כתב האישום וההליכים

1.             הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירת גידול סמים מסוכנים, לפי סעיף 6 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 (להלן - פקודת הסמים) ובעבירת החזקת כלים להכנת סם שלא לצריכה עצמית, לפי סעיף 10 רישא לפקודת הסמים. על פי עובדות כתב האישום המתוקן, כמספר חודשים עובר ליום 5.8.21 הקים הנאשם, בדירה בה התגורר עם משפחתו, תשתית לצורך גידול שתילי סם מסוכן מסוג קנבוס. ביום 5.8.21 נמצא הנאשם מגדל בדירה 58 שתילי קנבוס, באופן שבחדר אחד נמצאו 44 שתילים ופרחי קנבוס במשקל כולל של 2.82 קילוגרם נטו, שהיו תלויים לייבוש על מתקן ייעודי, ובחדר נוסף 14 שתילים קטנים של קנבוס במשקל כולל של 157 גרם ברוטו. כן החזיק הנאשם בכלים לצורך גידול הסמים, היינו מפוח, 5 מנורות חימום, 5 שנאים ורשת ייבוש.

2.             להשלמת התמונה ייאמר כי הודאת הנאשם באה אגב הסדר טיעון במהלך דיון מוקד, במסגרתו הודה בכתב אישום מתוקן, אך לא הוצגה הסכמה עונשית.

תסקיר שירות המבחן

3.             שירות המבחן הגיש תסקיר ובו פורטו בהרחבה נסיבות חייו של הנאשם. מטעמים של צנעת הפרט לא אפרט יתר על המידה את הדברים (ע"א 6356/20 פלוני נ' מדינת ישראל (21.10.2021)), ובתמצית ייאמר כי הנאשם כבן 30, נשוי ואב לשתי בנות ועובד כשליח. הנאשם לא השלים שירות צבאי מלא ושוחרר לאחר סיום ריצוי עונש מאסר בפועל בגין עריקות. שירות המבחן ציין שבעבר נעשה ניסיון לשלבו במסגרת טיפולית אך הוא לא התגייס להליך והביע עמדה מקלה ביחס לשימוש בקנבוס. אף בהליך זה לא התייצב הנאשם לחלק מבדיקות סמים שנקבעו לו וביחס לעבירות בהן הורשע טען שגידל את הסמים לשימוש עצמי. לאור כל זאת נמנע שירות המבחן מהמלצה טיפולית וצוין שיש צורך בענישה מציבת גבול.

טיעוני הצדדים לעונש והראיות

4.             ב"כ המאשימה הפנה לערכים המוגנים שנפגעו ולחומרה שבעבירת גידול סמים. נטען כי הגם שמדובר במעבדה שהוקמה בבית בו התגורר הנאשם עם בני משפחתו, אין להקל בכך ראש, בין היתר בשל כמות השתילים ומשקלם. ביחס למתחם הענישה הוגשה פסיקה ונטען שהוא נע בין 8 חודשי מאסר שניתן לרצות בעבודת שירות ועד 24 חודשי מאסר בפועל. כן צוין שהנאשם קיבל אחריות חלקית בפני שירות המבחן, אשר התרשם מהיעדר אופק שיקומי, ולכן נדרשת ענישה מרתיעה. בסיכום הדברים עתרה המאשימה לעונש מאסר בפועל למשך 14 חודשים, מאסר על תנאי, קנס, התחייבות וכן פסילת רישיון בפועל ועל תנאי.

5.             ב"כ הנאשם טען ששינוי המדיניות בעבירות הקשורות לצריכה עצמית של קנביס, מעיד על חומרה פחותה גם בגידולו של סם זה. נטען כי נסיבות העבירה קלות יחסית שכן הסם גודל בבית בו התגורר הנאשם ואין מדובר בכמות משמעותית. לאור כך עתר הסנגור, תוך הפניה לפסיקה, למתחם ענישה הנע בין מאסר מותנה ועד למספר חודשי מאסר בעבודות שירות. הסנגור הדגיש כי הנאשם הוא בעל משפחה, עובד לפרנסתו, הודה בעבירות וקיבל אחריות מלאה למעשיו ואינו צורך סמים כיום. לאור כך עתר הסנגור להסתפק בענישה צופה פני עתיד על מנת שלא לפגוע ביכולתו של הנאשם לעבוד.

6.             הנאשם בדברו האחרון הביע צער על מעשיו, ציין שהוא עובד לפרנסת המשפחה ומקיים אורח חיים נורמטיבי. כן ביקש להתחשב במצבו ולהימנע מענישה שתפגע ביכולתו להתפרנס.

דיון והכרעה

קביעת מתחם העונש ההולם

7.             במעשיו פגע הנאשם בערכים של בטחון הציבור ושלומו. הסכנות הטמונות בהחזקת סם וגידולו ידועות ואין צורך להכביר מילים על הנזקים שעלולים להיגרם לחברה ולפרט ממעשים אלו. פעם אחר פעם נפסק שיש לראות בחומרה את עבירות הסמים אשר הפכו מכת מדינה וכי תוצאותיהן הישירות והעקיפות הן הרות אסון לשלומה של החברה, לבריאותה ולביטחונה.

8.             ביחס לנסיבות ביצוע העבירה אציין שככלל, גידול סמים מצריך תכנון מוקדם, לימוד, רכישת ציוד, היערכות והתמדה וכן השקעה כספית לא מבוטלת. עם זאת, במקרה זה, הנאשם גידל את הסמים בביתו ואין מדובר אפוא בדירה ייעודית שנשכרה לשם כך. כמות השתילים (58) אינה מעטה ועל כן פוטנציאל הנזק היה לא מבוטל. לא התעלמתי מהטענה שמדובר בסם מסוג קנבוס, אך עדין מדובר בעבירה בעלת חומרה לא מבוטלת (ראו למשל: ע"פ 6299/20 שחר חן נ' מדינת ישראל (4.2.2021); ע"פ 2596/18 כפיר זנזורי נ' מדינת ישראל (12.8.2018); עפ"ג 50691-05-21 טלאלקה ואח' נ' מדינת ישראל (10.11.2021), פסקה 10). ביחס לסיבת גידול הסמים, אציין שהנאשם הודה שהחזיק בכלים שלא למטרת צריכה עצמית, כך שמסקנה זו יפה מן הסתם גם כלפי הסמים עצמם. עם זאת, לאור היעדר טיעון בעניין זה לא אקבע ממצאים בנושא, כך שסיבת הגידול נותרה ללא הוכחה - לחומרה או לקולה.

9.             מדיניות הענישה בעבירות של גידול וייצור סמים מסוכנים משתנה ממקרה למקרה ותלויה בין היתר בסוג הסם, כמותו ובנסיבותיו של הנאשם (עבר פלילי, שיקום, תסקיר חיובי וכיוצב'). עם זאת, נקבע לא אחת שיש להחמיר עם אלו שמגדלים סמים (ע"פ 5807/17 דרחי ואח' נ' מדינת ישראל (18.6.2018); ע"פ 2596/18 כפיר זנזורי נ' מדינת ישראל (12.8.2018)). במקרים בהם כמות הסם שגודלה הייתה ממשית, הוטלו לרוב עונשי מאסר בפועל ובמקרים רבים אף שלא בעבודות שירות (רע"פ 3841/16 יעקב מזרחי נ' מדינת ישראל (16.5.2016); רע"פ 1787/15 עמר נ' מדינת ישראל (24.3.2015); רע"פ 7005/14 דגן נ' מדינת ישראל (30.11.2014)). כן ראו ע"פ 4387/20 מדינת ישראל נ' טל דרור (8.2.2021), שם צוין כי "יש צורך בהטלת ענישה ממשית אשר תרתיע עבריינים פוטנציאליים מביצוען. זאת, בין היתר במטרה למגר את מעבדות הסמים הפועלות במדינה, המתפשטות כאש בשדה קוצים" (ראו גם רע"פ 3287/21 זארע עתמין נ' מדינת ישראל (15.2.2021); ע"פ 8048/19 פיצ'חדזה נ' מדינת ישראל (4.6.2020)).

10.         לצורך בחינת מדיניות הענישה הנוהגת ניתן להפנות לפסקי הדין הבאים, בשינויים המחויבים: רע"פ 2277/21 אברהם יוחננוב נ' מדינת ישראל (8.4.2021), בו נידון עניינו של נאשם שהורשע בעבירות גידול סמים והחזקת סמים שלא לצריכה עצמית במשקל קילוגרם אחד (לא צוינו מספר השתילים) ונגזרו עליו שישה חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות ועונשים נלווים; רע"פ 513/21 עידן יהושע נ' מדינת ישראל (4.3.2021), בו נידון נאשם שגידל 60 שתילים במשקל כולל של 10 ק"ג והחזיק כלים המשמשים להכנת סם מסוכן, לעשרה חודשי מאסר בפועל וזאת למרות הליך שיקומי שעבר; רע"פ 2151/21 שחף דהן נ' מדינת ישראל (7.4.2021), בו נידון נאשם ל-18 חודשי מאסר בגין גידול 100 שתילי קנבוס במשקל כולל של 23 ק"ג. עברו של הנאשם היה נקי אך התסקיר בעניינו היה שלילי; רע"פ 7009/20 ‏בוריס ישראילוב נ' מדינת ישראל (6.12.2020), בו נידון נאשם שגידל 22 ק"ג קנבוס (לא צוינו מספר השתילים) ל-13 חודשי מאסר בפועל, חרף המלצה חיובית של שירות המבחן; עפ"ג 26985-08-19 ארטיום שטנפר נ' מדינת ישראל (21.11.2019), בו הוטל על נאשם שגידל עשרות שתילים במשקל כולל של 113 ק"ג, צו של"צ ומבחן וזאת בשל שיקולי שיקום; עפ"ג 32119-08-21 אדיר יואב נ' מדינת ישראל (28.10.2021), בו נידון נאשם שגידל 68 שתילי קנבוס במשקל 7.56 ק"ג נטו לשישה חודשי עבודות שירות ועונשים נלווים; עפ"ג 54910-04-21 מדינת ישראל נ' בן עזרי (19.7.2021), בו נידון נאשם שגידל 100 שתילי קנבוס במשקל של כ-17 ק"ג לתשעה חודשי מאסר בעבודות שירות ועונשים נלווים.

11.         לאור כל זאת, אני בדעה שמתחם הענישה ההולם את העבירות מושא ענייננו, בנסיבות ביצוען, נע בין מספר חודשי מאסר שניתן לשאת בעבודות שירות ועד 18 חודשי מאסר בפועל.

קביעת עונשו של הנאשם

12.         על רקע תוכנו של תסקיר שירות המבחן, לא טענו הצדדים לחריגה מהמתחם, אלא הדיון התמקד במיקום העונש בגדרי המתחם. אף אני סבור שעניינו של הנאשם אינו מאפשר מסקנה בדבר סיכויי שיקום ממשיים המצדיקים חריגה לקולה מהמתחם, ומשכך על העונש להיקבע בגדרי המתחם.

13.         לצורך קביעת עונשו של הנאשם הבאתי בחשבון לקולה את גילו, היותו איש משפחה העובד לפרנסתה ואת העובדה שקיבל אחריות למעשיו. מנגד הבאתי בחשבון את עברו הפלילי הכולל עבירת אלימות בגינה נשא עונש מאסר (אם כי חלף מאז זמן לא מבוטל והרשעה זו אף התיישנה). כן הבאתי בחשבון, לחובת הנאשם, את התרשמות שירות המבחן ממנו ואת הסיכון להישנות העבירות. בשקלול נתונים אלו דעתי היא שאין מקום לעונש בכליאה, אשר יהא מחמיר יתר על המידה בנסיבות העניין, אלא ניתן להסתפק בעונש מאסר בעבודות שירות. ביחס לאורך התקופה, התחשבתי בנתוני הנאשם ובעיקר בעובדה שענישה מחמירה תפגע במשפחה מבחינה כלכלית. עם זאת, אין מקום לעונש בתחתית המתחם אלא קרוב לכך (ראו בהשוואה: ע"פ 652/23 עבאס מחאג'נה נ' מדינת ישראל (24.4.2023); ע"פ 280/23 מדינת ישראל נ' Ibrahim Yahia Alnour Abker (18.5.2023), פסקה 9). בעניין זה אדגיש עוד שעל מנת להימנע מפגיעה קשה מידי בנאשם, אמנע מפסילת רישיון נהיגה ואסתפק בעונש פסילה מותנה.

14.         סיכומו של דבר, לאחר שבחנתי את מכלול השיקולים, הן לקולה והן לחומרה, אני מטיל על הנאשם את העונשים הבאים:

        א.        חמישה חודשי מאסר. הנאשם יישא עונש זה בעבודות שירות בהתאם לחוות דעת הממונה החל מיום 7.8.23. ביום זה יתייצב הנאשם במשרדי הממונה- יחידת ברקאי- עבודות שירות שלוחה צפון- מתחם כלא מגידו. מובהר לנאשם שעליו לבצע את העבודות לשביעות רצון הממונה וכי אם לא יעשה כן ניתן יהיה להפקיע את העבודות מנהלית והוא יאלץ לשאת ביתרת התקופה בבית מאסר.

         ב.         מאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור במשך שנתיים כל עבירה על פקודת הסמים שהיא פשע.

          ג.         קנס בסך 4,000 ₪. הקנס ישולם בשמונה תשלומים שווים ורצופים מיום 1.9.23 ובכל -1 לחודש שלאחריו. לא ישולם אחד התשלומים או יותר במועדו, תעמוד היתרה לפירעון מידי.

         ד.         אני מורה על פסילת רישיון הנהיגה של הנאשם לתקופה בת 4 חודשים וזאת על תנאי כאשר התנאי הוא שלא יעבור בתוך שנתיים כל עבירה על פקודת הסמים.

בחלוף תקופת הערעור, ניתן להשמיד את הסמים ואת הציוד.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 ימים.

המזכירות תשלח את גזר הדין לממונה למעקב.

ניתן היום, כ"ב סיוון תשפ"ג, 11 יוני 2023, במעמד הצדדים.