כתב האישום המתוקן

1.      הנאשם שלפניי הודה בביצוע 15 עבירות גניבה, לפי סעיף 384 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 בכתב אישום מתוקן. מעובדות כתב האישום המתוקן עולה, כי במהלך ארבעה ימים, בסוף חודש אפריל 2018 ובתחילת חודש מאי 2018, עבד הנאשם בתחנת דלק כמתדלק וכמוכר בחנות הנוחות. במהלך התקופה האמורה ביצע הנאשם 15 גניבות, בכך שקיבל מקונים תמורה למוצרים שקנו בחנות, ובמרבית המקרים לא הפקיד את מלוא התמורה שקיבל מהלקוחות בקופת החנות, אלא שלשל אותה לכיסו. יצוין כי בחלק מהמקרים הפקיד באופן חלקי כספים לקופה, ואת יתרתם שלשל לכיסו. מדובר במוצרים כגון מוצרי מזון וסיגריות.

הסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים

2.      במסגרת הסדר הטיעון תוקן כתב האישום והנאשם נשלח לשירות המבחן לקבלת תסקיר, אשר לבקשת הסניגורית, בחן גם את שאלת ביטול ההרשעה.

תסקיר שירות המבחן

3.      מהתסקיר עולה, כי הנאשם כבן 28 רווק, בוגר 12 שנות לימוד וכעת לקראת סיום לימודיו בהוראת חינוך גופני (הוצגו מסמכים לשירות המבחן). הנאשם עובד בחנותו של אחיו ומפרנס את עצמו. הנאשם גדל במשפחה נורמטיבית, כיום למרבה הצער אביו חולה ונמצא במצב סיעודי. הנאשם ללא עבר פלילי, קיבל אחריות למעשים ויודע כי פעל באופן פסול ושגוי והיה פועל אחרת. יצוין, כי הנאשם סיפר לשירות המבחן כי באותה עת שכרו הולן ע"י המעביד, כך לדבריו, ולכן חש שעליו להשיב לעצמו את שנגזל ממנו. עם זאת, כאמור, הנאשם התחרט על המעשים והביע נכונות לפצות על הנזקים שגרם. שירות המבחן התרשם מצעיר נורמטיבי בעל שאיפות חיובית. בנסיבות אלו, המליץ שירות המבחן על הימנעות מהטלת מאסר בעבודות שירות ובפועל מחשש לפגיעה יתרה בנאשם, והמליץ על הטלת של"ץ בהיקף 200 שעות וכן המליץ על ביטול ההרשעה נוכח גילו הצעיר של הנאשם ומעידתו החד-פעמית.

טיעונים לעונש

4.      ב"כ המאשימה עמדה על הישנות ביצוע העבירות והפסול שבהן, וביקשה להעמיד את המתחם על בין 6 ל-12 חודשי מאסר, ועתרה למאסר שיכול שירוצה בעבודות שירות וענישה נלווית. הסניגורית מנגד, ביקשה להיעתר להמלצת שירות המבחן על כל חלקיה.

קביעת מתחם העונש ההולם

5.      בבוא בית המשפט לגזור את הדין עליו לקבוע תחילה את מתחם העונש ההולם בהתאם לעקרון ההלימה, הנובע מן הערכים המוגנים ומידת הפגיעה בהם, מנסיבות העבירה ומידת אשמו של הנאשם וממדיניות הענישה הנוהגת.

6.      הערכים המוגנים שנפגעו הם קניינו של המעביד ויכולתו לתת אמון בעובדיו, כמו גם תקינותו של המסחר, שכן בעקיפין, מעשיו של הנאשם פגעו בלקוחות עצמם שסברו שהכסף ששילמו עבור מוצרים שרכשו הגיע ליעדו. מידת הפגיעה בערכים המוגנים בינונית.

7.      נסיבות ביצוע העבירה מלמדות כי הנאשם פעל באופן מכוון ומתמשך לגזול מהמעביד כספים שחשב שמגיעים לו עצמו, בשל מחלוקת כספית עם המעביד. מבלי להיכנס למחלוקת עם המעסיק לגופה, מעשיו של הנאשם פסולים והם בגדר עשיית דין עצמי לא לגיטימית, על חשבון המעסיק ועל חשבון הלקוחות, ויש בכך פסול ממשי. לכך יש להוסיף את הישנות המעשים על פני כארבעה ימים כמעט ברציפות, דבר המוסיף נופך של חומרה. מנגד, בעת ביצוע המעשים הנאשם היה בתחילת שנות העשרים לחייו, הפעיל שיקול דעת מוטעה כמאפיין לעתים צעירים בגילו, והסכומים המצטברים שנגזלו אינם גבוהים בכל קנה מידה, ומכאן גם שהנזק שנגרם מוגבל.

8.      מדיניות הענישה הנוהגת מגוונת, ותלויה בעיקר בנסיבות ביצוע העבירה, היקפה ותחכומה.

                    א.        רע"פ 3871/22 יונקץ נ' מ"י (מיום 20.6.2022) - במקרה זה הוגשה בקש רשות ערעור בתיק שבו נגנב בושם בשווי כ-300 ₪. ההרשעה והעונש של מאסר מותנה הושארו על כנם. מקרה זה קל ממקרנו, אך ניתן ללמוד ממנו על ההתייחסות לגניבה בהיקפים שאינם גדולים.

                     ב.         רע"פ 6365/13 קליינר נ' מ"י (מיום 23.9.2013) - מקרה של גניבת טלפון נייד. אושר מחם שבין 2 ל-8 חודשי מאסר ועונש של 4 חודשי מאסר, שם ניתנה התייחסות מיוחדת לחומרת משמעות גניבת טלפונים.

9.      בפער שבין שני המקרים שהזכרתי, יש מקום לקבוע מתחם עונש הולם שבין ימי מאסר קצרים או של"ץ נרחב, ועד 8 חודשי מאסר שיכול ויבוצעו בעבודות שירות. קבעתי מתחם עונש אחד למכלול העבירות, שכן מדובר במסכת עבריינית אחת, באותה שיטת פעולה שנפרסה על-פני ימים ספורים ורצופים. לכן מתקיים מבחן הקשר ההדוק.

נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות והמיקום במתחם

10.  מדובר בנאשם צעיר ללא עבר פלילי, שקיבל אחריות למעשיו, ומנהל אורח חיים נורמטיבי. הוא שואף לשמש מורה לחינוך גופני ונמצא בשלבי הכשרה אחרונים בהקשר זה. האירועים התרחשו לפני כארבע שנים ולפניהם ולאחריהם, לא היו לנאשם תיקים פליליים, דבר המעיד על מסלולו החיובי בחיים. לכן יש מקום למקם את הנאשם בתחתית המתחם ולקבוע של"ץ בהיקף נרחב מזה שעליו הומלץ, נוכח מכלול המעשים. שליחת הנאשם לעבודות שירות ובוודאי שלמאסר ממש, תהא ענישה בלתי מדתית בנסיבות העניין, כשיש לתת משקל למסלול הנורמטיבי של הנאשם ולחלוף הזמן מאז ביצוע העבירות.

שאלת ביטול ההרשעה

11.  לא אוכל להיעתר לבקשת ההגנה ולהמלצת שירות המבחן לביטול ההרשעה. ברירת המחדל היא הרשעה במקרה שאדם הודה במיוחס לו. על-מנת להימנע מכך, יש להוכיח קיומו של נזק יוצא דופן מעצם ההרשעה וכן לעמוד על כך שנסיבות המקרה מצדיקות זאת, מבלי לפגוע בשיקולי ענישה אחרים. לטעמי, הנאשם אינו עומד במי מהתנאים. מעשיו של הנאשם פסולים במיוחד נוכח הימשכותם והיקפם (גם אם הערך המצטבר של הגניבה אינו גבוה). יש להעביר מסר שעשיית דין עצמי מסוג זה, פסולה מכל ולכל, ולכן הדבר אינו מאפשר את ביטול ההרשעה. מעבר לכך, מכיוון שמדובר באדם נורמטיבי שזו לו מעידתו היחידה אינני מעריך כי קיימת סכנה ממשית לכך שהדבר יפגע בסיכוייו לעבוד במקצוע אותו רכש, בוודאי אין זה ראוי שכך יהיה. לכן העתירה נדחית וההרשעה תיוותר על כנה.

גזירת הדין

12.  נוכח כל האמור, גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א.    מאסר על תנאי של 4 חודשים, שלא לעבור כל עבירת גניבה בתוך 3 שנים מהיום;

ב.      של"ץ בהיקף 300 שעות שיבוצע בפיקוח שירות המבחן על-פי התוכנית שהוגשה בספריה המרכזית במזרח ירושלים, החל מיום 1.7.2023;

ג.       פיצוי למתלונן עד תביעה 1 בסך 1,000 ₪. הפיצוי ישולם עד 1.7.2023;

ד.      התחייבות בסך 5,000 ₪ שלא לעבור עבירה של גניבה בתוך שנתיים מהיום;

ה.     צו מבחן לתקופה של 12 חודשים מהיום, בפיקוח שירות המבחן.

תשומת לב לכך שאי ביצוע צו המבחן או צו השל"ץ עלול להוביל להפקעתם ולגזירת העונש מחדש, לרבות הטלת מאסר בפועל.

קנסות ופיצויים ניתן לשלם כעבור 3 ימים מיום מתן גזר הדין בחשבון המרכז לגביית קנסות בדרכים הבאות:

·        בכרטיס אשראי באתר www.eca.gov.il

·        בטלפון: 35592* או 073-2055000

·        במזומן בכל סניף של בנק הדואר בהצגת תעודת זהות בלבד

לא יונפקו שוברי תשלום.

תשלומים ניתן לקזז מכל הפקדה שבתיק או בתיק קשור על אף הודעת עיקול, וככל שקיימת יתרת זכות ולא קיים עיקול, ניתן להשיב ההפקדה למפקידים.

יש לשלוח לשירות המבחן.

זכות ערעור כחוק.

ניתן היום, ח' ניסן תשפ"ג, 30 מרץ 2023, במעמד הצדדים.