר לכך. מכל מקום, לנוכח כלל טענותיו ובהתחשב בהרשעותיו הקודמות של הנאשם, בא-כוחו עתר להסתפק בתקופת מעצרו של הנאשם, שנכון למועד הודאתו ולמועד שמיעת הטיעונים לעונש, כבר היה עצור מעל שנה.
15. דברי הנאשם: הנאשם טען כי לא ידע באופן ברור על מעשיי הנאשם 1. לטענתו, אמנם הנאשם 1 אמר לו שהוא נוסע לטורקיה, אבל הוא לא ידע שזה קשור בפהד וכי עובדה זו הוסתרה ממנו. לדבריו, אילו ידע שמעשיי הנאשם 1 יהיו כפי שהיו בפועל, היה מסרב להיענות לבקשתו. עוד הוסיף, כי אינו אומר כי לא טעה, מכיוון שהוא טעה בכך שלא הבחין בעובדות שהיו בפועל ואף לא שאל שאלות את הנאשם 1. לדבריו, בתקופת מעצרו הוא מפסיד פעמיים, גם מעצם המעצר וגם מכך שהוא מפסיד את החיים של ילדיו.
דיון והכרעה
קביעת מתחם העונש ההולם
16. הערכים החברתיים שנפגעו מהעבירות ומידת הפגיעה בהם: ככלל וכפי שנאמר אף בגזר הדין בעניין הנאשם 1, אף פעילות אזרחית של ארגוני טרור פוגעת בביטחון המדינה, בריבונותה ובשלטון החוק. כפי שנקבע בעניין זה, חומרתה של הפעילות האזרחית של ארגוני הטרור נובעת מכך שבפועל מדובר בפעילות אשר נועדה לסייע לפעילותו של ארגון הטרור ולקדם את מטרותיו (דברי כבוד השופטת ד' ברק-ארז בעניין ע"פ 1784/14 עאשור נ' מדינת ישראל (3.9.2015), פסקאות 47-37 ובעניין ע"פ 2550/14 חמדיה נ' מדינת ישראל (13.10.2015), פסקה 12).
עם זאת, כפי שטען בא-כוח הנאשם, בנסיבות הנדונות פעילותו של הנאשם הייתה יחסית מינורית, וכי התבטאה במסירת רשימת שלושה-עשר פעילים, אשר בסופו של דבר, כך נראה, איש מהם לא נמצא פעיל בפועל. כטענת בא-כוח הנאשם, אשר לא נסתרה, חרף מעצרם של כל השלושה-עשר, היחיד שבסופו של דבר הועמד לדין הוא הנאשם הנדון, שערך את הרשימה. נמצא אם כן, כי מעשיי הנאשם היו בדרגת חומרה נמוכה יחסית וכך גם פגיעתם בערכים המוגנים.
17. מדיניות הענישה הנוהגת: כפי שעולה משני פסקי הדין שאליהם הפנה בא-כוח הנאשם, הענישה בשל העבירה הנדונה, בין בנסיבות קלות יותר ובין בנסיבות חמורות יותר (העברת אגרות בין אסירי ארגוני טרור), יחסית מקלה. דומה אם כן, כי יש ממש בטענתו, כי כבר עתה משך מעצרו של הנאשם חורג ממשך המאסר שמקובל להשית על נאשמים בנסיבות דומות.
18. נסיבות העבירה: בשונה מחלקו הדומיננטי מאד של הנאשם 1, כמתואר בכתב האישום, חלקו של הנאשם 2 הסתכם בחלק מינורי יחסית, אשר כאמור, כלל הכנת רשימת פעילים אפשריים לפעילות אזרחית של חמאס. בפועל, כך נראה, הכנת הרשימה לא הניבה דבר ואף נמצא כי אלו שנכללו בה, ככל הנראה לא היו פעילים בפועל, אף לא בעניינים אזרחייםן.
19. קביעת מתחם העונש ההולם - סיכום: בהתאם לעיקרון ההלימה ובהתחשב בכלל השיקולים שעליהם עמדנו ובהם, הערכים שנפגעו ממעשיי העבירות ומידת הפגיעה בהם, מדיניות הענישה הנהוגה ונסיבות העבירות, מתחם העונש ההולם הוא בין מספר חודשי מאסר, לרבות כמאסר מותנה או בעבודות שירות, לבין כ-18 חודשי מאסר בפועל.
גזירת עונשו של הנאשם
20. נסיבותיו של הנאשם: הנאשם הודה והכיר באחריותו למעשים. על-פי דבריו בבית המשפט, לא מן הנמנע כי אמנם לא הבין כי במעשיו הוא פעל לבקשת אותו פהד ואף לא הבין בזמן אמת את חומרת מעשיו. מכל מקום, בין אם צערו בא בעקבות מעצרו הממושך ובין מטעמים אחרים, ניכר כי עתה, עת הנאשם כבר אב לילדים קטנים, הוא הפנים את חומרת המעשים והפיק לקחים, כך שלא מן הנמנע כי הוא אמנם מצטער על עצם מעורבותו במעשים. כמו כן ניתן משקל לכך שלנאשם ארבעה ילדים קטנים מאד וכפי שניתן היה להתרשם גם מעדותה של אשתו של הנאשם, הם חווים את מעצרו של הנאשם באופן קשה, מעבר לפגיעה הכלכלית בשל מעצרו.
לצד זה נשקלו שלוש הרשעותיו הקודמות של הנאשם בעבירות דומות וחלקן אף חמורות יותר, אשר בעטיין וכמפורט לעיל, נשא בעונשי מאסר משמעותיים (בני 66, 22 ו-12 חודשי מאסר).
21. גזירת עונשו של הנאשם: איזון כל השיקולים שנדונו, תוך שקילת כלל טענותיהם של באי-כוח הצדדים ותוך מתן משקל גם להרשעותיו של הנאשם, אשר חרף תקופות המאסר שנקבעו לגביו, נראה לכאורה, כי לא היה בהן כדי להרתיעו. לאחר שקילת כל האמור, נמצא כי יש להעמיד את עונש המאסר שיושת על הנאשם בחלקו העליון של מתחם העונש ההולם, לצד מאסר מותנה שישמש גורם מרתיע ותוך חיובו בתשלום קנס, אפילו נמוך. לא נמצא מקום לשיקולי שיקום, אך נשקלו לשיקולי הרתעת היחיד והרתעת הרבים.
גזר הדין - סיכום
22. לנוכח כל האמור, על הנאשם נגזרים העונשים הבאים:
א. מאסר בפועל למשך שלושה-עשר חודש, החל מיום מעצר הנאשם ביום 6.7.2022. תקופת המאסר חופפת לתקופת המעצר, ולכן הנאשם ישוחרר במועד מתן גזר הדין.
ב. מאסר מותנה למשך שישה חודשים. הנאשם יישא עונש זה אם תוך שלוש שנים מיום שחרורו מן המאסר יעבור עבירה לפי פרק ג' בחוק המאבק בטרור או ניסיון לעבור עבירה כאמור.
ג. קנס כספי בסך 1,000 ₪, אשר ישולם בחמישה תשלומים שווים, רצופים ועוקבים החל מיום 1.9.2023.
זכות ערעור לבית המשפט העליון תוך ארבעים וחמישה יום.
ניתן היום, י"ט באב תשפ"ג, 6 באוגוסט 2023, במעמד הנאשם ובאי-כוח שני הצדדים, כמפורט בפרוטוקול הדיון מהיום.
תמר בר-אשר, שופטת |