1

1.         במהלך חודש אוקטובר 2015, פנה הנאשם לאחר, תושב רהט, וביקש ממנו לרכוש רובה M-16 (להלן: "הנשק"). האחר הסכים ואמר לנאשם כי מחיר הנשק הוא 60,000 ש"ח. הנאשם שילם לאחר 20,000 ₪ וסוכם כי את יתרת הסכום ישלם הנאשם בתשלומים חודשיים של 2,000 ₪. הנאשם קיבל מהאחר את הנשק ביחד עם שתי מחסניות וכדורים והחזיק אותם במקום מסתור סמוך לבית מגוריו. בהזדמנות מסוימת במהלך שנת 2016, לקח הנאשם את הנשק למקום בו נערכה חתונה, וביצע באמצעותו ירי בחתונה, בסמוך לאזור מגורים. בתאריך 29.08.16 בשעות הבוקר, נערך חיפוש בביתו ובחצרו של הנאשם ונתפסו הנשק, שתי מחסניות עם כדורי 9 מ"מ, ו- 26 כדורי נשק 9 מ"מ.

            במהלך חודש מרץ 2016, אדם בשם מאלק ביקש מהנאשם הלוואה כספית בסך 20,000 ₪. הנאשם נעתר לבקשה וביקש ממאלק שיעביר אליו אקדח, כפיקדון. בהמשך, הנאשם נתן למאלק 20,000 ₪ וקיבל ממנו אקדח 14 מ"מ. לאחר כחודשיים, מאלק החזיר את ההלוואה לנאשם והנאשם השיב לו את האקדח.

2

במהלך חודש אפריל 2016, פנה הנאשם לאחר תושב רהט וביקש ממנו כדורים לאקדח 14 מ"מ. האחר הסכים ומכר לנאשם 40 קופסאות כדורים בתמורה לסך של 8,000 ₪. סמוך לאחר מכן הנאשם מכר את הכדורים למאלק תמורת 8,000 ₪.

2.         הנאשם הודה בעובדות הנ"ל והורשע בעבירות של, רכישה והחזקת נשק, לפי סעיף 144(א) לחוק העונשין תשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"); נשיאה והחזקת נשק, שתי עבירות, לפי סעיף 144 (ב) לחוק העונשין; ירי באזור מגורים, לפי סעיף 340 א' לחוק העונשין; וסחר בנשק, לפי סעיף 144 (ב2) לחוק העונשין.

3.         תחילה, ההסדר לא כלל הסכמה עונשית, ובשל גילו של הנאשם בזמן ביצוע העבירות, נתבקש עליו תסקיר שירות מבחן.

            שירות המבחן הכין תסקיר על הנאשם ממנו עולה כי הנאשם בן 22, רווק. נעדר עבר פלילי. הוא הודה בעבירות ולקח אחריות על ביצוען. הסביר כי ביצע את העבירות על מנת להיטיב את מצבה הכלכלי של משפחתו. שירות המבחן שקל את גורמי הסיכוי והסיכון של הנאשם והתרשם כי קיים סיכון להישנות התנהגות עוברת חוק. והמליץ להטיל על הנאשם ענישה מוחשית.

4.         בפתח הדיון היום, הודיעו הצדדים כי הגיעו להסכמה לפיה ימליצו לבית המשפט להטיל על הנאשם 40 חודשי מאסר בפועל מיום מעצרו, מאסר על תנאי וקנס, וכי כלי הנשק שנתפסו, יחולטו.

5.         התביעה טענה, כי הערכים המוגנים בעבירות הנשק הם בעיקר בטחון המדינה ובטחון הציבור, וכי חומרת מעשי הנאשם רבה. עתרה לקבל את הסדר הטיעון וביקשה להטיל על הנאשם קנס גבוה, בהתחשב בכך שחלק מהעבירות בוצעו ממניע כלכלי.

6.         ב"כ ביקש לכבד את המלצת הצדדים והוסיף, כי הנאשם בן 22 ללא עבר פלילי. זהו מאסרו הראשון. והוא הודה בהזדמנות הראשונה. אשר לקנס, ציין, כי הנאשם קיבל תמורת הכדורים תשלום של 8,000 ₪ בלבד. הוא בן למשפחה מרובת ילדים ומצבה הכלכלי של משפחתו מורכב.

7.         הנאשם הביע צער על מעשיו.

3

8.         נשק הוא כלי מסוכן. החזקתו על ידי מי שאינו מורשה ואינו מוכשר לכך, מסוכנת למחזיק, לסביבתו ולחברה בכללה. הוא עלול לשמש לביצוע עבירות פליליות ועלול לשמש לפעילות חבלנית עוינת. לא לחינם החזקתו מחייבת רישוי, שקודמות לו בדיקות שונות והכשרה מיוחדת. יש לחברה ענין רב בצמצום מספר כלי הנשק המוחזקים שלא כדין ואחת הדרכים להשיג מטרה חשובה זו הינה ענישה משמעותית ומרתיעה.

9.         התופעה של ירי באירועי שמחה, הקיימת באזורנו, במגזר הבדואי, חמורה ומסוכנת. כל בר דעת יודע שירי מנשק בסביבה בה נמצאים אנשים, עלול לפגוע בבני אדם, לפצוע ואף להרוג. ירי כביטוי של שמחה הוא דבר מעוות ופסול ויש לגנותו חברתית ומוסרית, להילחם בו בכל הכלים ולהוקיעו. בית המשפט מצווה לתרום את תרומתו בנושא בדרך של הטלת ענישה חמורה, הכוללת מאסר בפועל לתקופה משמעותית.

10.       בגזירת עונשו של הנאשם אני מביא בחשבון את גילו הצעיר, את עברו הנקי, את העובדה שזהו מאסרו הראשון ואת שיתוף הפעולה שלו עם גורמי החקירה והודאתו בבית המשפט בשלב מוקדם.

11.       עונש המאסר המומלץ על ידי הצדדים הוא לתקופה משמעותית והוא הולם את הנסיבות הכוללות.

12.       באשר לקנס, צודקת התביעה כי בעבירות המבוצעות לשם השגת רווח כספי ראוי להטיל קנס בהתאם. אולם במקרה זה, כמתואר בכתב האישום המתוקן, מעשי הנאשם לא היו על רקע כלכלי מובהק. באישום הראשון, הנאשם רכש נשק ולא ביצע בו כל עסקה אחרת, ובאישום השני, הנאשם רכש כדורי אקדח במחיר מסוים וכעבור זמן מה הוא מכר אותם לאחר באותו מחיר.

13.       נוכח כל האמור, אני מטיל על הנאשם את העונשים הבאים:

א.        40 חודשי מאסר בפועל, מיום מעצרו.

ב.         12 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים מיום שחרורו מהמאסר, שלא יעבור עבירת נשק שהיא פשע.

ג.         קנס בסך 7,500 ₪ או חודש מאסר תחתיו.

ד.         כלי הנשק והתחמושת שנתפסו, יחולטו לטובת המדינה.

זכות ערעור תוך 45 יום.

4

ניתן היום, כ"א אלול תשע"ז, 12 ספטמבר 2017, בהעדר הצדדים.