1.      הנאשם הורשע, על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בעובדות כתב האישום שהוגש נגדו (להלן: "התיק העיקרי"), ובעובדות כתב אישום מתוקן בת"פ 33408-06-22 (בית משפט השלום כפר סבא) (להלן: "תיק הצירוף").

2.      כמפורט בעובדות כתב האישום בתיק העיקרי, ביום 18.10.22, בשעה 01:10 בעודו נתון בתנאים מגבילים ופסול מנהיגה, ישב הנאשם ברכב מסוג BMW. כשהבחין בניידת משטרה שהתקרבה לרכבו, החל לנסוע במהירות משטח כורכר לרחובות העיר רמלה. הנאשם המשיך בנסיעה, חצה רמזור אדום, כשהשוטרים דולקים אחריו, וכורזים לו לעצור את רכבו. חרף האמור, הגביר הנאשם את מהירות נסיעתו, נסע באופן פרוע וגרם לכלי רכב לסטות ממסלולם. בשלב זה, איבדו השוטרים קשר עין עם הנאשם. כשעה לאחר מכן, בסביבות השעה 02:11, הגיע הנאשם לרחוב יוספטל בעיר רמלה, אחד השוטרים שהיה במקום (להלן: "השוטר ירין") כרז לו וסימן לו בידו לעצור. בתגובה, האיץ הנאשם את מהירות רכבו, שהגיעה לפרקים עד 157 קמ"ש, חצה רמזור באור אדום, חצה בחדות שלושה נתיבים, תוך שאילץ רכבים אחרים לבצע בלימת חירום, כל אותה עת השוטר ירין דלק אחריו. כעבור זמן קצר, הגיע הנאשם בנסיעה מהירה לאזור מושב סמוך, בשלב זה חסם השוטר ירין את נתיב נסיעתו באמצעות הניידת. בתגובה, עבר הנאשם לנתיב הנגדי, נסע לכיכר ונסע לאורכה בניגוד לכיוון התנועה. הנאשם המשיך בנסיעתו הפרועה תוך חציית צומת ברמזור אדום ונסיעה בניגוד לכיוון התנועה. בשעה 02:35 או בסמוך לכך, הגיע הנאשם לתחנת דלק, החנה את הרכב ונעל אותו. כעבור זמן קצר, כשהגיעו שוטרים למקום, וזיהו את רכב הנאשם, נעצר כשמפתחות הרכב בכיסו. בגין מעשיו אלו הורשע הנאשם בעבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, לפי סעיף 332(2) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן-החוק); הפרת הוראה חוקית, לפי סעיף 287(א) לחוק; שיבוש מהלכי משפט, לפי סעיף 244 לחוק; נהיגה בזמן פסילה, לפי סעיפים 67 ו-40א(א)(1) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] (להלן: "הפקודה").

כמפורט בעובדות כתב האישום המתוקן בתיק הצירוף (העבירות בו בוצעו במועד מוקדם יותר מאלו בתיק העיקרי), ביום 23.5.22, בשעה 23:10, בעודו פסול מנהיגה, נהג הנאשם ברכב בבעלות אביו, כשלצדו ישבה א.ו., בכביש 40 ליד כפר סבא. באותה עת חלפה במקום ניידת אזרחית, ובשל חשדם של השוטרים שהיו בניידת, הם חסמו באמצעותה את נתיב נסיעתו של הנאשם, כרזו לו לעצור והפעילו אורות כחולים מהבהבים. הנאשם עצר את נסיעתו. השוטרים הזדהו בפני הנאשם כשוטרים בתפקיד, וביקשו ממנו להזדהות. כשווידאו את זהותו הודיעו לו כי נוהג בפסילה, הורו לו לכבות את הרכב ולצאת ממנו. הנאשם עשה כדרישתם, אך בהמשך כשאחד השוטרים היה עסוק בהכוונת התנועה, ושוטר אחר עמד בסמוך למכסה המנוע הקדמי, התניע הנאשם לפתע את הרכב, נסע במהירות לאחור תוך שמתעלם מצעקות השוטרים, ופגע באמצעות חלקו האחורי של הרכב בשוטר אלישע איסקוב שנפל לקרקע ונחבל. לאחר מכן, המשיך בנסיעה מהירה קדימה באופן שסיכן את השוטר יעקב לוין, שהדף עצמו לאחור כדי שלא להיפגע. הנאשם המשיך בנסיעה במהירות מופרזת מקסימלית של כ-159 קמ"ש, עד שהגיע לעיר תל אביב. גם שם, לא שעה לקריאות שוטרים שכרזו לו לעצור, הוסיף לנהוג במהירות ובפראות בכבישים עירוניים, לא נתן זכות קדימה להולכי רגל במעבר חציה שנאלצו לנתר ממקומם על מנת שלא להיפגע. כשהגיע לרחוב ללא מוצא, עצר את הרכב, יצא ממנו והחל לברוח רגלית מהמקום עד שנעצר. כתוצאה מהפציעה המתוארת סבל השוטר איסקוב מכאבים, פונה לבית החולים שם טופל תרופתית וידו הימנית גובסה. בגין מעשיו אלו הורשע הנאשם בעבירות של מעשי פזיזות ורשלנות ברכב לפי סעיף 338(א)(1) לחוק; פציעה לפי סעיף 334 לחוק; נהיגה בזמן פסילה לפי סעיפים 67 ו-40א(א)(1) לפקודה.

3.      ביום 19.6.23 הגיעו הצדדים להסדר טיעון, לפיו עותרת המאשימה לעונש ראוי בן 36 חודשי מאסר וענישה נלווית, ההגנה חופשיה בטיעוניה, פרט לרכיב פיצוי מוסכם לשוטר בסך 1,000 ₪ ומחיקת הבקשה לחילוט שבתיק הצירוף בכפוף לחילוט ערבויות בסך 9,000 ₪.

תמצית הטיעונים לעונש

4.      ב"כ המאשימה, עו"ד שירי, עמדה על חומרת מעשי הנאשם שמעל באמון שנתן בו בית המשפט, בכך שנהג בזמן פסילה ובניגוד להוראה חוקית, על הדמיון בין מעשיו בשני התיקים וחומרתם. עוד עמדה על הסיכון הרב שנבע מנהיגתו הפרועה, פוטנציאל הסיכון הגבוה, והפגיעה בערכים המוגנים שהם הגנה על חייהם, שלומם של המשתמשים בדרך ושל כוחות המשטרה, פגיעה בשלטון החוק ופגיעה באמון בבית המשפט. לטענתה, שילובן של העבירות מלמד כי מידת הפגיעה בערכים המוגנים גבוהה.

המאשימה עתרה לשני מתחמי ענישה נפרדים, בתיק העיקרי למתחם הנע בין 48-24 חודשים, ובתיק הצירוף למתחם הנע בין 36-12 חודשים. בהתחשב בהודאתו בשני התיקים וצירופם, היעדר עבר פלילי אך בשים לב לעברו התעבורתי (11 הרשעות קודמות) ולהיעדר אופק שיקומי, עתרה לעונש ראוי כולל של 36 חודשי מאסר ולענישה נלווית, לרבות עונשי פסילה.

5.      ב"כ הנאשם, עו"ד נעאמנה, הדגיש בטיעוניו כי הנאשם בחר "לנקות שולחן" בשלבים מוקדמים של ההליך, מתחרט חרטה כנה על מעשיו, וחסך חיסכון משמעותי בזמן שיפוטי. הנאשם צעיר, ללא עבר פלילי, עברו התעבורתי אינו מכביד, והוא עצור לראשונה בחייו תקופה ממושכת של כתשעה חודשים. לדבריו, תקופת מעצרו טלטלה אותו ומהווה גורם הרתעה מוחשי, והנאשם מבטא מוטיבציה להשתלב בהליך טיפולי בבית הסוהר. עוד הוסיף כי בעקבות מעצרו צבר חובות והעסק שהיה בבעלותו נסגר.

ב"כ הנאשם עמד על הקשיים הראייתיים שעמדו בבסיס תיקון עובדות תיק הצירוף, ועל הנסיבות המקלות לדבריו בעבירות התיק העיקרי - האירוע ספונטני, העבירות בוצעו בשעת לפנות בוקר בה אין תנועה ערה, ותוצאות התנהגותו אינן קשות. ב"כ הנאשם לא התעלם מהעובדה שביצע את העבירות בתיק העיקרי בעודו בתנאים מגבילים שנקבעו בתיק הצירוף, אך נוכח נתוניו החיוביים סבור שאין להחמיר עמו, וכי העונש הראוי הכולל נע בין 14-15 חודשי מאסר.

הנאשם בדברו האחרון נטל אחריות, הצר על מעשיו ולדבריו משתתף בהליך טיפולי.

דיון והכרעה

קביעת מתחם העונש ההולם

6.      העונש הראוי אליו עותרת המאשימה אינו פוטר את בית המשפט מקביעת מתחם ענישה בהתאם להוראות תיקון 113 לחוק, ובענייננו מאחר שמדובר בשני תיקים שונים, ובשני אירועים נפרדים, ייקבעו בעניינם שני מתחמי ענישה, וייגזר בגינם עונש כולל אחד.

7.      מעשיו של הנאשם קשים וחמורים, ופגעו פגיעה מוחשית בשלטון החוק והסדר הציבורי, בביטחונו ושלומו של ציבור המשתמשים בדרך ובעבודת השוטרים הממלאים תפקידם לצורך הגנה על ביטחון הציבור ואכיפת שלטון החוק. הנאשם ביצע בשני מועדים שורה ארוכה של עבירות תעבורה במטרה להתחמק מנציגי שלטון החוק.

בפסיקה מקיפה ועקבית, שב וחזר בית משפט העליון על הצורך לנקוט מדיניות ענישה מחמירה במיוחד ביחס לעבירות שעניינן נהיגה פרועה ונטולת רסן בכבישי הארץ, המתבצעות תוך סיכון ממשי של חיי אדם- הן של נהגים אחרים בכביש, הן של הולכי רגל, והן של גורמי אכיפת החוק- הנעשית תוך התעלמות מכללי הבטיחות והחוק, ומהוראות וציווי הגורמים המופקדים על אכיפתם. ראה דברי כב' השופט עמית בע"פ 1919/22 מקדשי נ' מדינת ישראל, פסקה 15 (2.8.22) (להלן: "עניין מקדשי")):

"אין צורך להכביר מילים על אודות הסכנה הכרוכה במרדף. סכנה לעוברי אורח ולמשתמשים בכביש, וסכנה לשוטרים - הן אלה שדולקים אחר הרכב הנמלט והן אלה שפורסים מחסום כדי לסגור בעד הרכב הנמלט, ולמרבה הצער, אך לאחרונה קיפחו שוטרים את חייהם בעקבות ניסיונות הימלטות ומרדף. כאשר שוטר מורה לאדם לעצור בשולי הדרך - יש לעצור. כך, חלק ופשוט. כאשר אדם נמלט תוך כדי מרדף, הוא מעיד על עצמו שהוא נכון לסכן חיי אדם, ובשפת הרחוב "הוא לא רואה ממטר", והעיקר מבחינתו הוא למלט את עצמו. אכן, ההימלטות היא פעמים רבות "ספונטנית", בהחלטה של שניה, אך הדבר מעיד על הלך החשיבה הבלתי נורמטיבי בעליל של הנמלט... דומה כי תופעת המרדפים אך החמירה, יצאה מתחומי הנגב ונפוצה בכל הארץ. הצבת מחסום משטרתי הפכה למרבה הצער למלאכה שיש סיכון בצידה, ועל הענישה בעבירות הכרוכות במרדף לשקף את תרומת בתי המשפט בהגנה על הציבור ועל השוטרים העושים מלאכתם. כפי שנאמר פעמים רבות בפסיקה, "חברה מתוקנת לא יכולה להשלים עם תופעות של נהיגה פראית וביריונית אשר מסכנת את ביטחון ציבור הנהגים ועוברי הדרך""

(עוד ראו ע"פ 10149/08 מדינת ישראל נ' גוואד סולימאן (24.03.09); ע"פ 4763/17 ותד נ' מדינת ישראל (29.1.2018); ע"פ 5626/14 מרק לנקין נ' מדינת ישראל (02.08.2015) (להלן: "עניין לנקין"))

8.     בענייננו, הנאשם הורשע בשני אירועים שבמהלכם ביצע עבירות תעבורה חמורות ומסוכנות. הנאשם, שנפסל כחודשיים לפני כן לנהיגה, ביצע תחילה את העבירות מושא תיק הצירוף, נהג, ברכבו של אביו, בעודו פסול נהיגה, בשעת לילה (23:10), בסמוך לעיר כפר סבא, כשלצדו נוסעת נוספת. משהבחינו בו שוטרים והורו לו לעצור, עצר את רכבו, אך בהמשך ניצל בשעת כושר, בעת שהשוטרים היו עסוקים בהכוונת התנועה, התניע את הרכב במפתיע ונסע במהירות לאחור, תוך שהתעלם מקריאות השוטרים, במהלך הימלטותו פגע באחד השוטרים, והמשיך בנהיגתו הפרועה כברת דרך ארוכה עד העיר תל אביב. הנאשם לא הסתפק בכך, לא שעה להוראות השוטרים והמשיך בנסיעתו הפרועה, בכבישים עירוניים, במהירות מופרזת שהגיעה עד 159 קמ"ש, תוך שהוא מסכן סיכון ממשי הולכי הרגל שעברו במקום. הנאשם יצא מרכבו רק לאחר שנכנס לרחוב ללא מוצא, וניסה להמלט רגלית עד שנעצר.

9.      נסיבות מעשיו בתיק זה חמורות אף יותר, לאחר שנעצר בתיק הקודם, שוחרר בתנאים מגבילים אך אלו לא הרתיעוהו מלהמשיך ולנהוג בפסילה. הנאשם הפגין זלזול בחוק ובהוראותיו. שוב, ניסה להמלט משוטרים בנהיגה פראית, וגם לאחר שהתחמק מהשוטרים, ויכול היה לעצור את הרכב ולחזור לביתו, אותר כעבור שעה נוהג ברכבו, ולא שעה להוראות השוטרים, שנאלצו לדלוק אחריו דקות ארוכות. במהלך הדרך עמדו בפני הנאשם מספר רב של הזדמנויות לעצור את רכבו אך הוא בחר להמשיך וליטול סיכונים כשהוא מודע לכך שמשתמשי הדרך יעמדו בסכנת חיים כתוצאה מנהיגתו הפרועה. אך במזל הנזק שנגרם ממעשיו, פציעת השוטר באופן לא חמור, לא הסתיים בתוצאה טראגית יותר. פוטנציאל הנזק ממעשיו גבוה. העובדה שחלק מהמעשים בוצעו בשעת לילה אין בה כדי להקל מחומרת מעשיו.

10.  בהינתן חומרת נסיבות מעשיו בשני התיקים, הדמיון בנסיבות המעשים, זלזול והעדר מורא מהחוק ונציגיו, פציעת השוטר ונסיבות נהיגתו הפרועה, אני קובעת כי מידת הפגיעה בערכים המוגנים היא בעצימות גבוהה.

מדיניות הענישה הנוהגת

11.  אומר כבר עתה שלהשקפתי העונש שאליו עותר המאשימה, מאסר בן 36 חודשים, מקל עם הנאשם ולא נותן ביטוי מספק לחומרת מעשיו. צירוף שני התיקים לבדו אינו יכול לשמש טעם טוב להקל עימו, אדרבא, הסתכלות על המעשים כמכלול אחד מוסיפה להם נופך של חומרה. כזכור, הנאשם הורשע, מלבד עבירות הנהיגה, בעבירות חמורות של נהיגה תחת פסילה ופציעת השוטר.

12.  מדיניות הענישה הנוהגת בעבירות ממין דא מלמדת על מגמת החמרה. רמת הענישה כוללת, על דרך הכלל, עונשי מאסר משמעותיים תוך מתן משקל לנסיבות ביצוע העבירה, טיב הנזק שנגרם ונסיבותיו האישיות של המבצע. כזכור, העונש הקבוע לצד העבירה של סיכון אדם בנתיבה תחבורה הוא עשרים שנות מאסר.

אשר לתיק הצירוף -אפנה לעניין מקדשי, שם נדחה ערעורו של נאשם שהורשע בעבירות של מעשי פזיזות ורשלנות, חבלה בכוונה מחמירה, התחזות, הכשלת שוטר בשעת מילוי תפקידו, נהיגה בפסלות, נהיגה במהירות העולה על המהירות המותרת ועבירות נלוות. בית המשפט המחוזי קבע מתחם ענישה הנע בין 50-22 חודשים, וגזר עליו מאסר בן 26 חודשים. ערעורו נדחה תוך שנקבע שהעונש שהושת על המערער "מתון ביותר" ו"מקל מאוד";

אשר לתיק זה- אפנה לע"פ 4626/20 יצחק גולדשטיין נ' מדינת ישראל (4.4.2021), שם נדחה ערעורו של נאשם, שהורשע לאחר שמיעת ראיות, בעבירות של סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה והיזק לרכוש במזיד. הנאשם ניסה להמלט ממאבטחים בתחומי בית חולים, פגע בשלושה אזרחים וגרם נזק לרכב. הנאשם בן 23, בעל עבר פלילי ותעבורתי מכביד, לא נטל אחריות על מעשיו. נקבע מתחם ענישה שנע בין 20-60 חודשי מאסר ונגזרו עליו 36 חודשי מאסר בצירוף רכיבי ענישה נלווים הכוללים פסילת רשיונו ופיצוי;

עניין לנקין בו נדון ערעורו של נאשם שהורשע בנהיגה פרועה בנסיון להמלט משוטרים, חצה חמישה צמתים אדומים, נסע על שטחי הפרדה ומדרכות והתנגש בניידת. הנאשם הורשע לאחר ניהול הוכחות, לא לקח אחריות על מעשיו ובעל עבר פלילי ועבר תעבורתי מכביד. נקבע מתחם ענישה שנע בין 30-60 חודשי מאסר, על הנאשם נגזרו 50 חודשי מאסר וענישה נלווית. בית המשפט העליון דחה את ערעורו וקבע כי מתחם ענישה אשר הרף התחתון שלו הוא 30 חודשי מאסר הוא סביר ומידתי (שם, פסקה 9);

ע"פ 8664/19 מוחמד בכר נ' מדינת ישראל (8.3.2020), שם נדחה ערעור נאשם שהורשע בעבירות סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה ועבירות נלוות, תוך שנהג בפראות ולא שעה לקריאות המשטרה לעברו לעצור בצד הדרך. מתחם העונש ההולם שנקבע נע בין 22-44 חודשי מאסר ועל המערער, צעיר בעל עבר פלילי מינורי, נגזרו 24 חודשי מאסר בצירוף רכיבי ענישה נלווים;

בע"פ 1520/16 אלוראסנה נ' מדינת ישראל (10.8.2016) הורשע נאשם בעבירות סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, נהיגה ללא רישיון ועבירות נלוות, במהלך ניהול מרדף אחריו על ידי המשטרה, הנאשם חצה צמתים ברמזור אדום, נהג בנתיב נגדי, פגע בניידת ולא שעה לקריאת שוטרים לעצור את רכבו. מתחם העונש ההולם שנקבע נע בין 3-5 שנות מאסר, ועל המערער, בעל עבר פלילי, הושתו 42 חודשי מאסר בצירוף רכיבי ענישה נלווים;

בע"פ 4763/17 ותד נ' מדינת ישראל (29.1.2018) נדחה ערעורו של נאשם שהורשע בעבירות של סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו ונסיעה בכיוון ההפוך. הנאשם נהג ברכב בניגוד לכיוון התנועה ולא שעה לקריאות מתנדבים ביחידת התנועה הארצית שסימנו לו לעצור. נגד הנאשם החל מרדף, שארך כ-20 דקות, במהלכו חצה הנאשם מספר צמתים ברמזור אדום, נהג בנסיעה מהירה בנתיבי התנועה ואילץ נהגים לסטות מנתיב נסיעתם. בית המשפט קבע מתחם עונש הנע בין 40-20 חודשי מאסר, ובעת גזירת העונש, נתן משקל לגילו הצעיר (19), לעברו התעבורתי הלא כבד, לנסיבותיו האישיות המורכבות ולהתרשמות החיובית של שירות המבחן, וגזר עליו עונש של 20 חודשי מאסר, ערעורו נדחה;

בת"פ (מח-מרכז) 37486-02-18 מדינת ישראל נ' סעיד בשארה (6.2.2020) הורשע נאשם בעבירות של סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה, נהיגה בזמן פסילה וללא ביטוח. הנאשם ברח משוטרים שכרזו לו לעצור, במרדף שארך 24 ק"מ, במהלכו נסע נסיעה פרועה ומהירה, חצה צמתים ברמזור אדום, קו הפרדה רצוף, עקף כלי רכב וגרם להם לסטות מנתיב נסיעתם. לבסוף, ברח הנאשם רגלית ממכוניתו, עד שנעצר. במהלך המרדף נחבל שוטר בידו ונזקק לטיפול רפואי. לחובת הנאשם, שמעולם לא הוציא רישיון נהיגה, 19 הרשעות תעבורה קודמות. שירות המבחן המליץ על ענישה שיקומית של צו מבחן ושל"צ. בית המשפט קבע מתחם עונש הולם הנע בין 54-24 חודשי מאסר בפועל, וגזר עליו ענישה בתחתית המתחם והפעלת מאסר מותנה, כך שירצה סך הכל 27 חודשי מאסר. ערעור שהוגש על גזר הדין התקבל בחלקו ונקבע כי עונש המאסר המותנה יופעל בחופף למאסרו. (ע"פ 1896/20 סעיד בשארה נ' מדינת ישראל (14.10.2020));

בת"פ (מח' ב"ש) 14459-01-18 מדינת ישראל נ' אבו כף (21.10.2018) הורשע נאשם בעבירות סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה ונהיגה ללא רישיון וביטוח. הנאשם לא שעה להוראת כוחות המשטרה לעצור והמשיך בנסיעה, חצה צומת ברמזור אדום והתנגש ברכב אחר, כל זאת כשהוא ללא רישיון נהיגה. נקבע מתחם ענישה הנע בין 5-3 שנות מאסר. הנאשם, צעיר ללא עבר, נדון למאסר בן 42 חודשים. למשמע הערות בית המשפט העליון חזר בו מערעור שהגיש (ע"פ 8255/18).

13.  עיינתי בפסיקה שהגישה ההגנה, ברובה נקבע בעניינם של נאשמים שהיו מעורבים בתיקי מרדף (נהיגה תוך סיכון חיי אדם ועבירות נלוות) מתחמי ענישה הנעים בין 20-50 חודשי מאסר (ע"פ 8973/20 אבו אלניל נ' מדינת ישראל (28.12.20), ת"פ (מח' מרכז) 64383-02-20 מדינת ישראל נ' גבאלי (6.4.21)); בע"פ 3994/15 מדינת ישראל נ' מחרום (8.10.15) החמיר בית המשפט העליון את עונשו של נאשם שביצע עבירות תעבורה כך שיעמוד על 20 חודשי מאסר (חלף 12), תוך קביעה כי רמת הענישה במקרה אופייני של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה תעמוד על ארבע שנים (פסקה ז'); בת"פ (מח' מרכז) 20696-09-20 מדינת ישראל נ' ג'אבר (20.12.22) נקבע מתחם ענישה הנע בין 48-24 חודשי מאסר, הנאשם הורשע בעבירה אחת של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה. מדובר בפסיקה המתיישבת עם עתירתה העונשית של המאשימה.

14.  לאחר שבחנתי את נסיבות מעשי הנאשם, מידת הפגיעה בערכים המוגנים והפסיקה הנוהגת, מצאתי לקבוע כי מתחם העונש ההולם בתיק העיקרי נע בין 48-24 חודשי מאסר, וכי מתחם הענישה בתיק הצירוף נע בין 18-36 חודשים.

העונש המתאים לנאשם

15.  הנאשם, בן 26, נעדר עבר פלילי אך לחובתו 11 הרשעות תעבורה קודמות, חלקן חמורות, כולן מהשנים האחרונות, 2022-2017, בין היתר בעבירות של נהיגה תחת השפעת סמים או משקאות משכרים, נהיגה בזמן פסילה, נהיגה בשכרות ואי ציות לשוטר.

16.  חרף גילו הצעיר, מוכיח עצמו הנאשם כעבריין תעבורה סדרתי, שמזלזל באופן שיטתי בהוראות החוק, המסוכנות הנשקפת ממנו להישנות עבירות דומות גבוהה, וספק, אם גם לאחר מאסר ממושך, וככל שלא יעבור הליך טיפולי מתאים, ישנה את דרכיו. עבירות תיק הצירוף בוצעו אך כחודשיים לאחר הרשעתו הקודמת בעבירת נהיגה תחת השפעת סמים או משקאות משכרים (385-10-21, הרשעה מיום 15.3.22 בבית משפט השלום בפתח תקווה), והעבירות מושא תיק זה, בעת שהיה נתון בתנאים מגבילים בתיק הצירוף ופסול מלנהוג. ללמדנו, שראוי היה למקם את עונשו גבוה מתחתית המתחם.

17.  בהתאם למדיניות הפסיקה המורה על כיבוד הסדרי טיעון למעט במקרים חריגים, ולא בלי התלבטות, מצאתי לכבד את הסדר הטיעון ולא לגזור על הנאשם עונש חמור מזה שאליו עתרה המאשימה. כתוצאה מהסדר הטיעון יצא הנאשם נשכר במספר היבטים נוספים, לרבות מיקומו בתחתית המתחם ותשלום פיצוי סמלי בלבד לשוטר שנפצע. בצד זאת, התחשבתי בכך שמדובר בנאשם צעיר, ללא עבר פלילי, העצור תקופה ארוכה לראשונה בחייו, שהודה בתיקים שתלויים כנגדו והביע חרטה על מעשיו, ובטענת ההגנה, כי בתיק הצירוף התגלעו קשיים ראייתיים שלא הוצגו בפניי. נותר רק לקוות שהנאשם ינצל את תקופת מאסרו לשינוי אורחות התנהלותו ותיקון דרכיו.

18.  אשר על כן, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

א.    36 חודשי מאסר בפועל החל מיום מעצרו 18.10.22.

ב.      12 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור הנאשם עבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה או עבירת אלימות מסוג פשע במשך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר.

ג.       6 חודשי מאסר לבל יעבור עבירה של נהיגה בפזיזות, נהיגה בזמן פסילה, עבירת אלימות מסוג עוון, הפרת הוראה חוקית או שיבוש מהלכי משפט במשך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר.

ד.      פסילה בפועל מלקבל או להחזיק ברישיון נהיגה למשך 12 חודשים מיום שחרורו ממאסר, במצטבר לכל תקופת פסילה נוספת שהוטלה עליו.

ה.     הפעלת פסילה על תנאי לתקופה של שישה חודשים שהוטלה בתיק תעבורה 385-10-21 מיום 15.3.22 בבית משפט השלום בפתח תקווה, במצטבר, סך כל תקופה הפסילה 18 חודשים מיום שחרורו ובמצטבר לכל תקופת פסילה אחרת שהוטלה על הנאשם.

ו.       פסילה על תנאי מלקבל רישיון בת 12 חודשים למשך שנתיים מיום שחרורו ככל שיבצע עבירה של נהיגה המסכנת חיי אדם או נהיגה ללא רישיון.

ז.       פיצוי בסך 1,000 ₪ לשוטר אלישע איסקוב שישולם בשני תשלומים שווים ורצופים החל מיום 3.9.23.

ח.     חילוט בסך 6,000₪ (הפקדה עצמית) ו-3,000 ₪ (התחייבות עצמית) מתיק מ"ת 33463-06-22, החלטה מיום 16.6.2022, בבית משפט השלום בפתח תקווה. הרכב התפוס שפרטיו מופיעים בכתב האישום, יושב לאביו.

זכות ערעור לבית המשפט העליון תוך 45 יום.

ניתן היום, כ"א תמוז תשפ"ג, 10 יולי 2023, במעמד הצדדים.