1

בפניי הבקשה להורות על חילוט רכב מסוג מאזדה מס' רישוי 7994523 זאת בהתאם להוראת סעיף 39 לפקודת סדר הדין הפלילי לאחר שעפ"י הנטען שימש את הנאשם 2 לצורך ביצוע העבירות בהן הורשע.

לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, לא מצאתי להורות על חילוט הרכב.

הנאשם הורשע ונגזר דינו במסגרת "הסדר סגור" שהוצג לביהמ"ש ביום 27/10/14. במסגרת הסדר שאושר על ידי בית המשפט הוטל על הנאשם עונש מאסר בפועל, עונש צופה פני עתיד, פסילה וכן קנס בסך 4,500 ₪ .

סעיף 39 לפקודת סדר הדין הפלילי נוקט בלשון "רשאי בית משפט" היינו הדבר נתון לשיקול דעתו של בית המשפט ואין חובה לעשות כן. בענייננו בשים לב לנסיבות המפורטות בכתב האישום המתוקן, על רקע סכום הכסף הנמוך יחסית שנטען שקיבל הנאשם בגין עסקת הסם (200 ₪) על רקע שוויו הנמוך ממילא של הרכב (מאזדה לנטיס שנת 2000 יד שמינית שהמחירון שלו הנו 13,000 ₪ ) ועל רקע גובה הקנס שהושט על הנאשם בגובה של 4,500 ₪ לא מצאתי להורות על חילוט הרכב.

2

יתרה מכך, הצדדים הציגו "הסדר סגור" שכולל הן רכיבים של מאסר בפועל, מאסר מותנה, פסילה ואף רכיב כספי. זהו חלק מאינטרס הציפייה של נאשם במסגרת ההבנות מול המאשימה כי בקבלו עליו את ההסדר העונשי לא יתווספו לו רכיבים שלא סוכמו באופן מפורש (בדיון מיום 22.9.14 ישנה התייחסות כללית לחילוט לפי שיקול דעת היחידה החוקרת). שונים היו פני הדברים לו באופן פוזיטיבי היה מוסכם אגב הצגת ההסדר כי כל צד יוכל לטעון לעניין חילוט הרכב או לחילופין שעה שבמסגרת ההסדר לא הייתה התייחסות לרכיבים שהינם בבחינת "מובן מאליו" כדוגמת עונש צופה פני עתיד או ענישה שהינה ענישת חובה כדוגמת פסילה למי שמורשע בעבירות של סם לצריכה עצמית.

סוף דבר הבקשה לחילוט הרכב נדחית. הרכב יושב לבעליו.

מזכירות תעביר עותק החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, כ"ד חשוון תשע"ה, 17 נובמבר 2014, בהעדר הצדדים.