1

 

 

 

 

לפניי בקשה לעיון בחומר חקירה המילולי שנאסף בהליכי החקירה במסגרת התיק שבכותרת, וכן בקשה לפרסם את תיעודה החזותי של אותה החקירה, מכוח סעיף 13 לחוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים), התשס"ב-2002 (להלן - חוק חקירת חשודים).

 

על-אף צירופם של המשיבים 1 ו-3 לבקשה, ברור מנוסח הבקשה ומהתגובות שהוגשו בעקבותיה, כי הבקשה מתייחסת למשיבה 2, שכן להרשעתה היבטים ציבוריים, בהיותה רעייתו של ראש הממשלה.

 

כידוע, ההליך המשפטי בעניינה של המשיבה 2 הסתיים ביום 16.6.19 בהרשעת המשיבה 2 על-יסוד הודאתה בכתב האישום המתוקן, בעבירה שעניינה קבלת דבר תוך ניצול מכוון של טעות הזולת, לפי סעיף 416 סיפא לחוק העונשין. בהתאם להסדר טיעון שהושג בין הצדדים נדונה המשיבה 2 לקנס ולפיצוי לטובת אוצר המדינה.

 

א. מהות הבקשה ונימוקיה

המבקש, עיתונאי במקצועו, מנמק בקשתו על שני חלקיה, בצורך לבחון את התנהלותן של המשטרה ושל הפרקליטות בהליך חקירתה של המשיבה 2 ובהליך המשפטי, זאת לנוכח טענות שונות שהופנו כלפי גורמי אכיפת החוק בדבר הכבדת ידם על המשיבה 2 מטעמים זרים או פוליטיים, ולחלופין בשל טענות שהמשיבה 2 זכתה להקלה בדין בשל מעמדה.

 

2

על רקע זה, ולנוכח סיום ההליך בהסדר טיעון "שלא באופן פומבי" (כך לשון הבקשה) סבור המבקש כי קיים אינטרס ציבורי מובהק בחשיפת תיעודה הוויזואלי של חקירת המשיבה 2, שיאפשר התרשמות בלתי אמצעית מחקירתה, לצורך גיבוש עמדתו של הציבור בסוגיה ציבורית בעלת חשיבות.

 

 

 

 

ב. נימוקי התנגדותה של המשיבה 1

לטענת המדינה, לא הוכיח המבקש אינטרס ממשי ועניין ציבורי המצדיקים מתן היתר לפרסום הנדרש, ועל-כן אין לחרוג מהכלל המורה על איסור פרסום תיעוד ויזואלי או חזותי של חקירה. בתגובתה מיום 3.12.19 בעקבות פניית בית המשפט, ציינה המשיבה 1 כי נימוקיה רלבנטיים אף ביחס לבקשה לעיון בחומר החקירה שבכתב.

 

עוד טענה המשיבה 1, כי נשקלת אפשרות להגיש תביעה אזרחית נגד המשיבה 2, וככל שיוחלט על הגשתה ויתנהל הליך אזרחי נגדה, יהווה הדבר שיקול משמעותי נוסף, למניעת חשיפת חומרי החקירה, העשויים להוות ראיות בהליך האזרחי.

 

ג. נימוקי התנגדותה של המשיבה 2

לטענת המשיבה תכליתה של הבקשה, על שני חלקיה, אינה אלא רצון לספק את יצר הסקרנות והחטטנות של המבקש וציבור קוראיו.

בהעדר אינטרס לגיטימי לקבלת היתר לפרסום תיעודה החזותי של חקירת המשיבה 2 ובשל החשש לפגיעה בצנעת הפרט שלה ושל עשרות העדים שנחקרו בפרשה, מבקשת המשיבה 2 לדחות את הבקשה, תוך חיוב המבקש בהוצאות.

 

ד. נימוקי התנגדותו של המשיב 3

המשיב 3 מתנגד אף הוא לבקשה, שכן הצגת חומר החקירה בפני הציבור על-מנת שזה יגבש את עמדתו, איננה עילה ראויה למתן רשות לעיון בתוצרי החקירה.

 

ה. תשובת המבקש לתגובות המשיבים

בתשובתו לתגובת המשיבים, טען המבקש כי ההליך המשפטי בעניינה של המשיבה 2 זכה להד תקשורתי בכל שכבות הציבור ובכל סוגי המדיה ועורר פולמוס ציבורי, אשר עשוי להשפיע גם על מקבלי ההחלטות בממשלת ישראל "המכירים את הנאשמים, ואוחזים בעמדה כזו או אחרת".

 

המבקש כולל בתשובתו דוגמאות לדעות של אישי ציבור על הפרשה ועל ההליך המשפטי, ומצטט מדברים שנאמרו בדיונים בבית המשפט, אודות החשיבות הציבורית שבניהול ההליך.

 

לטענת המבקש, תכלית הבקשה היא להסיר את העמימות מאופן ניהול ההליך בשל השפעתו על אמון הציבור במערכת אכיפת החוק ומנגד, לבאר את העובדות בשל החשש שתוצאת ההליך מבטאת פגיעה בערך השוויון בפני החוק.

 

3

בתשובתו הציע המבקש להסתפק תחילה בחומר החקירה בכתב הכולל בין היתר את השאלות שהוצגו לנחקרים השונים ואת התשובות שניתנו, ובהמשך, יוכל המבקש לשוב ולבקש תיעוד חזותי של חלקים מהחקירה, אותם ימצא רלבנטיים, ולמשיבים תישמר הזכות להתנגד למסירתם.

 

 

 

 

דיון והכרעה

 

הבקשה לפרסום התיעוד החזותי

סעיף 13 לחוק חקירת חשודים שכותרתו "איסור פרסום קלטת - עונשין" מצריך את אישור בית המשפט לצורך פרסום "תיעוד חזותי או קולי של חקירה, כולו או חלקו".

 

מטרת חוק חקירת חשודים היא בעיקרה הבטחת תקינותם של הליכי חקירת חשודים והבטחת השמירה על זכויותיהם. תיעוד חקירה לפי החוק נועד לקיים בקרה שיפוטית על הליכי חקירה ועל נסיבות מסירת הודאות של חשודים במהלך החקירה.

 

סעיף 13 לחוק חקירת חשודים אינו אוסר על פרסום תיעוד תכנה של חקירה ככלל, אך קובע כי תיעוד קולי או חזותי, מצריך היתר פרסום מבית המשפט. תכליתו של הסעיף להגן על כבודו ופרטיותו של הנחקר והן על טוהר ההליך השיפוטי (ראו: בש"פ 4275/07 רשות השידור נ' מדינת ישראל ( 17.9.07) להלן - עניין זדורוב).

 

קביעת איסור על פרסום תיעוד קולי או חזותי של חקירה, בשונה מפרסום תיעוד בכתב של חקירה נעשה בראש ובראשונה על- מנת להגן על פרטיותו של נחקר. חקירה פלילית מהווה פעמים רבות נקודת שפל בחייו של אדם, ופרסום קולי או חזותי של אדם במצב זה, עלולה להוות פגיעה קשה בכבודו ובפרטיותו.

 

תכליתו הנוספת של האיסור טמונה בהגנה על טוהר ההליך השיפוטי ועל אכיפת החוק, בשל החשש שידיעתם של נחקרים על חשיפתו בציבור של תיעוד חזותי או קולי של עדותם או הודעתם במשטרה, תרתיע מלשתף פעולה בהליכי החקירה.

 

משיקולים אלו, מתן היתר לפרסום תיעוד קולי או חזותי שלא לצורך התכליות לשמן נחקק סעיף 13 לחוק חקירת חשודים, ייעשה במקרים חריגים ובמשורה, כפי שנקבע בפסיקת בית המשפט העליון. בע"פ 10994/08 מדינת ישראל נ' תורג'מן (14.5.09) (להלן - עניין תורג'מן) נאמרו הדברים הבאים:

 

4

"האיסור בסעיף 13 לחוק מדבר בפרסום תיעוד חזותי או קולי של החקירה בלבד. פרסום תוכן חקירה משטרתית במדיום שאינו חזותי או קולי אינו אסור על-פי סעיף 13 לחוק. ההנחה הטמונה בהסדר זה היא כי, בהעדר מגבלות אחרות לפרסום תוכן החקירה על-פי הוראות דין אחרות, הצגה לעיני הציבור של תוכן מילולי של חקירה באמצעות תמליל אינה פוגענית במידה כזו המצדיקה את איסור פרסומה, בהתחשב בעקרונות חופש הביטוי, חופש הפרסום ופומביות הדיון, המושרשים עמוק בשיטה המשפטית החוקתית בישראל. לעומת זאת, הערך המוסף של פגיעה הכרוכה בפרסום חזותי או קולי של התנהלות החקירה על פני פרסום תמליל החקירה, הוא בעל משקל משמעותי, המצדיק איסור פרסום של תיעוד החקירה במדיומים אלה, בכפוף להיתר שיפוטי לפרסום במקרים בהם איזון השיקולים מטה את הכף לכך. הפער האיכותי בין פרסום התוכן המילולי של החקירה, לבין פרסום תיעוד חזותי או קולי שלה מבחינת פוטנציאל הפגיעה הטמון בו מצדיק, לגישת המחוקק, את הטלת האיסור האמור."

 

 

בבואו להכריע בשאלה האם להתיר פרסום מכוח סעיף 13 לחוק חקירת חשודים, נדרש בית המשפט לערוך איזון בין הערכים והאינטרסים העומדים משני צדיו של המתרס, כפי שנפסק בעניין תורג'מן, השונה מן המקרה שלפנינו, אך שופך אור על השיקולים שעל בית המשפט לשקול בבואו ליתן החלטה:

 

"סוגיית הפרסום ברבים של קלטת חקירה כורכת עמה, אפוא, התנגשות בין עקרונות חשובים, מהם בעלי היבטים המשיקים לעקרונות יסוד של השיטה, ולזכויות אדם בעלות מעמד חוקתי. מתמודדים אלה מול אלה אינטרסים של הגנה על פרטיותם וכבודם של הנחקרים ושל צדדים אחרים שעניינם עולה בחקירה, העלולים להיפגע מחשיפה בציבור של חומר חקירה הקשור בהם. כן עולים שיקולים של מניעת פגיעה במוסד החקירה הפלילית ובנכונות עדים פוטנציאליים להעיד, מחשש לפרסום עתידי ברבים של חומר חקירה הנוגע אליהם. מתלווים לכך שיקולים של הבטחת תקינות ההליך השיפוטי הפלילי והגנה מפני חשיפתו ל"משפט הציבור" בטרם ניתנה הכרעה שיפוטית. מנגד, ניצב עקרון פומביות הדיון, הנגזר מעקרונות חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת, העומדים בתשתית המשטר החוקתי-דמוקרטי, וביסוד פעולתן התקינה של מערכות השלטון. עקרון פומביות הדיון נועד לחשוף לעיני הציבור את ההליכים השיפוטיים, ובכללם גם את חומר הראיות שהוצג במשפט. הוא נועד, בין היתר, לאפשר ביקורת ציבורית קונסטרוקטיבית בדבר סטיות מהתנהלות תקינה של רשויות השלטון, ולאפשר בצידה תיקון ליקויים ושיפור דרך פעולתם של הגופים הציבוריים."

 

 

פסק הדין שניתן בע"פ 2476/15 רשות השידור (בפירוק) נ' מדינת ישראל (5.4.16), מרכז שורה של שיקולים שנקבעו בפסיקה, אותם על בית המשפט להעמיד לנגד עיניו, בבואו להכריע בבקשה להתיר פרסום לפי סעיף 13 לחוק חקירת חשודים:

"ראשית, נקבע כי "על בית המשפט לשוות לנגדו כי הכלל שקבע המחוקק לעניין זה הינו באיסור הפרסום, וכי התרתו אמורה להיות מסווגת כחריג לכלל" (עניין זדורוב, עמ' 13). על מבקש ההיתר לשכנע כי מתקיימות נסיבות מיוחדות ואינטרס משמעותי המצדיקים חריגה מהכלל. העניין בולט לנוכח סעיף 68 לחוק בתי המשפט, לפיו נקודת הפתיחה היא הפוכה. לאמור, הכלל הוא פומביות הדיון ויש להצביע על עילה להגבילה.

 

שנית, לנוכח התכלית של הגנה על כבודם ופרטיותם של הנחקרים, יש להביא בחשבון את עמדתם. כך, התנגדות הנחקר לפרסום מהווה שיקול נכבד שלא להתיר את הפרסום (ראו עניין זדורוב, סעיף 2 בפרק "שיקול דעת בית המשפט על פי סעיף 13"). מן הצד השני, אין די בהסכמת הנחקר לפרסום שכן יש להמשיך ולבחון את שאר התכליות העומדות ביסוד האיסור (שם. ראו גם עניין תורג'מן, פסקה 56).

 

שלישית, כפי שעולה במפורש גם מעניין זדורוב ומעניין תורג'מן, ובאופן המתיישב עם לשונו הרחבה של סעיף 13 לחוק חקירת חשודים - בהחלטה האם לאסור על הפרסום יש להביא בחשבון גם את האינטרסים של צדדים שלישיים, שאינם הנחקרים, העלולים להיפגע מהפרסום ולשקול את טובתם.

5

 

רביעית, יש לתת את הדעת לשלב הדיוני בו מצוי ההליך המשפטי. ככל שמדובר בשלב מוקדם יותר, כך תיטה הכף לעבר איסור פרסום החקירה, מחשש להשפעה על ניהולו התקין של המשפט וטוהר ההליך. יחד עם זאת, ברי כי אין בכך כדי להוביל בהכרח למסקנה כי פרסום יוּתַר בשלבים מתקדמים של ההליך, ובייחוד לאחר שהסתיים. בנקודת הזמן הזו, יש לאזן בעיקר בין אינטרס הפומביות לבין הגנה על פרטיות המעורבים בחקירה - במעגלים הקרובים והרחוקים יותר (עניין תורג'מן, פסקאות 54-51).

 

חמישית, יש לשקול את מידת העניין הציבורי שבבסיס בקשת הפרסום. "העניין הציבורי לצורך היתר פרסום קלטת חקירה צריך להיות בעל משקל ומשמעות, שיש בהם כדי לגבור על הזכות לפרטיות של נחקרים, עדים וצדדים שלישיים שעלולים להיפגע מהפרסום. לאור האינטרסים המתמודדים בסוגיה זו, לא די בכך ש"הענין לציבור" בפרסום יהיה ערטילאי. נדרש, כי פרסום קלטת החקירה יהיה בעל חשיבות ממשית לצורך בחינת התנהלות הגורם השלטוני, והמשטרה בכללו, וכי ישרת אינטרס ציבורי חשוב וממשי" (שם, פסקה 55).

 

שישית, סוגיית המידתיות. עניין זה עדין. ניתן לסבור כי היקף איסור הפרסום בסעיף 13 לחוק חקירת חשודים מוגבל מטבעו. דהיינו, האיסור מתייחס לתיעוד חזותי או קולי ולא לעצם פרסום תוכן החקירה או המלל שלה בדרכים אחרות. אף לכך יש חשיבות בבוא בית המשפט לשקול את הדברים..."

 

בנסיבות העניין ולאחר ששקלתי את הבקשה, אקבע כי דינה להידחות מהטעמים המצטברים הבאים:

 

א. המשיבה 2 מתנגדת לפרסום חקירתה, וסבורה שהאינטרס העומד מאחורי הבקשה הוא רצון לבזותה ולספק את יצר המציצנות של מגיש הבקשה. שיקול זה, אף אם אינו בעל כוח מכריע, יש לו משקל נכבד בהחלטה, ואין זה המקרה המצדיק התרת פרסום חרף התנגדות הנחקר בשל "טעמים מיוחדים בחריגותם" (עניין זדורוב).

 

ב. לצורך סטייה מהכלל הקבוע בסעיף 13 לחוק חקירת חשודים, על בית המשפט להשתכנע בקיומו של אינטרס ציבורי מיוחד. כפי שנפסק ב ע"פ 2476/15 שאוזכר לעיל, אין די בטענה ערטילאית שיש עניין לציבור ונדרש להוכיח כי פרסום התיעוד החזותי יהיה בעל חשיבות ממשית. המשיבה 2 אינה נבחרת ציבור ולא שימשה בתפקיד ציבורי בזמנים הרלבנטיים לכתב האישום. עצם היותה רעיית ראש ממשלה מכהן בעת ביצוע העבירה, ועניינו של הציבור במהלכיה ובהתנהלותה, אינם בגדר אינטרס ציבורי מיוחד, שבכוחו להסיג לאחור את הכלל האוסר פרסום תיעוד חקירה לפי סעיף 13 לחוק חקירת חשודים. בשונה מפרסום חומר חקירה מילולי, פרסום חזותי או קולי הוא בעל פוטנציאל נזק גבוה יותר, ובית המשפט יתירו רק כאשר מנגד עומד ערך ראוי ונימוקים כבדי משקל המצדיקים את מחיר הנזק שייגרם בפרסום התיעודי או החזותי. אין זה המצב בבקשה שלפניי.

 

ג. נושא תקינות ההליך החקירתי והשיפוטי הם אכן נושא בעל חשיבות ציבורית, אם כי לא ברורה נפקותה של הטענה וכיצד יועיל פרסום תיעודה החזותי של החקירה לצורך בחינת התנהלותן של רשויות אכיפת החוק בהליך שלפניי.

 

ד. אין חולק בדבר זכותו של אדם לכבוד, גם בהיותו במעמד נחקר. על כך עמד בית המשפט בע"פ 5127/11 רשות השידור נ' רוני רון (10.10.11) בציינו כי תכלית הוראת סעיף 13 לחוק חקירת חשודים למנוע בגבולות הראויים את השפלתו ורמיסת כבודו של נחקר הנלוות דרך כלל, לפרסום תמונתו וקולו של נחקר, בעת חקירתו. תכלית זאת שעניינה שמירה על כבודו של הנחקר, מבקש החוק להגשים בכל הזמנים הרלבנטיים, לפני המשפט, במהלכו ולאחר שהסתיים.

6

 

לא הובא לפניי ולא מצאתי טעם מיוחד המצדיק את התרת פרסום תיעוד חקירתה של המשיבה 2 , במחיר הפגיעה בערך כבוד האדם, הכרוך במתן ההיתר המבוקש.

 

לסיכום חלק זה, יש לקבוע כי בנסיבות העניין, לא שוכנעתי בקיומם של אינטרסים משמעותיים ונסיבות מיוחדות, שבכוחם לגבור על הנזק שעלול להיגרם לערך תקינות ההליך המשפטי, ועל הפגיעה בערך החוקתי של כבוד האדם, ומשכך, הבקשה לפרסום תיעודה החזותי של החקירה - נדחית.

 

 

הבקשה לעיון בתוכן המילולי של החקירה

בבקשתו עתר המבקש להעביר לעיונו את חומר החקירה המילולי שנאסף בחקירה המשטרתית שהובילה להליך שלפניי. לטענתו, טרם הגשת בקשתו לבית המשפט פנה למשיבה 1 בבקשה להמצאת החומר לעיונו, אך בקשתו נדחתה בנימוק שהחומר המבוקש על ידו יימסר לעיונו בכפוף לצו שיפוטי.

 

המשיבה 2 הפנתה לנימוקי התנגדותה מיום 10.9.19 והוסיפה שיש לדחות את הבקשה משלא הצביע המבקש על אינטרס לגיטימי בקבלת חומרי החקירה, המצדיקים פגיעה בפרטיותה ובפרטיותם של צדדים שלישיים, אשר עלולים להיפגע מחשיפת חומרי החקירה הנדרשים.

 

בתגובתה מיום 3.12.2019 לבית המשפט, הפנתה המשיבה 1 לנימוקי התנגדותה שניתנו בחלקה של הבקשה המתייחס לפרסום התיעוד החזותי.

 

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות הצדדים, ראיתי לדחות גם חלקה זה של הבקשה.

 

חומר החקירה בו מתבקש העיון, לא הוגש לבית המשפט שכן ההליך לא נוהל להוכחות.

 

למקרים מסוג זה התייחס בית המשפט המחוזי בחיפה בתפ"ח (מחוזי-חיפה) 46899-05-12 מדינת ישראל נ' אגבאריה (2.11.2014)) בקבעו כדלקמן: "חומר החקירה הכולל אינו נמצא בבית המשפט. הוא לא הוגש לבית המשפט, והדרך לעיין בו ולצלמו היא על ידי פנייה לגורמי האכיפה, שישיבו בוודאי לפי הנחיית פרקליט המדינה 14.8. ככל שהמבקש לא יהיה מרוצה מהתשובה, יפנה בעתירה כנגד ההחלטה. אין מקום, שבית המשפט שדן בתיק הפלילי יתן החלטה בעניין חומר חקירה שמעולם לא הוגש לו, לבקשת נפגע עבירה". במקרה זה המבקש היה בעל אינטרס קרוב יותר, בהיותו נפגע העבירה.

גם ת"פ 11642-12-12 (מחוזי-חיפה) מדינת ישראל נ' קבלאן (22.11.2017) דן בסוגיה זו והגיע לתוצאה זהה.

 

לאחרונה דן בג"צ (בג"צ 4922/19 אפרים נוה נ' מדינת ישראל (9.12.2019)) בזכות העיון, תחולתה על גורמים שונים ותכליותיה. בפסק דין זה סוקר בית המשפט העליון את מסלולי הגילוי והעיון בדין הפלילי, לרבות זכויותיהם של מבקשים בעלי אינטרסים שונים, ואף ממנו לא עולה תמונה שונה.

7

 

בנסיבות העניין ומאחר שהמבקש לא הצביע על מקור סמכות להורות למשיבה 1 לחשוף בפניו את חומר החקירה המילולי, יש לדחות גם חלקה זה של הבקשה.

 

סוף דבר

מן הטעמים שהובאו לעיל, הבקשה על שני ראשיה נדחית. מזכירות תשלח העתק ההחלטה לצדדים.

 

ניתנה היום, 15.1.2020 בהעדר הצדדים.