1

רקע

1.     הנאשם הורשע על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן בביצוע עבירת ניסיון תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 274(1) ו-(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן- חוק העונשין), בשילוב סעיף 25 לחוק העונשין וסעיף 29(א) לחוק העונשין.

2.     בעובדות כתב האישום נטען, שביום 16.4.21 בשעות הערב, במהלך חג הרמדאן, אירעו התפרעויות והפרות סדר במזרח ירושלים, אשר כללו יידוי אבנים, זיקוקים, וזריקה של בקבוקי זכוכית לעבר כוחות המשטרה. סמוך לשער הפרחים, יידה הנאשם אבן ממרחק של כ-20 מטרים אל עבר כוחות הביטחון, ששמרו על הסדר הציבורי באותה העת.

3.     הצדדים הגיעו להסדר טיעון, לפיו הנאשם יודה בעובדות כתב האישום המתוקן. ההסדר לא כלל הסכמות לעניין העונש. ביום 7.7.21 הודה הנאשם בעבירה המיוחסת לו, כמפורט בסעיף 1 לעיל.

תמצית טיעוני הצדדים

2

4.     ב"כ המאשימה עמדה על נסיבות ביצוע העבירה, אשר התרחשה, לשיטתה, בתקופה מתוחה בארץ. לטענתה, מתחם העונש ההולם בנסיבות המקרה דנא נע בין 12 ל-24 חודשי מאסר בפועל. בשים לב לכך שהנאשם נעדר עבר פלילי והודה במיוחס לו בראשית ההליך, עתרה להשית עליו 12 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס.

5.     ההגנה מצדה עמדה על נסיבות ביצוע העבירה, והדגישה שאלה מלמדות שהחומרה הגלומה במעשיו של הנאשם היא ברף הבינוני. היא אף הדגישה את נסיבותיו האישיות של הנאשם, לרבות העובדה שהוא נעדר עבר פלילי, וזוהי לו הסתבכות ראשונה. לשיטתה, מתחם העונש ההולם נע בין מספר חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות, לבין 10 חודשי מאסר בפועל. בשים לב לכלל הנסיבות שפורטו, עתרה להשית על הנאשם 4 חודשי מאסר בפועל או להסתפק בימי מעצרו.

מתחם העונש ההולם

6.     העבירה שביצע הנאשם פגעה בערכים המוגנים של שמירה על ביטחונם האישי והגופני של אנשי כוחות הביטחון, וכן על שלטון החוק וסדרי משטר תקינים. שמירה על עקרונות אלה מחייבת עמידה איתנה נגד הפוגעים בגורמי אכיפת החוק.

7.     אלימות המופעלת כלפי שוטרים במסגרת תפקידם לובשת צורות שונות, ועוצמתה משתנה ממקרה למקרה. בין אם ברף הנמוך ובין אם ברף הגבוה, יש בעבירות אלה כדי לכרסם בעקרונות שלטון החוק. על בתי המשפט לשדר מסר ברור אשר יהיה בו כדי לאפשר לגורמי האכיפה לבצע את עבודתם נאמנה (ראו לדוגמה, דבריו של כב' השופט ג'ובראן ברע"פ 5579/10 דוד קריה נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 02.08.10)).

8.     דומה שלא למותר לציין את המובן מאליו והוא שמשטרת ישראל היא פניו של שלטון החוק ואמונה על שמירה על הסדר הציבורי בחברה מתוקנת. שוטרי משטרת ישראל פועלים יום וליל להגשמת תכליות אלה- יהא הקושי אשר יהא. קביעה זו מושרשת זה מכבר בהלכה פסוקה, לפיה "משטרת ישראל היא הלכה למעשה הגילוי היום יומי של שלטון החוק במדינת ישראל, ומוטלים עליה תפקידים רבים במדינתנו רווית הקשיים, המתחים והאיומים, ונדמה כי אף גוף משטרתי במדינה דמוקרטית לא נאלץ להתמודד עם האתגרים הרבים הניצבים בפני משטרת ישראל, החל מגילוי פשעים ומניעתם וכלה בהתמודדות עם מתקפות טרור אכזריות" (ראו בע"פ 9878/09 מדינת ישראל נ' רמי מוסא (פורסם בנבו, 20.09.10), בפס' 26).

3

9.     בחינת נסיבות ביצוע העבירה מצביעות על כך שמידת הפגיעה בערכים המוגנים הינה ברף הבינוני; לדאבון הלב, הפרות סדר והתפרעויות אינו דבר חריג במזרח ירושלים, ולא פעם נאלצים השוטרים להתמודד עם התפרעויות אלה, תוך סיכון חייהם. בנסיבות המקרה דנא, עולה שהנאשם זרק אבן ממרחק של עשרים מטרים לעבר שוטרים. הגם שלא נגרמו פגיעה בחיי אדם או אף נזק מוחשי, הרי שיש ליתן משקל מסוים לפוטנציאל הנזק הגלום במעשים אלה.

10. בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה שבעבירה בה הורשע הנאשם, משיתים בתי המשפט מנעד רחב של עונשים, אולם לרוב עסקינן בהשתת עונשי מאסר בפועל. ויודגש שכל אירוע אלימות שונה בנסיבותיו, ומשכך יש לבחון את הענישה הנוהגת בשינויים המחייבים (ראו והשוו, בשינויים המחייבים, ענישה ומתחמי עונש הולם במקרים הבאים: רע"פ 31/15 אפרסמון נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 20.01.15); רע"פ 2222/13 חיחיאשווילי נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 02.05.13); רע"פ 8172/10 גזאוי נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 18.11.10); עפ"ג 10564-12-18 מדינת ישראל נ' אללה (פורסם בנבו, 6.2.19); עפ"ג 3148-02-16 מדינת ישראל נ' געבה (פורסם בנבו, 24.2.16)).

11. בנסיבות המקרה דנא, בשים לב שעסקינן בעבירת ניסיון שלא הובילה לפגיעה ממשית בערכים המוגנים, אני סבורה שמתחם העונש ההולם נע בין מספר חודשי מאסר בפועל לבין 12 חודשי מאסר בפועל.

העונש המתאים

12. עבירות נגד שוטרים מבוצעות חדשות לבקרים, באופן המדגיש את הצורך ליתן משקל מסוים לשיקולי הרתעת הרבים. על בתי המשפט לצאת באמירה ברורה וחד משמעית נגד אלימות המופנית כלפי שוטרים, ובפרט במצבים בהם אנשי כוחות הביטחון עושים כל שאל ידם על מנת לשמור על הסדר הציבורי.

13. לצד זאת, יש לזכור שמדובר בנאשם שזוהי לו הסתבכות ראשונה בפלילים. יש לזקוף לזכותו אף את הודאתו בכתב האישום המתוקן שהובילה לחיסכון בזמן שיפוטי. הודאה זו מבטאת נטילת אחריות מצדו של הנאשם. יש אף להניח ששהותו הראשונה של הנאשם במעצר מאחורי סורג ובריח מזה מספר חודשים אף היא חידדה עבורו את גבולות המותר והאסור.

4

14. באיזון בין כלל השיקולים, בשים לב לחומרת המעשים, מחד; ולעובדה שזוהי הסתבכות ראשונה של הנאשם אשר עודנו במעצר, מאידך; נדמה לי, בדומה לעמדת המאשימה, שיש למקמו בחלקו התחתון של מתחם העונש ההולם ולהשית עליו חמישה חודשי מאסר בפועל. עונש זה יש בו כדי למלא אחר תכלית הענישה בנסיבות המקרה דנא, ובפרט למלא אחר תכליות ההלימה וההרתעה.

15. אני גוזרת אפוא על הנאשם את העונשים הבאים:

א.     5 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו של הנאשם. המאסר יחושב מהיום.

ב.     מאסר למשך 6 חודשים וזאת על תנאי למשך שלוש שנים, והתנאי שלא יעבור הנאשם עבירות אלימות נגד שוטרים, לרבות איומים.

ג.       קנס בסך 1,000 ₪ אשר יסולק בארבעה תשלומים שווים ורצופים מיום 1.10.21. ככל שקיים פיקדון בתיק - יקוזז הקנס מן הפקדון. ככל שתיוותר יתרה - תושב לנאשם.

המזכירות תעביר העתק גזר הדין לשב"ס.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 ימים.

ניתן היום, ל' אב תשפ"א, 08 אוגוסט 2021, בהעדר הצדדים.