1

 

2

 

 

 

גזר דין לנאשם 1

כללי

1.      ביום 25.5.16 הוגש כנגד הנאשם ו-2 אחרים כתב אישום אשר ייחס לנאשמים 1 ו-2 עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, ייצור הכנה והפקה של סמים מסוכנים ושיבוש מהלכי משפט, ולנאשם 3 יוחסו עבירות של עסקה אחרת בסם מסוכן ושיבוש מהלכי משפט. בשולי כתב האישום נתבקש בית משפט זה להכריז על הנאשמים 'סוחרי סמים' בהתאם לפקודת הסמים ולהורות על חילוט רכושם.

 

2.      הנאשם 1 היה במעצר ממשי מיום 9.5.16 ועד ליום 17.7.16 אז שוחרר למעצר בית באיזוק אלקטרוני, ובעקבות מו"מ שהתנהל בין הצדדים, הוצג לבית המשפט ביום 21.3.17 הסדר טיעון בעניינם של שלושת הנאשמים, אשר הודו והורשעו בעבירות שיוחסו להם בכתב האישום המתוקן בעניינם והוכרזו 'סוחרי סמים' על פי פקודת הסמים.

3.      מעיון בעובדות כתב האישום המתוקן עולה כי הנאשמים 1 ו-2 קשרו קשר בסמוך לדצמבר 2015 להקים מעבדה לגידול קנבוס בשיטת הידרו.

 

במסגרת הקשר שכר הנאשם 2 מתחם הכולל יחידת גג גדולה באזור התעשייה ברעננה בעלות של כ- 5000 ₪, וקיבל לידו מפתח למתחם לרבות לגג ולמעלית המובילה אליהם. במסגרת הקשר רכש הנאשם 1 שתילי קנבוס, חומרי דישון, עציצים, ניירות כסף, שקי יוטה ציוד תאורה ואמצעים נוספים לצורך גידול הסם, אותם הניחו השניים בקומת הגג כדי שישמשו לבניית המעבדה.

 

3

בתאריך 9.5.16 ובמהלך התקופה עובר לכך הפיק הנאשם 1 במתחם קנבוס, בידיעתו של הנאשם 2, באמצעות הציוד שרכש.

 

ביום 9.5.16 הסיע הנאשם 1 את הנאשם 3 ואדם נוסף למעבדה כשברשות הנאשם 3 סך של 28,000 ₪ עמו התכוון לרכוש סם. כשהגיעו שוטרים למקום, הנאשם 1 לא פתח את הדלת, שלח הודעה לטלפון הנייד של הנאשם 2 בה כתב: "תעלם לכמה ימים" ולאחר שלח הודעה "אל תגיע". במעבדה נתפס סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל של מעל 137 ק"ג נטו.

 

הנאשם 2 מחק מהטלפון הנייד שלו את הודעותיו של הנאשם 1, ומאוחר יותר בחקירתו טען בכזב כי הטלפון הסלולרי שלו נשבר ונמצא בתיקון במעבדה.

 

4.      בגין מעשים אלה הורשע הנאשם 1 בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע ושיבוש מהלכי משפט, עבירות לפי סעיפים 499 ו-244 לחוק העונשין, ובעבירה של ייצור, הכנה והפקה של סמים, עבירה לפי סעיף 6 לפקודת הסמים המסוכנים.

 

5.      הנאשם 2 הורשע בביצוע עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע ושיבוש מהלכי משפט, עבירות לפי סעיפים 499 ו-244 לחוק העונשין, ובעבירה של סיוע לייצור, הכנה והפקה של סמים, עבירה לפי סעיף 6 יחד עם סעיף 31 לפקודת הסמים המסוכנים, ונדון ל-12 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו, 6 חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 5000 ש"ח.

 

6.      הנאשם 3 הורשע בביצוע עבירות סיוע להחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, עבירה לפי סעיף 7(א)(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים יחד עם סעיף 31 לחוק העונשין, ובעבירה של שיבוש מהלכי משפט, עבירה לפי סעיף 244 לחוק העונשין, ונדון בהתאם להסדר הטיעון ל-6 חודשי עבודות שירות, 6 חודשי מאסר על תנאי על עבירת סמים שהיא פשע ו-3 חודשי מאסר על תנאי על עבירת סמים מסוג עוון, קנס בסך 1000 ₪ וחילוט של 14,000 ₪.

תסקיר שירות המבחן

4

7.      על פי הסדר הטיעון, הופנה הנאשם 1 לשירות המבחן לעריכת תסקיר לעונש בעניינו.

מתסקיר שירות המבחן שנערך בעניינו (מיום 28.6.17) עלה כי הנאשם 1 רווק בן 32, שני מבין חמישה ילדים, משפחתו מנהלת אורח חיים דתי ומתגוררת בבני ברק. אביו חולה בפוליו ואינו עובד, ואמו עובדת כסייעת בגן ילדים. הנאשם השלים 12 שנ"ל, התנתק מאורח החיים הדתי ושירת שירות צבאי מלא כלוחם ביחידה קרבית. עד מעצרו עבד משך חמש שנים כפועל בחברה לפינוי פסולת. לנאשם שתי הרשעות קודמות בעבירות מתחום הרכב והחזקת סכין, בגינן נדון לצו מבחן ולמע"ת. ביחס לעבירות לקח הנאשם 1 אחריות אולם טען שגידול הסמים לא נועד למטרות סחר אלא לשימושו האישי. לדבריו, החל לצרוך סמים בגיל 16, חדל מלעשות כן במהלך שירותו הצבאי אולם עם שחרורו מצה"ל שב וצרך סמים מדי יום. מאז מעצרו חדל להשתמש בסמים. עם שחרורו למעצר בית כשנה קודם לכן (חודש יולי 2016) הועמד הנאשם 1 בפיקוח מעצר, ושולב בקבוצת עצורי בית ממנה הפיק תועלת רבה. דגימות שתן שמסר נמצאו נקיות. כן השתתף בסדנת "משפט רחוב" ושולב בטיפול פרטני ביחידה לנפגעי סמים בעיריית בני ברק. מדיווחי המטפלת עלה כי הנאשם 1 הפסיק שימוש בסמים אולם דיווח על בדידות חברתית ומשפחתית, וביטא צורך לטיפול אינטנסיבי יותר במסגרת סגורה. בנסיבות אלה המליץ שירות המבחן על שילובו של הנאשם 1 בקהילה הטיפולית להתמכרויות "הדרך" בטרם גזירת דינו, וביום 17.7.17 קיבלתי המלצה זו ודחיתי את מועד הטיעונים לעונש בעניינו בשלושה חודשים. למרבה הצער, עקב נסיבות שאינן קשורות בנאשם 1 אלא בתנאי הקהילה, לא ניתן היה לשלבו בסופו של יום בקהילה.

 

 

8.      מתסקיר משלים של שירות המבחן מיום 10.12.17 עלה כי בתקופה בה המתין הנאשם 1 לשילובו בקהילה הוא שמר על ניקיון מסמים והמשיך להגיע למסגרת הטיפולית שלו. שירות המבחן ציין כי הנאשם 1 ערך שינוי באופן חשיבתו, ובמקביל הפסיק השימוש בסמים תקופה ממושכת וסיכויי שיקומו גבוהים. כן צוין כי הסיכון להישנות עבירות נמוך, והומלץ כי במתן העונש יינתן משקל לתהליך השיקום המשמעותי שערך הנאשם 1 מאז שחרורו מבית המעצר.

 

5

טיעוני ב"כ הצדדים

 

9.      ב"כ המאשימה הגיש את גיליון הרשעותיו הקודמות של הנאשם 1, לפיו לנאשם 1 שתי הרשעות קודמות מהשנים 2002 ו-2006, שהתיישנו, בעבירות שבל"ר והחזקת אגרופן, בגינן נדון לצו מבחן ולמע"ת.

 

10.  ב"כ המאשימה עמד על כך שהנאשם 1 הוא היחיד מבין המעורבים בתיק שהורשע בעבירות ייצור והכנה של סם, וכי מעמדו במדרג החומרה גבוה יותר מהנאשמים 2 ו-3, שהורשעו בסיוע לעבירות. נטען כי המעשים הצריכו הכנה מוקדמת, תשתית וידע, וכי לתפעול מעבדה נדרשים משאבים רבים, ביניהם חשמל מים וציוד, ועל כן מדובר בפעילות מורכבת ומשולבת של יותר מאדם אחד. נטען כי לנתונים אלה כמו גם לכמות הסמים שנתפסו השפעה ממשית על רמת הענישה.

 

נטען, כי יש לדחות את התרשמות שירות המבחן מהסברו של הנאשם ביחס לגידול הסם לשימוש עצמי, בשים לב לכך שאין קורלציה בין כמות הסם שנתפסה לבין צריכה עצמית; בין תיאור צריכה אינטנסיבית מחד לבין גמילה עצמית מידית ללא תסמיני גמילה מאידך; בין התמכרות עמוקה מחד ליכולת לתפעל מערך של מעבדה מאידך.

 

ב"כ המאשימה הפנה לסעיף 40ז לחוק העונשין המאפשר לבית המשפט להחמיר בעונשו של נאשם מקום שיש צורך בהרתעת הרבים מפני ביצוע אותו סוג עבירה.

בנסיבות המקרה ובשים לב לרמת הענישה הנוהגת המתחם צריך לנוע בין 42 ל-60 חודשי מאסר בפועל, והעונש צריך להיות באמצע המתחם. בנוסף עתר ב"כ המאשימה להשית על הנאשם 1 קנס משמעותי בשים לב להיקפי העבירה ולרווח הצפוי בגינה, כמו גם עונשי פסילה ומאסר מותנה.

 

כתימוכין לעתירתו הפנה ב"כ המאשימה לפסיקה כדלקמן:

 

6

א.    ע"פ 8988/16 אשר בן סימון נ' מדינת ישראל - המערער הקים מעבדה לגידול סם מסוכן מסוג קנבוס בביתו, והמערער גידל בה 282 שתילים, בכמות כוללת של כ-87 ק"ג נטו. כמו כן סיפק לאדם אחר סם במשקל 5.43 גרם נטו. בית המשפט המחוזי קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 28 ל-48 חודשי מאסר בפועל, והשית על המערער 36 חודשי מאסר לריצוי בפועל וקנס בסך 40,000 ש"ח, בהתחשב בנסיבותיו - אב לארבעה ילדים צעירים, מאסרו הראשון, ללא המלצה שיקומית. בית המשפט העליון דחה את ערעורו על העונש.

 

ב.      רע"פ 6869/17 יבגני פילברג נ' מדינת ישראל - המערער, צעיר ללא עבר פלילי, גידל בביתו 229 שתילי קנאביס בשיטת "הידרו", במשקל כולל של 19 ק"ג נטו. המערער נרתם להליך טיפולי במרכז יום ושמר על ניקיון מסמים, ושירות המבחן המליץ על צו מבחן על מנת לאפשר לו המשך ליווי וטיפול. בית משפט השלום מצא כי מתחם הענישה נע בין 12 ל-36 חודשי מאסר אולם מאחר ומדובר במעידה חד פעמית החליט לסטות מהמתחם מטעמי שיקום וגזר על המערער 6 חודשי עבודות שירות. המשיבה ערערה על גזר הדין לבית המשפט המחוזי וערעורה התקבל. נפסק כי אין מנוס מהטלת מאסר בפועל, והושתו על המערער 9 חודשי מאסר לריצוי בפועל. בית המשפט העליון דחה את הערעור, תוך שעמד על כך שאל מול מאמציו של המבקש לשקם את עצמו ולתקן את דרכיו עומדת חומרת העבירות - המערער הפיק סמים בכמויות גדולות ובאופן מתוכנן, ומדובר בנגע הפוגע בציבור המשתמשים ובחברה בכללותה.

ג.       רע"פ 4512/15 אברהם הרוש נ' מדינת ישראל - המבקש הקים מעבדה לייצור סם מריחואנה במרתף בבית פרטי. במקום נמצאו 378 שתילי קנבוס, במשקל כולל של 283.34 גרם נטו. בית משפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין של"צ לבין 24 חודשי מאסר בפועל והשית על המבקש 10 חודשי מאסר לריצוי בפועל. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור. בית המשפט העליון דחה את הבקשה לרשות ערעור תוך שעמד על כך שאינטרס השיקום אינו יכול להצדיק מניה וביה הקלה בעונש, כיוון שלצידו של שיקול זה על בית המשפט לתת דעתו לשאר שיקולי הענישה, ובהם שיקול ההרתעה.

7

 

ד.      רע"פ 6987/13 אנטוני אברמוב נ' מדינת ישראל - בדירתו של המבקש נמצאה מעבדה לגידול סמים ובה שתילי קנבוס במשקל של כ-10 ק"ג נטו. בית משפט השלום קבע כי מתחם הענישה נע בין 6 חודשי ע"ש לבין 24 חודשי מאסר בפועל והשית על המבקש 12 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו ובין המשפט העליון דחה את בקשת רשות הערעור.

 

ה.     רע"פ 7819/15 עופר סלור נ' מדינת ישראל - המבקש הקים בביתו מעבדת סמים שכללה ציוד רב וגידל בה 45 שתילים של סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל כולל של 7440 גרם נטו. בפני שירות המבחן טען כי גידל את הסמים לשימוש עצמי והתקשה להסביר את הכמות הגדולה שגידל. שירות המבחן העריך כי המבקש מצוי בראשיתו של הליך טיפולי משמעותי והמליץ על עונש טיפולי. בית משפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 7 ל-18 חודשי מאסר בפועל והשית על המבקש 9 חודשי מאסר לריצוי בפועל. בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו ובין המשפט העליון דחה את בקשת רשות הערעור, תוך שציין כי "מדיניות הענישה הנהוגה בעבירות כגון אלו מחייבת ככלל, השתת מאסר בפועל גם במקרים בהם מדובר בנאשמים שנטלו חלק בהליך שיקומי, או בעלי נסיבות אישיות מיוחדות".

 

11.  ב"כ הנאשם טען כי הנאשם 1 הוא בחור צעיר אשר מאז שחרורו מהצבא התדרדר והפך למכור לסמים, ועקב כך נכנס למעגל הפשע והגיע לניהול מעבדת סמים, אשר היתה על גג של בנין ובלי ציוד משמעותי.

 

הנאשם במשך שנה וחודשיים היה באיזוק במעצר בית מלא ויצא למפגשים עם שירות המבחן, מסר דגימות שתן נקיות, התקדם בתהליך הטיפולי ושירות המבחן ראה את הפוטנציאל לשיקומו והוצאתו ממעגל הפשע. הנאשם חש החמצה אדירה מכך שלא ניתן היה לשלבו בסופו של יום בקהילה הטיפולית, מסיבות טכניות.

 

כתימוכין לעתירתו הפנה ב"כ הנאשם לפסיקה כדלקמן:

8

 

א.    ת"פ (מחוזי מרכז) 47627-07-15 מדינת ישראל נ' יצחקי - הנאשמת שכרה בית במושב והקימה בו מעבדה לגידול קנבוס, בחצר הקימה מבנה לייבוש העלים, ציידה את המעבדה בציוד רב, ויצרה במקום סם מסוג קנבוס עד מועד מעצרה, בו נתפסו בבית 100 ק"ג קנבוס. מתסקיר שירות המבחן עלה כי הנאשמת צעירה נורמטיבית שאורח חיים בלייני וקשר עם בן זוג שניהל אורח חיים עברייני הובילו אותה לצריכת סמים מסוגים שונים, עד כדי התמכרותה לסמים. לאחר ששוחררה ממעצר שולבה ביחידה לטיפול בהתמכרויות ושולבה בפרויקט לימודי באוניברסיטה, ביצעה תהליך טיפולי משמעותי והמלצת שירות המבחן בעניינה היתה לצו מבחן. בית המשפט המחוזי (כבוד השופטת מרשק) קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 24 ל-48 חודשי מאסר, וכי מוצדקת בעניינה של הנאשמת סטייה ממתחם העונש מטעמי שיקום. בנסיבות אלה הושתו על הנאשמת 12 חודשי מאסר לריצוי בפועל.

 

ב.      ת"פ 8843-02-15 מדינת ישראל נ' בוז'רנו - הנאשם קשר עם אחרים קשר להקים ולהפעיל מעבדת סמים, במסגרתו שכרו דירה, בה החזיקו ציוד רב לגידול סמים וגידלו סם מסוג קנבוס במשקל 92 ק"ג נטו. מתסקיר שירות המבחן עלה שמדובר ברווק צעיר שהתמכר להימורים ונקלע לחובות גבוהים. הנאשם שוחרר לחלופת מעצר בקהילה טיפולית ובהמשך עבר להוסטל ושולב בעבודה. שירות המבחן המליץ על מאסר בעבודות שירות וצו מבחן. הנאשם שיתף פעולה באופן מלא עם גורמי החקירה ופרט אודות מעורבות אחרים. בית המשפט המחוזי (כבוד השופטת מרשק) קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 28 ל-52 חודשי מאסר בפועל, וכי מוצדק בעניינו של הנאשם לסטות ממתחם העונש ההולם מטעמי שיקום. בנסיבות אלה הושתו על הנאשם 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות.

 

12.  הנאשם 1 בדברו האחרון מסר כי השתמש בסמים שנים רבות, כעת הוא מאחל לעצמו להישאר נקי מסמים ולכן רצה להגיע לקהילה ולקבל כלים לשם כך. כן מסר שהוא מתחרט על מעשיו, וביקש את התחשבות בית המשפט במאמציו לשיקום.

9

דיון והכרעה

מעשה העבירה

13.  מעובדות כתב האישום המתוקן עולה, אם כן, כי חלקו של הנאשם 1 במעשים מורכב מקשירת קשר עם הנאשם 2 להקים מעבדת הידרו, במסגרתו רכש הנאשם 1 שתילי קנבוס, חומרי דישון, עציצים, ניירות כסף, שקי יוטה, ציוד תאורה ואמצעים נוספים לצורך גידול הסם, והפיק במעבדה קנבוס באמצעות ציוד זה, במשך כחמישה חודשים.

 

בנוסף לכך, ביום 9.5.16 הסיע הנאשם 1 את הנאשם 3 ואדם נוסף למעבדה, כאשר הנאשם 3 הגיע למקום על מנת לרכוש סמים בסך של 38,000 ₪ אותם נשא הנאשם 3 על גופו. כשהגיעו שוטרים למקום, הנאשם 1 לא פתח להם את דלת הדירה, ושלח הודעה אשר הזהירה את הנאשם 2 לבל יגיע למקום. במעבדה נתפסו במועד זה 137 ק"ג נטו סם מסוכן מסוג קנבוס.

 

14.  נסיבות אלה מערבות, אם כן, גם קשירת קשר עם אחרים, גם ביצוע הגידול בפועל - לתקופה ממושכת ובכמות משמעותית ביותר, כאשר המעשים משלבים תכנון מוקדם, ביצוע והוצאה לפועל של התכנית בצוותא חדא עם אחרים וידע בגידול הסם, ויחד עם אלה גם מעורבות במכירה ובהפצת הסם. בהקשר זה אעיר, כי לקחתי לתשומת ליבי מחד את העובדה שהמעשים פורטו בכתב האישום המתוקן ומאידך לא יוחסה לנאשם 1 עבירה של סחר או עסקה אחרת בסם מסוכן.

 

נסיבות אלה שונות ממרבית פסקי הדין אליהם הפנו ב"כ הצדדים, ובכללם פסקי דינה של כבוד השופטת מרשק בעניינם של יצחקי ובוז'רנו.

 

15.  ביחס לחומרתן הרבה של עבירות הסמים ובראשן עבירות הסחר והפצת הסם, והצורך להיאבק בעבירות אלה באמצעות ענישה משמעותית ומרתיעה, חזר ופסק בית המשפט העליון כדלקמן:

10

"אין צורך להכביר מלים על חומרתן הרבה של עבירות הסמים, לנוכח פוטנציאל הנזק המשמעותי הגלום בהן - הן לחברה בכללה והן לניזוקים הישירים - ועל הצורך להיאבק בהן באמצעות ענישה מרתיעה, שאף מצויה במגמת החמרה (ראו ע"פ 7952/15 מדינת ישראל נ' שץ, [פורסם בנבו] בפסקאות 43-42 (15.2.2016) (להלן: עניין שץ); עניין בן שטרית, בפסקה 70; עניין מוזס, בפסקה ל"ג-ל"ד)" (כבוד השופטת ברון בע"פ 3669/14 משה גולן נ' מדינת ישראל).

 

"נגע הסמים הפוגע קשות בחברתנו מחייב מלחמת חורמה והעונשים שיגזרו על ידי בתי המשפט בשל עבירות סמים צריכים להשתלב במאבק הכולל להדברת הנגע. על כן, יש ליתן משקל ממשי לשיקול ההרתעתי אל מול השיקולים האישיים, אשר משקלם יהיה נמוך יותר במקרים כגון אלה. 'עונש הולם למחזיקי סמים שלא לשימוש עצמי - קרי: למשולבים במערך ההפצה - מכוון לקבוע בהכרת הכל את החומרה היתירה שאנו מייחסים להפצת הסמים, ולהרתיע עבריינים בכוח מלשלוח ידם בפעילות ההפצה. שתי תכליות מרכזיות אלו ניתן להשיג רק על ידי הטלת עונשים חמורים' (ע"פ 966/94 אמזלג נ' מדינת ישראל (12.12.1995))" (ע"פ 9482/09 ביטון נ' מדינת ישראל (24.7.2011), בפסקה 24).

 

16.  בשים לב לנסיבות אלה, ולרמת הענישה הנוהגת, מצאתי כי מתחם העונש ההולם בענייננו נע בין 36 ל-56 חודשי מאסר בפועל.

 

 

סטייה ממתחם הענישה מטעמי שיקום

 

17.  אשר לנסיבותיו האישיות של הנאשם 1, מדובר ברווק בן 32 אשר התנתק ממשפחתו הגרעינית על רקע בחירתה באורח חיים דתי, שרת שירות צבאי מלא כלוחם, ועבד תקופה ממושכת בעבודה יציבה. אף שלנאשם 1 שתי הרשעות קודמות, מדובר בעבר לא מכביד מלפני למעלה מ-10 שנים, וממילא הנאשם 1 לא ריצה מעולם מאסר.

11

הנאשם 1 שוחרר ביום 17.7.16 למעצר בית באיזוק אלקטרוני, ולא הועלתה כל טענה בנוגע להפרת תנאי מעצר הבית. עם שחרורו שולב בטיפול במסגרת שירות המבחן, מסר דגימות שתן נקיות, ואף שהיה בתנאי מעצר בית, ביטא מיוזמתו צורך לטיפול אינטנסיבי יותר במסגרת קהילה סגורה - על כל הקשיים הכרוכים בכך. למרבה הצער, נכונותו של בית משפט זה לאפשר זאת, לא צלחה בעקבות תנאי הקהילה. על אף האמור, התרשם שירות המבחן כי הנאשם 1 ערך שינוי באופן חשיבתו, הפסיק צריכת סמים, ועל כן סיכויי שיקומו גבוהים ואילו הסיכון להישנות עבירות נמוך.

 

18.  על אף האמור, בצדק טען ב"כ המאשימה, כי לא ניתן להתעלם מכך שטענת הנאשם 1 בפני שירות המבחן ולפיה גידול הסמים נועד לשימושו האישי אינה טענה סבירה, בשים לב לכמות הסם המשמעותית שנתפסה כמו גם לעובדה שהנאשם 1 הסיע בפועל קונה פוטנציאלי לביצוע עסקה במעבדה. גרסה זו אינה מתמודדת לעומק עם הנסיבות האמיתיות שהביאו את הנאשם 1 לביצוע העבירה, ומצביעה על כך שהנאשם 1 לא השלים את ההליך הטיפולי ומצוי עדיין בראשיתו.

 

19.  בנסיבות אלה ועל פי הוראות סעיף 40ד לחוק העונשין, מצאתי כי מוצדקת בענייננו סטייה מסוימת ממתחם העונש ההולם, לנוכח קיומו של סיכוי של ממש שהנאשם ישתקם.

 

20.  אעיר, כי בעת גזירת הדין נתתי דעתי גם לעונשים שהושתו על שותפיו של הנאשם 1 לביצוע העבירות, אשר חלקם היה קטן מחלקו, וזאת משיקולים של אחידות בענישה.

21.  כמו כן, לאור העובדה שהנאשם הורשע בעבירה של ייצור, הכנה והפקה של סם מסוכן הנני מכריזה על הנאשם כסוחר סמים.

 

22.  בשים לב לאמור, אני גוזרת על הנאשם 1 את העונשים הבאים:

 

א.    26 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו מיום 9.5.16 ועד ליום 17.7.16.

 

12

ב.      6 חודשי מאסר על תנאי, והתנאי שלא יעבור במשך 3 שנים מיום שחרורו מאסר עבירת סמים מסוג פשע.

 

ג.       קנס בסך 7,000 ₪.

 

23.  שירות בתי הסוהר מתבקש להתחשב במידת הניתן בהמלצות שירות המבחן עובר למיונו ולשיבוצו של הנאשם 1 כמו גם שילובו בטיפול מתאים.

 

זכות ערעור לבית המשפט העליון תוך 45 יום מהיום.

 

 

ניתן היום, כ"ח שבט תשע"ח, 13 פברואר 2018, במעמד ב"כ המאשימה עו"ד ינאי גורני, הנאשם וב"כ עו"ד אלון אייזנברג.