ת"פ 54673/05/17 – מדינת ישראל נגד ודיע אלהואשלה
בית משפט השלום בבאר שבע |
|
|
|
ת"פ 54673-05-17 מדינת ישראל נ' אלהואשלה
|
1
בפני |
כבוד השופטת, סגנית הנשיא ענת חולתא
|
|
המאשימה |
מדינת ישראל
|
|
נגד
|
||
הנאשם |
ודיע אלהואשלה
|
|
|
||
החלטה
|
1. בתאריך 30.1.2022 הודיעה המדינה כי בכוונתה להגיש בקשה לחילוט ערבויות בעניינו של הנאשם. בהתאם להוראת בית המשפט, הבקשה הוגשה בתאריך 8.2.2022. המדינה מבקשת לחלט את ערבויות צד ג' של המשיבים 2-4 ואת הפיקדון של משיב 1.
2. על פי הבקשה, בתאריך 8.12.2020 במסגרת תיק המעצר, הורה בית המשפט על מעצר המשיב 1 בפיקוח אלקטרוני בכתובת שנקבעה בעיר לוד, ביתו של משיב 3. כערובה להבטחת קיום תנאי המעצר, נקבעו התנאים הכספיים הבאים: הפקדה בסך 10,000 ₪, התחייבות עצמית של משיב 1 בסך 20,000 ₪, התחייבות צד ג' של כל אחד מהמשיבים 2-4 בסך 20,000 ₪.
3. בתאריך 4.3.2021 הורשע המשיב 1 על פי הודאתו בצירוף תיקים. לאחר מכן, בתאריך 10.3.2021 הורה בית המשפט במסגרת התיק העיקרי על הוספת המשיבה 4 כערבה נוספת, תוך הצהרה על התחייבותה לקיום התנאים בסך 20,000 ₪.
4. בתאריך 14.3.2021 בית המשפט הורה על שחרור המשיב 1 ממעצר בפיקוח אלקטרוני ונקבע כי המשיב 1 ישהה במעצר בית מלא באותה כתובת ויתר התנאים יעמדו בעינם.
2
5. בתאריך 19.4.2021 התיר בית המשפט למשיב 1 לשנות את כתובת מעצר הבית, כך שיוכל לחזור להתגורר בביתו בפזורת היישוב מולדה בתנאי מעצר בית מלא והותרת יתר התנאים על כנם.
6. בתאריך 28.4.2021, תשעה ימים לאחר מכן, נעצר משיב 1 כשהוא מחוץ למקום מעצר הבית וכשהוא מבצע עבירה פלילית נוספת של נשיאת נשק, בגינה הוגש נגדו כתב אישום לבית המשפט המחוזי. ביום 5.12.2021 הורשע המשיב 1 בתיק זה ונגזר דינו.
7. מאחר שבמועד ביצוע העבירה ביום 28.4.2021 הפר משיב 1 את תנאי שחרורו, בכך שיצא מהבית ללא היתר וכן ביצע עבירה פלילית נוספת בהיותו משוחרר בתנאים, עותרת המדינה לחילוט הערבויות.
8. בתאריך 14.2.2022 נקבע דיון בבקשה לחילוט הערבויות בפניי לתאריך 9.3.2022 וזומנו המשיבים לדיון.
9. בתאריך 20.2.2022 הודיע בית המשפט למאשימה כי בהעדר פרטי התקשרות בתיק עם משיבה 4, על המאשימה להמציא פרטים לזימונה או לזמנה לדיון. פרטים אלו נמסרו בתאריך 28.2.2022.
10. לבקשת ב"כ משיב 1 נדחה הדיון לתאריך 29.3.2022. במועד זה הודיע ב"כ משיב 1 כי הוא מייצג גם את יתר המשיבים בבקשת החילוט ונתבקשה דחייה בשל אילוציו האישיים. המשך הדיון נדחה לתאריך 3.4.2022. בהמשך התקבלה בקשה נוספת של ההגנה והדיון נקבע לתאריך 6.4.2022.
11. בתאריך 6.4.2022 ביקשה ההגנה דחייה נוספת. לדיון התייצבה הערבה, משיבה 4. הערבה אישרה, כי אכן חתמה על ערבות בעניינו של משיב 1. לדבריה, היא הייתה בהיריון והלכה לישון, היא התעוררה כשמכשיר הטלפון שלה צלצל ואמרו לה שמשיב 1 נתפס, אז הבחינה שהוא לא בבית. כיוון שידעה שנתפס לא הודיעה למשטרה. לדבריה, הייתה בסוף הריונה וילדה כמה ימים לאחר מכן ובאותם ימים הרגישה לא טוב. הערבה אישרה, כי במועד בו חתמה על ערבותה הייתה גם אז בסוף ההיריון ואישרה שהצהירה בבית המשפט שתשמור על משיב 1 במעצר בית.
המאשימה עתרה לחלט את ערבותה, טענה כי הנימוק של היריון מתקדם אינו יכול להצדיק הפרת תנאי השחרור, מה גם שמדובר בהפרה שהתרחשה 9 ימים בלבד לאחר מועד הצהרתה בבית המשפט. נטען, כי הערבה לא מילאה את תפקידה ולכן יש לחלט את ערבותה. המאשימה עתרה לחלט גם את הערבויות של הערבים הנוספים שלא התייצבו לדיון.
ב"כ המשיב 1 ביקש לאפשר לו להשלים טיעוניו בכתב ביחס לערבים שלא התייצבו לדיון בתוך 7 ימים ונקבע כי החלטה תינתן על יסוד הכתובים.
3
בהמשך לכך, התקבלו בקשות נוספות של ההגנה לדחיית המשך הדיון, לרבות טיעונים לעונש בעניינו של משיב 1 והגשת הטיעונים בכתב. בסופו של דבר, הוגשה השלמת הטיעון רק בתאריך 29.5.2022.
12. ב"כ המשיבים מבקש לדחות את הבקשה. לחלופין להורות על חילוט ערבות הנאשם בלבד ולחלופי חילופין להורות על חילוט הערבויות באופן חלקי. נטען, כי אירוע ההפרה היה אירוע "מהיר לא צפוי", בעת שהמפקחת נרדמה והתעוררה רק שהודיעו לה בשיחת טלפון שבעלה, משיב 1, נעצר. בנסיבות אלה, לא מדובר בהפרה של אי דיווח. נטען, כי המפקחים הם אנשים רציניים, שכל חטאם הוא לפקח על המשיב 1.
13. מכאן ההחלטה.
14. עיינתי בטענות הצדדים. אין מחלוקת בין הצדדים, כי תנאי השחרור בהם שהה משיב 1 הופרו. מדובר בהפרה בוטה וחמורה, שכן מעבר לעובדה שמשיב 1 יצא את מקום מעצר הבית ללא אישור או פיקוח, משיב 1 ביצע תוך כדי הפרת התנאים עבירה חמורה נוספת של החזקת נשק, בגינה הורשע ונדון.
15. כפי שנכתב רבות בעבר, בערכאות השונות, לערבויות כספיות תפקיד מהותי במסגרת תנאי שחרור. התחייבותם של ערבים ומפקחים, המגובה בחתימה על ערבות כספית, היא יסוד מרכזי המאפשר שחרורם בתנאים מגבילים של מי שמתקיימת בעניינם עילת מעצר ומתן אמון באותם מפקחים שישמשו כזרועו הארוכה של בית המשפט וידווחו במקרה של הפרת התנאים.
אם ייכשל בית המשפט בייחוס מלוא המשמעות למעמדן של הערבויות במקרה בו מופרת חובת הפיקוח והדיווח, התוצאה תהיה כרסום בחוסנו של מוסד הערבות עד כדי קריסתו. חילוט הערבויות במקרים המתאימים הוא שמעניק למוסד זה את עוצמתו, את היכולת להסתמך עליו והוא המשפיע באופן ישיר על יכולתו של בית המשפט לשחרר לחלופות מעצר, ולמסגרות טיפוליות גם מי שקיימת בעניינם עילת מעצר מובהקת.
בסופו של דבר, הימנעות מחילוט ערבויות של מי שכשלו בקיום חובת הפיקוח והדיווח תוביל להתמעטות החלטות השחרור ולריבוי מעצרים וברור, כי תוצאה זו היא תוצאה בלתי רצויה.
4
16. כאמור, במקרה זה אין מחלוקת כי משיבה 4, אשר התווספה למערך הפיקוח לאחר מועד הכרעת הדין, הייתה המפקחת בפועל במועד הפרת התנאים. מובן מאליו, כי בעת שאדם נוטל על עצמו את תפקיד הפיקוח, אין הכוונה שיישאר בערנות מלאה במשך כל שעות היממה. אלא שנטילת ההתחייבות כמפקח משמעותה כי מתקיימים יחסי אמון, שימת גבולות והטלת סמכות בין הנאשם ובין המפקח, כך שבית המשפט יוכל לסמוך על המפקח המאושר שהנאשם המפוקח לא יעז להפר את תנאי השחרור מתוך אותם יחסי אמון וסמכות. במקרה זה, משיב 1 בחר ללא היסוס להפר את האמון שנתן בית המשפט באשתו, משיבה 4, בכך שהפקיד בידיה, כזרועו הארוכה את תפקיד הפיקוח עליו. התוצאה המתחייבת המיידית של הפרת אמון זו היא שיש לחלט את הערבויות הכספיות.
17. בכל הנוגע למשיבים 2-3, הרי שגם הם מהווים חלק ממערך הפיקוח שבתוקף. במעשהו של הנאשם בהפרת התנאים בוצעה אותה מעילת אמון ,הן ביחסים שבין משיב 1 אליהם והן במערך האמון של החלופה כולה, אל מול ההחלטה השיפוטית. ואולם, בבחינת מידתיות ועצמת מעשה ההפרה, הרי שבעניינם של משיבים 2-3 תחולט ערבותם באופן חלקי, שכן הם לא שימשו כמפקחים בפועל במעמד הפרת התנאים.
18. לאחר שלקחתי בחשבון את נסיבות ההפרה, את משך ההפרה, עצמת ההפרה וחלקם היחסי של המשיבים, אני מורה כדלקמן:
א. חילוט הפקדה בסך 10,000 ₪ אותה הפקיד המשיב 1 כחלק מתנאי השחרור.
ב. חילוט ההתחייבות העצמית של משיב 1 בסך 20,000 ₪ ולתשלום בתוך 30 יום.
ג. חילוט ערבות צד ג' של משיבה 4 בסך 20,000 ₪ ולתשלום בתוך 60 יום.
ד. חילוט ערבויות צד ג' של משיבים 2 ו-3 בסך 7,000 ₪ מתוך 20,000 ₪ ולתשלום בתוך 60 יום.
19. המזכירות תוודא המצאת ההחלטה לב"כ הצדדים וכן לערבים.
ניתנה היום, כ"א סיוון תשפ"ב, 20 יוני 2022, בהעדר הצדדים.
