1

בעניין בקשה לביטול אישומים 1 ו -2 מחמת הגנה מן הצדק -

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי לדחות את הבקשה.

סבורני כי החלטת המאשימה לבטל את האישומים כנגד הנאשמת 1, שכן ניתן צו לחיסולה, הינה החלטה הגיונית, עניינית וסבירה בנסיבות העניין, ובעניין זה מקובלת עלי הפסיקה שפורטה בתשובת המאשימה.

אמנם, בשונה מנאשם שנפטר, מאפשרת פקודת החברות בסעיף 367 (א) את ביטולו של צו חיסול תוך שנתיים לאחר תאריך החיסול (6.4.2017), אלא שלעת הזו בהיעדר ראיות או תשתית כלשהי המקימה עילה לביטול החיסול, וכשמדובר בישות משפטית שאינה קיימת עוד, ביטולם של האישומים כאמור, מתבקש.

2

אף לשון סעיף 224 א לפקודת מס הכנסה אשר מתייחס למנהל הפעיל כאשם יחד עם החברה ואינו מבדיל בינו ובין החברה לעניין ביצוע העבירה (למשל כמבצע עיקרי ומסייע) תומך לטעמי באמור.

לעניין הטענה אשר הועלתה לראשונה במסגרת התשובה לתשובה ולפיה משפורקה החברה רק המפרק יכול היה להסיר את המחדלים ואף בשל כך מתבקש הביטול, הרי שאיני מקבל טענה זו.

כידוע, עסקינן באישומים בגין מאזני שנת 2012 ו - 2013 זמן רב טרם נכנסה החברה לפירוק וברי כי האחריות להגשת מאזנים לשנים אלה, רבצה ורובצת גם לפתחו של המנהל הפעיל אותה עת. ברי אם כן כי התגבשותה של העבירה שעניינה אי הגשת דו"ח במועד, ארעה עוד טרם נכנסה החברה לפירוק, ולמצער לא נטען אחרת, ומשכך אין לעניין הסרת המחדל דבר עם עצם ההעמדה לדין.

לאור כל האמור, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, כ"ב אלול תשע"ז, 13 ספטמבר 2017, בהעדר הצדדים.