1

ב"כ המאשימה: עו"ד מורן בן דוד

ב"כ הנאשם: עו"ד בקרי אלפחורי

רקע

1.                  הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן בעבירת הסעת שוהים שלא כדין בשירותי הסעות, לפי סעיף 12א(ג)(1א)(ג) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב - 1952.

2.                  על-פי המתואר בעובדות כתב האישום המתוקן בתאריך 10.7.12 הסיע הנאשם ברמלה 3 תושבי שוהים בלתי חוקיים תמורת 170 ₪ לכל נוסע.

3.                  הצדדים הגיעו להסדר דיוני, לפיו הנאשם הודה והורשע בכתב האישום המתוקן, ונשלח לקבלת תסקיר שירות המבחן.

תסקיר שירות המבחן

2

4.                  על פי תסקיר שירות המבחן מיום 30.9.14, הנאשם כבן 38, נשוי ואב ל - 16 ילדים. בשנת 2008 הקים עסק לעבודות חשמל יחד עם אביו. העסק כשל והם נקלעו לחובות אותם משלם עד היום. שירות המבחן התרשם כי לאורך השנים תפקד הנאשם במישור התעסוקתי באופן תקין. כמו כן נראה כי לנאשם מערכת ערכים נורמטיבית וכי לאורך השנים השקיע מאמצים בפרנסת משפחתו, גידול ילדיו ודאגה להשכלתם. ניכר כי המשבר הכלכלי אליו נקלע השפיע על התנהלות ופגע בדימויו העצמי כאב וכמפרנס. מתאר כי העבירה בוצעה על רקע מצבו הכלכלי הקשה. תיאר כי לעיתים עובד בהסעות ועל רקע זה שאל מאחיו את רכבו ואסף נוסעים מלקוח והסיע אותם כבקשתם. שירות המבחן התרשם כי הנאשם נוטה לצמצם את חלקו בעבירה.      
לאור הכחשת בעייתיות בדפוסי חשיבתו והתנהלותו וכן לאור הכחשת נזקקות להתערבות טיפולית, שירות המבחן סבור כי אין מקום להתערבות טיפולית. לצד זאת, לאור תפקודו התקין, היותו מפרנס יחיד והתרשמות כי ההליך הפלילי מהווה גורם מרתיע עבורו המליץ שירות המבחן על הטלת עונש מרתיע בדמות עבודות של"צ בהיקף של 160 שעות.

טיעוני הצדדים

5.                  לטענת ב"כ המאשימה, עו"ד יעקב שטרנברג, הנאשם יליד 1977. לחובתו הרשעה אחת משנת 1989. הורשע בהסעת 3 שוהים בלתי חוקים תמורת תשלום של 170 ₪ עבור כל אחד. הנאשם נוטה לצמצם את חלקו בביצוע העבירה. שירות המבחן אינו סבור שיש מקום להתערבות טיפולית. המדובר בעבירה חמורה אשר פוגעת בריבונות המדינה. מתחם העונש ההולם הינו החל ממספר חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות ועד עונש מאסר שלא יפחת מ- 10 חודשים. ב"כ המאשימה עתר לעונש שלא יפחת מ- 6 חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות, מאסר על תנאי, פסילה בפועל ופסילה על תנאי לצד קנס וחילוט הרכב ששימש לביצוע העבירה.

3

6.                  לטענת ב"כ הנאשם, עו"ד אלפוחרי, מדובר בנאשם צעיר, נעדר עבר פלילי בתחום בו הורשע כעת. לחובתו הרשעה ישנה בתחום הרכוש. הנאשם הינו אדם נורמטיבי. העבירה בוצעה ביולי 2012, מאז לא נפתחו לו תיקים נוספים. הנאשם הודה בהזדמנות הראשונה וחסך זמן שיפוטי. הוא נשוי ויש לו 16 ילדים אותם הוא מפרנס כמפרנס יחיד. מרבית ילדיו קטנים ועול פרנסת המשפחה על כתפיו. הרכב בו בוצעה העבירה הוחרם על ידי המשטרה ונשאר ברשותה למעלה משנה. לאחרונה הוגשה בקשה לשחרורו והרכב הוחזר לאחר שהופקדו 6,000 ₪. לאחרונה החל הנאשם לעבוד במפעל אינטל בקרית גת. רישיון הנהיגה שלו הינו הבסיס לעבודתו. אם יפסל מלנהוג לא יוכל הנאשם להתפרנס, יפוטר מעבודתו והנזק למשפחתו יהיה קשה. הנאשם לא קיבל לכיסו את הכסף ששילמו השב"חים. המעסיק שלהם היה אמור לשלם לו על הסעתם. השב"חים שהסיע שוחררו כולם על ידי המשטרה ולא היה מדובר באנשים שסיכנו את בטחון הציבור. נסיבות תיק זה מצדיקות ענישה צופה פני עתיד. ב"כ הנאשם עתר להסתפק בצו של"צ, מאסר על תנאי, פסילה מותנית לצד קנס אשר יגבה מהסכום המופקד במזכירות בית המשפט.

דיון

7.                  לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, סבורני כי יש לגזור על הנאשם עונש מאסר בעבודות שירות ברף נמוך יחסית לצד עונשים נוספים.

8.                  כתב האישום בתיק דנן מתאר אירוע אחד, ומכאן שיש לקבוע בגינו מתחם עונש הולם אחד.

קביעת מתחם העונש ההולם

9.                  קביעת מתחם העונש ההולם למעשה העבירה נעשית בהתאם לעקרון ההלימה. לשם קביעת מתחם העונש ההולם יש להתחשב בערך החברתי שנפגע, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנוהגת ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

10.              במקרה דנן, הערך החברתי אשר נפגע הינו פגיעה בזכותה של המדינה לקבוע את זהות הבאים בשעריה. כמו כן יש להגן על תושבי המדינה מפני פוטנציאל הסיכון הביטחוני הטמון בעבירות מסוג זה שכן המסיע אינו יודע מהי מטרתם האמתית של הנוסעים אותם הוא מסיע.

11.              בחינת מידת הפגיעה בערך המוגן מובילה למסקנה כי הפגיעה בערך המוגן הינה פגיעה ממשית. הנאשם הסיע שלושה שוהים בלתי חוקים בתוך תחומי מדינת ישראל בעבור תשלום, ובמסגרת שירותי הסעות. בהקשר זה יצוין כי המחוקק קבע בגין עבירה זו עונש מירבי של שלוש שנות מאסר, לאור הנסיבה המחמירה.

12.              בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשים במנעד רחב כמפורט להלן:

א.          ברע"פ 7726/13 נסאסרה נ' מדינת ישראל (8.1.14), נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם אשר הורשע בעבירת הסעה שלא כדין ונידון ל- 7 חודשי מאסר בפועל ועונשים נלווים. הנאשם הסיע 4 שוהים בלתי חוקיים והוריד אותם בכניסה לכפר קאסם. הנאשם בעל עבר פלילי.

4

ב.           ברע"פ 6141/09 סלהב נ' מדינת ישראל (30.7.09), נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם אשר הורשע בעבירה של הסעת תושב זר ונידון למאסר של 45 ימים לצד עונשים נלווים. בית המשפט העליון קבע כי בית המשפט התחשב בנסיבותיו האישיות של הנאשם וקבע על בסיסם תקופת מאסר קצרה יחסית והותיר את העונש על כנו.

ג.             בעפ"ג 58809-10-13 (מח' ב"ש) מחארב נ' מדינת ישראל (1.1.14) התקבל ערעורו של נאשם אשר הורשע בעבירת הסעת תושב זר בשתי הזדמנויות ונידון ל- 6 חודשי עבודות שירות. בית המשפט קבע כי העונש אשר הושת על הנאשם נוטה לקולא. עם זאת בשל נסיבות אישיות קשות הוחלט להקל עימו. עונש המאסר קוצר ל- 4 חודשי מאסר בעבודות שירות.

ד.           בת"פ (ק"ג) 9892-01-13 מדינת ישראל נ' אלקורעאן (5.2.14), הורשע נאשם בעבירת הסעת תושב זר הנאשם הסיע ברכבו 3 שוהים בלתי חוקיים בכניסה לשוק באשדוד. לנאשם עבר פלילי לא מכביד, הודה לקח אחריות. ביהמ"ש התחשב בחלוף הזמן ממועד ביצוע העבירות והשית על הנאשם 6 חודשי מאסר בעבודות שירות לצד עונשים נלווים.

ה.          בת"פ (ק"ג) 56743-07-13 מדינת ישראל נ' שחר (19.1.14), הורשע נאשם בעבירה של הסעת תושב זר. הנאשם הסיע 4 שב"חים בצומת לכיש. הנאשם נעדר עבר פלילי. נידון ל- 4 חודשי מאסר בעבודות שירות ועונשים נלווים.

ו.             בת"פ (י-ם) 44929-10-12 מדינת ישראל נ' חייט (27.5.14), הורשע נאשם בשתי עבירות של הסעת תושב זר. הנאשם הסיע שלושה שב"חים בשתי הזדמנויות שונות. לנאשם עבר פלילי. בית המשפט קבע מתחם ראוי לכל אישום הנע בן 3 חודשי מאסר בעבודות שירות ועד לשנת מאסר לצד קנס ופסילה. נידון ל- 6 חודשי מאסר בעבודות שירות ועונשים נלווים.

ז.            בת"פ (פ"ת) 27708-02-13 מדינת ישראל נ' אבדיר (2.1.14), הורשע נאשם בעבירת הסעת תושב זר. הנאשם הסיע 5 שוהים בלתי חוקים. הנאשם נידון ל - 4 חודשי מאסר בפועל ולעונשים נלווים.

ח.          בת"פ (ק"ג) 17985-07-13 מדינת ישראל נ' שוקרון (10.12.13), הורשע נאשם בעבירת הסעת תושב זר בשתי הזדמנויות. הנאשם הודה במסגרת הסדר טיעון, נידון ל- 3 חודשי מאסר בעבודות שירות ועונשים נלווים.

5

ט.          בת"פ (י-ם) 52636-04-13 מדינת ישראל נ' עבדאללה (29.6.14), הורשע נאשם בעבירה של הסעת תושב זר. הנאשם הסיע שני תושבים לצורך עבודה אצל אביו. בית המשפט קבע כי מתחם העונש הראוי הינו החל ממאסר מותנה ועד למספר חודשי מאסר. נוכח העדר עבר פלילי של הנאשם וכן נוכח חלוף זמן רב ממועד ביצוע העבירה נידון ל - 150 שעות של"צ ועונשים נלווים.

י.             בת"פ (נת') 15626-01-13 מדינת ישראל נ' ג'באלי (15.7.14), הורשע נאשם בעבירה של הסעת תושב זר. הנאשם הסיע ברכבו שוהה בלתי חוקי. הנאשם נעדר עבר פלילי וממועד ביצוע העבירות חלף זמן רב. נידון למאסר על תנאי למשך 4 חודשים ולעונשים נלווים.

13.              במסגרת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 ט' לחוק), יש ליתן את הדעת לשיקולים הבאים:

א.          הנזק שהיה צפוי להיגרם מביצוע העבירה; הנאשם הסיע שוהים בלתי חוקיים בתוך מדינת ישראל. לנאשם אין יכולת לדעת מה כוונתם האמיתית של האנשים אותם הוא מסיע, ועל כן במעשיו אלו עלול היה לגרום לפגיעה בתושבי מדינת ישראל.

ב.           הסיבות שהביאו את הנאשם לבצע את העבירה; הרקע לביצוע העבירות הינו מצבו הכלכלי הקשה של הנאשם אשר בעקבותיו עבד לעיתים בשירות הסעות והסיע את השוהים הבלתי חוקים בתמורה לכסף.

14.              בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין (סעיף 40 יג'), סבורני כי מתחם העונש ההולם הינו החל מצו של"צ ועד ל- 8 חודשי מאסר בפועל.

סוגיית הסטייה מן מהמתחם

15.              במקרה דנן, לא קיימים שיקולים אשר מצדיקים סטייה מהמתחם, לחומרה או לקולא.

גזירת העונש המתאים לנאשם

16.              בגזירת העונש המתאים לנאשם, בגדרי מתחם העונש ההולם, יש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 יא'). במסגרת זו מן הראוי ליתן את הדעת לנסיבות הבאות:

א.          הפגיעה של העונש בנאשם, לרבות בשל גילו; הנאשם יליד 1977, נשוי ואב ל- 16 ילדים. והוא נושא בעול פרנסת משפחתו. אין ספק כי עונש מאסר, גם אם בדרך של עבודות שירות, יפגע בו ובמשפחתו.

6

ב.           נטילת האחריות של הנאשם על מעשיו; הנאשם הודה בהזדמנות הראשונה ונטל אחריות על מעשיו.

ג.             עברו הפלילי של הנאשם או העדרו; לנאשם הרשעה קודמת בעבירות קבלת נכסים שהושגו בפשע ופריצה לבניין שאינו דירה וביצוע גניבה אשר בוצעו בשנת 1997. הרשעה זו התיישנה זה מכבר.

17.              בכל הנוגע לעתירה המאשימה לפסילת הרישיון, סבורני כי ניתן להסתפק בפסילה על תנאי, וזאת כדי שלא לפגוע יתר על המידה בפרנסת הנאשם.

18.              באיזון בין השיקולים השונים, סבורני כי יש לגזור על הנאשם עונש מאסר של חודשיים אשר ירוצה בעבודות שירות לצד קנס ופסילה על תנאי. נתתי דעתי להמלצת שירות המבחן להסתפק בענישה של צו של"צ בלבד, אולם באיזון בין השיקולים השונים סבורני כי אין זה ראוי להסתפק בכך.

הקנס הכספי

19.              המדובר בעבירה שנעברה למטרת רווח כלכלי ועל כן ראוי להשית קנס כספי משמעותי תוך התחשבות במצבו הכלכלי של הנאשם.

חילוט הרכב

20.              באשר לבקשת המאשימה לחלט את רכבו של הנאשם, קיימת סמכות חילוט בהתאם לסעיף סעיף 39 (א) לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969 (להלן: "פקודת סדר הדין הפלילי") קובע כדלקמן:

"(א) על אף האמור בכל דין, רשאי בית המשפט, בנוסף על כל עונש שיטיל, לצוות על חילוט החפץ שנתפס לפי סעיף 32, או שהגיע לידי המשטרה כאמור בסעיף 33, אם האדם שהורשע במעשה העבירה שנעשה בחפץ או לגביו הוא בעל החפץ; דין צו זה כדין עונש שהוטל על הנאשם.

(ב) ניתן חפץ כשכר בעד ביצוע עבירה או כאמצעי לביצועה ולא חל עליו אחד התנאים האחרים האמורים בסעיף 32, לא יחולט אלא אם החפץ ניתן מאת בעליו, או מאת המחזיק בו כדין, או על דעתו, כשכר בעד ביצוע העבירה שעליה הורשע הנידון, או כאמצעי לביצועה, או בעד ביצוע עבירה אחרת הקשורה בעבירה שבה הורשע הנידון, או כאמצעי לביצוע העבירה האחרת; ואין נפקא מינה אם ביצע הנידון את העבירה האחרת ואם לאו, ואף אם לא נתכוון לבצעה".

7

21.              הסמכות האמורה קיימת ועל כך אין עוררין (ר' רע"פ 4105/06 ג'אבר נ' מדינת ישראל (2.1.07)). עם זאת, בכל הנוגע להפעלת שיקול הדעת בשאלה אם ראוי לחלט את הרכב, מן הראוי לתת את הדעת אף לסעיף 12 א' (ד2) לחוק הכניסה לישראל, אשר מורה כי ככלל, חילוט רכב יהיה במקרה של ביצוע חוזר של עבירת ההסעה. כך קובע סעיף 12 א' (ד2) לחוק הכניסה לישראל:

"אדם שהורשע בעבירה לפי סעיפים קטנים (ג) או (ג5), ושבתוך שלוש שנים מיום הרשעתו הורשע באחת העבירות כאמור (להלן -  עבירה נוספת), יחולו לגביו הוראות אלה:

(1) בית המשפט אשר הרשיע אותו בעבירה הנוספת רשאי להורות על חילוט הרכב שבו נעברה העבירה, אם הוא בעליו של הרכב או המחזיק בו דרך קבע;

(2) בית המשפט שהרשיע אותו בעבירה הנוספת יורה על פסילתו מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים".

22.              הואיל ובמקרה דנן עסקינן במעידה ראשונה ויחידה של הנאשם בעבירה לפי חוק הכניסה לישראל, סבורני כי חילוט הרכב יהווה עונש בלתי מידתי.  

סוף דבר

23.              אשר על-כן, הנני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א.          חודשיים מאסר בפועל אשר ירוצו בעבודות שירות. עבודות השירות תבוצענה בהתאם להמלצת הממונה. תחילת עבודות השירות ביום 5.1.15.

ב.           5 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור הנאשם במשך שנתיים מהיום עבירה לפי חוק הכניסה לישראל.

ג.             6 חודשי פסילה על תנאי מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה, לבל יעבור הנאשם במשך שנתיים מהיום עבירה לפי חוק הכניסה לישראל.

ד.           קנס כספי בסך של 4,000 ₪ או 40 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם עד ליום 1.1.15. ככל שקיימת הפקדה בתיק זה או בתיק אשר קשור אליו, ישולם הקנס מתוך ההפקדה, לבקשת ב"כ הנאשם, והיתרה תושב לבקשת הנאשם, לבא-כוחו, בכפוף לכל הוראה חוקית.

הרכב יושב לבעליו.

זכות ערעור לבית-המשפט המחוזי תוך 45 ימים.

ניתן היום, ל' כסלו תשע"ה, 22 דצמבר 2014, בהעדר הצדדים.