לפני בקשת הנאשם, כי אדון במספר טענות מקדמיות טרם מענה לכתב האישום.

נטען, כי המאשימה לא קיימה את חובת היידוע והשימוע הקבועה בסעיף 60א' לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 (להלן - "חסד"פ"). עוד נטען, כי נפל פגם בכתב האישום, היות שהמאשימה לא פרטה מהם האיסור או ההגבלה אותם עקף הנאשם במסגרת היבוא נשוא כתב האישום, ואף לא צויין מחדל מס. לבסוף נטען, כי על יסוד העובדות המפורטות, ובגין אותו מעשה ייחסה המאשימה מספר סעיפי אישום, וזאת בניגוד להנחיית פרקליט המדינה בדבר אופן ניסוח כתב האישום.

המאשימה בתגובתה, ציינה כי אין חובת יידוע ושימוע, היות שאין מדובר בעבירה מסוג פשע. באשר לפגם בכתב האישום נטען, שאין מדובר בפגם היות שצויין, כי הנאשם הצהיר שמטרת יבוא החלקים היא לשיווק בישראל בעוד שבפועל יועדו לשיווק בשטחי האיזור (הרשות הפלשתינית). אשר לטענה בדבר כפל אישומים נטען, שעל-פי הנחיית פרקליט המדינה ניתן להאשים במספר עבירות בגין אותו מעשה, כאשר סעיפי האישום השונים מגנים על ערכים מוגנים שונים.

הנאשם בתגובתו חוזר בו מהטענה בדבר הפרת חובת היידוע והשימוע, ומעלה חלף זאת טענה לאכיפה בררנית, באשר לטענתו במקרים דומים הסתפקה המאשימה בהטלת כופר כסמכותה בפקודת המכס. באשר לפגם בכתב האישום נטען, כי על אף האמור בתגובת המאשימה, יש לפרט מהם המגבלה או האיסור שהופרו. בכל הנוגע לכפל האישומים, חוזר הנאשם על עיקרי טענותיו.

לאחר עיון בטענות המקדמיות, בתשובת המאשימה, ובתגובת הנאשם, להלן החלטתי.

כאמור, הנאשם חוזר בו מן הטענה בדבר הפרת חובת היידוע והשימוע הקבועה בסעיף 60א' לחסד"פ, לאחר ששוכנע מטענת המאשימה, כי לא הופרה החובה, היות שמדובר בעבירת מסוג "עוון".

אשר לטענה החילופית, ולפיה המאשימה נהגה באכיפה בררנית, הרי שטענה זו טעונה תשתית עובדתית, ואין די בהפניה להחלטות כופר, ולכן הנאשם יהיה רשאי להעלות טענה זו במסגרת ההליך כולו לאחר שיניח את התשתית העובדתית הדרושה לבירורה.

בכל הנוגע לפגם בכתב האישום, מסכים אני עם הנאשם שעל המאשימה להפנות להוראות הרלוונטיות המחייבות הצהרה על המקום בו יימכרו הטובין, ועל איסור ככל שקיים לשווק טובין שיובאו בשטחי האיזור. אשר לטענה בדבר העדר פירוט ביחס למחדל המס, יש לומר כי הפרה של פקודת המכס אינה גוררת בהכרח אובדן מס.

בכל הנוגע לכפל אישומים, אני משאיר טענה זו תלויה ועומדת, והנאשם יהיה רשאי להעלותה במסגרת סיכומיו.

המאשימה תגיש כתב אישום מתוקן בהתאם להחלטה זו עד ליום 06.08.2023.

אני קובע למענה ולדיון לפי סעיף 144 לחסד"פ ליום 27.09.2023 בשעה 08:30.

הנאשם מוזהר בחובת התייצבות.

המזכירות תודיע לצדדים, תקבע תז"פ ליום 07.08.2023 ותקבע הדיון ביומן בית המשפט.

ניתנה היום, ט"ו תמוז תשפ"ג, 04 יולי 2023, בהעדר הצדדים.