בית משפט השלום בירושלים

ת"פ 5311-10-19 מדינת ישראל נ' מקונן

לפני

כבוד השופט דוד שאול גבאי ריכטר

בעניין:

מדינת ישראל ע"י מתמחה אביה בניסטי, מתמחה מתביעות ירושלים

המאשימה

נגד

יוסף מקונן ע"י ב"כ עוה"ד ורד בירגר מטעם הסניגוריה הציבורית

הנאשם

גזר דין

כתב האישום המתוקן

1.      הנאשם הורשע על פי הודאתו בכתב האישום המתוקן, בכך שביום 5.6.2019 שהו הנאשם והמתלונן במסעדה בירושלים, כאשר קיים ביניהם סכסוך קודם. הנאשם הבחין במתלונן במקום, החל לקלל אותו ואמר לו שייצא החוצה על מנת לדבר. המתלונן יצא מחוץ למסעדה במטרה ללכת לביתו, על כן החזיק בידו את מושב האופניים שלו על מנת לחברו לאופניו. הנאשם יצא אחריו. בין הנאשם למתלונן החל דין ודברים כשמהלכו איים הנאשם על המתלונן כי יהרוג אותו. עוברי אורח שהיו במסעדה הפרידו והרחיקו ביניהם. לאחר מספר דקות, הנאשם ביקש לשוחח שוב עם המתלונן בצד, תוך שהוא אוחז בגבו ולוקח אותו לסמטה סמוכה ואומר לשאר הנוכחים שיאפשרו להם לדבר לבד וש"הכל בסדר". בשלב זה, הוציא הנאשם סכין יפנית מכיסו, המשמשת אותו לעבודתו, והחל לנסות לתקוף את המתלונן. הנאשם פגע במתלונן וגרם לו חתך בזרועו ומאחורי אוזנו. המתלונן הכה את הנאשם באמצעות מושב האופניים על מנת להרחיקו. בשלב זה, המתלונן זרק את מושב האופניים, נמלט מהמקום והתקשר למשטרה. הנאשם חזר למסעדה וחתך את שני צמיגי אופני המתלונן, בעט בכידון האופניים ושבר אותו, והמשיך לבעוט באופניים מספר פעמים. עלות תיקון האופניים 400 ₪. בגין מעשים אלה, הורשע הנאשם בעבירת איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (חוק העונשין); היזק לרכוש במזיד, לפי סעיף 452 לחוק העונשין, החזקת סכין לפי סעיף 186(א) לחוק העונשין ותקיפה חבלנית לפי סעיף 380 לחוק העונשין.

מהלך הדיון

2.      הנאשם הורשע על פי הודאתו בכתב האישום המתוקן, במסגרת הסדר טיעון, שלא כלל הסכמה עונשית ונשלח לשירות המבחן ולממונה לעבודות שירות.

תסקירי שירות המבחן

3.      בעניינו של הנאשם הוגשו מספר תסקירים. מהתסקירים עולה כי הנאשם נולד באתיופיה ועלה ארצה בגיל צעיר. הקשר עם הוריו תואר כמרוחק ובמהלך נערותו הוא הוצא למסגרות חוץ ביתיות. בהיותו נער החל בצריכת אלכוהול, והורשע בעבירת רכוש ולאחר מכן בעבירת הריגה בהיותו כבן 15. נגזר עליו מאסר של 7 שנים והוא השתחרר מהכלא בהיותו כבן 22. לאחר מכן השתלב בעבודה ושמר על יציבות יחסית עד לשנה האחרונה, אז חל שינוי לרעה במצבו על רקע בעיה לבבית. הנאשם היה מעורב במערכת זוגית במהלך כשנתיים וחצי אך נפרד מבת זוגו, וכיום שב לאזור ירושלים להתגורר עם אחיו. נמסר בתסקיר האחרון על פתיחת תיק אלימות נוסף. שירות המבחן ציין כי הנאשם קיבל אחריות למעשים והיצר עליהם תוך שהוא מודע לכך שהוא בעל נטיות אימפולסיביות להגיב באלימות בשעת מצוקה ולכן נעשה ניסיון לשלבו, לבקשתו ובהמלצת שירות המבחן בטיפול ייעודי בתחום מניעת האלימות. בפועל השלים הנאשם השתתפות בקבוצה בתחום במשך חצי שנה, ושירות המבחן דיווח כי הנאשם סיים את הטיפול בקבוצה. השירות המליץ בתחילה על הטלת צו מבחן ושל"ץ, אך בהמשך נסוג מהמלצתו והמליץ להטיל על הנאשם מאסר שיכול וירוצה בעבודות שירות, נוכח פתיחת תיק נוסף. שירות המבחן עמד על כך ששליחת הנאשם למאסר בפועל תהווה גורם מדרדר והמליץ להימנע מכך.

חוות דעת של הממונה על עבודות השירות

4.      הנאשם נמצא כשיר לעבודות שירות ב"איחוד הצלחה" בירושלים החל מיום 15.5.023.

טיעונים לעונש

5.      הצדדים לא הגיעו להסכמה עונשית. מחד, ב"כ המאשימה דאז, הגב' אביה בניסטי, מתמחה, טענה למתחם ענישה שנע בין 9 ל-18 חודשים ועתרה להטיל עליו עונש החורג ממתחם הענישה לחומרה בשל הצורך, לשיטתה, להרתיע את הנאשם ואחרים ונוכח עברו הפלילי של הנאשם. מאידך, הסניגורית ביקשה שלא למצות את הדין עם הנאשם.

6.      קביעת מתחם הענישה

מתחם הענישה צריך להתייחס לעקרון ההלימה, הנוגע ליחס לערך החברתי המוגן, מידת הפגיעה
 בו, מידת אשמו של הנאשם, מדיניות הענישה הנוהגת ונסיבות ביצוע העבירה.

7.      אשר לערך המוגן -המדינה מחויבת לשמור על שלום גופו ונפשו של כל אדם. עבירות מסוג זה חותרות תחת ערך מוגן זה, המתיישב עם זכותו הבסיסית של אדם לשלום גופו ונפשו. הנזק הנגרם כתוצאה מעבירות אלימות ואיומים, הוא פגיעה בגוף, בנפשו ובביטחונו של אדם. בנסיבותינו, מידת הפגיעה בערך המוגן היא בינונית-גבוהה. אשר להחזקת סכין - החזקת סכין או אגרופן היא עבירת פשע שהעונש המירבי הקבוע בצדה הוא 5 שנות מאסר. הדבר משקף את החומרה שבה ראה המחוקק את עצם החזקתה של סכין שלא למטרה כשרה מחוץ לבית או לחצרים, בשל הפוטנציאל לנזק לגוף ולנפש שהוא בלתי ניתן לשיעור. מעבר לכך, בית המשפט העליון עמד לא אחת על הסיכון הגלום בעבירה זו, בשל היות הסכין כלי משחית שתחילת אחזקתו, סופה בשימוש בו, חלילה. ר' למשל: רע"פ 40790/10 ג'בשה נ' מ"י (מיום 23.8.2010).

8.      נסיבות הקשורות בביצוע העבירה-האירוע המתואר אמנם לא היה מתוכנן אלא היה תוצאה של דין ודברים בין הנאשם למתלונן, ואולם האירוע התפתח והסלים בהדרגה, תוך שהנאשם מצטייד בסכין, ובסופו של דבר עושה בה שימוש וגורם חבלות למתלונן וגורם נזק ניכר לרכושו. יש בעובדה זו חומרה רבה, במיוחד נוכח העובדה שהנאשם יכול היה לעצור את הסלמת האירוע בכל נקודה, אך בחר שלא לעשות כן. הנאשם אחראי בלעדית למעשים, והנזק שגרם אינו מבוטל, ובוודאי כשהנזק הפוטנציאלי עלול היה להיות קיפוד חייו של המתלונן.

9.      מדיניות הענישה הנוהגת - יש קושי במציאת פסיקה הנוגעת לנסיבות זהות, אך סקירת הפסיקה בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש בנסיבות שונות מלמדת על רמות ענישה מגוונות.

א.    ברע"פ 4321/09 ליטביננקו נ' מ"י (מיום 26.7.2009) נדון נאשם ל-9 חודשי מאסר (שהוקלו מ-15 חודשים שהוטלו בבית משפט השלום) בנסיבות של תקיפת שניים תוך גרימת חבלה בחפץ קהה, והשמעת איומים בדיבור ובאמצעות שני סכינים;

ב.      ברע"פ 3681/19 שבתאי נ' מ"י (מיום 13.6.2019) נדון נאשם לחודש עבודות שירות וענישה נלווית על בסיס מתחם שבין מאסר מותנה ועד חודשי מאסר ספורים, בנסיבות בהן תקף את חברו בחדר כושר באגרופים ובבעיטות וגרם לו למכאובים;

ג.       ברע"פ 7645/20 כהן נ' מ"י (מיום 18.11.2020) תקף הנאשם נהג אוטובוס, איים עליו, חנק אותו וגרם לו חבלות בפניו. הוא הורשע בתקיפה חבלנית ואיומים ונדון ל-15 חודשי מאסר, על בסיס מתחם שבין עבודות שירות ועד 10 חודשי מאסר.

10.  מתחם הענישה - לפיכך, מתחם הענישה יעמוד על 3 חודשים שיכול וירוצו בעבודות שירות ועד 12 חודשי מאסר.

נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה

11.  חייו של הנאשם היו קשים ומורכבים לכל ארכם, וכבר בגיל צעיר היה מעורב בפלילים ואף בעבירת הריגה שביצע כשהיה נער. הוא סיים לרצות מאסר בראשית שנות העשרים לחייו. נדמה שכל חייו הוא משלם מחירים על ילדות ונערות קשה, ואלו עיצבו את אישיותו, לרבות הקושי שלו לשלוט בכעסו ולהביא זאת לידי ביטוי בהתפרצויות אלימות. לצד קבלת האחריות של הנאשם והעובדה שעבר טיפול לאחר המתנה ארוכה שלא הייתה תלויה בו, הרי שלאחר הטיפול או במהלכו שב לבצע לכאורה עבירת אלימות, והדבר מעורר ספק לגבי הצלחת הטיפול. אני ער ליציבות הרבה בחייו של הנאשם לאורך שנים ארוכות (כ-15 שנה) ויש לתת לכך משקל משמעותי. אני גם ער לחלוף הזמן מעת ביצוע האירוע. אשר לפתיחת התיק החדש, עומדת לנאשם חזקת החפות. שמעתי את טענותיו ולא סברתי שיש לזקוף עובדה זו לחובתו נוכח עקרונות היסוד של ההליך הפלילי, והצורך להוכיח אשמה מעבר לספק סביר.

המיקום במתחם

12.במקרה זה, בבואי לקבוע את מיקומו של הנאשם במתחם, יש לתת בכורה לעקרון ההלימה נוכח חומרת האירוע. השילוב של מעשה אלימות יחד עם שימוש בסכין, יחד עם עברו הפלילי של הנאשם מעלים תהיה האם הנאשם אכן שינה את דרכיו ואימץ כלי התמודדות מועילים עם מצבי סיכון. לכן, בנסיבות העניין יש מקום להעמיד את הנאשם בחלק האמצעי-עליון של המתחם שקבעתי.

גזירת הדין

13.  לפיכך, אני מחליט לגזור על הנאשם את העונשים הבאים:

א.    7 חודשי מאסר בעבודות שירות, שיבוצעו ב"איחוד הצלחה" בירושלים (רח' ירמיהו) החל מיום 15.5.2023. במועד זה על הנאשם להתייצב אצל הממונה בבאר שבע לתחילת ריצוי עונשו עד לשעה 08:00. יש לנכות את ימי מעצרו ע"פ חישוב שב"ס שיכריע. הנאשם הוזהר מאפשרות של המרת עבודות השירות למאסר בפועל אם לא יבצע את המוטל עליו כראוי;

ב.      מאסר על תנאי של 6 חודשים, שלא לעבור כל עבירת אלימות מסוג פשע לרבות החזקת סכין בתוך 3 שנים מסיום עבודות השירות;

ג.       מאסר על תנאי של חודשיים שלא לעבור כל עבירת אלימות מסוג עוון לרבות איומים בתוך 3 שנים מסיום עבודות השירות;

ד.      התחייבות בסך 5,000 ₪ שלא לעבור כל עבירת אלימות בתוך שנתיים מסיום עבודות השירות;

ה.     צו מבחן לתקופה של 12 חודשים מהיום , בפיקוח שירות המבחן.

לא מצאתי לחרוג ממתחם העונש, וכן לא מצאתי להטיל רכיב כספי. סברתי ששליחת הנאשם לכלא תהיה הרסנית עבורו.

תשומת לב לכך שאי ביצוע צו המבחן עלול להוביל להפקעתו ולגזירת העונש מחדש, לרבות הטלת מאסר בפועל.

יש לשלוח לשירות המבחן ולממונה.

ככל שקיימות הפקדות ולא קיימים עיקולים ניתן להשיב למפקידים.

זכות ערעור כחוק.

זכות ערעור כחוק לבית המשפט המחוזי בירושלים בתוך 45 יום מהיום.