1

 

 

נוכחים:

 

מטעם המאשימה: עו"ד נוח רחאל
מטעם הנאשמת: בעצמה וב"כ עו"ד ראיד עמרי בשם עללא סלימאן מטעם הסנגוריה הציבורית

 

 

 

 

גזר דין

 

כתב האישום:

1.         הנאשמת הורשעה על פי הודאתה בעבירה של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, עבירה לפי סעיף 7(א)+7(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973.

 

2.         עובדות המקרה פורטו בהרחבה בכתב האישום. בקליפת האגוז יאמר, כי בתאריך 3.4.11 משהגיעה הנאשמת לביקור אסיר בבית כלא "צלמון" החזיקה באיבר מינה סמים מסוכנים.

 

טיעונים לעונש מטעם הצדדים:

 

3.         התביעה הדגישה את חומרת העבירה שבה הורשעה הנאשמת וציינה כי היא נעדרת עבר פלילי.

התביעה הפנתה לאמור בתסקיר שירות המבחן, ציינה כי בהתאם לחוות הדעת של הממונה על עבודות שירות, היא לא נמצאה כשירה לבצע עבודות שירות. בהתאם לחוות דעת הפסיכיאטרית הנאשמת כשירה לעמוד לדין.

התביעה עתרה להטלת מאסר בפועל לתקופה מעל שישה חודשים, מאסר על תנאי וקנס.

 

4.         הסנגור ביקש להתחשב בהודאת הנאשמת בהזדמנות הראשונה .

הסנגור ביקש להתחשב בנסיבותיה האישיות הקשות של הנאשמת, היותה כבת 44 שנים גרושה אשר עברה הליך גיור.

2

הסנגור ביקש להתחשב במצבה הנפשי, והעובדה שהיא מקבלת קצבת מל"ל בשל בעיות נפשיות.

הסנגור הפנה לפסיקה וביקש לאפשר לנאשמת להשתקם ולהסתפק בהטלת מאסר מותנה והתחייבות בלבד.

 

5.         הנאשמת הביעה חרטה על מעשיה וטענה כי היא ביצעה את העבירות תחת איומים.

 

דיון:

קביעת מתחם העונש:

6.         העיקרון המנחה בענישה בהתאם להוראות חוק העונשין (תיקון מס' 113), התשע"ב-2012, הוא עקרון ההלימה, "לפיו נדרש יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה ואשם הנאשם לבין חומרת העונש שיוטל עליו" (ראו דברי ההסבר לסעיף 40ב בהצעת חוק העונשין (תיקון מס' 92) (הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה), התשס"ו - 2006).

 

7.         בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין, על בית המשפט לגזור עונשם של נאשמים לפי שלבים.      בע"פ 1323/13 רך חסן ואח' נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 5.6.2013) נקבע כדלקמן:

                        "במנגנון תלת-שלבי שראשיתו בקביעת מתחם העונש ההולם וסופו בקביעת העונש           המתאים לנאשם בתוך המתחם שנקבע, תוך אפשרות לחרוג מהמתחם משיקולי שיקום (לקולה) או הגנה על שלום הציבור (לחומרה)". 

 

8.         הנאשמת הורשעה על פי הודאתה בעבירה של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית, באיבר מינה עת הגיעה לבקר אסיר בכלא. הנאשמת החזיקה סמים מסוג חשיש במשקל 22.4579 גרם נטו, קוקאין במשקל 4.1873           גרם נטו ו- 14 ריבועי נייר של סם מסוכן.    מדובר בעבירה חמורה של החזקת סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית. בית המשפט מודע למשמעות של סמים בין כותלי הכלא, דבר אשר עלול להפר את השלטת הסדר בבית הסוהר, שיש בו כדי לפתוח פתח לאלימות יתרה בין האסירים.

 

3

9.         הפסיקה קובעת, כי יש להחמיר בעונשם של העבריינים הנותנים ידם בסם, בפרט כאשר מדובר בנסיבות הקשורות בכלא. בע"פ 6143/03 יאיר פורטל נ' מדינת ישראל, פ"ד נח (2), 614 ,עמ' 616-617 , נקבע בעניין זה כדלקמן:

"תופעת הברחתם של סמים אל בין כתלי הכלא, מוכרת וידועה, וחרף המאמצים הבלתי-נלאים שעושה שירות בתי הסוהר כדי להדבירה, נראה כי יעד זה רחוק מהשגה. לפיכך, כשנלכדים אדם או חבורה אשר קשרו קשר לבצע עבירה מסוג זה, נכון יעשה בית המשפט המוסמך אם יכביד עליהם את ידו, הן כדי לגמול להם על חטאתם, וגם כדי לטעת בתודעת הרבים מהו המחיר אותו עלול לשלם מי שנוטל על עצמו את הסיכון של החדרת סמים לבית סוהר."

 

9.         מדיניות הענישה הראויה, בגין העבירות שבהן הורשע הנאשם, היא מחמירה ומחייבת הטלת עונשים מרתיעים:

            א.        ע"פ (נצרת) 001168/06 קוליקוב לאוניד נגד מדינת ישראל (פורסם בנבו, מיום                27.6.06), בית המשפט המחוזי דן בערעור על גזר דין שניתן בגין החדרת סמים                  לכלא במסגרת ביקור אסיר. המערער החזיק 3 ריבועי נייר שהכילו סם מסוג                 L.S.D. כב' השופט יצחק כהן דן בחומרת מעשי החדרת סמים לכלא ודן במדיניות               הענישה המתבקשת:

"ככלל, עונש מאסר של 12 חודשים לריצוי בפועל בתוספת מאסר מותנה לתקופה זהה, כשמדובר בעבירה של החדרת סמים אל תוך כתלי בית הכלא, איננו עונש חמור המצדיק התערבות ערכאת הערעור.".

 

            ב.         ע"פ (נצרת) 1277/06 מחמוד סחאר נגד מדינת ישראל , פורסם באתר נבו (מיום                          24.10.06), בית המשפט המחוזי דן בערעור על גזר דין שניתן בגין החזקת סם מסוג                   הירואין במשקל 12.221 גרם נטו, עת היה המערער אסיר בכלא. בית המשפט קבע                         כי עונש של 18 חודשי מאסר בפועל ו-6 חודשי מאסר על תנאי שנגזרו על המערער,                     אין בו חומרה מצדיקה התערבות.

 

4

ג.         עפ"א (נצרת) 159/09 קאיד סלאמה נ' מדינת ישראל, תק-מח 2009(1), 8954, המערער הורשע על פי הודאתו בבית משפט השלום בטבריה בעבירה של אחזקת סם מסוכן לצריכה עצמית לפי סעיפים 7 (א)+(ג) סיפא. המערער החזיק מסם מסוג הרואין במשקל 0.202 גרם. בית משפט השלום גזר על הנאשם עונש מאסר לתקופה של 20 חודשים, מתוכם 8 לריצוי בפועל והיתרה על תנאי למשך 3 שנים, עונש מאסר על תנאי של 6 חודשים למשך 3 שנים בגין עבירות סמים.

                        בית המשפט המחוזי, דחה את הערעור, בין היתר בהתחשב בסוג הסם שנתפס אצל המערער, עברו הפלילי העשיר, ביצוע העבירה בין כותלי בית הכלא בו        ריצה מאסר והעובדה כי ביצע את העבירה על אף מאסרים מותנים שהיו תלויים       ועומדים נגדו.

 

                        על פסק הדין של בית המשפט המחוזי הוגשה בקשת רשות ערעור לעליון ברע"פ 2408/09 קאיד סלאמה נ' מדינת ישראל (לא פורסם ניתן ביום 28.7.2009) בית המשפט העליון אישר את גזר הדין כפי שניתן ודחה את בקשת רשות הערעור.

 

10.                נוכח האמור לעיל, אני קובע כי בהתאם לסעיף 40 יג' לחוק העונשין,   מתחם העונש ההולם לעבירה שבה הורשעה הנאשמת , נעה בין מאסר בפועל של שנה                                 למאסר בפועל של 3 שנים.

 

נסיבות הקשורות בביצוע העבירה:

11.       בהתאם לסעיף 40 ט' לחוק העונשין, בגזירת העונש המתאים לנאשמת, בגדר מתחם העונש    ההולם, יש לתן את הדעת לנזק שנגרם מביצוע העבירה ולסיבות שהביאו את הנאשמת       לבצע את העבירות.

א.      הנזק שהיה צפוי להיגרם מביצוע העבירה; רבות נאמר אודות הנזק שנגרם לסדר           הציבורי בתוך הכלא בשל השימוש בסמים והחזקת סמים.

ב.      הנאשמת הסבירה בטיעוניה לעונש כי ביצעה את מעשיה תחת איומים - אין ביכולתי לקבל טענה זו משלא הוגשו כל ראיות המאששות אותה.

ג.       התכנון שקדם לביצוע העבירה; כמות הסם, סוג הסם ונסיבות החדרת הסמים לאיבר מינה של הנאשמת מעידים על התכנון שקדם לביצוע העבירה.

5

ד.      הנאשמת ביצעה את העבירה בגפה, לא הובאה בפני ראיה של ממש המצביעה על מצב דברים שונה.

 

 

נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה:

12.       בהתאם לסעיף 40 יא' לחוק העונשין, בגזירת העונש המתאים לנאשמת, בגדר מתחם העונש ההולם, יש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה במסגרת זו מן הראוי לתת את הדעת לנסיבות הבאות:

א.        הפגיעה של העונש בנאשמת, לרבות גילה- עונש מאסר בפועל, יפגע בנאשמת                 במיוחד לאור גילה ונסיבותיה האישיות.                   

ב.         נטילת האחריות של הנאשמת על מעשיה - הנאשמת נטלה אחריות על מעשיה בבית המשפט ובפני שירות המבחן.

            ג.         עבר פלילי - לנאשמת אין כל עבר פלילי וזוהי מעידתה הראשונה.

ד.         נסיבותיה האישיות של הנאשמת- מתסקירי שירות המבחן שהוגשו לבית המשפט עולות נסיבות אישיות קשות. הנאשמת כבת 44 שנה גרושה ואם לארבעה ילדים אשר עברה גיור. הנאשמת במעקב פסיכיאטרי ובשל בעיות נפשיות והיא לא נמצאה מתאימה לריצוי מאסר בעבודות שירות.

                        שירות המבחן התחשב בהתרשמות גורמי הטיפול השונים מנזקקותה של הנאשמת    לטיפול ושיקום נפשי לצד נכונותה לערוך שינוי במסגרת דיור לחולי נפש. שירות           המבחן התרשם כי ענישה בדרך של עבודות שירות יש בה כדי להביא לנסיגה            במצבה הנפשי והמליץ על הטלת צו מבחן ומאסר מותנה.

 

13.       אין ביכולתי לקבל את המלצת שירות המבחן וחומרת המעשים מובילים לשליחת הנאשמת לריצוי עונשה מאחורי סורג ובריח. יחד עם זאת, במקרה דנן, קיימים שיקולים אשר מצדיקים סטייה מהמתחם הענישה תוך התחשבות במצב הנפשי של הנאשמת.

 

14.       בהתחשב בהודאת הנאשמת , ובטיעוני שני הצדדים לעונש, אני דן את הנאשמת לעונשים      הבאים:

6

א.         אני מטיל על הנאשמת מאסר לתקופה של 13 חודשים, מהם 7 חודשים בפועל והיתרה            על תנאי, למשך 3 שנים החל מהיום, והתנאי שלא תעבור ותורשע על כל עבירה על פקודת הסמים המסוכנים מסוג פשע.

            ב.         אני מטיל על הנאשמת מאסר על תנאי של 4 חודשים למשך 3 שנים החל מהיום,                      שלא תעבור ותורשע על עבירה על פקודת הסמים המסוכנים מסוג עוון.

 

מוצג סמים - להשמדה.

 

זכות ערעור בתוך 45 ימים לבית משפט מחוזי.

 

 

 

ניתנה והודעה היום ט"ו תמוז תשע"ד, 13/07/2014 במעמד הנוכחים.

 

 

 

[פרוטוקול הושמט]

 

החלטה

 

נוכח מצבה הכלכלי הקשה של הנאשמת, ולפנים משורת הדין, מצאתי שלא להטיל הפקדה או חתימה של ערבות צד ג'.

 

הנאשמת תיאסר כעת, אולם המשך מאסרה ידחה בכפוף למילוי התנאים הבאים:

 

1.         הנאשמת תתייצב לריצוי עונשה בתאריך 1.9.14 עד השעה 11.00 בכלא "צלמון" או בהתאם להוראות שתקבל מקצין שב"ס במסגרת מיון מוקדם של אסירים.

 

7

2.         הנאשמת תחתום על התחייבות להתייצב להמשך מאסרה ו/או לכל דיון שיקבע בעניינה בבית המשפט, ההתחייבות תהא על סך 3,000₪.

 

3.         תשומת לב הנאשמת, לאפשרות כי תפנה לשב"ס בבקשה לערוך לה מיון מוקדם בטרם מאסרה. טלפון - 08-9787336. פקס - 08-9194028.

 

 

 

 

ניתנה והודעה היום ט"ו תמוז תשע"ד, 13/07/2014 במעמד הנוכחים.