1

בית משפט השלום בתל אביב - יפו

ת"פ 52696-08-16

לפני כבוד השופטת דנה אמיר

המאשימה

מדור תביעות מס הכנסה תל אביב

נגד

הנאשמים

1.א.ג. אוקיינוס בע"מ

2.אליהו גרינברג

נוכחים:

ב"כ המאשימה מתמחה לי סימן טוב

ב"כ הנאשם עו"ד יוסי חמצני

הנאשם התייצב

גזר דין

1.         הנאשמים הורשעו על פי הודאתו של הנאשם 2 (להלן: "הנאשם") ביום 25.9.2017 וביום 28.5.2018 בביצוע 4 עבירות על פי סעיף 216(4) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א- 1961 (להלן: "הפקודה"). על פי המפורט בכתב האישום, הנאשמת 1 (להלן: "הנאשמת") הפעילה מכבסה בתקופה הרלבנטית לכתב האישום והנאשם היה מנהלה הפעיל. הנאשמים, ללא סיבה מספקת, לא הגישו במועד לפקיד השומה בשמה של הנאשמת דוח בצירוף מאזן ודוח רווח והפסד לשנים 2012-2014. מחזור עסקאותיה של הנאשמת לשנת 2012 עמד, על פי דיווחיה למע"מ, על סך של 1,912,155 ₪. לשנת 2013 על סך 1,878,212 ₪ ולשנת 2014 על סך 1,251,527 ₪. בנוסף כאמור, על פי הודאת הנאשם במעמד הטיעונים לעונש, ביום 28.5.2018 הורשעו הנאשמים אף בכך שלא הגישו במועד, ללא סיבה מספקת, את הדוח לשנת 2015 על שם הנאשמת.

2

טיעוני המאשימה לעונש

2.         טיעון לעונש נשמע ביום 28.5.18. בפתח הטיעון לעונש הגישה ב"כ המאשימה את ת/1, גיליון הרישום הפלילי של הנאשם לצד הכרעת דין וגזר דין בת"פ 46823-10-11 (שלום - ת"א), אשר ניתנו בעניינם של הנאשמים ביום 29.6.2014 (להלן: "התיק הקודם"). הכרעת הדין וגזר הדין בתיק הקודם מלמדים כי הנאשמים הורשעו בביצוע שתי עבירות זהות לאלה מושא התיק הנדון בשנים 2008 - 2009. על פי גזר הדין בתיק הקודם, דינו של הנאשם נגזר ל-4 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור כל עבירת מס מסוג עוון או פשע, קנס והתחייבות בסך 20,000 ₪. בטיעוניה הרחיבה וציינה ב"כ המאשימה כי במועד מתן גזר הדין בתיק הקודם הוצע לנאשם לצרף את העבירה הנוגעת לשנת 2012 (בה הורשע בתיק שלפניי), שכן היה ידוע כי דוח זה לא הוגש במועד. הנאשם בחר שלא לצרף את העבירה לתיק הקודם. תוך התחשבות בנאשם ועל מנת לאפשר לו להסיר מחדל זה קבע בית המשפט בתיק הקודם כי עונש המאסר המותנה שהושת על הנאשם יכנס לתוקפו החל מחודש אוגוסט 2014. למרות זאת, הנאשם הסיר את המחדל הנוגע לדוח לשנת 2012 רק למעלה משנה לאחר הגשת כתב האישום הנוכחי, בחודש פברואר 2018, ואף ביצע עבירות נוספות בשנים 2013-2015.

3.         ב"כ המאשימה הפנתה לערכים המוגנים אשר נפגעו ממעשי הנאשמים, הפנתה למחזוריה הגבוהים של הנאשמת בשנות ביצוע העבירות ולכך שהמחדלים הנוגעים לדוחות לשנים 2013-2015 לא הוסרו (בעת הטיעון לעונש), בעוד שהמחדל הנוגע לדוח 2012 הוסר באיחור ניכר. מתחם העונש ההולם לטעמה, בגין כל עבירה, היא אירוע, הוא בין מאסר על תנאי לבין 8 חודשי מאסר בפועל וקנס שבין 8,500 ₪ ל-29,200 ₪ לצדם והתחייבות להימנע מביצוע העבירה. בראי הרשעתו הקודמת, כשלטענתה ניתן לראות כי הנאשם לא הפנים את חומרת מעשיו חרף הרשעתו בתיק הקודם והמאסר המותנה התלוי ועומד כנגדו, עתרה כי באשר לדוח 2012, בגינו הוסר המחדל, יועמד עונשו של הנאשם בנסיבותיו ברף האמצעי. ביחס ליתר המחדלים שלא הוסרו, ביקשה להעמיד את עונשו של הנאשם ברף האמצעי - עליון, בין 2-8 חודשי מאסר בפועל. באשר לעונש הכולל, עתרה כי יושת על הנאשם עונש שבין 7-9 חודשי מאסר בפועל וכן כי יופעל עונש המאסר המותנה חב ההפעלה התלוי ועומד כנגדו במצטבר לצד חילוט ההתחייבות עליה חתם במסגרת התיק הקודם. על הנאשמת ביקשה כי יושת קנס סמלי שכן איננה פעילה עוד.

3

טיעוני ההגנה לעונש

4.         ב"כ הנאשם טען בפתח טיעונו כי יש לקבוע במקרה זה קיומו של אירוע אחד בהתאם למבחנים אשר נקבעו בפסיקה. עוד טען כי כלל העבירות בוצעו על רקע הסתבכות כלכלית, בשל ניהול כושל של המכבסה ולא על רקע עברייני. לטענתו, הנאשם מצר על ביצוע העבירות, עשה ועושה כל שביכולתו להסיר את המחדלים. עוד הפנה לשיתוף הפעולה של הנאשם בחקירה, הודייתו בביצוע העבירות וחיסכון הזמן בעקבות כך למאשימה ולבית המשפט. באשר לנסיבותיו האישיות פירט כי הנאשם, בן 63, נשוי ואב לשני בגירים, מצבו הכלכלי קשה והוא אינו עובד. לטענתו, עונש מאסר יפגע במשפחת הנאשם ואף ימנע ממנו לפרוע חובותיו הרבים וכי במצבו הכלכלי אין ביכולתו של הנאשם לשלם קנס. על כן ביקש כי תושת על הנאשם התחייבות חלף קנס. ב"כ הנאשם אף ציין את מצבו הבריאותי של הנאשם אשר אינו שפיר לטענתו, לדבריו, הנאשם עבר התקף לב ושלושה צנתורים, ניתוח לקיצור קיבה, מקבל תרופות באופן קבוע ונמצא במעקב רפואי. עוד ציין כי הנאשם שירת בחיל המודיעין והשתחרר בדרגת רב סרן, חבר במרכז למורשת המודיעין ומשמש נציג המשפחות השכולות של החיל.

5.         באשר למאסר המותנה התלוי ועומד כנגד הנאשם עתר כי ככל שאורה על הפעלתו, יופעל המאסר המותנה בחופף לעונש אשר יושת בתיק זה, שלא יעמוד על יותר משישה חודשי מאסר אותם ניתן לרצות בעבודות שירות. לאור עתירתו בפתח הדיון לדחייה נוספת של מועד הטיעון לעונש על מנת להשלים את הסרת המחדלים, אותה דחיתי, ביקש הסנגור להגיש טיעונים בכתב לכשיוודא האם הוסרו המחדלים. לדבריו בעמ' 13 לפרוטוקול מיום 28.5.2018, ועל פי הערכת רואה החשבון מיום 27.5.2018 אשר הוצגה בפניי, הדוחות אשר לא הוגשו לשנים 2013 ו-2014 יהיו מוכנים לחתימה והגשה לקראת סוף חודש יולי 2018.

דבר הנאשם

4

6.         בעת הטיעון לעונש הביע הנאשם צער וחרטה וטען כי העבירות בוצעו על רקע מחלתה של מנהלת החשבונות אותה העסיק. בנוסף הפנה להיות משפחתו משפחה שכולה ולפעילותו בסיוע למשפחות שכולות בקהילת המודיעין אותן הוא מבקר מידי יום וכן פעילותו למען המדינה משך 40 שנה. עוד עתר לפרק זמן נוסף הדרוש לו לשם הסרת המחדלים .

השתלשלות העניינים לאחר הטיעון לעונש

7.         לדיון אשר נקבע ליום 13.9.2018 למתן גזר דין לא התייצב הנאשם ואף הוצא כנגדו צו הבאה אשר בוטל לאור בקשה שהגיש לתיק לאחר מכן. לדברי ב"כ הנאשם בדיון, דוחות 2012-2013 הוגשו ותוקצרו ודוח 2014 יוגש בימים הקרובים. באותו דיון דחיתי את בקשת ב"כ הנאשם לשלוח את הנאשם בשנית לממונה על עבודות השירות, לאחר שלא התייצב במועד הראשון בו זומן והדיון נדחה ליום 29.10.18. הנאשם התייצב לדיון ביום 29.10.18 אז נשלח על ידי שוב לממונה על עבודות השירות.

8.         לדיון אשר היה קבוע לחודש דצמבר 2018 לא התייצב הנאשם לאחר שחש שלא בטוב ופנה לחדר מיון. בדיון שהתקיים ביום 7.1.2019 התבקשה דחייה אחרונה לשם הסרת מחדלים לה נעתרתי חרף התנגדות המאשימה. ביום 3.4.2019 התקבלה הודעה מאת הסנגור לפיה מחדלי כתב האישום הוסרו במלואם.

9.         לדיון אשר היה קבוע ליום 8.4.2019 לא התייצב הנאשם משלא חש בטוב והדיון נדחה. לדיון ביום 29.4.2019 שוב לא התייצב אז הוצא כנגדו צו הבאה. הנאשם אף לא התייצב לדיון ביום 24.6.2019. לבסוף, ביום 8.7.2019 התייצב הנאשם לדיון, אז נשלח שוב לקבלת חוות דעת הממונה על עבודות השירות, ביום 9.9.2019 נדחה הדיון להיום, לקבלת חוות דעת הממונה על עבודות השירות ומתן גזר דין.

קביעת מתחם העונש ההולם

5

10.       קביעת מתחם העונש ההולם נעשית על פי עיקרון ההלימה תוך התחשבות בערך החברתי אשר נפגע, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנוהגת ובנסיבות ביצוע העבירה. העבירות אשר בוצעו על ידי הנאשמים פוגעות בשיטת גביית המס ופעמים רבות אף גורמות לחסר של ממש בקופת המדינה. מביצוע העבירות נפגע פיקוח רשות המסים, כששיטת המס מבוססת על האמון בנישום שיגיש דיווחיו כחוק ושיטת חישוב המס וגבייתו מבוססת על הדוחות המוגשים על ידי נישומים ועל אמיתותם. ערך חברתי נוסף שנפגע הוא שוויון נטל המס. התייחסות סלחנית לאי קיום הוראות החוק עלולה להביא אף להיעדר המוטיבציה של כלל ציבור משלמי המסים לדווח ולשלם מסיהם כנדרש על פי חוק.

11.       באשר לנסיבות ביצוע העבירות, המדובר בביצוע שיטתי של עבירות על פני 4 שנות מס (2012-2015). על פי דיווחי הנאשמים למע"מ, מחזורי הנאשמת לשנים 2012-2014, הם מחזורים שאינם זניחים ועומדים על מעל למיליון ₪ כל שנה. הטענה בדבר ביצוע העבירות על רקע קושי כלכלי לא נתמכה במסמכים מטעם ההגנה וממילא, קשה ליתן לה משמעות ממתנת מקום בו מדובר בביצוע עבירות על פני 4 שנים כאמור. יש לזכור כי בכל שלב יכול היה הנאשם להפסיק את פעילות הנאשמת ככל שמצבה הכלכלי היה כה קשה אך לא פעל כאמור. לא ניתן להלום הטענה לפיה יש להתחשב לקולא במי שבחר להמשיך להפעיל את עסקו משך 4 שנים תוך התעלמות מחובותיו החוקיות, בשל קשייו הכלכליים לקיימן. הנאשם בדבריו טען כי ביצוע העבירות נבע ממצבה הבריאותי של מנהלת החשבונות - גם בטענה זו אין כדי למתן את הנסיבות באופן ממשי. ככל שהיה מדובר באי הגשת דו"ח בודד או שניים, ניתן היה אולי להתחשב בנטען, אולם בראי ביצוע העבירות על פני 4 שנות מס, כשברקע הרשעתם הקודמת של הנאשמים והמאסר המותנה התלוי ועומד, לא ניתן למצוא בנטען הסבר הממתן באופן ממשי כאמור, את הנסיבות.

6

12.       מדיניות הענישה הנוהגת ביחס לעבירות שעניינן אי הגשת דוחות במועד למס הכנסה מושפעת מהשיטתיות שבמעשים והיקפם, מהנזק שנגרם, כמו גם מהסרת המחדל. בדרך כלל תחתית מתחם הענישה נקבעת בהסכמת המאשימה למאסר על תנאי ותקרתו למאסר ממשי בן 8 חודשי מאסר בגין כל עבירה כאירוע. ניתן ללמוד כי באופן רגיל מדיניות הענישה היא מוחשית וכוללת עונשי מאסר משמעותיים לריצוי מאחורי סורג ובריח, בעיקר מקום בו לא הוסרו המחדלים ובהם דובר בעבירות אשר נעברו בשיטתיות ו/או בסכומים גבוהים. ראו רע"פ ‏3857/13 יצחקיאן נ' מדינת ישראל (30.07.2013) (להלן: "עניין יצחקיאן"), רע"פ 4323/14 מולדובן נ' מדינת ישראל (26.06.2014), רע"פ 288/13 אלחלאוה נ' מדינת ישראל (14.01.2013), רע"פ 3120/14 נעים נ' מדינת ישראל (08.05.2014).

13.       לצד זאת, לעיתים, במקרים מתאימים, ובכלל זאת מקרים בהם לא הוסרו המחדלים כלל או הוסרו באופן חלקי גוזרים בתי המשפט בגין ביצוע העבירות עונשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, לצד ענישה צופה פני עתיד וקנס. ראו לשם הדוגמא: ע"פ (מחוזי י-ם) 2038/10 לוק נ' מדינת ישראל (15.3.2010), עפ"ג (מחוזי מרכז) 42790-01-14 פרקליטות מחוז תל אביב מיסוי וכלכלה נ' דהן (25.2.2014), ת"פ (ת"א) 9400-11-16 מע"מ ת"א 1, 2 נ' אס אקס אופנה (28.4.2019), ת"פ (שלום רח') 17048-12-10 מדינת ישראל נ' א.מ. מדיקס ואח' (23.12.2013), ת"פ (ת"א) 17979-12-15 מדור תביעות מס הכנסה תל אביב נ' גרף פרוייקטים בע"מ (31.1.2018). בדרך כלל, כאשר הוסרו מלוא מחדלי כתב האישום והנאשם נעדר עבר פלילי, נוהגים בתי המשפט לגזור על נאשמים המורשעים בעבירות מהסוג הנדון עונש צופה פני עתיד לצד קנס בלבד.

7

14.       טרם קביעת המתחם יש לתת את הדעת לעתירת הסנגור לקביעת כלל העבירות כאירוע אחד. כידוע, בעבירות הנדונות, בדרך כלל יתייחס בית המשפט לכל עבירה מסוג העבירות דנן כאירוע נפרד (רע"פ 1688/14 כץ נ' מדינת ישראל (9.03.2014)). יחד עם זאת, ישנם מקרים בהם על פי מבחן הקשר ההדוק ההתייחסות היא כאל אירוע אחד (ר' ע"פ 4910/13 ג'אבר נ' מדינת ישראל (29.10.2014)). במקרה דנן לבד מטענה (אשר לא גובתה במסמכים כאמור) לפיה העבירות בוצעו על רקע קושי כלכלי וטענה בדבר מחלת מנהלת החשבונות, שאין בה כדי להסביר ביצוע שיטתי של העבירות משך 4 שנים שלמות, או להצדיק התייחסות לכלל העבירות כאירוע. לא הוצג כל טיעון המבוסס על תשתית עובדתית ממשית המלמדת כי יש לקבוע את כלל העבירות כאירוע אחד. בנסיבות אלה מצאתי לדחות את עתירת ההגנה בהקשר זה ולקבוע כל עבירה כאירוע. מתחם עונש המאסר בגין כל אחד מהאירועים יקבע בין מאסר מותנה לבין 8 חודשי מאסר בפועל, כעתירת המאשימה. בנסיבות, ובראי עמדת המאשימה לעונש, המתחמים יחפפו ביניהם במידת מה בעת קביעת עונשו של הנאשם.

15.       לעניין מתחם הקנס, כידוע, בסוג זה של עבירות קיימת חשיבות לענישה כספית ממשית אשר תלמד כי אין אף תועלת כלכלית לצד ביצוען של העבירות. גובה הקנס מושפע מהסכומים מושא כתב האישום, מהשיטתיות שבביצוע העבירות ומשך אי הדיווח. בעת קביעת המתחם יש להידרש גם לשאלת יכולתו הכלכלית של הנאשם. נתתי דעתי לטענות ב"כ הנאשם בדבר מצבו הכלכלי הקשה של הנאשם וחובותיו (הגם שלא הוצגה כל ראיה לאמור). כן נתתי דעתי לכך שהנאשמת הפסיקה את פעילותה וכי לדברי ב"כ הנאשם בעת הטיעון לעונש הנאשם אינו עובד. לא נעלמה ממני עתירת הסנגור להימנע מהשתת עונש של קנס כנגד הנאשם אך אינני מוצאת לעשות כן בנסיבותיו. לאחר שקילת כלל המפורט לעיל לצד נסיבותיו הכלכליות הנטענות של הנאשם, ואף בראי ההתחייבות שנחתמה על ידו אותה ביקשה המאשימה להפעיל, מצאתי להעמיד את מתחם הקנס בין 6,000 ₪ לבין 20,000 ₪ לצד התחייבות להימנע מביצוע העבירה.

הנסיבות הקונקרטיות

8

16.       במקרה הנדון לא מתקיימות נסיבות המביאות לחריגה לקולא או לחומרה מהמתחמים שנקבעו. הנאשם, יליד שנת 1956, נשוי ואב לשני בגירים, אין ספק כי גזירת עונש מאסר תקשה על בני משפחתו, אך אינני מוצאת כי המדובר בקושי החורג מהקושי הרגיל לבני משפחה בנסיבות דומות. הנאשם שירת בחיל המודיעין כקצין והשתחרר בדרגת רב סרן, הוא בן למשפחה שכולה ופעיל בהקשר זה במסגרת חיל המודיעין (נ/1) - תרומתו בהקשר זה תבוא בחשבון לקולא בעת גזירת הדין. משקל מסוים יינתן אף לטענות בדבר מצבו הכלכלי הקשה של הנאשם, העובדה שלא עבד תקופה ארוכה עד לעת האחרונה כדברי הנאשם בעת מתן גזר הדין, וחובותיו הגם שלא הוצגו כל מסמכים בהקשר זה. בעת מתן גזר הדין מציין הנאשם כי הוא מרוויח כיום סך של 3,600 ₪ כמטפל בקשיש. כך גם יינתן משקל להפסקת פעילותה של הנאשמת. נתתי דעתי אף למצבו הבריאותי של הנאשם (הגם שלא הוצגו כל אישורים גם בהקשר זה), להתקף הלב שנטען שעבר, הצנתורים, הניתוח, הטיפול התרופתי והמעקב הרפואי הקבוע. הנאשם הודה ושיתף פעולה עם החקירה ואלה ייזקפו לזכותו. יחד עם זאת, לא ניתן לזקוף לזכות הנאשם חיסכון זמן שיפוטי או להתעלם מהתנהלותו במסגרת ההליך בגינה נדחו דיונים רבים והוצאו כנגדו צווי הבאה משלא התייצב לדיונים.

17.       בנוסף, לחומרה יש לתת את הדעת לת/1 גיליון הרישום הפלילי של הנאשם. הרלבנטית ביותר מבין ההרשעות המפורטות שם היא הרשעתם הקודמת של הנאשמים בשנת 2014 במסגרת התיק הקודם, בביצוע אותן עבירות ממש, בגינן נגזר על הנאשם עונש של מאסר על תנאי בן 4 חודשים שהוא חב הפעלה במקרה דנן, קנס והתחייבות. יש טעם בטענת המאשימה לפיה נראה כי הנאשם לא הורתע מקיומו של התיק הקודם כנגדו או מן העונשים אשר הושתו עליו שם, ופעל לביצוען של ארבע העבירות בתיק הנדון באופן שיטתי. נסיבות אלה מלמדות כי על הענישה בעניינו של הנאשם להיות מרתיעה ומוחשית, כשיש ליתן משקל ממשי לאינטרס הציבורי בדמות הרתעת הנאשם והרתעת הרבים, שגם כך מקבל בכורה על פני נסיבות אישיות בסוג זה של עבירות (ראו: רע"פ 3998/15 פלוני נ' מדינת ישראל (28.6.2015) ועניין יצחקיאן). במאמר מוסגר יצוין כי לחובת הנאשם הרשעה נוספת אשר התיישנה באותה עבירה ממש משנת 2003 (תאריך עבירה 1998).

18.       כאמור, ביום 3.4.2019 התקבלה הודעה מאת הסנגור לפיה מלוא מחדלי כתב האישום הוסרו. כידוע, להסרת מחדלים בסוג זה של עבירות משמעות רבה לעניין הענישה. בהסרת המחדלים יש כדי להעיד על קבלת אחריות שאיננה רק מהפה החוצה (רע"פ 7851/13 חדר עודה נ' מדינת ישראל (03.09.2015)). לאור מאמציו הרבים של הנאשם אשר הביאו כאמור להסרה מלאה של המחדלים ובראי כלל הנסיבות אשר פורטו לעיל, מצאתי להיעתר באופן חלקי לבקשת הסנגור ולהורות על הפעלת המאסר המותנה התלוי ועומד כנגד הנאשם בחפיפה חלקית לעונש אשר ייגזר בתיק זה.

19.       לאחר שקילת כל המפורט לעיל, אני גוזרת על הנאשמים את העונשים כדלקמן:

9

א.        לנאשם 2: מאסר בפועל לתקופה של חודשיים אשר ירוצה בדרך של עבודות שירות על פי חוות דעת הממונה על עבודות השירות, ב"המשקם" רמת גן, איצטדיון רמת גן. הנאשם יתייצב ביום 5.12.19 בשעה 8:00 במפקדת מחוז מרכז, יח' עבודות שירות, רמלה. מובהר כי יתכנו שינויים במקום העבודה ושעות העבודה כמפורט בחוות דעת הממונה על עבודות השירות. הובהרה לנאשם המשמעות של אי עמידה בעבודות שירות. בנוסף אני מורה על הפעלת המאסר המותנה בן ה- 4 חודשים שהושת על הנאשם בת"פ (ת"א) 46823-10-11 חודש בחופף לעונש אשר נגזר ושלושה חודשים במצטבר כך שבסה"כ ירצה הנאשם 5 חודשי מאסר בעבודות שירות.

ב.         לנאשם 2: מאסר על תנאי למשך 8 חודשים, לתקופה של 3 שנים והתנאי שהנאשם לא יעבור עבירה על פי פקודת מס הכנסה מסוג עוון או פשע.

ג.         לנאשם 2: קנס בסך 8,000 ₪ או 45 ימי מאסר תמורתו, תוך שנתתי דעתי לטענות בדבר מצבו הכלכלי של הנאשם ולהפעלת ההתחייבות בת"פ 46823-10-11 אשר התבקשה. הקנס ישולם ב-20 תשלומים חודשיים, שווים ורציפים, כשהראשון בהם ביום 1.12.19. לא ישולם תשלום - תעמוד יתרת הקנס לפירעון מיידי.

ד.         הנאשם 2 יחתום על התחייבות בסך 20,000 ₪, להימנע במשך שנתיים מהיום מביצוע עבירות מס מסוג פשע או עוון על פי פקודת מס הכנסה. לא יחתום הנאשם, ייאסר לתקופה של 10 ימים. חתימת התחייבות עד היום בשעה 14:00.

ה.        לנאשם 2: אני מורה על הפעלת ההתחייבות אשר נחתמה ביום 29.6.14 בהמשך לגזר הדין בת"פ 46823-10-11 כך שהנאשם ישלם סך של 20,000 ₪. הסכום ישולם ב-40 תשלומים שווים ורצופים הראשון ביום 1.3.20. לא ישולם תשלום - יעמוד מלוא הסכום לפירעון מידי.

ו.         לנאשמת 1 שאינה פעילה קנס סמלי בסך 10 ₪ שישולם באופן מידי.

המזכירות תשלח עותק מגזר הדין לממונה על עבודות השירות.

זכות ערעור כחוק תוך 45 יום.

ניתן היום, כ"ט תשרי תש"פ, 28 אוקטובר 2019, במעמד הצדדים.